סיפור עתיק על יציאה מעבר לזמן ולמרחב: כמה שעות/מאה שנים

(Minghui.org) לאורך התרבויות, אגדות רבות מספרות על קיומם של זמן ומרחב מעבר לאלו בהם אנו חיים. למטה מובא סיפור מסין העתיקה העשוי להעניק לנו כמה תובנות בנושא זה.

זהו סיפור על וואנג ג'י כמתואר ב שוּ-יִי-ג'י (Shuyiji "אגדות על נושאים מוזרים") שנכתב על ידי רֶן פאנג מהשושלת הדרומית. וואנג חי בשושלת ג'ין (299 - 420 לספירה). יום אחד כשליקט עצים להסקה הוא נכנס לעומק הר שי-שי (מחוז קיו בפרובינציית ג'ֶה-ג'יאנג).המקום היה כמו ארץ אגדות – שקט, עם אוויר צח ופלגי מים זורמים.

כשהמשיך ללכת, הוא ראה איש זקן וילד משחקים במשחק "גוֹֹ" (מעין משחק שחמט סיני עתיק) על סלע ענק ליד הנהר. וונאג אהב גו, אז הוא עצר להתבונן והניח את גרזנו על האדמה.

וואנג היה שקוע כל כך במשחק עד שלא שם לזמן. לפתע הסתכל אליו הילד ואמר: "הגיע הזמן שתלך הביתה".

זה הזכיר לוואנג שהוא בא לקושש עצים. כשהתכופף להרים את הגרזן הוא ראה שהלהב החליד וידית העץ נרקבה.

וואנג התבלבל: "איך הגרזן החליד בזמן שלוקח לשחק משחק אחד?" לאחר שחזר לכפרו, הוא היה מבולבל אף יותר – הכפר השתנה באופן דרמטי ואף אחד לא זיהה אותו.

וונאג הזכיר כמה דברים לגבי הכפר, וכמה זקנים אמרו שדברים אלו קרו לפני מאה שנה.

וואנג קלט שהוא בטח היה בארץ האגדות. יום בארץ האגדות יכול להקביל לאלף שנה בעולם האנושי. וואנג היה שם זמן קצר, אך מאה שנים עברו בעולם האנושי.

מאז, התייחסו לעתים קרובות להר שי-שי כאל "הר לָאן-קֶה" (הר ידית הגרזן הרקובה)

כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.[