כל המצבים הלא נכונים באים מההחזקות שלנו

(Minghui.org) בדרך כלל יכולתי לדעת אם שדברים מסוימים קרו בשל החסרה של הבת שלי או שלי או של בעלי. אך כמתרגלים אנחנו יודעים שלכל דבר שקורה יש סיבה. אז אם לא אסתכל פנימה אני עלולה להיתקע בטיפוח שלי ולא אשתפר. כל קושי הוא הזדמנות לטפח.

בתי לא עברה את בחינות הכניסה לקולג'. היא התעקשה לנסות שוב. כיבדתי את בקשתה ועודדתי אותה להמשיך בלימודים. היא החליפה את הלימודים בבית הספר ללימוד בבית דרך שיעורים און ליין. אבל כשלא היו אילוצים של לוח זמנים, היא החלה לקום מתי שבא לה. בתחילה הערתי אותה כל יום לפני צאתי לעבודה אך לא ידעתי מה היא עושה במשך היום. בגלל הסגר עקב המגפה נאלצתי להישאר בבית. כשראיתי איך היא מתרשלת כל יום תהיתי אם עליי לעשות יותר כדי לעודד אותה. אז המשכתי להעיר אותה כל יום. אף שהיא הגיבה, היא לא קמה. לאחר כמה פעמים הפסקתי לקרוא לה. היא התעוררה בתשע או עשר בבוקר, אכלה, אך לא עשתה דבר עד הצהריים.

איך אפשר להשוות זאת ללימודים אינטנסיביים בשנה השלישית שלה בתיכון? שוחחתי איתה אך היא לא הקשיבה. לבסוף אמרתי לה: "מעתה ואילך לא אעיר אותך. תסתדרי בעצמך". בלבי כעסתי. הפסקתי להעיר אותה אך היא עדיין קמה באותו הזמן. תהיתי מה עליי לעשות לגביה.

יום אחד כשבקשתי מתלמיד שלי את שיעורי הבית שלו, אמו שאלה אם אפשר להחזיר את שיעורי הבית של הילד מאוחר יותר. היא הסבירה שהיא מתכננת להרביץ לילד באותו ערב ושהיא תחכה עד שהוא יסיים את שיעורי הבית שלו. צחקתי ואמרתי: "אל תרביצי לו חזק מדי!" אחר כך חשבתי על איך עליי לחנך את בתי. למחרת מניתי בפניה ברוגע סיבות רבות מדוע עליה להכניס את עצמה למשמעת. היא הסכימה שההתרשלות שלה אינה טובה.

אבל ביום השלישי היא עשתה בדיוק את אותו הדבר. דבר לא השתנה.

חשבתי לעצמי: "בטוח שאני טועה פה. עליי להניח את ההחזקה שלי לבתי. לא צריכה להיות לי החזקה שתלך לבית הספר, שתלמד טוב, או שתעשה כך או אחרת. גורלה סודר עוד לפני שנולדה. כיוון שהיא מתרגלת המאסטר עשה את הסידורים עבורה. אינני צריכה לדאוג לגבי עתידה. המושג "איך היא תהיה" לא צריך להיות במחשבתי כלל. האין כל אלה החזקות אנושיות?

הפסקתי לחשוב מתי בתי צריכה לקום, מתי היא צריכה ללמוד, ומה היא צריכה לעשות בזמן כלשהו. רק שיתפתי איתה מדי פעם כמה עקרונות שהבנתי מהפא ודיברתי על הטיפוח שלי.

בהדרגה היא השתנתה. יום אחד לפתע היא קמה בשבע בבוקר ואמרה שהיא רוצה לתרגל את מדיטציית הישיבה (תרגיל חמישי). הופתעתי אך לא אמרתי הרבה. התנהגתי כאילו זה טבעי, כפי שזה אמור להיות. למחרת היא קמה שוב מוקדם ותרגלה את המדיטציה. ביום השלישי היא קמה לפני שבע בבוקר ותרגלה את התרגילים.

לפתע הבנתי: "הו, היא התחילה להשתנות לאחר שוויתרתי על ההחזקה שלי אליה". למעשה היא הלכה בנתיב שהמאסטר סידר עבורה. ההחזקה שלי היא זו שהפריעה לה וגרמה למצב שלה להיראות לא נכון. במקום להסתכל על עצמי, חשבתי שזו אשמתה. אפילו חשבתי על איך לחנך אותה, איך לשנות אותה. עכשיו הבנתי לחלוטין. אני היא שצריכה לוותר על ההחזקות שלי במקום להתמקד באיך הילדה שלי אמורה להתנהג.

חשבתי על חינוך ילדים מנקודת מבט אנושית. כמתרגלים עלינו להסתכל על כך מרמה גבוהה. אנחנו מתרגלים, אז אנחנו מתמקדים בטיפוח השין-שינג שלנו. כל דבר הולך לפי הסידור של המאסטר. אין צורך שנתערב, אין צורך לשנות אחרים, רק להתמקד בטיפוח עצמנו.

אין פלא שהמאסטר אמר ((“Teaching the Fa at the Founding Ceremony of the Singaporean Falun Dafa Association,” – תרגום זמני, לא רשמי)

"למעשה, הטיפוח עצמו אינו קשה. לנטוש את המחשבה ואת ההחזקות של האנשים הרגילים – זה מה שהכי קשה"

אנו חיים בעולם האנושי. הסביבות האלו קיימות כדי לעזור לשפר את השין-שינג שלנו. כשאנחנו משפרים את השין-שינג שלנו אנחנו גם מצילים אנשים בחמלה. לכן כשאנחנו נתקלים בבעיות ובצרות, הדבר הראשון שעלינו לחשוב הוא איך לסלק החזקות ותשוקות, ולשפר את השין-שינג שלנו במקום לנסות לשנות אחרים.

זו ההבנה האישית שלי על הטיפוח. אם יש משהו שאינו מתאים לפא אנא תקנו אותי.

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]