קראו עכשיו

(Minghui.org) התפרצות לדברי אחרים באמצע שיחה נחשבת להתנהגות חסרת נימוס. לגבי מטפחים – אף שאולי זה לא יטריד את האדם האחר – זו עדיין גסות רוח, ואולי עלינו לבדוק פנימה כדי לחפור החוצה את הגורם השורשי של הדחף לקטוע אחרים באמצע דיבורם.

אינני מתכוון לסוג ההפרעה כאשר אתה נזכר במשהו חשוב וצריך להעביר אותו במהירות לאחרים. אני מתכוון לאלו מאיתנו המתפרצים בדרך כלל לדברי אחרים. ייתכן שעלינו לבדוק אם יש אצלנו חומרים רעים שצריך לסלק כדי להשתפר בטיפוח.

מכיוון שכל מצב הוא שונה אינני רוצה לעשות הכללות גורפות בנושא הזה. הנה כמה מההבנות האישיות שלי לשיתוף עם מתרגלים עמיתים.

מנטליות תחרותית

יש אנשים שמרגישים שהם מהירי מחשבה ויכולים להבין מיד במה מדובר אז הם נוהגים להתפרץ כדי להראות שהם "קלטו" ושהם חכמים. הרבה פעמים ברגע שמישהו אומר כמה מילים הם יתפרצו לתוך דבריו ויתחילו לשתף את השקפתם, שעלולה להיות שונה בתכלית ממה שהוא התכוון לומר.

אני חושב שייתכן אולי שקיים שם אלמנט "המנטליות התחרותית" של המפלגה הקומוניסטית הסינית הגורם לאדם הזה להשתלט על נושא השיחה ולהשתמש בהבנתו כדי להגדיר מה אומרים האחרים.

מנטליות ההתפארות

מנטליות ה"התפארות" שאני מתייחס אליה כוללת את הדחף "להביע" את עצמך. זו תשוקה המתבססת על תהילה ורווח או על רגשות אנושיים, בנוסף למחשבה שיש לך הבנה גבוהה וטובה יותר מזו של אחרים. בדרך כלל לאנשים אלו יש את המנטליות הבאה: "אני" רוצה לדבר, "אני" צריך לדבר, "אני" אדבר קודם, וכן הלאה. בדרך כלל הם שמים עצמם בעדיפות ראשונה במקום להתחשב באחרים.

אולי הם חושבים שאם הם לא יציגו את השקפתם, איך האחרים יידעו על מה הם חושבים וישמעו על ההתנסויות שלהם בעבר? אני מרגיש שהדחף הזה שיכירו בך הוא חלק ממנטליות ההתפארות ודרך לקבל קרדיט ותשומת לב.

אנחנו יודעים מהפא שכל דבר שמטפח עושה וכל מחשבה שיש לנו מתועדים ביקום. אנחנו לא צריכים להציג זאת בפני מתרגלים עמיתים, כי האלוהויות והבודהות בכל הרמות מתבוננים בנו ויודעים כל מה שאנחנו עושים.

המאסטר אמר:

"הבסיס בעבר היה למען-עצמי, בעוד שלכל הדברים שחושלו על ידי הדאפא אין החזקה לעצמי". (”הוראת הפא בוועידת הפא באטלנטה 2003")

התשוקה ל"פרוק" את הרגשות ולהתלונן

התשוקה להביע את הרגשות והתלונות נובעת בדרך כלל מרגשות אנושיים. ייתכן אולי שזה מצביע על התשוקה שידאגו לך ותשוקה לאמפטיה או להכרה, וכן הלאה.

כשלמישהו יש תשוקה חזקה להביע את עצמו בדרך זו, ייתכן שהוא צריך להסתכל פנימה ולחפש אחר החזקות שעדיין ממשיכות להתקיים.

אל תיתקע בצורת חשיבה נוקשה

לאנשים המרוכזים בעצמם יש מכנה משותף אחד: הם אינם סובלניים, והם ממהרים להעלות התנגדויות כשהם שומעים משהו המנוגד להשקפתם. במקום לטפח עצמם לפי עקרונות הפא, הם נוטים לשפוט אחרים בהתבסס על ההבנה שלהם עצמם. אנשים כאלו מוכנים לקטוע את האחר ולהביע את השקפתם לפני שהוא מסיים לדבר. הם ממהרים לשפוט אחרים בהתבסס על נקודת מבטם הסובייקטיבית, מבלי להמתין לשמוע ולקחת בחשבון את התמונה כולה.

באשר לעקרונות הפא, ייתכן שאנשים כאלו ינסו להגדיר את המשמעות של משפט זה או אחר בהתבסס על הבנתם. כתוצאה מכך הם עלולים לפרש בצורה לא נכונה את משמעות עקרונות הפא אפילו מבלי להבחין בכך.

יש מתרגלים הנוטים לדבר על אותם דברים שוב ושוב. אך אם הם מחזיקים באותה הבנה במשך זמן רב מדי, זה אומר אולי שהם תקועים באותה רמה ואינם מסוגלים להשיג הבנות עמוקות וחדשות יותר מהפא.