מחשבותיי לאחר שצפיתי בסרט “Once We Were Divine”

קראו עכשיו

לצפייה בטריילר של הסרט: Once We Were Divine

(Minghui.org) לאחרונה צפיתי בסרט "Once Were Divine" והתרגשתי עמוקות.

מבנה הסרט, האנימציה וכישורי השחקנים מדהימים. הטוהר והחמלה בסרט משקפים את העולם הפנימי של מטפחים. הקרנת הסרט הזה היא תצוגה של החסד חסר הגבולות של הבורא כלפי תלמידיו וכלפי הישויות החיות במהלך השלב האחרון של תיקון הפא.

מנקודת מבט של מטפח, הסרט חושף סודות שמימיים רבים. הוא נותן פירוש מושלם להיסטוריה האנושית, לחוק הקוסמי ולחמלה העצומה של הבורא. הוא גם חושף סודות טיפוח בדרך ברורה ורב ממדית עבורנו מתרגלי פאלון דאפא המטפחים במבוך. זוהי החמלה חסרת הגבולות של המאסטר. היא גם משמשת כ"אזהרת מקל" לאותם מתרגלים שאולי לא טיפחו בכל המרץ קדימה, ויכולים לקבל הנעה ועידוד מהסרט הזה.

הסרט הזה גם מראה עד כמה חשובה המחשבה של מטפח, שיכולה לקבוע את סטטוס הפרי שלו או אם הוא יצליח בכלל. המחשבה של אדם רגיל עלי אדמות יכולה גם כן לקבוע היכן הוא ממקם את עצמו או אם הוא ייכנס לעתיד.

הייתי רוצה להדגים את הטענה שלי באמצעות דיון בשלוש הדמויות הראשיות בסרט שהן: "מלך האור", "עוף החול השמימית" ו"חכם הימים" (מלשון "ים").

"מלך האור" (The King of Light)

ב"קהילת המתפללים לשמים", "מלך האור" התחייב: "ארד אל העולם הארצי, אשמור על המוסר, אהרוג את הדרקון האדום ואציל ישויות חיות". ההתחייבות שלו הייתה עוצמתית, טהורה ומלאת חמלה, ללא כל מחשבות אנוכיות.

לאחר שהתגלגל בעולם האנושי, הוא בחר ללמוד אידיאולוגיה מרקסיסטית בחוג להיסטוריה באוניברסיטה בה למד, משום שחשב שהחברה ניתנת להצלה. הוא רצה לשמור על המוסר שהתדרדר מטה. הפרופסור שלו ביקש ממנו לערוך מחקר על מקור המרקסיזם. כשהוא גילה שקארל מרקס היה למעשה עובד השטן, הוא חש אבוד. הוא הלך למקדש צ'ינג-גואן וקיווה שהאלוהות תוכל לתת לו הדרכה כלשהי.

האלוהות אכן הגיעה. זה היה הטאואיסט צ'ינג-פנג שהיה למעשה החכם וו-מי. הטאואיסט צ'ינג-פנג נתן ל"מלך האור" את הספר "שש נבואות אלוהיות". הספר הזה שימש את צ'ינג-פנג להדריך את "מלך האור" במהלך הגלגולים, והנחה אותו למצוא את הדאפא, להתחבר ליעוד הקדוש שלו ולצעוד על נתיב הטיפוח – דרך מוארת לחזור לעצמי המקורי שלו ("מלך האור").

בזמן ש"מלך האור" היה לכוד על ידי רגשות וקנאה, גם ממלכתו השמימית נהרסה מאש הקנאה. הוא תיקן את עצמו תוך כדי ששינן שוב ושוב את השיר של המאסטר "מצבים" ("יסודות להתקדמות במרץ 1"):

"אדם רשע נוצר מקנאה. בגלל אנוכיות וכעס הוא מתלונן שדברים אינם הוגנים כלפיו.

אדם רחום הוא תמיד עם לב של חמלה. ללא טענות וללא שנאה, הוא מתייחס לקשיים כאל אושר.

לאדם מואר אין כלל החזקות. הוא מתבונן באנשי העולם, המובכים על-ידי האשליה"

והחזיק במחשבה הנכונה: "אינני רוצה להיות אדם רשע; אני רוצה להיות אדם עם לב של חמלה". אש הקנאה נעצרה בעולמו השמימי וממלכת האור שלו חזרה לשקט ולשלווה.

כאשר הסוהר בכלא ניסה לכפות עליו לחתום על ההצהרה להפסיק לתרגל פאלון דאפא, הוא לא יכול היה לשחרר את ההחזקה שלו לרגשות לאשתו ולבתו והוא התנדנד באמונתו. באותו רגע, עולמו השמימי נעשה סוער, מלא ברוחות חזקות, אפל וחשוך. הכול עמד להיהרס, והישויות בעולמו עמדו להפוך לאבן.

אבל כשהוא קרא את השיר של המאסטר "מחשבות נכונות ופעולות נכונות" ("הונג יין 2"):

"המואר הגדול אינו פוחד מסבל

רצונו מחושל מוצק כיהלום

ללא החזקה לחיים או למוות

הולך בדרך תיקון הפא בגלוי ובאצילות".

שאשתו כתבה על כף ידה והראתה לו, הפא של המאסטר העניק לו מחשבות נכונות וכוח. הוא נעשה צלול מחשבה והחזיר לעצמו את מחשבותיו הנכונות. כהרף עין עולמו השמימי הפך שוב לבהיר ויפה.

בעודו שוכב על שולחן הניתוחים ואיבריו עומדים להיקצר, המחשבה הראשונה שלו הייתה להיפרד לשלום מאשתו ובתו. הכרתו העיקרית עזבה את גופו והוא חש את הבהירות והחום של הממלכה השמימית. הוא הבין שאין עליו לעזוב משום שלא השלים את משימתו עדיין. המחשבה הזאת הייתה חסרת אנוכיות והוא רצה לעזור לישויות החיות. המחשבה הנכונה שלו הייתה צו הפא. האלוהויות בממלכתו השמימית קיבלו את פקודתו ושלחו מחשבות נכונות לחזק אותו. הוא פקח את עיניו והביט ברופא שעמד לחתוך אותו לרווחה. הרופא היסס ונסוג לאחור.

זה היה בדיוק כמו שהמאסטר אמר לנו ב" ללמד את הפא בוועידת הפא הבין-לאומית במערב ארה"ב":

"כך שכמטפח, מה שבאמת ראוי לציון הוא כשאתה יכול להיות נחוש ועם מחשבות נכונות כה איתנות ששום דבר לא יכול להטות אותך. היה נחוש ומוצק כמו יהלום או גרניט, ואז שום דבר לא יוכל להשפיע עליך – הרוע ייתקף פחד אפילו למראך. אם כשאתה נתקל בנסיבות קשות החשיבה שלך יכולה להיות נכונה באמת, אז כשאתה עומד מול הרדיפה של הרוע וכשאתה עומד מול ההפרעה, די במשפט אחד שלך המחוזק במחשבות נכונות נחושות כדי לגרום לרוע להתפורר מיד (מחיאות כפיים), וזה יגרום לאלו שמנוצלים על ידי הרוע להסתובב ולהימלט, יגרום לרדיפה של הרוע כלפיך להתפורר, ויגרום להפרעה של הרוע כלפיך להיעלם ללא זכר. מחשבה אחת שנוצרת מאמונה נכונה זה כל מה שצריך. ומי שיכול להחזיק ביציבות במחשבה הנכונה הזאת וללכת את כל הדרך, יהפוך לאלוהות מפוארת שחושלה על ידי הדאפא"

עוף החול השמימית (Divine Phoenix)

"עוף החול השמימית" בגן העדן של האור החמיצה את טקס התפילה. היא הפרה את החוק השמימי. היא התחננה לרדת עם "מלך האור" כדי לסייע במשימתו ולפצות על הטעויות שלה. אף שמחשבותיה לא היו טהורות לחלוטין, היא הייתה כנה. אבל עקב הפרת החוק, האני האמיתי שלה היה לכוד על ידי "השרשרת הכובלת את הלב". בממד הזה היא קיבלה את הספר "ג'ואן פאלון" אבל לא קראה אותו. היא החלה לתרגל פאלון דאפא מפני שמלך האור עשה זאת, אבל היא לא באמת טיפחה עצמה. כשהחלה הרדיפה היא ויתרה על הטיפוח בגלל הפחד. וכך בהדרגה היא נגררה אחר מגמת ההתדרדרות של החברה.

למרבה המזל היא עשתה תכנון מראש והאלוהי השגיח עליה גם הוא. כשדרכה אבדה, יו-אר שבשמים התגלגלה כבתה ועוררה את האני האמיתי של "עוף החול השמימית". היא החלה שוב לתרגל פאלון דאפא והפעם היא תרגלה בכנות. כש"מלך האור" עבר מצוקות, היא העניקה לו את העידוד והתמיכה הגדולים ביותר, ופיצתה על מעשיה באמצעות פעולותיה. היא סייעה לו, עזרה לו להצליח, והשלימה את הנדר שלה. היא השיגה את דרישות הפא במהלך המבחנים ונכנסה אל היקום החדש.

חכם הימים (The Sage of the Seas)

הדמות הראשית הנוספת בסרט היא "חכם הימים" בגן העדן של האור. הוא דמות טראגית ומייצג את הישויות באחרית הימים. הוא ו"עוף החול השמימית" שניהם איחרו והחמיצו את טקס התפילות לשמים, אבל הוא לא הראה חרטה כלשהי או חש אשמה.

כשהוא שמע ש"מלך האור" יורד מטה בעקבות המלך הקדוש, המחשבה הראשונה שלו הייתה שהצלחתו בניסיון הזה תביא לו ברכה גדולה חסרת תקדים, ואל לו להחמיץ את הסיכוי להזדמנות הזאת. המניע שלו היה אנוכי, והמחשבה הראשונית שלו קבעה את התוצאה הסופית. לכן אין פלא שהחכם וו-מי נראה מודאג כששמע מה "חכם הימים" אמר.

חיים אחרי חיים, המשאלה של "חכם הימים" נשארה זהה: "אני רק רוצה לרכוש לעצמי מוניטין ולא לחיות את חיי לשווא". במהלך חייו, הייתה לו אותה משאלה. הוא הצטרף למק"ס, ונשבע להקדיש לה את חייו. המטרה שלו הייתה להתקדם בתפקיד, לרכוש לעצמו מוניטין ולהצליח. כדי להשיג זאת הוא השתמש בכל אמצעי אפשרי, אפילו בגד בחברו. מונע על ידי קנאה הוא הלשין על חברו למשטרה שהוא מתרגל פאלון דאפא וגרם לו להיאסר. הפעולות שלו חרצו את גורלו – את ההרס הסופי שלו. למעשה זה נקבע על ידי המחשבה הראשונית הלא נכונה שלו לפני שירד לכדור הארץ. המחשבה שלו קבעה את עתידו.

החמלה של בודהא היא חסרת גבולות, ול"חכם הימים" ניתנו כל הזמן הזדמנויות. גם החכם וו-מי נתן לו רמזים. אם "חכם הימים" היה מקשיב לחברו, קורא את הספר "ג'ואן פאלון" או מקשיב לעובדות האמיתיות על הרדיפה, אולי היה לו עתיד. אך לרוע המזל "השרשרת הכובלת את הלב" לכדה את האני האמיתי שלו. התהילה, האינטרס האישי והרגשות הביאו לו צרות. הוא היה אבוד עמוק בעולם האנושי והוא דחק ממנו והלאה את ההזדמנויות שהאלוהויות נתנו לו.

הסרט הזה הוא נהדר מפני שהוא חושף סודות שמימיים רבים על איך בני אדם יכולים לטפח כדי להיות ישויות שמימיות. זה מזכיר לנו שתלמידי הדאפא של תקופת תיקון הפא – שבהם צופות אין-ספור ישויות שמימיות – נושאים על כתפיהם את התקוות של ישויות חיות. מתרגלי פאלון דאפא הולכים בעקבות הבורא כדי לתקן את הפא. עלינו לטפח את עצמנו, לחסל את האנוכיות והקנאה שלנו, להשיג את העולם של חוסר האנוכיות, ולהיטמע לחלוטין בפא לפני שנוכל להיכנס ליקום החדש, ולהגשים את התקוות של ישויות חיות.

לצפייה בטריילר של הסרט