כשנניח בצד את המושגים שלנו, אנשים יהיו מוכנים להקשיב לאמת

קראו עכשיו

(Minghui.org) כששמתי לב שמתרגלים אחרים מבהירים את האמת לאנשים בצורה טובה התמלאתי בושה וחרדה. התביישתי כי ידעתי שההחזקה שלי לפחד עוצרת בעדי. חרדתי כי אני חוששת שלא אצליח להדביק את הפער בהתקדמות תיקון הפא בגלל שהרפיתי בטיפוח. לאחר שהתמקדתי בלימוד הפא, התחלתי להשתתף בפעילויות נוספות של הבהרת אמת.

בתחילה דיברתי עם עמיתים לעבודה ועם חברים, אך היו לי כמה מושגים חזקים: סיווגתי אותם לקבוצות – אלו שחשבתי שיהיה קל יותר להציל ואלו שחשבתי שלא יסכימו לקבל את האמת.

הכנתי בפירוט את מה שאני עומדת לדבר עליו, בדיוק כמו מורה המכין מערך שיעור לתלמידיו. הראשונה שדיברתי איתה הייתה העמיתה שלי מיי. כיוון שהיינו קרובות חשבתי שהיא תבין בקלות ותסכים לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) ומארגוני הנוער שלה. אך כשדיברתי איתה, מה שאמרתי נשמע חלש ביותר. כשעודדתי אותה לפרוש, היא רק חייכה ולא אמרה דבר. אף שלבסוף היא הסכימה לפרוש, יכולתי להרגיש שהיא עשתה זאת רק כדי לא לפגוע ברגשותיי. הייתי מתוסכלת.

הבאה בתור הייתה חברתי הטובה בינג. הזמנתי אותה לביתי ובישלתי לה ארוחה טובה. כששוחחנו, התחלתי לדבר על השחיתות של המק"ס. להפתעתי היא הסכימה וכל הזמן אמרה: "הו, אני יודעת". תגובתה הציתה את ההחזקה שלי לקורת הרוח. אבל כששאלתי אם היא רוצה לפרוש מארגוני המק"ס, תגובתה הייתה כמו של מיי: היא פרשה בהיסוס ועם דאגה לביטחונה האישי שמא תיחשף, אף שפרשה באמצעות שם בדוי.

על אף שהן הסכימו לפרוש הייתי מתוסכלת. אבל זה גרם לי גם להסתכל פנימה: הבנתי שלא אוכל להבהיר את האמת ביעילות אם אחזיק במושגים ובהחזקות שלי. רק כשאתקן את עצמי אוכל להציל עוד אנשים. המשכתי להסתכל פנימה וללמוד יותר את הפא.

בתי למדה שיעורי פיתוח קול אצל צאי, עמיתה לשעבר שלי, והלכתי לאסוף אותה משם. צאי היא אגרסיבית בעבודה והיא גם חברה במק"ס. לא תכננתי להבהיר לה את האמת, חשבתי שהיא בטח תתנגד לכך.

כיוון שבריאותה לא הייתה כל כך טובה, צאי סיפרה לי מה היא עושה כדי לשמור על כושר. בהדרגה העליתי בשיחה את הנושא הקשור לאמונה ולטיפוח. סיפרתי לה איך הפאלון דאפא נרדף, על טבעה האמיתי של המפלגה ואיך על ידי פרישה ממנה נוכל להימנע מלשאת באחריות לפשעיה. ידעתי שהמאסטר נותן לי השראה – הייתי רהוטה והגיונית. להפתעתי צאי הסכימה מיד לפרוש מהמפלגה. זה מראה שרק כשאין לנו מושגים קדומים אנחנו יכולים לעשות עבודה טובה בהצלת אנשים.

העמיתה שלי דינג תמיד התעניינה ברוחניות. שמתי לב שעל שולחן הכתיבה שלה יש ספרים רבים כמו התנ"ך וזֶן בודהיזם, יחד עם ציטוטים של מנהיגים רוחניים שונים. חשבתי שיש לה יותר מדי מושגים ושהיא תמיד נוטה להתווכח. יום אחד שאלתי אותה: "כיוון שאת מתעניינת ברוחניות, למה שלא תקראי את הספר 'ג'ואן פאלון'? אולי הספר הזה יענה על כל שאלותייך". היא הסכימה מיד. למחרת נתתי לה את "ג'ואן פאלון", "ג'ואן פאלון II", ו"הונג יין". אמרתי לה שהיא צריכה לקרוא את הספרים מההתחלה עד הסוף לפחות פעם אחת. כמה שבועות לאחר מכן היא סיפרה לי בשקט: "קראתי את כל הספרים פעמיים. הם כל כך טובים! עכשיו אני מבינה הרבה עקרונות".

כשהבהרתי לה את האמת לעומק יותר, עוד לפני שסיימתי היא אמרה: "בבקשה עזרי לי לפרוש מהמק"ס ומהארגונים שלה!" לאחר מספר ימים היא סיפרה לי שהיא קראה את "ג'ואן פאלון" שלוש פעמים. שאלתי אותה אם היא רוצה ללמוד את התרגילים והיא הסכימה.

מתוך הבהרת האמת לצאי ולדינג הבנתי שמצב הטיפוח משפיע על יכולתנו להציל אנשים. רק כשאנחנו חופשיים מהחזקות ומושגים אנשים יקשיבו לנו. הצלת אנשים היא גם תהליך עבורנו להסתכל פנימה ולמצוא את ההחזקות שלנו כמו: חרדה, קורת הרוח – הליכה לקיצוניות, תסכול וכן הלאה.