החכם הקדמון והרופא סוּן סְה-מְיָאוּ: בריאות ואושר נובעים ממוסריות

(Minghui.org) סוּן סְה-מְיָאוּ, אחד הרופאים הסינים הגדולים ביותר בהיסטוריה, חי 141 שנים והשאיר אחריו מורשת נערצת.

אף שהוא חי במשך ארבע שושלות, הוא התייחס בקלילות לתהילה או עושר חומרי. הקיסר שוּאן (578-579) והקיסר ג'ינג (579-581) משושלת ג'וֹאוּ הצפונית הזמינו אותו להיות קצין, והקיסר ווֶן משושלת סווי (581-604) הזמין אותו לקבל גוּאוֹ-דזי בו-שי (תואר דוקטור קיסרי), אך הוא סירב.

סון אמר תכופות לקרובים אליו: "עוד 50 שנה יופיע חכם גדול ואני אעזור לו להציל אנשים".

כשהקיסר טאי-דזונג משושלת טאנג (626-649) הומלך, הוא הזמין את סון לחצר הקיסרית. הקיסר התרשם מהתנהגותו המעודנת ומראהו הצעיר של סון ואמר: "דרכך אני יודע שהטאוּ באמת ראוי להערצה, ושישויות שמימיות כמו שיאן מֶן וגואנג צֶ'ן-דזי קיימים באמת".

הוא הציע לסון תפקיד רשמי, אך סון סירב, ואמר שהוא רק רוצה להתמיד בטאו ולהציל אנשים.

לאורך חייו, סון הוקיר מוסריות והציל אנשים עם המיומנויות הרפואיות שלו. בהתייחסו לחיי אדם כיקרים לאין ערוך, הוא הכניס את המונח "צ'יאן ג'ין" (אלף חתיכות זהב) לשמות שניים מספריו: "צ'יאן-ג'ין יאוֹ-פֶנג" (פורמולות תמציתיות למקרי חירום [השוות] אלף חתיכות זהב), ו"צ'יאן-ג'ין יי-פאנג" (תוספת לפורמולות תמציתיות למקרי חירום [השוות] אלף חתיכות זהב).

"אם אדם לא מאמץ ללבו את המוסריות על ידי התנהגות טובה, אריכות ימים תהיה מעבר להישג ידו גם אם ייקח את התרופה והתוספים הטובים ביותר", הוא כתב ב"צ'יאן-ג'ין יאוֹ-פֶנג". הוא הסביר: "כשאדם ממשיך ללכת אחר הטאוּ וצובר מוסריות, הוא יקבל ברכות מבלי להתפלל ואריכות ימים מבלי לרדוף אחריה".

מפגש עם גנבים

בשנים האחרונות של שושלת סווי, פרצו מלחמות והחברה הייתה בכאוס, אך סון המשיך לעבור ממקום ומקום ולטפל בחולים.

פעם הוא נסע לג'יוּ-ג'יאנג (בפרובינציית ג'יָאנג-שי של היום) ופגש שם קבוצת גנבים. הם חשבו שהוא מרגל אחריהם, כבלו אותו ולקחו אותו לראש הגנבים.

סון הסביר: "איני מרגל. אני רופא בשנות ה-70 שלי".

כולם הופתעו מכיוון שהוא נראה כבן 30-40. ראש הגנבים שאל: "האם אתה ישות שמימית?" בכל מקרה, הוא ביקש מסון להישאר ולטפל בגנבים ובמשפחותיהם.

אף שראש הגנבים כיבד רופאים באופן כללי, הוא התרברב: "אנשים כמוני חזקים כל כך שאנחנו לא זקוקים לרופאים".

סון שאל: "יש לך תחושה שהחזה והבטן שלך נפוחים? האם צואתך יבשה ועליך להשתין לעתים תכופות? יש לך נדודי שינה, יש בפיך טעם מר בבוקר, ודימום בחניכיים?"

ראש הגנבים היה המום לשמע הפירוט המדויק של הסימפטומים שלו. הוא הבין מיד שסון אינו רופא רגיל.

מישהו שנשבע לברית-אחים עם ראש הגנבים היה חולה מאוד. המרכיב העיקרי שסון נזקק לו כדי לטפל היה ג'ינסנג, אך זה לא גדל על ההר והיה צריך להשיגו במקום אחר.

לאחר שסון הסביר זאת, ראש הגנבים אמר: "בואו נלך לגנוב קצת מזה".

"לא, אנו לא יכולים לעשות זאת", סון הסביר: "אסור לעשות דברים רעים אפילו כדי להציל את חייו של מישהו".

מכיוון שלגנבים לא היה כסף כדי לרכוש משהו כה יקר כמו ג'ינסנג, סון הציע שהוא יעזוב את ההר וימצא דרך להשיג אותו.

ראש הגנבים חשש שסון לא יחזור, אז הוא שלח איתו מישהו ואמר שעליהם לחזור תוך שישה ימים. מכיוון שהם עשו זאת כדי להציל חיים, סון הבטיח לחזור בזמן.

לרגלי ההר הייתה חנות לרפואה סינית שמכרה ג'ינסנג. הבעלים קרא לפקיד לבחון את מיומנויותיו של סון. סון אמר שבטנו של הפקיד קרה ומלאה כבר שלוש שנים, והפקיד אישר שזה אכן כך. בעל החנות התרשם ממיומנותו של סון ואמר שסון צריך להישאר למשך שמונה ימים ולטפל בחולים או שהוא לא יקבל שום ג'ינסנג. סון חשב על המועד הסופי בן ששת הימים ואמר שהוא יעבוד שעות נוספות בששה ימים כדי להשלים את שמונה ימי העבודה. אם הוא לא יצליח לסיים, הוא יחזור מאוחר יותר: "ברגע שאדם מבטיח, הוא לא יכול לסגת מהבטחתו", הוא אמר. בעל החנות הסכים.

לאחר שסון התחיל לטפל בחולים, עוד ועוד אנשים באו עם כל מיני בעיות בריאות. שלושה ימים לאחר מכן, החנות הכניסה יותר ממה שהיה בכל ששת החודשים האחרונים. כיוון שעוד חולים המשיכו לבוא, החנות נסגרה מאוחר מאוד. סון היה עייף מאוד, אך הוא המשיך. בעל החנות הרוויח כל כך הרבה כסף שהוא היה צריך לשמור אותו בשקים גדולים.

לאחר ששה ימים סון חזר להר עם שלושה טאל (מידת משקל) ג'ינסנג. ראש הגנבים שמע על כך והציע לו פרס. החולה לקח את התרופה ומצבו השתפר מיד. סון הודה לראש הגנבים אך דחה את הפרס. הוא אמר שהוא רק רוצה לעזוב את ההר ולבקר את ראש המחוז. ראש הגנבים התרגש מהאתיקה של סון והסכים.

זה היה ראוי להערצה שבמשך תקופה של כאוס סון הצליח להישאר ולטפל בחולים כרגיל. יתרה מזאת, באמצעות התנהגותו, הוא לימד גנבים להיות טובים (ולא לגנוב) ואת המקומיים על ההשפעות הפלאיות של הרפואה הסינית. דבריו של סון על ערכם היקר לאין ערוך של חיי אדם השתקפו בפעולותיו. הוא השפיע על כל מי שהיה מעורב, ראש הגנבים, הגנבים, משפחותיהם, בעל החנות, ואנשי הכפר. טוב לב והקרבה שכאלה היו כמעט חסרי תקדים.

"רופא טוב הוא מסור וכֵּן"

סון התמחה באזור ג'יָה-דְזוּאוֹ (פרובינציית הֶה-נאן של היום) יותר מ-20 שנה.

הוא גר במשכן צנוע בכפר והעמיד שולחן בכניסה. הוא הושיב את החולה מולו בצד השני של השולחן, וגבה תשלום מועט לכסות את עלות התרופות. אם מישהו היה עני הוא לא לקח ממנו דבר וטיפל בו בחינם.

בנוסף למחיר הנמוך, סון לא צחק או דיבר בקול רם בפני מטופליו: "כשאדם אחד סובל, כל המשפחה אומללה. בנוסף, המטופל עלול לסבול מכאב בלתי פוסק. אם הרופא יהיר ונהנה מעצמו, גם המין האנושי וגם האלוהי ימצאו זאת לא מקובל", הוא כתב.

כשתהילתו של סון גדלה, אנשים רבים חיפשו אותו שיטפל בהם. כדי להקל על המטופלים שהיה עליהם לנסוע מרחק רב, הוא לעתים קרובות נשאר במקום אחד לזמן מה ואז עבר למקום אחר. בדרך זו, זה הביא תועלת ליותר אנשים.

במאמר תחת הכותרת "רופא טוב הוא מסור וכן", סון כתב: "כשרופא גדול מרפא מחלות, עליו להישאר רגוע ונחוש, ללא תשוקה או רדיפה, הוא נודר להציל את כולם בחמלה גדולה, לא משנה מהם מעמדו החברתי של האדם, עושרו, גילו, מקצועו, סכסוכיו,ידידותו, האתיקה או האינטליגנציה שלו. זה אומר שבכל אחד צריך לטפל באותו אופן, כאילו הוא קרוב משפחה".

הוא גם כתב: "חיי אנוש הם יקרי ערך ושווים אלפי חתיכות זהב (צ'יאן-ג'ין). אם מישהו יכול להציל חיים בעזרת מרשם, הערך הוא מעבר לזה". עקב כך כל ספריו כללו "צ'יאן-ג'ין" בכותרתם. הוא גם נתן דוגמה בכך שרשם מרשמים לטיפול במחלות שכיחות על אבן ליד מגוריו. כך יכלו האנשים לקבל מרשם בחינם.

התרבות הסינית המסורתית התמקדה בערכי מוסר וכבוד לאלוהי. הרעיון של סון שבריאות ואושר נובעים ממוסריות מסביר זאת יותר, ומשאיר מורשת ארוכת טווח לדורות העתיד.

[המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]