[הוקרא בכנס שיתוף התנסויות של פאלון דאפא בשנת 2021 בטייוואן]

(Minghui.org) ברכות, מאסטר הנכבד ומתרגלים עמיתים.

התחלתי לתרגל בפאלון דאפא לפני 21 שנה, בשנת 2000. ברצוני לשתף אותכם כיצד שיפרתי את השין-שינג (מוסריות) שלי וסילקתי את ההחזקה שלי לרגשנות. אני מקווה למצוא את הלב שהיה לי בעבר, כשרק התחלתי לטפח.

כשהייתי בת שש חליתי בשיתוק ילדים ולא יכולתי לקחת חלק באף פעילות ספורט. כאשר בשנת 2000 המורה של בני סיפרה לי על פאלון דאפא, אמרתי לה שאינני יכולה לקחת חלק בשום תרגילים בגלל מצבי. היא לא ויתרה ואמרה: "זה בסדר. את יכולה להתחיל ללמוד את הפא ולתרגל את תרגיל המדיטציה בישיבה. עשי רק מה שאת יכולה לעשות".

השתתפות בפעילויות

לעתים תכופות מתרגלים באזור שלי ערכו פעילויות כדי להציג את התרגילים ולספר לאנשים אודות פאלון דאפא. הבנתי את הערך היקר והחשוב של שיטת תרגול הפאלון דאפא

ולכן רציתי גם לקחת חלק בפעילויות אלו, וכמו כן לספר לאנשים על הרדיפה. לא יכולתי להשתתף בהדגמת התרגילים משום שלא יכולתי לבצע את התרגיל הרביעי. אחת מרגליי הייתה חסרת כוח בשל ממחלת הפוליו שסבלתי ממנה. ברגע שהתכופפתי, מיד נפלתי.

היות שרציתי לעזור בהדגמת התרגילים, תרגלתי בהתמדה ובשקדנות את התרגיל הרביעי. אינני זוכרת כמה פעמים נפלתי. הייתי מיד מתרוממת וקמה שוב ושוב. לא לקח לי זמן רב לבצע את תרגילי העמידה בלי ליפול. לבסוף הייתי מסוגלת להדגים את התרגילים.

כעת אני משתתפת במצעדים רבים, צועדת במשך שעות בלי בעיה. לא יכולתי להעלות זאת בדעתי לפני שהתחלתי לתרגל בפאלון דאפא. תודה רבה מאסטר.

הסכמה לגירושין

כבר זמן רב שבעלי רוצה להתגרש ממני ולשאת אישה אחרת. לא רציתי לתת לו את מה שרצה, לכן לא הסכמתי להסדר הכספי והתנגדתי לחתום על הסכם הגירושין. הוא נכנס לדיכאון. לאחר שהתחלתי לתרגל בדאפא, הבנתי שכל דבר קורה בגלל סיבה מסוימת, ושעליי לתת לטבע לעשות את שלו.

"אתה צריך להתחשב באחרים כשאתה עושה דברים" ("הוראת הפא בוועידה בקנדה" 1999)

המאסטר גם לימד אותנו:

"כי מטפחים נוהגים לפי מהלך הדברים הטבעי. מה ששייך לך לא תאבד, ומה שלא שייך לך לא תוכל להשיג אפילו באמצעות מאבק." ("ג'ואן פאלון" הרצאה שביעית, "הקנאה")

הבנתי שעלי להתחשב באחרים קודם, ולכן הסכמתי לעזוב עם בניי ללא כל תנאי. איחלתי לבעלי לשעבר בכנות חיי אושר. במפתיע חשתי לאחר מכן הקלה ואושר. הבנתי שהשגתי יותר על ידי ויתור על משהו שלא היה שייך לי.

חיפוש פנימה

הכרתי בזאת שאני בת מזל להיות תלמידת דאפא. רציתי לטפח את עצמי היטב ולהיות ראויה לתפקידי. בבית ניסיתי כמיטב יכולתי להיות אימא טובה, ובעבודה – להיות עובדת טובה. בשעות הפנאי שלי השתתפתי ככל האפשר בפעילויות דאפא.

אנשים רבים שהכירו את משפחתי מתחו ביקורת על בעלי לשעבר על שהתגרש ממני. הוא חש מושפל, והתחיל להפיץ אודותיי שמועות. ידידות שלי סיפרו לי על זה ואמרו שזה לא הוגן. פשוט חייכתי ועניתי, "הניחו לזה, אינני יכולה לשלוט על מה שהוא מספר".

המאסטר אמר:

"במקום העבודה או בחברה אולי יש אנשים שאומרים שאתה רע ואתה לא בהכרח רע; יש אנשים שאומרים שאתה טוב ואתה לא בהכרח טוב." ("ג'ואן פאלון" הרצאה ראשונה, "ג'ן-שן-רן הוא הקריטריון היחיד לאמוד אם האדם טוב או רע")

יום אחד פגשתי את בעלי לשעבר לפני ביתה של חברה. הוא היה שיכור והתחיל לצעוק ולקלל אותי. למרות שנותרתי שקטה כששמעתי לפני זה את מה שסיפר עלי, לא הייתי מוכנה כשזה נאמר בפניי. לא יכולתי להישאר שקטה וצעקתי ברוגז: "אם תמשיך להפיץ שקרים, אתה תלך לגיהינום ולשונך תיחתך". הוא הסתלק בלי לומר דבר. החברה שלי שמעה אותי ואמרה לי "אתם שניכם אותו דבר!" היא הסתובבה ונכנסה לביתה.

הייתי בהלם כששמעתי את דברי חברתי, ונאלמתי דום. הייתי מבולבלת ושאלתי את עצמי: מדוע היא אמרה לי זאת? איך אני יכולה להיות אותו דבר כמוהו? אני כל כך טובה והוא כל כך רע".

התחלתי לחפש פנימה ולבסוף הבנתי שאין עלי לכעוס על אדם רגיל. כמתרגלת אין עליי כלל להשיב. כשאמרתי שבעלי לשעבר ילך לגיהינום, היכן היו טוב הלב והסובלנות שלי? החברה שלי צדקה.

לאחר שהבנתי זאת, טלפנתי לידידתי והודיתי לה על שהזכירה לי שעליי להיות אדם טוב. להפתעתי היא אמרה, שהיא כלל לא אמרה דבר כזה. ידידתי אמרה שהיא תמיד מתחה ביקורת על בעלי לשעבר כששמעה אותו מגדף אותי, אז איך זה יכול להיות שהיא אמרה עליי שאני שוגה? לפתע הבנתי: היה זה המאסטר שהשתמש בפה שלה כדי לעורר אותי.

לשחרר את הרגשנות

הבנים שלי כבר לא היו ילדים קטנים, והם החלו ללמוד בתיכון. הימים המאתגרים ביותר חלפו, וחיי החלו להיות חיים רגילים רגועים ומאושרים.

יום אחד, כמו ברק מהשמים, בעלי לשעבר התקשר אליי ואמר שהוא רוצה שבניי יעברו לגור איתו. אמרתי לו שאיידע אותם ואתן להם לבחור עם מי הם רוצים לחיות, אבל בלבי לא רציתי שהם יעזבו.

סיפרתי לבניי עם התוכנית של אביהם. רציתי שהם יסרבו להזמנת אביהם. להפתעתי בן אחד אמר מיד "אני מוכן לחיות איתו". לא רציתי שבניי יחיו בנפרד אחד מהשני, מה שאומר ששניהם יעזבו אותי ויחיו אצל אביהם. לבי נשבר ולא ידעתי מה אעשה בלעדיהם.

לפתע עלה בדעתי שמתרגלים במנהטן עודדו מתרגלים עמיתים להגיע לשם ולהבהיר את האמת. חשבתי שזה חבל שלא אוכל להצטרף בגלל שעליי לדאוג לבניי. כעת כשבניי יישארו אצל אביהם, אוכל לנסוע למנהטן.

כשהלכתי לחברה בה עבדתי כדי לארוז את חפציי, עמיתה לעבודה סיפרה לי שהיא שאלה את בניי מדוע הם רוצים לעזוב אותי ולעבור לחיות עם אביהם. בניי ענו לה שהם חושבים שאביהם צריך גם כן לקחת חלק מהאחריות. פרצתי בבכי! חשתי חמימות בלבי.

הבנה מה זאת אומרת להיות מטפח אמיתי

בזמן ההחלטה לנסוע למנהטן כבר תרגלתי כמה שנים ועברתי מבחנים רבים. חשבתי שהיטבתי לטפח. אבל לא הבנתי מהו טיפוח אמיתי עד שהייתי במנהטן.

בבית תמיד שמתי את בניי ואת עבודתי במקום הראשון. לימוד הפא, ביצוע התרגילים, והשתתפות בפעילויות דאפא, אף פעם לא היו אצלי בעדיפות ראשונה.

במשך הימים האלה במנהטן כל מה שעשיתי היה לבצע את התרגילים, לצאת ולהבהיר את האמת, לחלק עלונים, ללמוד את הפא ולשלוח מחשבות נכונות. היה לי לוח זמנים מלא כל יום, וחשתי מסופקת ואיתנה.

בכל אופן התוכנית העמוסה שלי לא סילקה את ההחזקות שלי. לדוגמה, כשטלפנתי לבניי כל שבוע שאלתי מה מתרחש בטייוואן. תמיד חשבתי על איך לקנות בזול חטיפים טעימים. בפעילויות רציתי רק לחלק חומרים, כדי לחוות את ההתרגשות.

גיליתי את החזקותיי רק לאחר ששהיתי בביתה של מתרגלת מקומית כמה חודשים. היא הייתה עובדת צווארון לבן בכירה, הרוויחה היטב, אבל חייתה חיים פשוטים. לארוחת בוקר היא אכלה כל יום שני טוסטים ושתתה ספל תה. לאחר העבודה בילתה את כל זמנה החופשי בפרויקטים של דאפא, ותמיד עבדה עד לאחר חצות. לאחר ששלחנו מחשבות נכונות בלילה, הלכתי ישר למיטה לישון אבל היא התיישבה ליד המחשב והמשיכה לעבוד על פרוייקטים של דאפא. היה לה תואר של דוקטור לפילוסופיה, ועדיין הייתה צנועה ועדינה ולא דיברה הרבה.

פעם כשאביה חווה קארמת מחלה, הלכנו לעזור בשליחת מחשבות נכונות. היא אמרה לו ברוגע ובעדינות, "אבא, זה כל מה שאנחנו יכולים לעשות. אנא חפור את החזקותיך הבסיסיות וסלק אותן".

יום אחד שאלתי אותה בסקרנות מדוע היא כל כך אוהבת טוסט רגיל שהיא אוכלת כל יום לארוחת הבוקר. היא הפסיקה לדקה ואמרה, זה לא שהיא רוצה לאכול את זה. היא לא הצליחה לחשוב מה לאכול, ולכן אכלה טוסט רגיל כדי לחסוך בזמן. זה נתן לי הבנה עמוקה על מה זאת אומרת להיות מתרגלת ולשים את הדאפא ראשון.

המורה אמר:

"למד את הפא, השג את הפא,

השווה איך אתה לומד, השווה איך אתה מטפח;

אֱמוד עצמך בכל דבר אל מול הפא,

ליישם זאת בפועל, זהו טיפוח." ("(הונג יין" "טיפוח בפועל")

נתיב הטיפוח של כל אחד שונה, ואין כל המלצה. בכל אופן גיליתי את החזקותיי כשגרתי אצל המטפחת. תודה לך מאסטר על הסידור שלך.

למצוא את הלב שהיה לי פעם, כשהתחלתי לטפח

לאחרונה חיי נעשו יותר ויותר נוחים, ופיתחתי החזקה לנוחות. היה לי נוח בביתי ולא יצאתי לעשות את התרגילים בחוץ אם מזג האוויר היה יותר מדי חם או קר. לא יכולתי לקום בבוקר אם הייתי נשארת ערה לשליחת מחשבות בחצות הלילה. כוח הרצון שלי נחלש, ותמיד רציתי להמשיך לישון. לאחר כעשרים שנות טיפוח, נראה שפיתחתי את המנטליות של נזירים בכירים שנהנים מנוחות וחיים קלים.

המורה אמר:

"הנתיב שלנו צר. אם אתם סוטים אפילו קצת יהיו בעיות." ("מהו תלמיד דאפא" 2011)

כשהייתי במנהטן הלכתי לקונסוליה הסינית להחזיק בכרזות בכל מזג אוויר, כולל כפור גשם ושלג כבד. כיצד הפכתי להיות כה נינוחה ושאננה?

המורה אמר:

"הכוחות הישנים תכננו מערכת של הדברים שלהם עבור כל תלמידי הדאפא. אם תלמיד דאפא אינו פועל לפי הדרישות של המאסטר, הוא בוודאי פועל לפי התכנונים של הכוחות הישנים." ("יסודות להתקדמות במרץ III" "היו צלולים")

אני יודעת שעליי לעשות פריצת דרך. אני יודעת שאינני יכולה להמשיך לשכב במקום ולא לקום אחרי שאני נופלת. ברצוני למצוא את הלב שהיה לי בהתחלה כשרק התחלתי לטפח. אינני רוצה להשתרך מאחור. אני רוצה לחזור לביתי האמיתי עם המאסטר. אני יודעת שעליי להתגבר על ההחזקה שלי לנוחות.

המאסטר אמר:

"שמירה על מסורת הדאפא, קיום עקרונות הטיפוח-תרגול של הדאפא והתמדה בטיפוח בפועל, אלו המבחנים לטווח הארוך עבור כל תלמיד דאפא." (יסודות להתקדמות במרץ" "לוותר על לב האדם הרגיל ולהתמיד בטיפוח בפועל")

אני מקווה שכל המתרגלים יטפחו בשקדנות כפי שהתחלנו בהתחלה. הבה נגיע לשלמות ונחזור הביתה עם המאסטר.

תודה לך מאסטר, תודה לכם מתרגלים עמיתים.

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]