(Minghui.org) לאחרונה התרחש במשפחתי נס. ב-1 במאי 2020 התקשרה אליי פתאום בתי הבכורה ג'ינג מהעבודה וביקשה שאקח אותה לבית החולים. היא אמרה לי שרגלה התעקמה וקשה לה ללכת. למחרת כשחזרה הביתה, היא נעשתה כמעט משותקת.

בתחילה לא דאגתי כל כך למצבה. היות שהיא לא תרגלה פאלון דאפא, לקחתי אותה למרפאה ושם היא קיבלה טיפול אקופונקטורה ועשבי מרפא של רפואה סינית. כמה ימים לאחר מכן מצבה לא השתפר אלא למעשה נראה גרוע הרבה יותר. היא יכלה לצעוד רק בעזרת חבל שבעזרתו הרימה את רגלה. בנוסף, רגלה המשיכה להתעקם במשך כל היום. כשהיא הלכה לבית החולים לבדיקה של כל הגוף, אבחנו אצלה גידול בבלוטת התימוס ומחלת ניוון שרירים הנקראת תסמונת מיאסטניה גראביס (חולשת שרירים).

ג'ינג עשתה בדיקה מקפת נוספת של כל הגוף בבית החולים חארבין לניתוחי חזה. התוצאות הראו על החמרה במצבה, כי הגידול כבר שלח גרורות לעצמותיה והיא נמצאה בשלב האחרון של המחלה. לא היה לזה שום ריפוי והטיפול היחיד היה כימותרפיה לתקופה זו, וציפייה למוות.

לאחר שג'ינג חזרה הביתה מבית החולים ב-6 ליוני, היא החלה לקבל טיפולי כימותרפיה. באותו זמן, היא הייתה מרותקת למיטה לגמרי. כל חמש אצבעות רגלה השמאלית היו רדומות והיא איבדה את רוב התחושה בהן. לא סיפרתי לבתי כמה מצבה קריטי באמת, מתוך דאגה שהיא לא תוכל לשאת זאת, אך חשתי שבדרך כלשהי היא בטח יודעת. כל מה שיכלה לעשות היה לשאת בשקט את הכאבים. באותה תקופה היא הזדקקה לשני אנשים שיטפלו בה. כשהם סובבו את גופה צווארה היה נוקשה מאוד והיא הייתה מבולבלת. היא שכבה במיטה כל יום, ולעתים קרובות צרחה מכאב.

לאחר שלושה מחזורים של טיפולי כימותרפיה, מצבה לא השתפר וכל שערה נשר. כשראיתי זאת דאגתי מאוד. היא הייתה רק בת 32 והייתה לה בת בגיל 10. אם היא הייתה ממשיכה כך, היא הייתה מתה מכאב.

אני התחלתי לטפח ולתרגל בפאלון דאפא ב-1999. ידעתי שרק מאסטר לי הונג ג'י (מייסד הדאפא) יוכל להצילה. לא אמרתי דבר למשפחתי כיוון שהם לא היו מתרגלים. היא הייתה חולה כל כך, אז לא אמרתי דבר ורק הייתי מודאגת.

בתי הצעירה סיפרה למשפחתי שהמחלות של אחותה כוללות סרטן התימוס, פריצות דיסק בחוליות L5 - S1, שברים רבים עקב שחיקה מסרטן העצם, ושינויים ניווניים בצוואר, ובחלקים בבית החזה ובמותניים בעמוד השדרה, והכול במצב חמור. היא אמרה שאחותה לא תירפא ותיאלץ לקחת תרופות נוגדות כאב יקרות עד סוף חייה. היא תהיה מרותקת למיטה ותזדקק לכימותרפיה.

כששמעתי זאת, ניצלתי את זה כהזדמנות. אמרתי למשפחתי, כולל בעלה של בתי הבכורה: "כולכם יודעים על מצבה. רק מאסטר לי הונג ג'י יכול להציל אותה. מעכשיו, תנו לה ללמוד את הפא איתי". באותה תקופה היא לא יכלה לזוז, אך עדיין הצליחה ללמוד את הפא. היא גם ידעה שהדאפא נפלא. לפני כן, כשביקשתי ממנה לתרגל בדאפא, היא הייתה קשורה מדיי לעבודתה ולעשיית כסף. הפעם היא עשתה החלטה ואמרה בנחישות: "אעשה כמיטב יכולתי בלימוד הפא".

כל משפחתי ידעה שלג'ינג אין סיכוי להירפא, וכך הם לא התנגדו שהיא תלמד פאלון דאפא. אז התחלתי ללמוד איתה את הפא. לאחר שסיימנו לקרוא את ההרצאה הרביעית ב"ג'ואן פאלון" שלושה ימים ברצף, היא הפרישה הרבה דם בשתן שלה כל בוקר, יחד עם ניקוז סמיך מראשה. זה נמשך 100 ימים רצופים. התרגשתי כל כך שהזלתי דמעות, בהביני שהמאסטר החומל עוזר לבתי לנקות את גופה.

מאז ואילך, עם לימוד פא מתמשך, גופה של ג'ינג השתנה לטובה. לאט לאט היא הצליחה להתיישב. היא יכלה להזיז את אצבעות רגלה השמאלית, ואז לאט לאט לקום ולעמוד. התחלתי לאחוז בידה כדי לעזור לה לצעוד קדימה, צעד אחד כל פעם. בהדרגה, ג'ינג לא הזדקקה לתמיכתי אלא התקדמה לאט בכוחות עצמה.

המשכנו ללמוד את הפא בנחישות ולתרגל את התרגילים יחד. עכשיו שערה של ג'ינג גדל לפחות שלושה אינץ'. היא יכולה לקחת את בתה לבית הספר ולאסוף אותה אחרי הלימודים.

בתי שקבלה גזר דין מוות מבית החולים, בריאה לחלוטין עכשיו! המאסטר נתן לה חיים חדשים. תודה לך, מאסטר!

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org. אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]