(Minghui.org) הייתי רוצה לספר לכם מה עבר עלי בשנה החולפת הזאת במהלך קמפיין “zero-out” של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס), ששמה לה למטרה את כל תלמידי הדאפא שברשימה השחורה של המפלגה. אני מקווה שמה שלמדתי יהיה לעזר למתרגלים המתמודדים אי מבחנים דומים.
עם תחילת הקמפיין, נודע לנו שהמק"ס פרסמה מסמך סודי כדי ליישם אסטרטגיה שתימשך על פני 3 שנים. הרשויות תבדוקנה כל משפחה של מתרגל ואת הקשרים החברתיים שלהם. על אף אחד ברשימה השחורה של המק"ס לא יחוסו. כששמעתי על כך לראשונה, לא שללתי מיד את התכנונים של הכוחות הישנים. התייחסתי לכך כאל מבחן שכולנו צריכים להתמודד אתו. כשהמתרגלת מיי (שם בדוי) אמרה: "זה לא תלוי במפלגה. המאסטר הוא שאומר את המילה האחרונה בכל הדברים". חשבתי לעצמי: "ועם זאת, המפלגה ערכה פגישות וניסחה מדיניות ליישום בכל רחבי סין. האם אנחנו מסוגלים לשלול את הקמפיין הכלל ארצי הזה?" התבוססתי במחשבות אנושיות.
לא חשבתי על המאסטר, לא האמנתי בנחישות במאסטר ובפא ולא זכרתי שתופעה גשמית אינה חלה על מטפחים. שכחתי את עיקרון הפא של השכנת השלום עם החיצוני באמצעות טיפוח של הפנימי ("יסודות להתקדמות במרץ 1").
כמו כן לא הבנתי שעלי לעזור למאסטר לתקן את הפא ולהציל ישויות חיות באמצעות קמפיין “zero-out” הזה, או שזו הזדמנות נוספת כדי לאמת את הפא. באופן תת-הכרתי הכרתי בתכנונים של הכוחות הישנים.
המבחנים מתחילים
כתוצאה מכך, בכירים ביחידת העבודה שלי זימנו אותי לשיחה. הם התקשרו לחבריי וביקשו מהם לשכנע אותי. כשזה לא צלח בידם הם השתמשו בלחץ על משפחתי. בתי היא אדם טוב לב. היא גדלה על ערכים של כיבוד הורים והתחשבות באחרים, אבל היא לא הייתה מסוגלת לעמוד בפני לחץ. היא עמדה בתווך בין האם שאהבה לבין משטר המק"ס האכזרי ממנו פחדה. היה עליה ללכת לעבודה, לדאוג להורי בעלה ולילדה הקטן. היא הייתה נסערת, לא יכלה לישון והתחננה בפניי להיענות לרשויות ופשוט לתרגל בבית ביחידות.
הסברתי לה שאינני עושה שום דבר רע, ואינני יכולה להיכנע ולחתום על הצהרות כלשהן. זה יהיה שווה ערך לחילול הפא ולרצות את הרוע. אינני יכולה להתפשר עם מצפוני ולהעלים עין מול מצוקה של עשרות אלפי מתרגלים ומשפחותיהם.
אמרתי לה שלחתום על הטפסים מקדם את הרדיפה נגד מתרגלים אחרים, ולעודד את אלה המוציאים לפועל את הרדיפה. "זה לא רק פוגע בך, זה למעשה פוגע באלה המיישמים את הלחץ עלינו". בתי בכתה כל הזמן, ופעם אפילו הטיחה את ראשה בקיר מרוב תסכול.
בעלי הוא אדם חסר סבלנות ומתקשה לבטא את עצמו. הוא סובל ממחלת לב ומלחץ דם גבוה ונוטה לכעוס בקלות. הוא היה מודאג שסירובי לחתום יגרום לצרות למשפחה. לבתי ולחתני יש מקומות עבודה טובים וקריירות מבטיחות. בעלי היה מודאג שהקשר המשפחתי שלהם עמי יזרע חוסר הרמוניה בין בני הזוג הצעיר. הם עלולים להגיע בסופו של דבר לכך שיהיו קורבן לאפליה בעבודה ועל ידי שכניהם. הוא הזהיר אותי שאם אסרב להיכנע למצב, הוא יתגרש ממני. הוא כעס והיה מדוכא.
שלחתי מחשבות נכונות כדי לנקות את ההפרעות ואת ההחזקות שלי, אבל לא נראה שזה עזר. ניסיתי להישאר רגועה, להימנע מקונפליקטים ולהבין את עמדתם. כמו כן ביקשתי אותם להבין שאינני עושה זאת למען עצמי. בטווח הארוך זה יועיל להם. הם טענו שלא אכפת להם לוותר על התועלת ושהם פשוט רוצים לחיות חיים שקטים ללא ההטרדות הבלתי פוסקות של המק"ס. הם לקחו קשה את מדיניות המק"ס "לפתור תוך שלוש שנים את נושא המתרגלים שאינם רוצים לוותר על אמונתם".
הם שמעו שהמדיניות תיושם ללא פרסום רב, אבל שהרשויות יפעילו לחץ רב מאוד על כל המעורבים עם המתרגלים האלה, מה שהפחיד אותם מאוד. כולם ידעו שפאלון דאפא הוא טוב, אבל הם היו מוצפים בפחד מהמפלגה.
זו לא הייתה אשמתם, משום שהם עצמם לא היו מתרגלים. לא יכולתי לצפות מהם לעמוד לצידי. הייתי צריכה להימנע מלדבר איתם בתקיפות, כי זה היה עלול להעמיק את חוסר ההבנה שלהם. כמה מתרגלים עמיתים הציעו לי להיות איתנה ותקיפה. הכרתי את בתי די טוב. היא אוהבת אותי מאוד. עליי להתחשב בהם כדי שלא יתייחסו לעמידה האיתנה שלי כמשהו הגורם נזק למשפחה. החמלה של המתרגלים היא הרבה מעבר למה שבני משפחתי מסוגלים לקלוט. הייתי צריכה גם להתחשב ברודפים שלנו, שגם הם קיוו שנציל אותם.
הפחד שלי גורם לתסמיני מחלה
מצוקה הקשורה לבני משפחה היא קשה מאוד. מעבר לכל זה הייתה ההחזקה שלי לפחד, משום שנזכרתי בעינויים שהמשטר משתמש בהם לשבור מתרגלים. זה היה מבחן של חיים ומוות עבורי. היה עליי לסלק את ההחזקות שלי, להיטיב עם משפחתי ולסלק את הפחד שלי מהמוות. יום אחד הרגשתי שאני מוקפת בשמיכה עבה הנופלת סביבי מממדים אחרים. הרגשתי חנוקה ולא עלה על דעתי לפורר את זה מיד. האומללות שלי הפכה למצוקה פיזית. סבלתי מכאבי בטן עזים והרגשתי כאילו המעיים שלי נמעכות. התבוננתי על מצב הטיפוח העלוב שלי.
כשדיברתי על כך עם מתרגלים אחרים, לא הצלחתי לעצור את דמעותיי. הרגשתי שאני עומדת להתמוטט ונאחזתי בידה של המתרגלת שישבה סמוך אלי.
לשתי המתרגלות שלמדו אתי את הפא הייתה הבנה ברורה של עקרונות הפא. מיי נותרה רגועה והגיונית. היא הזהירה אותי: "אם לא תוכלי לעבור את המבחן הזה, המבחן הבא יהיה אולי גרוע יותר".
התעוררות ושלילת הפחד
שתי המתרגלות ביקרו אותי לעתים קרובות בביתי. הן עזרו לי לבחון את עצמי, ושיתפו את נקודות מבטן על בסיס עקרונות הפא. הן העניקו לי אזהרות נוקשות, שעזרו לי למעשה לחפור החוצה את הגורם העיקרי להחזקה שלי.
הן אמרו לי לקרוא את "יסודות להתקדמות במרץ 1" ו-"יסודות להתקדמות במרץ 2" ואת הרצאות הפא של המאסטר מהשנים 2008 ו-2009, כמו גם את המאמרים החדשים שלו. הבנתי את החשיבות לכך וקראתי יותר את הפא. המשכתי לקרוא על אף שהרגשתי שאינני נטמעת מספיק בפא. כשלא קלטתי מה אני קוראת, קראתי את הפא בקול רם. מאוחר יותר הסתבר לי שאף שזה לא נראה יעיל באותו רגע, הפא נשא עמו כוח. אן נתנה לי גם לקרוא חוברת של "מדריך לחוקי המדינה כדי להתנגד לרדיפה". אחרי שקראתי הבנתי בבירור שחופש האמונה הוא בהתאם לחוק ושהרדיפה אינה חוקית בעליל. הלב שלי תוקן ומצב הרוח שלי התרומם. אני מודה לשתי המתרגלות האלה. אני מכירה תודה על סביבת הטיפוח הקבוצתי שהמאסטר יצר עבורנו ואני אסירת תודה ביותר לחיזוק ולהגנה שהמאסטר מעניק לי.
ידעתי שלא שחררתי החזקות ולא סילקתי את המחשבות האנושיות שלי. רק התמדתי. שמרתי על האמונה הנחושה שהדאפא הוא ישר, שהמאסטר מתקן את השמים והארץ ומציל ישויות חיות. הייתי נרגשת מהחמלה הרחומה והדגולה של המאסטר וקיוויתי להיות אחת מ
"תלמידי הדאפא עולים אל הרקיע הגבוה ביותר, שולטים בשמים ובארץ, מתקנים את דרך התחום האנושי" ("הונג יין 2"-"נבואה").
עם המחשבה הפשוטה הזאת, המאסטר עזר לי. המבחן הזה עזר לי להבין שמוות אינו יכול עוד להגביל אותי. לא היה עליי לדאוג יותר מדי כל עוד הלכתי בנתיב שהמאסטר תכנן עבורי.
המאסטר אמר:
"הטיפוח תלוי באדם עצמו – הגונג תלוי במאסטר. זה יספיק אם יש לך הרצון הזה. זה המאסטר שבאמת עושה את הדבר הזה ואתה בכלל לא יכול לעשות אותו" ("ג'ואן פאלון", "הרצאה ראשונה").
אחרי שהגעתי להבנה הזאת, שלושה בכירים מיחידת העבודה שלי באו לביתי. לא הייתי שם, אבל ידעתי שבסופו של דבר יהא עליי להתמודד עמם. להתחמק מהם יגרום לחוסר הבנה ולאי אימות הדאפא. ביקשתי מהמאסטר לחזק אותי ושמתי פעמיי ליחידת העבודה שלי בעודי שולחת מחשבות נכונות.
מנהל המשרד היה עסוק והמתנתי זמן רב במסדרון. הוא היה מנומס וסיפר לי שהוא עומד לפרוש לגמלאות. לאורך כל הקריירה שלו הוא הבחין כיצד המק"ס מטפלת "בבעיות של פאלון דאפא". הוא אמר שזו הפעם הראשונה שזה עלה לדרגת משימה פוליטית. הוא ביקש שאהרהר על כך ואתחשב בעתיד של ילדיי ובהשפעה שתהיה לכך על משפחתי.
הוא אמר: "האם זה באמת שווה אם ישעו את קצבת הפנסיה שלך? אין כל טעם להתעמת בכוחות שללא ספק יגברו עלינו בכל מקרה". הוא אמר שהמתרגלים הולכים בדרך ישרה. לחתום על המסמך (של ויתור על הפאלון דאפא) זה רק כמו לעשות מעקף קטן.
יכולתי לחוש את טוב לבו, כמו גם את חומרת סבב הרדיפה הזה של המשטר. אבל בעזרת החיזוק שקיבלתי מהמאסטר כבר אי אפשר היה לאיים עלי. ידעתי שעלי לנקוט ביוזמה. הודיתי לו ברוגע על דאגתו ועל ההצעות שלו. ניצלתי את ההזדמנות לספר לו על הגדולה של הדאפא ואיך הרדיפה מפרה את החוק. נתתי לו מכתב המכיל את העובדות על הרדיפה ותקליטורים עם מידע לגבי פאלון דאפא.
אמרתי שאני מאמינה שהוא צריך לדעת את העובדות מאחר שהוא סגן המנהל האחראי על הוועדה הפוליטית משפטית ביחידת העבודה שלי. אמרתי לו שהמידע הזה יעזור לו לדעת עוד על הפאלון דאפא ועל המתרגלים. הוא סירב לקחת את החומרים. לא יכולתי להציל אותו, אבל פרצתי דרך הפחד והייתי מסוגלת להתמודד עם האתגר.
מוקדם יותר ביקשתי עצה מכמה מתרגלים עמיתים בנוגע להחזקות לפחד. היו מתרגלים שהזכירו לי מה שהמאסטר אמר ב"יסודות להתקדמות במרץ 2", " לסלק את ההחזקה האחרונה":
"אם מטפח יוכל להניח את המחשבה של החיים והמוות בכל מצב, הרשע בטוח יפחד ממנו;"
ובהמשך:
"זה לא משהו שעושים בכוח, אלא משהו שמגיעים אליו כשבאמת מניחים ברוגע את הלב ההוא."
אחרים הזכירו לי גם את מה שהמאסטר כתב:
"עם פא כל כך אדיר, הדאפא יהיה איתך כשהמחשבות שלך נכונות, וזו הבטחה אדירה" ("הרצאת הפא במנהטן").
אחרים המשיכו לומר לי: "האמיני במאסטר והאמיני בפא". באותו הזמן השתרכתי מאחור בטיפוח שלי ולא עלה בידי להפנים מה שהם אמרו לי. לא יכולתי לסלק את ההחזקה לפחד שהתקבעה אצלי עמוק פנימה.
במהלך דיון מעמיק עם מיי, היא נזכרה כיצד סילקה את ההחזקה שלה לפחד תחת תנאים מרושעים קיצוניים לפני כמה שנים. היא המשיכה בייצור חומרי הבהרת אמת בזמן שמכונית משטרה חנתה מחוץ לדלת ביתה. נזכרתי גם במתרגלים שנסעו לבייג'ינג לאמת את הפא כשהם נושאים את התינוקות שלהם עימם. אין ספור מתרגלים סבלו עינויים בלתי אנושיים בכלא, שמו בצד את החיים והמוות ונותרו איתנים ויציבים באמונתם בדאפא. אין ספור אחרים בזבזו את כל משאביהם כדי להציל אנשים.
לפעולות היוצאות מן הכלל האלה של מתרגלים עמיתים הייתה השפעה עלי. קיבלתי הצצה חטופה לעולמות הגבוהים שלהם כשהגנו על הדאפא בכבוד ובפתיחות במחיר הוויתור על חייהם. השוויתי את האופן בו הם התנהגו לאופן בו אני מגבילה את עצמי משום שלא רציתי להרגיז את משפחתי. הלכתי בנתיב שתוכנן על ידי הכוחות הישנים והתגברתי על מכשולים בצורה סלקטיבית בלבד. היה פער בין ההבנה שלי את החסרותיי לבין היכולת שלי להתגבר עליהן בפועל. אמרתי לעצמי לשחרר את ההחזקה לנוחות. רק כשאעשה כך זה יהיה טיפוח אמיתי שיבדיל אותו מדיבורים ריקים.
כשהמתרגלת העמיתה אן ראתה אותי מתוחה עד אין גבול, היא הייתה מודאגת שלא אוכל לשאת עוד. היא הציעה שאעזוב את הבית. דבריה של מתרגלת אחרת עלו במחשבתי: "איפה תוכלי להתחבא? אנשים רגילים אולי לא יוכלו למצוא אותך, אבל הרוע בממדים אחרים יכול. לברוח אינה הברירה הטובה ביותר. הנתיב היחיד הישר והרחב קדימה זה לפעול נכון, לאמת את הפא ולהציל ישויות חיות". ידעתי שאין לי לאן לברוח. החלטתי להתמיד על אף הקשיים.
במהלך דיון עם מתרגלים העלו את הנושא של לחתום על המסמך ואחר-כך לפרסם הצהרה חגיגית כדי להמשיך לטפח. חשבתי: "עכשיו שהחלטתי לסלק את ההחזקה שלי לפחד, אסור לי לברוח מהאחריויות שלי, אני לא צריכה לתרץ תירוצים ואסור לי להתחמק ממבחנים בהם מתעמתים פנים אל פנים. רק דברים על בסיס הסטנדרט של הפא הם טיפוח. ברגעים קריטיים צריך לפרוץ קדימה במקום לקחת צעד אחורה".
לשחרר באמת את ההחזקות
לילה אחד בעלי התעקש לצלצל להוריי הקשישים כדי לומר להם שהוא החליט להתגרש ממני. הוא אמר שהוא מחויב לספר להם באופן אישי. דחקתי בו להירגע ולא להרגיז את הוריי. הוא סירב להקשיב ולכן אמרתי לו בנחישות: "אינני רוצה להתגרש, אבל אם אתה מתעקש, אעשה מה שאתה רוצה".
הוספתי: "במשך כל השנים האלה, נתתי לך ולכל אחד במשפחה את כל מה שיש לי. אם יש לי חוב קארמתי כלפיך אז כבר בוודאי שפרעתי אותו. אין דבר שיצער אותי יותר מאשר לוותר על הטיפוח. אני מקווה שאתה מבין ותומך בי. זה לא משנה אם תצלצל להוריי. אף אחד לא יכול לשנות את דעתי".
הוא הקשיב לי וענה לי משהו לא ברור. לאחר מכן הדברים נרגעו בבית. חשתי בהתפוררות של הגורמים המרושעים בממדים אחרים. כבר קודם לכן ציינתי בפניו שאין שום דבר רע בלהיות אדם טוב. כל הסבל שהמשפחה שלנו עברה נובע מכך שהמק"ס החליטה לרדוף מתרגלים. הרדיפה הזאת האיצה את הרס התרבות המסורתית, את התדרדרות הסטנדרטים המוסריים ואת השחיתות של האנושות. בעלי יודע שהדאפא הוא טוב.
מאותו לילה ואילך הנחתי את עצמי ומשפחתי בידיו של המאסטר. לבי לא התייסר עוד. לנוכח התלונות והאדישות של משפחתי, עשיתי כמיטב יכולתי לדאוג להם היטב ולהבין אותם. הייתי תקיפה בדעתי שלעולם לא אחתום על שום דבר ולא אשתף פעולה עם הרוע. האמונה שלי בדאפא הייתה כה נחרצת עד כדי כך שהעדפתי לקחת צעד קדימה ולמות מאשר לקחת צעד אחורה כדי להישאר בחיים.
באפריל האחרון, המק"ס החלה בסבב חדש של הטרדות. מיי אמרה: "בשנה שעברה היית במצב נורא. השנה את מוצקה כמו יהלום. איזה הבדל".
הייתי רוצה להודות כאן למתרגלים עמיתים על העידוד שנתנו לי. מלבד להיות נחושה בדעתי לא לחתום על שום דבר, לא עשיתי כלום. חשתי באמת שהמאסטר סילק את ההחזקה לפחד שקיננה עמוק פנימה.
כעת אני מבינה לעומק את דבריו של המאסטר:
"אם מטפח יוכל להניח את המחשבה של החיים והמוות בכל מצב, הרשע בטוח יפחד ממנו;.. משהו שמגיעים אליו כשבאמת מניחים ברוגע את הלב ההוא" ("יסודות להתקדמות במרץ 2"-"לסלק את ההחזקה האחרונה").
וגם המשפט: "להאמין במאסטר ולהאמין בפא" לא נשמע עוד משפט ריק מתוכן עבורי, אלא משהו מוחשי, התבטאות אמתית של הפא, וזהו הקו המנחה בטיפוח שלי.
המצוקה הזאת עזרה לי לראות בבירור שבטיפוח – בלי קשר לניסיונות שאנחנו נתקלים בהם – כל עוד תזכור שאתה
"צריך לטפח בנחישות בדאפא וללכת צמוד למורה" (יסודות להתקדמות במרץ 2"- " הלב מתעורר בעצמו"),
כל עוד אנחנו מאמינים במאסטר, מתמודדים עם האתגרים ומטפחים ביציבות בתוך הפא, המאסטר יחזק אותנו לאורך כל הדרך עד שנחזור לבית האמיתי שלנו.
הרשו לי שוב להביע את תודתי להגנה רבת החמלה של המאסטר. להביע את תודתי לעזרה חסרת האנוכיות של מתרגלים עמיתים. זה היה השדה החזק הזה של מחשבות נכונות, שאפשר לי להמשיך לתקן את עצמי לנוכח קמפיין “zero-out” העוצמתי, להגיע לבשלות על נתיב הטיפוח שלי ולעשות את חלקי הזעיר באימות הדאפא.
אנא ציינו החסרות כלשהן בהבנה שלי.
[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved
