לסלק את ההחזקה לחסכנות קיצונית

(Minghui.org) מתרגלים רבים מנהלים אורח חיים חסכני. הם לא רוצים לבזבז כסף על שום דבר.

מצבה הכלכלי של משפחתי לא היה טוב בתחילת הדרך, אז חיינו על תקציב לחוץ מאוד.הייתי מודעת מאוד להוצאותיי ורציתי לנצל כל אגורה עד כמה שאפשר. אבל בעלי לא ידע איך להשתמש בכסף בחוכמה, אז תמיד רבנו על זה.

בעלי תמיד קנה יותר מצרכים משצריך. לדוגמה, אנשים בדרך כלל קונים קופסת טופו אחת בכל פעם, אך הוא קנה בדרך כלל מגש שלם. כשאמרתי לו שהוא קונה הרבה מדיי, הוא זרק את כל השאר.

זה הרגיז אותי ותמיד התווכחתי איתו על זה. ידעתי שאני מטפחת ושאין עליי לריב איתו. ידעתי שעליי לטפח את עצמי ושהתנהגותי שגויה, אך לא ידעתי מהי ההחזקה שלי. חשבתי: "אנחנו לא עשירים, אבל בעלי לא יודע איך להתנהל עם כסף. איך נוכל בצורה כזאת לחסוך כסף?" לפתע הבנתי שאני חושבת מנקודת מבט אנושית ועליי להסתכל פנימה.

הסתכלתי פנימה ושאלתי את עצמי למה אני תמיד רבה עם בעלי. הבנתי שהיה לי מושג שהוא צריך להיות חסכן וללמוד איך להשתמש בכסף בחוכמה. הרגשתי שהוא בסדר רק אם הוא התאים למושגים שלי; אם הוא לא מתאים למושגים שלי אז בטוח שהוא טועה. הבנתי שהמושג הזה שלט בי. הבנתי שכמתרגלת עליי להתייחס לדברים מנקודת מבט של הפא במקום ממושגים.

המאסטר אמר:

"לכל אחד הגורל שלו, ואף אחד לא יכול לטפל בגורל של מישהו אחר. אפילו אם הם בני משפחתך, הם המשפחה שלך בחיים האלה, אבל בחיים הבאים הם אולי יהיו בני משפחה של מישהו אחר; ויתר על כן, יכול להיות שגם בחיים הקודמים הם היו בני משפחה של מישהו אחר. אז לכל אחד הגורל שלו. אז אם אנחנו רוצים לגרום לאחרים שיהיו כך או אחרת, זה בוודאי לא יעבוד, משום שחיי בני אדם אינם מתוכננים על ידי בני אדם אלא על ידי אלוהויות. אין דבר כזה כמו אם השארת להם סבל, משום שהדברים האלה תוכננו מזמן." ("הוראת הפא בוועידה ביוסטון")

בעלי אינו מתרגל. חייו כבר אורגנו מראש, כולל כמה כסף יהיה לו. הם לא ישתנו בהתבסס על ההעדפה שלי או על אורח חיי החסכני. כמה כסף יש לנו בחיינו לא נקבע על ידי כמה חסכנים אנחנו. הכול כבר סודר וכבר חלק מחיינו.

הבנתי שטעיתי, אך לא ידעתי איך להשתפר. עדיין חשתי לא בנוח כשראיתי שהוא קונה יותר משאנחנו צריכים. החלטתי לתקן את עצמי באמצעות הפא ולהיפטר מההחזקה שלי לכסף.

ראשית, הפסקתי להתלונן בפני בעלי כששילם יותר מדיי או כשקנה יותר ממה שהיינו צריכים.

יום אחד, כרגיל, בעלי קנה יותר מדיי ירקות. חשבתי לעצמי: "יש לי החזקה לכסף. עליי לסלק את ההחזקה הזאת". שמרתי את מה שצרכנו ונתתי את השאר לשכניי. התחלתי לחלוק את המצרכים הנוספים עם שכניי וסילקתי את ההחזקה שלי.

לפתע נראה שבעלי התעורר ואמר: "למה קניתי כל כך הרבה ירקות! אנחנו לא יכולים לאכול אותם. האין זה בזבוז?" מאז ואילך הוא קנה רק כמה שהצטרכנו ואפילו הזכיר לי לא לקנות יותר מדיי. תוך זמן קצר הוא התנהג כמו אדם שונה. הבנתי שהוא התנהג בצורה זו כדי שאשפר את השין-שינג שלי. הוא השתנה לאחר שסילקתי את ההחזקה שלי.

חסכנות היא ערך מסורתי, אבל ללכת לקיצוניות זהו מושג אנושי. עלינו להסיר את ההחזקות שלנו להפסד ורווח אישי ולהתייחס לאינטרס אישי בקלילות.

המאסטר אמר:

"כל מושג אנושי הוא מכשול. אינני מתנגד להישגים המפוארים שהגיעו אליהם כתוצאה מהתפתחות החברה האנושית עד היום. אני גם לא מתנגד לידע שנצבר מהתפתחות החברה האנושית עד היום. אבל אומַר לכם שכמטפחים, אתם צריכים לנקות אותם מלבכם ומחשבתכם. אנשים רגילים יכולים ליהנות מהפאר הזה ולחיות עם צורת חשיבה אנושית. אבל כמטפחים, עליכם להיפטר מהמושגים האלה שרכשתם. במילים אחרות, זהו העיקרון שלימדתי – עליכם לעשות טיפוח-תרגול בשעה שאתם מתאימים לאנשים הרגילים עד כמה שניתן. היות שאתם חיים בקרב אנשים רגילים, אתם יכולים לעבוד וללמוד כמו אנשים רגילים. אבל עליכם לוותר על מושגים אנושיים." ("הרצאה בוועידה הראשונה בצפון-אמריקה ")

המאסטר אמר:

"זה משום שמטפח לא ייצור בקלות מושגים בין אנשים רגילים, והוא שׂם את הפא מעל הכול. הוא משתמש בפא כדי לפרוץ דרך האשליות וכדי לסלק מושגים אנושיים, והוא משתמש בפא כדי לאמוד כל דבר. חוץ מזה שהוא משתמש במחשבות נכונות נחושות כדי להגן על הפא, הוא עושה דברים של אנשים רגילים באופן טבעי וללא רדיפה. אין לו החזקה לשאלה אם ניתן להשיג משהו או לא, אז קל וחומר שלא צריכים להיות לו מושגים נוקשים." ("הוראת הפא בוועידת הפא באוסטרליה")

עלינו להבין את עקרון הפא הזה שהמאסטר לימד אותנו. עלינו לעשות את מה שהמאסטר מבקש ולפרוץ את דרך החשיבה האנושית.

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]