להבין את וירוס המק"ס וקארמת מחלה קבוצתית

(Minghui.org) אצל רוב המתרגלים בקבוצת לימוד הפא שלי התפתחו תסמינים של קורונה, כמו התקררויות ושיעולים. שמעתי שקבוצות מתרגלים באזורים אחרים התנסו במצבים דומים, שרבים חוו את תסמיני המחלה בו זמנית והיו מתרגלים שאפילו נפטרו. בקבוצת לימוד הפא המקומית שלי שיתפנו פעמים רבות בהבנות שלנו בנושא הזה ולהלן סיכום כמה מהדיונים שהיו לנו.

כיצד להסתכל על תסמיני מחלה בקרב מתרגלים

המאסטר אמר:

"תיקון הפא של הגופים השמימיים הושלם, ועכשיו מתרחש המעבר לתיקון הפא של העולם האנושי". התעוררו")

אני מבין שהמעבר הוא ביטוי אמתי של תיקון הפא המטהר את הרוע מתוך שלושת העולמות ומנקה את העולם האנושי. המטפחים האלה שלא התקדמו במרץ במשך זמן ארוך ושעשו את שלושת הדברים לסירוגין, ייחשפו בתהליך. כמובן שיש מקרים מיוחדים מורכבים יותר.

אם נוכל לאמוד דברים על בסיס הפא, צריך להיות ברור איזה החזקות עדיין יש למתרגלים האלה שאינם מתקדמים כה במרץ. חלקם עדיין עושים את שלושת הדברים אבל אינם מסוגלים לקבל שום ביקורת. יש כאלה שלא שחררו את הפחד שלהם ממחלה ומוות – לעתים קרובות הם אלה שמלכתחילה החלו לתרגל בדאפא עם מטרה של ריפוי מחלות ושיפור הבריאות.

לעתים קרובות אני שומע אותם אומרים דברים כמו: "אינני מרגיש טוב פה ושם. אינני יכול לאכול אוכל מסוים. אינני אוהב את זה או את זה". בעיניי, הם אינם אומדים את עצמם לפי הדרישות ממטפח. אלה השומעים אותם אומרים דברים כאלה גם כן מִתְרגלים לכך, מבלי להעיר להם שמשהו אינו בסדר.

לגבי רבים מהם, הם רודפים אחר נוחות, אינם מוכנים לסבול קשיים ומתייחסים לסילוק נורמלי של קארמה או לָגמול על מעשיהם הרעים בעבר – כדברים רעים. הם מגלים התנגדות לסבול ודוחים כל אחד או כל דבר הגורם להם להרגיש חוסר נוחות. התנהגות כזאת היא השתקפות המושגים האנושיים שלהם ואי הצלחה לסלק החזקות בסיסיות.

איך לפתור בעיה כזאת? המאסטר אמר לנו:

1."ההתעלות ברמה היא הדבר המהותי". ("גילוי הטבע האמיתי", "יסודות להתקדמות במרץII")

ב"הצהרה חגיגית" שכתב אחד המתרגלים החדשים בדרום קוריאה, הוא ציין שאנשים רבים שהוארו בדרך סוטה, וגם אלה שהלכו בעקבותיהם, נדבקו בווירוס המק"ס בזה אחר זה.

הדוגמאות האלה מדגימות מהן ההשלכות של אי הצלחתם של אותם מתרגלים להעלות את רמתם ולטפח באמת.

כמובן, לבבות אנושיים הם מסובכים וישנם ביטויים שונים להחזקות שונות. לא משנה מה, אם ההחזקות של אותם מתרגלים אינן מסולקות הן תצוצנה יום אחד בדרך זו או אחרת. הם עלולים לחלות בווירוס המק"ס או להיתקל בבעיות אחרות. אף אחד מאתנו איננו יכול להביא את ההחזקות שלנו ליקום החדש. זה עלול להיות מאוחר מדי לחכות עד שההחזקות תגרומנה לבעיות – צריך לסלק החזקות מראש כפעולה מונעת. אחרי הכול, תיקון הפא עוד לא הסתיים ויש לנו עדיין הזדמנויות לשפר את עצמנו. אבל לגבי אלה שמתו טרם זמנם, זו עדיין אבדה קשה עבורנו מבחינת הצלת אנשים.

האם מתרגלים עמיתים המציגים תסמינים של וירוס המק"ס יכולים להשתתף בלימוד פא בקבוצה פנים אל פנים?

הצעות שונות

יש מתרגלים המאמינים שאם אלה המראים תסמינים של וירוס המק"ס מגיעים ללימוד פא בקבוצה, הם אינם מתחשבים באחרים ומערימים עליהם לחץ; יש הדואגים שמתרגלים שאין להם הבנות עמוקות של הפא עלולים לפחד להידבק ואז הם יפסיקו להגיע ללימוד בקבוצה; ויש המרגישים שאלה שנדבקו אינם טובי לב כלפי אחרים משום שהם עדיין מצטרפים ללימוד פא בקבוצה וככל הנראה מפיצים את הווירוס סביבם. מתרגלת אחת האשימה מתרגלת אחרת שהיא הדביקה אותה בווירוס המק"ס וגרמה לה להתאשפז בבית חולים.

קבוצות לימוד רבות לא חידשו את לימוד הפא פנים אל פנים מאז תחילת המגפה ועדיין נפגשים באינטרנט. יש כאלה המתקשים למצוא מקום, ואחרים פשוט מעדיפים את האינטרנט מפחד שמא יידבקו פנים אל פנים.

הבעיה המרכזית כאן היא אם עלינו לבסס את הדיון שלנו על יכולת ההדבקה והקטלניות של הווירוס ומה זה יכול לעשות למטפח. אבל, ככל שאני יודע, במקומות רבים ממליצים לבעלי תסמינים לא להצטרף ללימוד פא פנים אל פנים.

מדוע אנחנו מתמידים בלימוד בקבוצה פנים אל פנים?

לימוד פא בקבוצה פנים אל פנים ותרגול בקבוצה, אלה הן צורות טיפוח שהמאסטר לימד אותנו. הן ערבות לכך שנוכל להשתפר ביחד ולפעמים יש להתגבר על קשיים מסוימים כדי להשיג זאת. זהו גם מבחן לאמונה שלנו במאסטר ובדאפא, כמו גם מבחן למצב הכללי של הטיפוח שלנו.

המפתח הוא זה שאנחנו צריכים להפוך את לימוד הפא בקבוצה לסביבה עבור טיפוח אמיתי, מקום בו נוכל להסתכל פנימה, נמצא את החולשות והמגרעות בשין-שינג שלנו ונסלק את ההחזקות שלנו. באופן אידיאלי, כל דבר שצץ בטיפוח שלנו, ניתן לשתף ולדון בו בלימוד הזה, כדי שנוכל להיות מוארים על בסיס הפא, לשפר את השין-שינג שלנו ולהשתפר כמכלול.

כאשר מנסים להתאים לדרך של אנשים רגילים זה גם כן טיפוח

מאז פרצה המגפה, הסגרים וההגבלות השונות למגפה גורמים להפרעה רבה ללימוד הפא שלנו פנים אל פנים. באותו הזמן, למתרגלים שונים יש הבנות שונות לגבי וירוס המק"ס. זה הפך לבעיית טיפוח כללית שעלינו להתמודד מולה ולמבחן גדול יותר הבוחן אם אנחנו יכולים להתמיד בלימוד פא בקבוצה פנים אל פנים.

כדי להתאים למצב של חברת האנשים הרגילים, הקבוצה שלנו ממליצה שמתרגלים שיש להם תסמינים חמורים של וירוס המק"ס לא צריכים להשתתף בלימוד פא בקבוצה בעת הזאת. זה יכול למנוע מאתנו ליצור אי הבנות או קשיים מיותרים כדי להציל אנשים בחברה. אבל אין פירושו של דבר שאנחנו מסכימים שמתרגלים עמיתים באמת חלו בווירוס וזקוקים להיכנס לבידוד.

מצד שני, איך שמתרגלים עמיתים המראים תסמינים של הווירוס מסתכלים על הבעיה ואם הם רוצים לבוא ללימוד פא פנים אל פנים, זה תלוי בהם. אנחנו יכולים רק להציע ולא לדרוש או לכפות עליהם לעשות משהו. איך נתאים לחברה בעודנו בהרמוניה עם הדאפא – זהו עניין שכל אחד מאתנו צריך להחליט בטיפוח שלו.

כשיש מחלוקות בין מתרגלים לגבי סוגיות הנוגעות למגפה, עלינו לחפש את שורש הבעיות ואיזה החזקות יש שם. כשאנחנו מסרבים לבוא ללימוד הפא בקבוצה, או עוצרים בעד אלה עם תסמינים בתואנה של "להתאים לחברת האנשים הרגילים", אולי עלינו להסתכל פנימה לראות אם אנחנו פוחדים מהווירוס, פוחדים להידבק ולהפיץ זאת לבני משפחתנו.

כאשר מתרגלים שחלו בווירוס האשימו מתרגלים אחרים בכך שהם הפיצו אותו להם, אולי עליהם לחשוב למה הם מלכתחילה קיבלו את זה, מאחר שכולנו יודעים שמתרגלים מוגנים ושהאנרגיה שאנחנו נושאים בעצמנו יכולה להרוג את הווירוס ואת החיידק.

להבין את הווירוס בצורה רציונלית

כשזה נוגע לווירוס המק"ס בסיס ההבנה שלנו משחק תפקיד חשוב. אסור לנו להישאר רק ברמה התפיסתית, משום שהיא לעתים קרובות אשלייתית ו"מבלבלת"; עלינו לראות מבעד לתופעה את המהות, ולהבין אותה באמת מהצד הרציונלי – מהפא.

אם נתייחס לכך כאל "וירוס", אנחנו מודים שזהו "חולי" ונופלים במלכודת של "מחלה" שזו ההבנה הרגילה של אנשים. אנחנו נפחד מפני שהווירוס יכול להיות קטלני. אבל הווירוס הוא בכל מקום ואין אף מקום על הארץ שמישהו יכול לברוח ממנו. הפחד לא יעצור את וירוס המק"ס.

אבל אם נבין זאת באופן רציונלי ומנקודת מבט של הפא, נדע שהתסמינים של וירוס המק"ס הם רק אשליה עבור מתרגלים. המטרה של תסמינים אלה היא לסלק קארמה וזהו מבחן לאמונה שלנו בדאפא. אם נתייחס לכך כמבחן שצריך להתגבר עליו בטיפוח, זוהי הזדמנות אדירה עבורנו להסתכל פנימה, לסלק את ההחזקות שלנו ולהגיע לסטנדרט של הפא. במקרה הזה ייתכן שהתסמינים יחלפו במהירות. לעומת זאת, אם לא נביט בזה על בסיס הפא, התהליך עלול להתארך ויהיה קשה יותר לעבור את המבחן, או אפילו בלתי אפשרי לעבור אותו.

כפי שאני מבין זאת, ל"וירוס" יש עיניים. כל דבר נשלט על ידי הכוח השמימי. בחברה הרגילה, וירוס המק"ס הוא תהליך של לנפות אנשים שאי אפשר עוד להצילם. עבור מטפחים, זוהי הזדמנות לסלק את ההחזקות שלנו. לאלה שחלו בווירוס יש בדרך כלל החזקות שצריך לשחרר, לא בגלל שמישהו אחר הדביק אותם. אם אין לנו ההחזקות והאדמה המזינה אותם, ה"וירוס" לא ישרוד בשדה האנרגיה שלנו.

אולי מתרגל א' נתקל במתרגל ב' עם תסמינים ומאוחר יותר התפתחו אצלו תסמינים בעצמו. זה יכול להיות מבחן למתרגל א'.

המאסטר אמר:

"בין האמיתיים לבין המזויפים ההתעוררות מאוד חשובה". ("הארה", "יסודות להתקדמות במרץ")

המבחן נועד לראות כמה היטב אתה מבין ומאמין במאסטר ובפא.

המאסטר אמר לנו:

"אמרתי שהחומר והנפש הם דבר אחד". ("הוראת הפא בוועידת הפא באוסטרליה")

זה תלוי איך המחשבה שלנו זורמת וזוהי המחשבה הזאת שנבחנת ומטופחת. אם נתייחס לווירוס המק"ס ברצינות, הוא ימחץ אותנו כמו הר גדול, יגרום לנו לפחד או חסרי יכולת לנשום. אם נתייחס אליו בקלילות, הוא יהפוך לשום דבר ואנחנו נתגבר עליו בצעד אחד.

האם מתרגלים עם תסמינים יכולים לצאת להבהיר את האמת?

כפי שאני מבין זאת, על אף שלגוף שלנו יש תסמינים, זהו לא וירוס המק"ס. אין לנו כלל את הווירוס הזה. זה כבר נדון למעלה, כך שלא יהיו לזה השפעות מדבקות או שליליות על אחרים.

אם התסמינים נראים רציניים, זה יגרום בקלות לאנשים לחשוב שחלינו בווירוס המק"ס, מה שיחסום מאתנו להציל אותם. אם נתרחק מאנשים למשך זמן מה, זה יהיה מובן.

אולם, כל עוד המחשבות הנכונות שלנו מספיקות, חוסר הנוחות הפיזית המזערית לא צריך להשפיע עלינו. התסמינים של חוסר נוחות פיזית ייעלמו לעתים קרובות במהלך תהליך הבהרת האמת וזה יהפוך רק למבחן הבודק אם נוכל להתמיד בהצלת ישויות חיות.

כאשר אנחנו סובלים מצוקות, אם נוכל עדיין לחשוב על המשימה של הצלת ישויות חיות ונתגבר על עצמנו, זוהי חמלה אמיתית כלפי הישויות החיות.

מצב תלמידי הדאפא כמכלול משפיע על החברה כמכלול

כשמתרגלים רבים מסלקים קארמת מחלה באותו הזמן, ייתכן שזה בגלל שיש משהו שצריך לטפח כמכלול, או שיש משהו שאיננו מבינים בבהירות. לדוגמה, מתרגלים רבים היו נגד חיסונים ונגד הבהרת אמת פנים אל פנים. הייתה חסרה להם הבנה עמוקה של הווירוס והם פחדו להידבק, וזה אולי גרם לסילוק קבוצתי של קארמת מחלה.

בהצלת אנשים זה בלתי נמנע להיות בקשר פנים אל פנים עם החברה. כולנו יודעים שמופעי "שן יון" הם הצלת אנשים העוצמתית ביותר. אבל אמצעי הבידוד בכמה מקומות חוסמים צופים נוספים מלבוא לראות את המופע. יש תיאטרונים הדורשים מהצופים להתחסן או להציג תוצאת בדיקה שלילית. כך שיש אנשים הבוחרים לא לראות את המופע. יש לזה השפעה עצומה על מכירת כרטיסים בכמה אזורים.

במבט על מצב הטיפוח של מתרגלים עמיתים שלנו, האם התופעה הזאת של לנסות לשמור על 'מרחק חברתי' קיימת גם בקהילת המטפחים? לדוגמה, יש מתרגלים עמיתים המסרבים לשבת או לאכול ביחד עם אלה שיש להם תסמינים. יש כאלה שהיו שותפים באותה דירה שכפו על אלה עם תסמינים לצאת משם. אחרים לבשו שכבות של מסכות או כפפות כדי להגן על עצמם. היו גם מתרגלים שהעדיפו לוותר על השתתפות בפעילויות דאפא מאשר לקבל את הזריקות הנדרשות.

כל ההחזקות האלה מביאות צרות ומצוקות על עצמנו, אך גם עלולות להחמיר את המגפה ולמנוע מאיתנו יצירת קבוצת טיפוח יציבה המתקדמת במרץ.

איך נוכל לצפות מאנשים רגילים לפרוץ את ההפרעות האלה ולהינצל באמת, אם אנחנו עצמנו איננו יכולים להתגבר על וירוס המק"ס? אנחנו כאן כדי להציל אנשים, אסור לנו להיות מושפעים מהחברה, מפני שהמצב הכללי שלנו ישפיע על החברה.

המצב הנוכחי של סילוק הקארמה הקבוצתי כבר משפיע על המאמצים שלנו להציל ישויות חיות. אם ההבנה שלנו את וירוס המק"ס אינה על בסיס הפא או על בסיס מחשבות נכונות, זה יגרום לאנשים רגילים לפחד מהווירוס גם כן, וכך ישפיע על המאמצים של שן יון להציל ישויות חיות בקנה מידה גדול.

לטפח עם הלב שטיפחת פעם

אני רוצה לשתף סיפור על רופאת שיניים אחת בשיקגו. היא החלה לתרגל פאלון גונג לפני זמן קצר אבל התקדמה במרץ. כששמעה שאמה בשנות ה-80 שגרה בפלורידה נדבקה בווירוס המק"ס, היא לא היססה לטוס לשם ולקחה ביחד אתה חברה בהריון שגם לה היו תסמינים של הווירוס.

היא בישלה, ניקתה וקראה להן הרצאות פא. היא גם לימדה אותן לומר: "פאלון דאפא זה טוב, אמת-חמלה-סובלנות זה טוב". היא התמידה בתרגול היומי ובלימודי הפא. אחרי שבוע, גם אמה וגם חברתה החלימו. היא בינתיים לא נדבקה.

אם כולנו נוכל להיות כמו אותה מתרגלת חדשה ונטפח עם הלב שהיה לנו פעם, לא נפחד מווירוס המק"ס, נהיה עם ראש פתוח ונאמין בנחישות במאסטר ובפא, אז קבוצת הטיפוח שלנו כמכלול תגיע לסטנדרט.

להסתכל פנימה זה כלי קסם

מתרגל עמית בקבוצת לימוד הפא שלנו קיבל תשובה חיובית בבדיקה במקום עבודתו. הוא צלצל למתאם הקבוצה ושאל אם הוא יכול להגיע ללימוד הפא. המתאם אמר שזה תלוי בו ולנו לא אכפת כך או אחרת. הוא הגיע וסיפר לקבוצה שלנו שהוא קיבל תשובה חיובית בבדיקה. אחת המתרגלות אמרה לו שהיא לא פוחדת. גם אחרים אמרו לו שהם שמחים על השתתפותו ומעריכים את האומץ שלו לחשוף את מצוקתו. הוא חש מעודד מאוד.

במהלך השיתוף הראשון שלו, הוא גילה את הפחד שלו. אחרי שקרא את המאמר של המאסטר: "התעוררו", הוא חש שלא טיפח היטב. היו לו המון מחשבות שליליות והוא פחד מאוד מהווירוס. הוא היה מודע לפחד שלו, אבל הוא לא היה חזק מספיק כדי להתגבר עליו. שבוע לאחר מכן הוא קיבל תוצאה חיובית בבדיקה, על אף שהתסמינים שלו שככו.

במהלך השיתוף השני, הוא גילה את התרעומת שלו. חבריו לעבודה התייחסו אליו בדרך כלל בצורה בלתי הוגנת. כשראו שהוא קיבל פעמיים ברצף תשובה חיובית בבדיקה, הם שמחו לאידו: "לא חשבת אף פעם שיהיה לך יום כזה נכון?" המתרגל בז להם. אבל אז הוא הבין ש"שנאה" היא אחד העקרונות הבסיסיים של המק"ס. היה לו החומר הזה "שנאה" שמשך אליו את וירוס המק"ס. תוצאת הבדיקה החיובית הראתה שהיה לו שדה חומרי הקשור לווירוס המק"ס. מתוך הסתכלות פנימה הוא גילה החזקות שונות. הוא חשף אותן והיה נחוש לסלק אותן.

במהלך השיתוף השלישי, הוא חש שגופו החלים לגמרי וכבר לא הייתה לו האובססיה לתוצאה. המצוקה הזאת היא אזהרה בשבילו לתרגל טיפוח אמיתי. הוא הבין שיש לו עדיין החזקות רבות שצריך לסלק. הוא סיפר לנו שקיבל תוצאה שלילית בבדיקה של השבוע השלישי. כולנו שמחנו שהוא יכול היה להתגבר על המבחן, שהוא היה צלול לגבי ההחזקות שלו ושהוא פסע צעד גדול קדימה בטיפוח שלו. היינו עדים לכוח של "הסתכלות פנימה", ואנחנו אסירי תודה למאסטר שהעניק לנו הזדמנות כזאת להבין את הפא בצורה רציונלית ולהשתפר ביחד.

התדירות והקושי של מבחנים שונים בטיפוח הולכים וגדלים. יש כאלה שזה כמו מבחן אמצע השנה עבורם ולאחרים זה יכול להיות קשה כמו בחינת גמר או אפילו מבחן לחיים או מוות. כל מבחן הוא קריטי וצריך לעבור אותו מפני שאיננו יודעים אם תהיה הזדמנות נוספת.

צריך לסלק החוצה את כל המושגים של היקום הישן באמצעות טיפוח, כדי שלא תהיה לנו כל החסרה ונוכל להיטמע לחלוטין בדאפא. אפשר להשיג זאת רק באמצעות הסתכלות פנימה, שזה כלי קסם הפועל לאורך כל תהליך הטיפוח.

הקבוצה של תלמידי הדאפא היא "ארץ טהורה"

המאסטר אמר שהסביבה הכוללת של תלמידי הדאפא היא "ארץ טהורה". אני חושב שזה מכסה כמה היבטים.

אנחנו מתרגלי דאפא והמאסטר טיהר וכיוונן את הגוף שלנו כשהתחלנו את הטיפוח. אין לנו כל מחלה או וירוסים. וירוסים וחיידקים יחוסלו על ידי הגונג שפיתחנו באמצעות הטיפוח. לא רק שלא ניעשה חולים, אלא שאנחנו גם מסלקים תמיד קארמה, כך שהגוף שלנו טהור. אנחנו, כמכלול, "ארץ טהורה".

יש לנו את הפא בלבנו, וכשאנו נתקלים במצוקות אנחנו מסתכלים פנימה. כשאנחנו מתקשרים ודנים על דברים ביחד ועוזרים זה לזה, אנחנו מטהרים בקביעות את המחשבות שלנו ומתיישרים יותר ויותר בקו אחד עם דרישות הפא. כך שדרך זו של תרגול תאפשר לנו להשתפר ביחד, שזה "ארץ טהורה".

השדה של מחשבות נכונות של המתרגלים העמיתים שלנו כמכלול הוא עוצמתי ביותר כשאנחנו לומדים את הפא ומתרגלים ביחד. כשאנחנו כולנו ביחד, השדה של המחשבות הנכונות מתעצם על ידי כל אחד ואחד, מה שיכול לכוונן את הגוף שלנו ולתקן את המצבים הלא נכונים שלנו. "הארץ הטהורה" של תלמידי הדאפא זו הסביבה בה אנו תלויים כדי להשתפר.

כיום, החברה הרגילה נמצאת במצב של "להימנע", כשכל אחד עומד על המשמר נגד וירוס המק"ס ופוחד להידבק. כתוצאה מכך הם סוגרים עצמם מבלי שתהיה להם דרך אחרת החוצה. כש"המוות השחור" הכה ברומא העתיקה, כולם היו בסכנה. ברגע שנדבקו בווירוס הם נפלו על הרצפה ומתו, ללא זמן כלשהו בכלל לטיפול. בעתיד, כשהגזע האנושי יעבור דרך ניפוי גדול, אני מבין ש:

"אנשים ירגישו קרובים לכל מי שהם ייתקלו בו". ("מהו תלמיד דאפא")

בזמן הזה לא יישארו הרבה אנשים וזו תהיה הקלה עצומה לראות בן אדם.

האם יוכלו הטיפוח שלנו והרצון להציל ישויות חיות לעמוד בקצב ההתקדמות של תיקון הפא? זוהי שאלה שכל אחד מאתנו צריך לחשוב עליה.

הערות לסיכום

בין אם זה בחברה האנושית הרגילה או בקבוצות הטיפוח, לא משנה איזה אירועים מרכזיים קורים, אסור לנו להיות מוּנָעים על ידי זה, אלא לאחוז חזק בטיפוח עצמנו ובהצלת כל הישויות החיות. לטפח את עצמנו היטב זהו הבסיס להצלת כל הישויות החיות, ולהציל את כל הישויות החיות זוהי השליחות שלנו.

בזמן הנוכחי, סילוק קארמת המחלה בהיקף רחב בקבוצות לימוד פא שונות זה כדי לשפר את הטיפוח הכללי שלנו ולתת לנו את הניסיון לטפל בקשיים גדולים יותר בהצלת אנשים בעתיד. עלינו לנצל את ההזדמנות, להבין את הפא על בסיס הפא ולטפח עצמנו בתוכו ביציבות.

סלקו את הפחד מווירוס המק"ס, התגברו על המכשול הזה, עשו מה שאנחנו צריכים כמטפחים והאמינו לחלוטין במאסטר ובפא. לא משנה כמה חמורה נראית מגפה ולא משנה כמה שינויים גדולים מתרחשים בחברה הרגילה, זה לא יכול לערער את הטיפוח שלנו וגם לא יכול לגרום לנו לוותר על השליחות שלנו להציל אנשים.

הערת עורך: המאמר הזה מייצג רק את ההבנה הנוכחית של המחבר המיועדת לשיתוף בין מתרגלים, כך שנוכל להגיע למצב של:

"השווה איך אתה לומד, השווה איך אתה מטפח;

אֱמוד עצמך בכל דבר אל מול הפא,

ליישם זאת בפועל, זהו טיפוח". ("טיפוח בפועל"- "הונג יין")

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים].