מה שהבנתי תוך כדי עזרה למתרגלים עם קארמת מחלה

קראו עכשיו

(Minghui.org) החל מ-2021 מספר מתרגלים באזור שלנו סבלו מדרגות שונות של קארמת מחלה, אחדים עם תסמינים של סוכרת, ואחדים משברים ברגלים וכפות הרגלים עקב נפילות. אחדים נלקחו על ידי משפחתם לבתי חולים, אחדים עדיין לוקחים תרופות, ואחדים הלכו לעולמם. רבים מהם מתרגלים וותיקים שהחלו לתרגל פאלון דאפא לפני שהחלה הרדיפה ב-1999.

מתרגלים רבים לא הבינו את הרצינות של הבעיה ועדיין מבולבלים בקשר למה שקרה לאלה שיש להם קארמת מחלה. הם שאלו שאלות רבות כמו: "האם המתרגלת הזאת לא טיפחה היטב?" "איך יכול להיות לה קריש דם במוח אם היא עשתה את שלושת הדברים?" "המתרגל ההוא דיבר ברהיטות בלימוד הקבוצתי והשיתופים שלו היו בהתאם לפא, איך יכול להיות שהוא עדיין לקח תרופות?"

הייתי רוצה לשתף את המחשבות שלי לגבי מצבים כאלה.

טיפוח אמיתי

יותר מ-23 שנים חלפו מאז שהתחילה הרדיפה נגד פאלון דאפא ב-20 ביולי 1999. מתרגלי הדאפא עברו את מבחן החיים והמוות והגיעו עד הלום הודות להגנה של המאסטר. עם זאת רוב המתרגלים לא הגיעו לסטנדרט של שלמות מלאה והמאסטר עיכב שוב ושוב את הזמן של סוף תיקון הפא.

כשמתרחשות צרות בטיפוח שלנו, עלינו לשאול את עצמנו האם טיפחנו היטב באמת, האם ההבנה שלנו של הפא נשארת על פני השטח, והאם אנחנו מסתכלים על המצוקות באמצעות מושגים אנושיים או מול העקרונות של פא.

המאסטר אמר:

"למטפחים אמיתיים אין מחלות, כיוון שהפא שנים שלי סילקו אותם. ("הסבר הפא לסייעים של הפאלון דאפא בצ'אנג-צ'ון")

כשיש קארמת מחלה קלה, רוב המתרגלים יכולים להתמודד עם זה עם מחשבות נכונות ולעבור את המבחנים. אבל אם המצב נעשה גרוע יותר או נמשך זמן רב, יש המפקפקים או מתנדנדים. אז הכוחות הישנים ישתמשו במשפחותיהם כדי לשכנע אותם בחיבה, או אפילו יאיימו עליהם שילכו לבית החולים לעבור בדיקות, לקבל זריקות, לקחת תרופות ואפילו לעבור ניתוחים. ברגע שהמתרגלים ילכו בדרכים שתכננו הכוחות הישנים, הכוחות הישנים ינצלו את ההזדמנות לגרור אותם מטה ולהרוס אותם, ובכך גם להשמיץ את תדמית הדאפא.

שמתי לב לכך שלכמה מתרגלים היו קונפליקטים עם משפחותיהם, הם לא הצליחו להבין שהקונפליקטים נועדו עבורם כדי שישפרו את השין-שינג שלהם ויסלקו את החזקותיהם. הם השתמשו בחשיבה אנושית להתמודד עם הנושא והתווכחו עם בני משפחתם, הרגישו פגועים שהתייחסו אליהם בצורה לא הוגנת. אם הם לא הצליחו לעבור את המבחן במשך זמן רב, סביבת הטיפוח שלהם בבית עלולה להיעשות גרועה יותר, ויהיה להם קשה עוד יותר להתמודד עם המצוקה.

כמה מתרגלים הרגישו שאננים מאוד על כך שהם לומדים את הפא, עושים את התרגילים, שולחים מחשבות נכונות ומחלקים חומרי דאפא כל יום. אמנם הם עשו את כל שלושת הדברים שעלינו לעשות, אבל הם התעלמו מהשלב החשוב ביותר בטיפוח – להסתכל פנימה ללא תנאי ולשפר את אופיים. רק כשאנחנו באמת נטמעים בפא ומשפרים את האופי שלנו נוכל להגיע לשלמות המלאה.

עזרה למתרגלת להתגבר על מצוקתה

במונחים של איך ניתן לעזור למתרגלים אחרים שעוברים את המצוקות, הייתי רוצה לשתף את ההתנסויות שהיו לי עם מתרגלים עמיתים.

מתרגלת בשנות ה-70 לחייה אושפזה בבית חולים בתחילת 2022. ביקרתי אותה ב-17 בפברואר. היא סיפרה לי בדמעות על מה שעבר עליה.

שתלו לה שני תומכנים בלב. היא אובחנה עם תפליט צדרי וסוכרת. ארבע אצבעות מרגלה הימנית הוסרו, רק הבוהן נשארה. בגלל שבעקב רגלה הימנית היה כיב, שתלו לה בעקב רגלה עור שנלקח מהירך. היא עברה יותר מתריסר ניתוחים לתיקון. ראייתה הייתה גרועה והיה עליה להשתמש בהליכון כל הזמן מפני שלא הייתה יציבה על רגליה. היה עליה לקחת לפחות 12 תרופות שונות כל יום.

היא הצטערה שבאותו הזמן לא הייתה לה מחשבה נכונה מספיק והיא הלכה לבית החולים, כשהיא בוחרת בדרך שאורגנה לה על ידי הכוחות הישנים. היא לא יכלה לקרוא את הפא או לעשות את התרגילים. בקול חנוק היא שאלה: "האם אני עדיין יכולה להיות תלמידת דאפא? האם המאסטר עדיין ישגיח עליי?"

הבכי הנואש שלה ציער אותי מאוד. אמרתי לה: "המאסטר הוא רחום וחומל והוא לא ישאיר מאחור אף תלמיד דאפא! באתי לראות אותך היום עקב הסידורים של המאסטר. כולנו גוף אחד והדאגות שלך הן הדאגות שלי. הבה ונשלול את הכוחות הישנים, נלמד את הפא במרץ ונטפח את עצמנו. את תוכלי לשנות את המצב ולהשתפר".

מאותו יום ואילך הגעתי לביתה כל יום כדי ללמוד איתה את הפא. תחילה קראתי את הפא והיא רק הקשיבה. לאחר קריאת הרצאה אחת שיתפנו את הבנותינו בהבנת הפא. למדתי שלפני מצוקת המחלה שלה, היא עשתה בהתמדה את שלושת הדברים הכוללים תליית שלטים, חלוקת חומרי דאפא, והבהרת האמת לאנשים פנים אל פנים. היא גם עמדה בקצב לימוד הפא וביצוע התרגילים. אם כן מה הייתה הסיבה השורשית לקארמת המחלה שלה?

לאחר שהכרתי אותה יותר, גיליתי שהסיבה לבעיותיה הייתה שהיא לא למדה את הפא בתשומת לב, ולכן לא יכלה להבין את עקרונות הפא בבירור. זה הוביל לכך שהיא התמודדה מול הבעיות שלה באמצעות מושגים אנושיים.

לא ידעתי אם היא יכולה לזכור את מה שהמאסטר אמר:

 "למטפחים אמיתיים אין מחלות"("הסבר הפא לסייעים של הפאלון דאפא בצ'אנג-צ'ון").

כשהיו לה תסמיני מחלה היא לא הצליחה לראותם כמראות שווא. היא נתנה למושגים האנושיים שלה להשתלט על מוחה. הכוחות הישנים השתמשו ברגשות למשפחה שלה כדי להשפיע עליה, וזה הגיע לכך שהיא התאשפזה בבית החולים בסופו של דבר.

הלקח היה מכאיב והטיפוח רציני. כשהבינה היכן היא מעדה בטיפוח, היא החלה להקשיב היטב לפא ולקרוא מאמרי שיתוף של מתרגלים. היא גם האריכה את זמן שליחת המחשבות כדי לסלק את כל הישויות והמנגנונים שהותקנו בה כדי לרדוף אותה. עודדתי אותה לשמור על מחשבות נכונות והזכרתי לה להימנע מלעשות דברים בצורה שטחית ושהיא באמת משפרת את האופי שלה.

תוך חודשיים היא השתנתה דרמטית, הן מבחינה פיזית הן מבחינה נפשית. היא לא חשה מדוכאה עוד ונעשתה בטוחה בעצמה. היא הפסיקה לקחת את התרופות וראייתה חזרה, והיא הייתה מסוגלת ללכת ללא מקל הליכה. משפחתה וחבריה היו עדים לכל השינוי הזה ושינו את דעתם בקשר לדאפא. אחדים מהם פרסמו את הצהרותיהם החגיגיות באתר מינג-הווי כדי להתנצל על חוסר הכבוד שהיה להם בעבר כלפי הדאפא, ואחדים החלו לדקלם את המשפטים: "פאלון דאפא הוא טוב" ו"אמת-חמלה-סובלנות זה טוב".

כמה הצעות

בזמן שעזרתי לכמה מתרגלים אחרים להיאבק בקארמת המחלה שלהם, שמתי לב שרבים מהם הרפו בטיפוח שלהם. הם כשלו לנצל הזדמנויות לשפר את השין-שינג שלהם כך שלא יכלו למצוא את הסיבה השורשית של קארמת המחלה שלהם. יש לי כמה הצעות ואני מקווה שהן יעזרו.

ראשית, לגבי אלה המתרגלים יותר מ-20 שנים, עלינו לשאול את עצמנו אם באמת שחררנו את הנושא של חיים ומוות.

המאסטר אמר:

"אם אתה יכול להניח את החיים והמוות, אתה אלוהות. אם אינך יכול להניח את החיים והמוות, אתה בן אנוש"  ("Fa Teaching Given in New York City" -תרגום זמני, לא רשמי).

מה שהמאסטר לימד אותנו זו אינה סתם תיאוריה אלא עקרון שעלינו לפעול על-פיו במעשינו; אחרת הכוחות הישנים ינצלו את הפרצות שלנו כדי לנצל אותנו.

שנית, מה זה טיפוח אמיתי? האם שיפרנו את האופי שלנו באמצעות לימוד פא, תרגול, שליחת מחשבות נכונות ועבודה על הצלת ישויות חיות? האם בכל מחשבה הסתכלנו פנימה ללא תנאי? שיפור האופי הוא המפתח להתגבר על קארמת מחלה!

שלישית, אי אפשר להאמין במאסטר ובפא במאה אחוז רק בדיבור. עלינו ליישם זאת, במיוחד ברגעים קריטיים.

רביעית, עלינו לזכור בלבנו את דבריו של המאסטר:

 "למטפחים אמיתיים אין מחלות"("הסבר הפא לסייעים של הפאלון דאפא בצ'אנג-צ'ון") 

ולהיאחז במילים אלו כשקארמת המחלה נעשית רצינית או מתמשכת. עלינו להכיר בזה שאלה מראות שווא. אם נתייחס לזה כאל מחלה רגילה זה יהפוך להיות כך.

חמישית, מתרגלים קשישים צריכים להקדיש מחשבה לזה שאם חייהם הוארכו על ידי המאסטר, אז זה למטרת טיפוח. על כולנו לטפח במרץ קדימה ולהוקיר את ההזדמנויות שהמאסטר נתן לנו.

כל הכתוב לעיל הן רק הבנותיי האישיות. אנא ציינו כל דבר שאינו תואם עם הפא.