האם אתם שומרים על "הבעה רגועה"?

(Minghui.org) מתרגל מקומי שאינו סיני צילם אותנו לאחרונה מתרגלים את התרגילים באתר התרגול שלנו. הוא העיר שכל אחד מאיתנו נראה רציני מאוד, אפילו קצת עצוב, ושזה מתייחס לכל אחד מהמתרגלים באתר. הוא העביר את המסר למתאם האתר, שסיפר לי על זה בטון רציני.

ההערה הייתה נכונה. לפני כמה שנים הבן שלי הגיע לאתר התרגול שלנו ואחר כך אמר לי: "אתה נראה עצוב וכועס". לא התייחסתי לזה אז ובמהרה שכחתי מזה. אך הפעם היה עליי להתייחס לזה ברצינות. כשאנחנו מתרגלים את התרגילים"שִמרו על הבעה רגועה." ("הפַאלוּן גוֹנְג" שיטת התרגול של פאלון גונג)

הבעת פניי הייתה ההיפך ממה שהמאסטר דורש מאיתנו ונראה שנעשתה גרועה אף יותר עם השנים.

המאסטר אמר:

"מצב אחר נקרא טיפוח בדרך רעה בלי להיות מודע. מה זה טיפוח בדרך רעה בלי להיות מודע? זה כשמישהו מטפח בדרך רעה בלי שהוא יודע את זה. בעיה זו נפוצה מאוד, פשוט יותר מדי. כפי שאמרתי ביום הקודם, אנשים רבים מתרגלים גונג עם מחשבות מוטעות. אתה רואה אותו בתרגיל עמידה, הידיים והרגליים רועדות מעייפות. אבל מוחו אינו במנוחה, והוא חושב: "המחירים עומדים לעלות, אני צריך ללכת לעשות קניות. מיד אחרי שאני מסיים לתרגל אלך לקניות, אחרת המחירים יעלו". אחר חושב: "מקום העבודה מחלק עכשיו דירות, האם אני אקבל אחת? האדם האחראי לחלוקת יחידות הדיור תמיד מסוכסך אתי". ככל שאדם זה חושב על זה, כך הוא יותר כועס: "הוא בוודאי לא ייתן לי דירה. איך אוכל להילחם בו..." כל מיני מחשבות עולות. כפי שאמרתי קודם, הם מקשקשים על ענייני משפחה ועד לענייני המדינה. כשהם מגיעים לדברים שמכעיסים אותם, ככל שהם מדברים יותר הם נעשים כועסים יותר." ("ג'ואן פאלון" הרצאה חמישית)

לא עמדתי באמת באף דרישה שהמאסטר הציב. כשעשיתי את התרגילים, מחשבתי תמיד הייתה פעילה וחשבתי על כל מיני דברים, כולל מחשבות כעס לפעמים. אז לא מפתיע שהבעת פניי לא נראתה רגועה אף פעם.

לשמחתי, קבלתי התראה לגבי הבעיה. המאסטר תמיד אמר שזה טוב שנתרגל את התרגילים באתר תרגול.

מתאם האתר אמר: "כולנו צריכים לחייך". הוא כמובן מחייך כל הזמן ותמיד מתרגל את התרגילים כל יום. מתרגל שאינו סיני אמר לו פעם שיש לו אנרגיה טובה ושזה מרגיש טוב להיות לידו. בהשוואה אליו הייתי גרוע כל כך.

בלי לשים לב התרחקתי מדרישות הדאפא. לפני זמן לא רב תהיתי מדוע איני קוצר את תועלת התרגילים ומדוע אין לי מספיק כוח בידיים אפילו בשביל לפתוח בקבוק. גרוע מכך, לא הסתכלתי פנימה למצוא את הסיבה, אלא במקום זאת הטלתי ספק במאסטר ובדאפא. שמחתי כל כך שהנושא עלה עכשיו ונתן לי הזדמנות לפצות על כך.

המאסטר אמר:

"אין דבר אם נפלתם, אין דבר! קומו מהר!" ("הרצאת הפא בוועידת הפא במערב ארה"ב בחג הפנסים בשנת 2003")

עכשיו אני מזכיר לעצמי לשמור על ארשת פנים רגועה. עליי לחייך, בין אם אני מתרגל או שוטף כלים. כשאני יושב מול המחשב, לפעמים אני נוגע בפניי כדי לוודא שאביא את עצמי לידי חיוך. אני מנצל כל הזדמנות להקרין אנרגיה טובה.

ברצוני להזכיר לעמיתיי המתרגלים: "האם אתם שומרים על הבעה פנים רגועה ומחייכים ברגע זה?"

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר] המקורי.]