לעבור מבחן חיים ומוות

(Minghui.org) ברכות, מאסטר. ברכות מתרגלים עמיתים.

אני מתרגלת מטייוואן החיה כיום באנגליה. התחלתי לתרגל פאלון דאפא ב-2015.

אחרי שעברתי מספר מבחנים של חיים ומוות והייתי עדה למתרגלים רבים שעזבו את הפאלון דאפא בגלל קשיים פיזיים, עודדו אותי לכתוב את השיתוף הזה על איך עברתי את המבחנים האלה. אני מאמינה שהדבר החשוב ביותר הוא איך אנחנו עוזרים ותומכים במתרגלים אחרים העוברים מצוקות חמורות.

באוקטובר שעבר נתקלתי במצוקה הגדולה ביותר אי פעם. הבנתי שהמצוקה הזאת תוכננה על ידי הכוחות הישנים שרצו להשתמש בפשע שביצעתי בחיים קודמים כדי לקחת את חיי.

לפני הקושי הזה, הייתה לי מצוקה פיזית אחרת. היו לי סימפטומים של שפעת, כאב ראש, וכאב בכל גופי, כאילו דקרו אותי באלפי מחטים. פשוט שללתי את זה וזה עבר תוך יום. אף שגופי הפיזי היה עדיין חלוש מאוד, עשיתי כמיטב יכולתי לקיים את המשמרת שלי מול השגרירות הסינית כרגיל. הלכתי רק לפי התכנונים של המאסטר [מאסטר לי הונג ג'י, מייסד הפאלון דאפא]; כל תכנון אחר אינו נחשב.

לאחר המשמרת שלי מול השגרירות הלכתי הביתה והתחלתי ללמוד את הפא לבדי. לפתע חשתי סחרחורת והתמוטטתי. לא יכולתי להרגיש או לשלוט בשום דבר, וההכרה העיקרית שלי כמעט אבדה. בקשתי מהמאסטר לחזק אותי: "מאסטר בבקשה עזור לי! אלך רק לפי התכנון של המאסטר".

ואז מצאתי את עצמי בין שני ממדים: ממד אחד נראה כמו טלוויזיה. ראיתי את עצמי בחיים קודמים: הייתי איש רע, אך הייתה שם אשה שאהבה אותי מאוד (האשה היום היא מתרגל דאפא ואילו אני היום אשה). ניצלתי אותה והסתכלתי עליה כשעונתה ומתה מול עיניי. אף שיכולתי להצילה אם רציתי, המשכתי לשתוק וליהנות לצפות בה גוססת למוות.

כשראיתי דברים איומים שכאלה קורים לאשה הזאת הייתי בפניקה, והכאב שהרגשתי בעולם הזה היה בדיוק מה שהאשה הייתה צריכה לשאת בעבר. לבי התכווץ כל כך שהרגשתי שהוא עומד להישבר. הבנתי שאני משלמת את הקארמה על מה שעשיתי קודם.

למזלי, המאסטר הופיע. המאסטר הסתכל ישר אליי ולא אמר מילה. ידעתי שהוא נושא הרבה קארמה עבורי, מעורר את הכרתי העיקרית, ונותן לי עוד מחשבות נכונות.

חשבתי: "אני מתרגלת דאפא שעוזרת למאסטר להציל ישויות חיות. לעולם לא אסכים לוותר על חיי כדי לשלם על הפשעים האלו. עליי להישאר בחיים".

בעולם הגשמי הזה, היו מתרגלים שהיו לידי ושלחו מחשבות נכונות. לא זיהיתי בבירור שום דבר סביבי. הם סיפרו לי מאוחר יותר שהקאתי, צרחתי, בכיתי, ופרפרתי כל הזמן.

מתרגל אחד (איתו היה לי קשר קרוב) אמר שהוא החזיק בידיי ופעמיים הן היו קרות; זה היה כמו מישהו שחום גופו צונח כשהוא מת. במחשבתו הופיעה הלוויה שלי וכמה דברים שצריך יהיה לדאוג להם במקרה שאמות. הוא שלל לחלוטין את המושג הזה והחזיק במחשבה נכונה אחת שעליי להישאר. למעשה, פעמיים כמעט קיבלתי את התכנון של הכוחות הישנים בגלל הכאב ו[תחושת] האשמה.

אנחנו איננו יודעים כמה דברים רעים עשינו בחיים קודמים, אך הכוחות הישנים משתמשים בפשעי העבר שלנו להפריע לנו לסייע למאסטר להציל אנשים. הם גורמים לנו בערמומיות להרגיש אשמים על פשעי העבר ולקבל את הקשיים הנוכחיים שלנו. ייתכן שזה נשמע הגיוני, אך זה לא בסדר.

הופעתו של המאסטר חיזקה את אמונתי במאסטר ובפא. נתיב הטיפוח שלנו כולל הסרת כל ההחזקות הרגילות. המאסטר כבר נשא קארמה רבה עבורנו כדי לאפשר לנו לטפח. כשיש לנו קשיים, המאסטר משתמש בהם כדי שנתעורר לאמיתות גבוהות יותר, ואילו הכוחות הישנים, מנגד, מובילים אותנו למלכודת ולוקחים את חיינו. כך שעלינו לשמור על המחשבות הנכונות שלנו ולהבחין איזו מהן היא תכנון של המאסטר ואיזו היא מלכודת של הרוע.

לא משנה אילו פשעים ביצענו בעבר או אפילו בחיים אלו לפני שהתחלנו לטפח, עכשיו אנחנו מתרגלי דאפא והמשימה שלנו היא רק לטפח היטב (להסיר החזקות) ולעזור למאסטר לתקן את הפא. אני מאמינה שאם נעזוב מוקדם בגלל הופעה של קארמת מחלה, זה בפירוש אינו תכנון של המאסטר.

לכן, המחשבה הנכונה הראשונה שלנו חשובה ביותר, והיא יכולה להחליט אם נחיה או נמות. זה במיוחד נכון ברגעים הכואבים והחלשים ביותר שלנו, כשההכרה העיקרית שלנו אינה חזקה מספיק, אז אני מציעה שפשוט נשמור על מחשבה נכונה אחת: "עליי להישאר בחיים", ולבקש עזרה מהמאסטר. המחשבה היא פשוטה וטהורה מאוד, אך היא החזקה ביותר. כשאנחנו שומרים על המחשבה הנכונה הזאת, זה אומר שאנחנו שוללים לחלוטין את התוכנית של הרוע ומאמינים במאסטר.

יש מתרגלים שאולי יגידו שהמאסטר מבקש מאיתנו להסתכל פנימה בכל הזמנים, כך שכשמשהו קורה, עלינו להסתכל פנימה ולגלות מהן הטעויות שלנו. אני מסכימה לגמרי. אך כשאנחנו נמצאים בין חיים ומוות, יתכן שההכרה העיקרית שלנו והבריאות הפיזית שלנו יהיו חלשות מכדי למצוא את ההחזקות שלנו. בכל מקרה, עלינו להתחמק מהמלכודת של תחושת האשמה ולא לקבל את התכנית של הרוע.

אחרי שעברנו את הזמן הקריטי ביותר, הגוף הפיזי שלנו יירפא מעט, ההכרה העיקרית שלנו תתבהר יותר, ואז נמצא את ההחזקות החבויות עמוק בתוכנו ונסלק אותן.

במקרה שלי, כמה ימים לאחר הרגע הקשה ביותר, עדיין לא הצלחתי לאכול ומתרגל עמית היה צריך להשקות אותי מים בכפית. לא יכולתי לעשות שום דבר כי כל גופי כאב והיה לי קשה לנשום. פעם אחת כשמחשבתי לא הייתה בהירה, ראיתי דרך החלון את השמים הכחולים היפים ורציתי לעזוב את גופי הפיזי ולעלות לשמים.

לפתע, כוח הרים אותי והזיז אותי לצד השני של המיטה, שם לא יכולתי לראות יותר את השמים. מחשבתי נעשתה בהירה יותר ואמרתי לעצמי: "עליי להישאר. עדיין לא השלמתי את המשימה שלי ולא הגשמתי את נדריי". אני מאמינה שהמאסטר שלף אותי מהמצב ההוא, משום שאני עצמי לא הצלחתי לנשום או לזוז. איך הצלחתי להרים את עצמי? רק המאסטר יכול היה לעזור לי!

הבנתי שהכוחות הישנים רצו ללכוד אותי דרך השאיפה שלי למצוא הקלה.

לאחר שהכאב בגופי הפיזי שכך וההכרה העיקרית שלי התחזקה, גיליתי את ההחזקה שלי: לא הייתה לי חמלה כלפי המתרגל (האשה בחיים הקודמים) כלל. תמיד הרגשתי שהחיים לא הוגנים ותהיתי מדוע הוא התייחס אליי באופן מוזר וחיבל בידידות בינינו. לעתים תכופות הוא התייחס אליי רע ללא אף סיבה הנראית לעין. לכן, התרגזתי בקלות ולא הייתה לי חמלה כלפיו.

שורש הסיבה היה שפגעתי בו בחיים קודמים. יכולתי לראות את הסיבה ולסלק את ההחזקה שלי. עכשיו שאני מתרגלת דאפא, לא צריך להיות לי הצ'ינג הזה (החזקה לרגשנות) יותר ועליי להתייחס לכל אחד בחמלה גדולה, גם אם הוא עשה לי עוול או אם אני משלמת את חובותיי הקארמתיים.

איך אנחנו תומכים במתרגלים אחרים הנמצאים בקשיים

התמזל מזלי כל כך עקב התכנון החומל של המאסטר שאקשיב לשיתוף של אמי איך היא עזרה למתרגל להתגבר על קשיים. למתרגל היה סרטן ריאות בדרגה רביעית, והרופא כבר אמר שאין לו תקווה.

אמי אמרה למתרגל: "אל תקשיב למתרגלים אחרים המשתפים איך לגלות החזקות. מה שאתה צריך עכשיו זה להאמין במאסטר ולהחזיק במחשבה נכונה שעליך להישאר לא משנה מה, אם תלך לבית החולים או תיכשל במבחן שין-שינג, זה בסדר. המאסטר ייתן לנו עוד הזדמנויות לפעול טוב יותר, אך עלינו לשמור על גופנו הפיזי כדי לקבל עוד הזדמנות".

היא אמרה שכשרוב המתרגלים באים לעזור, הם נוהגים לומר: "עליך ללמוד את הפא יותר כדי למצוא את ההחזקות שלך. חייב להיות משהו מוטעה שעשית כדי שיהיה לך הקושי הזה. אתה צריך לשלוח מחשבות נכונות להסיר את כל ההחזקות שלך". וכן הלאה. העצה נכונה, אך עלינו להסתכל אם היא יכולה לעזור במקרה שהמתרגל חלש כל כך והרגשת האשמה יכולה להוביל אותו למלכודת של הכוחות הישנים. במקרה זה המחשבה שלו לא תהיה חזקה מספיק.

לאחר שהמתרגל הקשיב לאמי, הוא השתמש במכונת הנשמה. הוא הרגיש טוב יותר ולאחר כמה ימים החל ללמוד את הפא ולתרגל את התרגילים. ואז הוא עזב את בית החולים להפתעת כולם. הוא אמר שאחרי שהקשיב לשיתוף של אמי, הוא חש פחות אשמה והסכים למכונת ההנשמה כי: "המחשבה שלי הייתה שקודם כל אני צריך לנשום, ואז אוכל ללמוד את הפא", הוא אמר.

אמי אמרה שמכיוון שהוא היה זה שהיה במצוקה, על המתרגלים אחרים רק לשלוח מחשבות נכונות עבורו ולהישאר נחושים במחשבה: "הוא צריך להישאר". היא אמרה שגם אם אנחנו יכולים לראות את ההחזקות שלו, הדבר הראשון שעלינו לעשות זה לשלול אותן לחלוטין. אנחנו יכולים לשתף איתו בחמלה ובחיוביות כך שהוא יצליח להסיר את ההחזקות שלו דרך הטיפוח, ועלינו לעודד אותו מבלי לגרום לו לחוש אשמה או להחליק לתוך מצב מחשבה שלילי.

אמי שיתפה איתי את ההתנסות הזאת ממש לפני שפגשתי במצוקה שלי. ידעתי שזה היה תכנון של המאסטר שיעזור לי לשמור על המחשבות הנכונות שלי בין אם מחשבתי בהירה או לא.

אני באמת מוקירה את המתרגלים העמיתים שעזרו לי במשך הזמן הזה, אבל לא היה להם ניסיון קודם בעזרה למתרגל במצוקה. לכן הם לא יכלו להירגע והמשיכו לומר לי מה עשיתי לא בסדר שיכול היה לגרום למצוקה שלי.

אף שמחשבתי הייתה מוכנה לאחר ששמעתי את השיתוף של אמי, כשמחשבתי נחלשה, הרגשת האשם סחטה את לבי ודמעותיי המשיכו לזלוג, וכמעט קיבלתי את הפשעים ונפלתי לתוך התכנית של הכוחות הישנים. למרבה המזל, המאסטר סידר שמתרגל וייטנאמי ייקח אותי לביתו ויטפל בי ללא שאלות.

הוא היה מתרגל חדש. לא עניין אותו לדעת מה הייתה המצוקה שלי ומה יכלה להיות הסיבה לכך. הוא פשוט פעל מטוהר לבו ורצה לדאוג לאנשים.

אחרי כן, הבנתי שהדרך הטובה ביותר שאנחנו יכולים לעזור למתרגלים במצוקה היא לשמור על מחשבות נכונות עבורם, לשמור על המחשבה הפשוטה הזאת, לעזור לטפל בהם, ללמוד איתם את הפא וכן הלאה.

המאסטר אמר:

"אם אתה לא חושב על דברים טובים, אין עליך לחשוב גם על דברים רעים." ("ג'ואן פאלון" הרצאה חמישית(

התעוררתי לכך שאין עלינו לחשוב על הטעויות שהמתרגל אולי עשה.

עזרה למתרגלים אחרים הוא חלק מהטיפוח שלנו גם כן. בממד אחר, אנחנו נלחמים יחד ברשע כדי לשמור על חיינו כדי שנוכל לעזור למאסטר להציל אנשים. אם נצליח להחזיק במחשבה נכונה אחת זה יעיל מאוד, ייתכן שזה הדבר הטוב ביותר שנוכל לעשות.

לבקש עזרה כשצריך

הבנו שכמה מתרגלים שעזבו אותנו נמנעו מלבקש עזרה כי הם ניסו להתחשב באנשים אחרים ונמנעו מלבזבז את זמנם של מתרגלים אחרים. זה נשמע נכון מאוד, אבל להבנתי, זה מקשה על מאמצי המתרגלים להשיג תוצאה טובה.

המחשבה על בזבוז זמנם של מתרגלים אחרים היא צורה של צ'ינג (רגשנות) כלפי מתרגלים אחרים, שעלינו להסיר. עלינו לזכות שהכול מתוכנן על ידי המאסטר, ושמי שבא לתמוך בך הוא גם תכנון של המאסטר. עלינו להוקיר את זה ולשמור על מחשבות נכונות יחד כדי לעבור את המבחן הזה. זו דרך לשתף פעולה ולהדוף את התכנית של הכוחות הישנים.

הכוחות הישנים פועלים מתחת לפני השטח. על פני השטח אנחנו עלולים לחשוב שאיננו רוצים לבזבז את זמנם של מתרגלים אחרים, ושאנחנו אנשים טובים ומתחשבים קודם באחרים. אך אם מתבוננים בעניין הזה ברציונליות, יתכן שהכוחות הישנים משתמשים בצ'ינג שלנו לעצור מתרגלים מלפעול ביחד.

לכן, ברצוני להזכיר למתרגלים שאם אנחנו זקוקים לעזרה, עלינו פשוט לקחת אותה, לחשוב פחות, לקבל את תמיכתם של מתרגלים, ולעבור יחד את המבחן. בדרך זו נוכל ללכת לפי התכנון של המאסטר ולא לוותר על תמיכת המתרגלים.

לסיום, כולנו יודעים שעכשיו הוא סופו של הסוף. והכוחות הישנים משתוללים ופוגעים ביקום הזה ובדאפא. מתרגלים רבים עזבו כתוצאה ממצוקות פיזיות כמו סרטן. זהו תכנון של הכוחות הישנים. המאסטר לעולם לא ייתן לנו לעזוב בשל מצוקה פיזית, משום שאנחנו מתרגלי דאפא. אם ניכשל במבחן ונלך לבית החולים, זה בסדר. איננו צריכים להרגיש אשמה כי כל אחד מאיתנו נמצא ברמה אחרת והדרך בה אנחנו מגיבים לבעיות יכולה להיות שונה.

גם אם נלך לבית החולים, עלינו לזכור שאנחנו מתרגלי דאפא. אם אנחנו נכשלים במבחן, עלינו להתייחס לזה כאל לקח, ולפעול טוב יותר בפעם הבאה. אם אנחנו מאמינים בדאפא, המאסטר ייתן לנו עוד הזדמנות. אין עלינו להיעשות מדוכאים ושליליים, כי עם מצב מחשבה כזה לא נוכל לעבור את המבחן.

אפילו למתרגלים שבגדו בדאפא במהלך הרדיפה, המאסטר עדיין נותן לכולנו הזדמנויות לפעול טוב יותר. אז כמתרגלי דאפא אמיתיים, עלינו ללכת אחר המאסטר ולהשלים את הנדרים שלנו.

אנא הצביעו על כל דבר שאינו בהתאם לפא.

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]