(Minghui.org) התרעומת שלי כלפי בעלי ארכה כאורך נישואינו – יותר מ-30 שנה. למרות שתרגלתי בפאלון דאפא יותר מ-20 שנה אף פעם לא ניסיתי לסלק את התרעומת, ותמיד חיפשתי החוצה.

כשכעסתי מאוד על בעלי, לבי שקע. לפעמים הרהרתי בטיפוח שלי ותהיתי מדוע זה קורה. גם בעלי היה על הקצה, בגלל הרדיפה של המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית). ידעתי שעליי להוקיר אותו. למרות זאת, הייתי מלאה בכל מיני טענות כלפיו. בשל היותו חם מזג דיברנו בינינו פחות ופחות. גם הוא היה אומלל איתי.

כשמתרגלים אחרים באו לביקור, בעלי קיבל אותם בחיוך. לאחר שהלכו הוא הפך לאדם אחר. אם הייתי שואלת מה לא בסדר, הוא פשוט התעלם ממני. נדהמתי כמה מהר התנהגותו השתנתה. כל אימת שזה קרה הייתי הולכת לחדר השינה וסוגרת את הדלת. לפעמים הייתי טורקת את הדלת כדי שיחוש כמה אני מרוגזת.

כל אחד שמכיר אותו אומר שהוא אדם נחמד ואיש נוח, לא כפי שאני מתארת אותו. רק אני ידעתי מה עבר עליי. התרעומת שחשתי כלפי בעלי "הוזנה" ו"טופחה" היטב על ידי. לא יכולתי להבין מדוע זה קורה. חשתי חסרת אונים ובמצוקה.

כשהפקתי בחורף 2020 לוחות שנה של מינג-הווי, שלוש מתרגלות שגם חשו תרעומת חוו דרגות שונות של קארמת מחלה. זה נגע בי מאוד והבנתי עד כמה איומה התרעומת עבור מטפחים.

בתקופה זו הקשבתי באתר מינג-הווי לשיתופים של מתרגלים אודות סילוק קארמת מחלה. מתרגלת אחת ציינה ששתי מתרגלות "נלקחו" על ידי הכוחות הישנים בגלל הטינה והתרעומת. כששמעתי זאת התחלתי להזיע! החדר ששכרתי היה ללא חימום, היה קר מאוד, אבל אני כוסיתי זיעה!

המאסטר מתקן אותי מעומק הנפש

אמרתי לעצמי "זה מפחיד להיאחז בתרעומת! זה יכול לגרום למתרגל לאבד את חייו! המתרגלים נמצאים כאן כדי לעזור למאסטר לתקן את הפא ולהציל אנשים. איך אנחנו יכולים לעזור למאסטר בלי הגוף הפיזי! עליי לחסל את התרעומת שלי! מאסטר, אנא עזור לי לחסל אותה!" ברגע שאמרתי זאת יכולתי לחוש שזה מגיע מעמקי נשמתי – מהאני האמיתי שלי.

נראה שהמחשבה הטהורה הזאת תאמה את העקרונות של תיקון הפא של המאסטר. ברגע שהיא הופיעה, הגוף והנפש שלי עברו שינוי עצום. הלחץ על החלק הקדמי והאחורי על גופי נעלמו. במשך שנים הרגשתי כאילו אבן לוחצת על לבי – הכאב הזה נעלם. הרגשתי קלה מכף רגל עד ראש. הרגשתי עטופה בהרגשת יופי שלא יתואר, קלה וחופשייה. חשתי כאילו אני נמצאת בעולם אחר עטופה באנרגיה עוצמתית, מלאת שמחה! זאת הייתה שלווה מבפנים החוצה. באותו רגע הזמן כאילו עמד מלכת והאור היה זוהר.

הסתובבתי והסתכלתי על בעלי שישב ליד השולחן. באותו רגע נראה היה שגם הוא עובר שינוי עצום. הוא חייך אליי.

לכמה שניות הייתי המומה. ואז חשתי פרץ של הכרת תודה עצומה למאסטר. לבי היה מלא אור! מאותו רגע הייתי מאושרת כל יום, לא משנה היכן הייתי או מה עשיתי. בעלי גם השתנה. הוא עליז כל יום וטון דיבורו שקט מאוד וידידותי. יתר על כך, הוא לקח על עצמו את היוזמה לבשל שלוש ארוחות כל יום, מה שנותן לי זמן להכין חומרי הבהרת אמת. הוא גם עוזר לי עכשיו כשאני מבקשת ממנו טובה. זה היה בלתי נתפס לפני כן.

אני מבינה שכל השינויים האלו באו בשל הדאפא, מתוך חמלת המאסטר! המאסטר איפשר לי לחוות כיצד חיים ללא תרעומת וללא החזקות. כל מה שאני יכולה לעשות זה להתקדם יותר במרץ ולחיות לפי ציפיות המאסטר.

זו היא הפעם השנייה בו הגשתי מאמר לאתר מינג-הווי מאז שהתחלתי לטפח. המתרגלים בסביבתי עודדו אותי לכתוב את התנסותי. אני מקווה שזה יעזור לאלו הנמצאים באותו מצב.

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]