התגברתי על קארמת מחלה בעזרת מחשבות נכונות

קראו עכשיו

(Minghui.org) אני מתרגלת פאלון דאפא מאז 2006. במהלך השנים האלה של טיפוח, נתקלתי אין ספור פעמים בכוח של הדאפא ובחמלה העצומה של המאסטר.

תסמינים של שבץ

בוקר אחד לא יכולתי לקום מהמיטה משום שאיבדתי תחושה של צד אחד בגופי. ראשי היה כבד עליי וצווארי היה נוקשה. אלה היו תסמינים של שבץ.

לא יכולתי לגרום לגופי לזוז על אף כל מאמציי. חשבתי לקרוא לבעלי לעזרה, אבל אם הייתי עושה זאת, האם לא הייתי מודה שאני חולה? זו לא באמת הייתה מחלה, זו הייתה קארמת מחלה. הרגשתי שאני חייבת לקום בעצמי.

לקח לי 10 דקות לשבת. גופי חזר למצבו הנורמלי, וכהרף עין כל אי הנוחות נעלמה. המאסטר ראה שאני לא מתרגשת מהאשליה הזאת ועזר לי להתגבר על המכשול הזה. כשסיפרתי על כך מאוחר יותר לבעלי, הוא היה המום מכוחו של הדאפא.

התגברות על קארמת מחלה בצורה של כאב

בעלי ואני הכנו ירקות מוחמצים במהלך החורף ומכרנו אותם. בכל יום אנחנו מעמיסים ופורקים את העגָלות שלנו עם כדים כבדים של ירקות מוחמצים כדי למכור אותם בשוק הפתוח.

יום אחד גבי החל לכאוב והכאב ארך כחודש ימים. כשהכאב היה בשיאו, עמידה או ישיבה שפופה הפכו בלתי נסבלים. התקשיתי להסתדר עם זה, אבל מעולם לא התלוננתי. להתלונן פירושו להודות שאני סובלת מכאב. המשכתי גם לעשות את מטלות הבית.

בזמן הבהרת אמת לאנשים סיפרתי שהדאפא העניק לי חזרה את בריאותי, וזה נכון. אם יראו שגבי כואב, זה עלול לשנות את מחשבתם על הדאפא ואז הייתי פוגעת במוניטין של הדאפא.

רציתי לנוח למשך יום אחד, אבל מיד שאלתי את עצמי: מדוע עליי לנוח? האם זו מחלה? לא, זו אינה מחלה. אני צריכה ללכת לשוק.

כשהתחלתי להעמיס את העגלה, הבחנתי שהכד הגדול ביותר הושאר עבורי להטעין בעגלה. עלתה בי תרעומת כלפי בעלי. על אף שלא אמרתי שום דבר על הכאב בגבי, תיארתי לעצמי שהוא הבחין בכך. אבל רגע! מטפחים צריכים להסתכל פנימה ולא לחפש טעויות אצל אנשים אחרים. האם בעלי אינו עוזר לי בצורה הזאת לסלק את ההחזקה הזאת?

לבי נרגע כהרף עין. מאחר שהכאב הזה אינו מחלה אלא אשליה – למה אני מהססת להרים את הכד הכבד? אני יכולה לעשות זאת. עם המחשבה הזאת הרמתי את הכד לתוך העגלה.

בדרך חזרה הביתה, נוכחתי לדעת שהכאב בגבי נעלם לגמרי.

פעם נוספת מאסטר לי הראה לי את הדרך לחפש פנימה כדי להשתפר בטיפוח.