החמלה והפשטות של הקיסר קאנג-שי

קראו עכשיו

(Minghui.org) קאנג-שי (1654-1722), הקיסר השלישי של שושלת צ'ינג, הוביל את סין לאחת מתקופות הזהב הטובות ביותר שלה. שלטונו בן 61 השנים היה ידוע כ"העידן המשגשג של קאנג-שי", שהיו לו הישגים פוליטיים וצבאיים יוצאים מן הכלל, הגבולות הורחבו, והושגו יציבות חברתית ושגשוג כלכלי. מלומדים רבים בהיסטוריה החשיבו את קאנג-שי כאחד השליטים המצליחים ביותר של סין.

קאנג-שי למד מילדות בהרחבה את הקלאסיקות הסיניות והצליח לתפוס כבר בגיל צעיר את ליבת המסרים הערכיים שהן לימדו.

פעם אחתהוא פעם אמר: "קלאסיקות קונפוציאניות, רשומות היסטוריות, כתבים פילוסופים ועבודות שונות יכולים להסתכם בארבע מילים: טוב לב, צדק, הגינות וחוכמה. מכל מה שמלמדת האסכולה הפילוסופית צ'נג-ג'ו, המהות אינה יותר מאשר מהלך הטבע ומצפונו של אדם".

עקרונות אלו הדריכו את התנהלותו של קאנג-שי לאורך כל חייו.

החלטותיו בענייני המדינה וטיפולו בכפופים לו התבססו על רציונליות, בין אם בחר בגישה מקלה או מחמירה. התנהלותו הנדיבה והישרה זכתה לשבח וכבוד הן מפקידי החצר הקיסרית והן מאזרחי עמו.

טוב הלב של קאנג-שי

אחד מכינוייו של קאנג-שי היה "הקיסר טוב הלב".

לפי מנציוס: "האנשים הם העיקר, ואחריהם – המדינה. השליט הוא האחרון בכל הדברים".

לחשיבה כזו הייתה השפעה עמוקה על הדורות הבאים, כולל על קאנג-שי. הוא אהב את עמו ודאג לו מאוד. הוא דאג לרווחת אנשי העם וחשב בקביעות על דרכים לשיפור תנאי חייהם.

הוא האמין שכל עוד ניתנו לאנשים האמצעים והתנאים להתאושש מכל מאורע שלילי שעלול לקרות, שאיפותיו לחברה שלווה ומשגשגת יתגשמו.

הוא התנגד למדיניות הפרטת קרקעות והפחית את המיסים לעם, והבהיר ש"אף פעם לא יוטל מס גולגולת על אנשים שנולדו בחברה המשגשגת שלנו". יורשו ובנו הרביעי, הקיסר יונג-ג'נג, איחד עוד יותר את מערכת המיסוי ושם לגמרי קץ למס הגולגולת הישן בן אלפי השנים בסין.

יום אחד ב-1677 בעת סיור בדיקה מאחורי החומה הגדולה, פמליתו של קאנג-שי נתקלה באיש השוכב לצד הדרך. בדרך כלל כל אדם החוסם את דרכו של קיסר יואשם בפשע, אך קאנג-שי ביקש משומריו לחקור מה קרה.

התברר שהאיש היה פועל בשם וונג סי-האי שחי הרחק מביתו כדי להתפרנס אך התעלף מרעב בדרכו חזרה הביתה.

כשקאנג-שי שמע זאת הוא אמר לשומריו לא להפחיד את האיש וביקש מהם להכין עבורו דייסה. קאנג-שי למד שמשפחתו של וונג חסרת כל, אז הוא נתן לוונג כסף למסעו והקצה את אחד מאנשיו לשלוח אותו לביתו.

פתגם סיני עתיק אומר: "אל תסרב לפעול מטוב לב רק בגלל שהפעולה קטנה; אל תבצע רוע גם אם הפעולה זעירה".

קאנג-שי אהב את עמו ונדיבותו השתקפה אף בהתנהלותו היומית.

ממשלו הנדיב של קאנג-שי התבטא גם בחמלתו בענישת פושעים. ב-1683 מספר האסירים הנידונים למוות היה פחות מ-40 בכל המדינה.

הוא גם אימץ מדיניות הקלות כלפי פקידים שהפרו את החוק. לדוגמה, אובוי, מפקד צבאי מנצ'ורי בולט ואיש חצר שאפתן ביצע עבירה חמורה שדינה מוות. אך הוא רק נכלא במקום למות.

הוא חנן גם את השר רם הדרג סונג-גו-טו שביצע פשע הראוי לעונש מוות במשבר יורש העצר, והחליף את עונשו למאסר.

השר רם הדרג יאנג גואנג-שיאן, שהיה ראש משרד האסטרונומיה, תקף בהאשמות שווא את האסטרונומים הישועים ששירתו בחצר שושלת צ'ינג, ותייג אותם כ"דת רעה". כתוצאה מכך מספר סינים נוצרים הוצאו להורג וכמעט כל המיסיונרים הנוצרים בעיר הבירה הוגלו למקאו, שנים ספורות לאחר מכן התהפכו היוצרות ויאנג גואנג-שיאן נשפט למוות. קאנג-שי חנן אותו בשל גילו המבוגר והגלה אותו לעיר הולדתו. בשנה שלאחר מכן יאנג מת בדרכו הביתה.

קאנג-שי אמר פעם לאנשי חצרו: "אני מאמין שמאז הזמנים העתיקים, תמיד עדיף שקיסרים ומלכים המושלים בעם יהוו השראה במוסריות ומידות טובות כדי שהאזרחים ייעשו טובים ולא ירצו לעשות דברים רעים, וזאת במקום לשלוט באמצעות ענישה ולגרום לאנשים לפחד מהחוק ולדאוג רק להתחמק מעונש".

קאנג-שי המשיך להזכיר לאנשי חצרו: "בספר ההיסטוריה נאמר: 'כשכל האומות יחיו יחד בשלום, המוני האנשים ייעשו טובים ויחיו בהרמוניה'".

עיקרון נוסף מהמוטו שלו היה: "קיסר צריך לעשות את הדברים ברורים וקלים לעשייה לפקידיו, ולהיות בעל לב רחב ונדיב לאנשים".

הוא גם אמר: "בתקופה של [הקיסרים] יאו ושון הם שלטו במדינה בהתאם לרצון העם, והניעו את העם כמו משב רוח עדין כלפי מטרות מועילות. היציבות והשגשוג של החברות בזמנם הם הוכחה להצלחת מדיניות זו. נהגתי לקנא בשגשוג בזמנים הקדומים ועבדתי קשה לקדם חינוך מוסרי באנשים שלנו כדי לעודד את מצפונם כך שנוכל ללכת יחד בנתיב הנכון".

גמול על טוב לב, לא נקמה

לפני שהחזיר את טייוואן שוב לסין, הקיסר קאנג-שי ביקש חוות דעת מאנשי חצרו לגבי איזו אסטרטגיה עליו לנקוט. חלק האמינו שהחצר הקיסרית צריכה לערב את שִי לאנג, גנרל מטייוואן שנכנע, כי הוא הכיר את התנאים הספציפיים של טייוואן והיה בעל יכולות פיקוד מעולות. אחרים חשבו שלפי כמה דיווחים לשי לאנג יש עדיין קשר עם הנסיך ג'נג שבטייוואן ושהסיבה שהוא תמך בהתקפה צבאית על טייוואן הייתה כי הוא רצה לקחת את הצבא ולערוק עם הצבא לטייוואן.

קאנג-שי חקר את העניין בעצמו והחשיב את ההאשמות נגד שי לאנג כלא נכונות. האמת הייתה ששי צ'י, בנו של שי לאנג ואחיינו שי האי ניסו להיכנע לחצר צ'ינג, אך תוכניתם הודלפה וכל 73 בני משפחותיהם הוצאו להורג על ידי הנסיך ג'נג של טייוואן. קאנג-שי הסיר את כל הספקות לגבי שי לאנג והפקיד בידיו כוח צבאי בקמפיין, בנותנו לשי את מְלוא תמיכתו וגיבויו.

לפני שהחיילות יצאו לדרך קאנג-שי אמר לשי לאנג: "איני דואג שלא תצליח לכבוש את טייוואן, אך יש לי דאגה. האם אתה יודע מהי?"

שי לאנג לא ידע.

"מכיוון שחלק מאנשיו של ג'נג עזרו לך קודם כאשר אחרים הזיקו לך, ודברים יכולים להסתבך מאוד מכיוון שלנקמה אף פעם אין סוף. אם יש אנשים המוכנים להיכנע, יש לי שמונה מילים בשבילך שתשמור במחשבתך: רק גמול להם על טוב לבם, אך אף פעם אל תנקום!"

שי לאנג התרגש עמוקות מאמונו של הקיסר והשיק בכל כוחו התקפה מוצלחת, תוך שהוא מתייחס לשבויים בטוב-לב ללא קשר להיסטוריה שלהם איתו. בראותם את היחס כלפיהם, כל החיילות המוקפים נכנעו מרצונם לחצר צ'ינג.

מהומה גדולה בגלל "טאֶל" של כסף

יֶה פאנג-איי מהעיר קון-שאן היה מועמד מצליח בבחינות הקיסריות ונחשב כאקדמאי מלומד.

עם זאת מצאו בבדיקת המסים, שהוא שילם טאל כסף אחד פחות מהנדרש. יה חשב שטאל כסף אחד הוא שום דבר אז הוא כתב לקיסר קאנג-שי וביקש לפטור אותו מעוולתו. אך הקיסר לא הושפע וביטל את תואר הכבוד האקדמאי ודרגתו של יה והעניש אותו בהתאם לחוק.

שלטונו של קאנג-שי קידם ממשל נקי והעניש חמורות על שחיתות והתחמקות מתשלום מיסים. לדוגמה, כשקה יונג-שי, פקיד ממשלתי מסצ'ואן גבה את המס הלאומי, הוא גבה בהסתר 12 טאל כסף נוספים על כל 200 טאל שנגבו. לאחר שנתן למושל ננג-טאי יותר מ-200,000 טאל כסף שהרוויח משיטתו המושחתת, הוא השאיר את שארית הכסף לעצמו.

מאוחר יותר ננג-טאי נשפט למוות באשמת שחיתות וקה יונג-שי שהיה אמור להיענש באותה צורה מת ממחלה לפני שהספיק להישפט.

גם ג'או פנג-ג'או, מושל תחום השיפוט של טאי-יואן בפרובינציית שאן-שי, הוצא להורג על גביית יתר מאנשים ועל מעילה של קרוב ל-200,000 טאל כסף.

ב-1697 מושל שאן-שי וון באו, ונציב מינהל הפרובינצייה גאן דו שיתפו פעולה בשחיתות. הם לקחו שוחד ועיוותו את החוק כדי לנצל את העם, כשהם "גורמים לרבים מפו-ג'ואו לברוח להרים". כאשר הדברים החריפו האנשים התאספו יחד ומרדו.

קאנג-שי שלח את ווי-לון לדבר עם המורדים ואמר לו לקחת את המורדים ולהתייחס אליהם בטוב לב אם הם מסרבים להיכנע. הוא גם אמר לווי להוציא להורג את נציב מינהל הפרובינצייה גאן דו ברגע שיגיע לשם, כי "איך נוכל לשכנע אנשים ביושרנו אם נחון פקיד מושחת שכזה?"

עין טובה לפרטים

ב-1707 הקיסר קאנג-שי ערך סיור בדרום לחקור את התיקונים בנתיבי המים. לאחר תצפיותיו ביום הראשון הוא שאל את הפקיד הממונה על הפרויקט, ג'אנג פֶּנג-הֶה, לדעתו על הפרויקט.

ג'אנג פֶּנג-הֶה אמר: "הוד מלכותו אוהב את העם כמו את משפחתו – אינך מהסס לבזבז מיליון טאל של כסף כדי להציל את חיי האנשים וכל האנשים שרים לך שירי הלל".

הקיסר לא התרשם מהחנופה הזו ואמר לג'אנג: "אלו מילים ריקות ולא מועילות. שאלתי אותך לגבי פרויקט נתיבי המים. אתה יכול להיות פואטי כשאתה כותב מאמר, אך עליך להיות מעשי כשאתה מדבר על עניינים רשמיים".

"כן, הוד מלכותך", אמר ג'אנג, "חשבתי ללכת בהתאם לתוכנית ליו-האי-טאו שהוכנה כבר קודם, אך אז הרגשתי שזה עניין בעל חשיבות גדולה כל כך, שאני מפציר בהוד מלכותך להחליט באופן אישי אם עלינו לפתוח תעלה להטיית מים מנהר הו-איי".

כשקאנג-שי שמע זאת הוא נזף בו קשות ואמר: "היום ראיתי שמוטות הסקירה הוקמו לגמרי באי סדר, ונראה שאף אחד לא יודע מה קורה. מה ראוי לתשומת לבך יותר מזה?"

הקיסר הצביע בבירור על הבעיות: ראשית, התעלה שנחפרה שם הייתה גבוהה מדי לזרימת המים; שנית, רבים ממוטות הסקירה הוקמו בקברים, שזה אומר שכל הקברים האלה ייהרסו.

הוא המשיך והסביר מדוע תוכנית ליו-האי-טאו לא תעבוד. לדוגמה, פרויקט שכזה דורש חפירה דרך הרים וגבעות וזה יהיה קשה ביותר, וגם אם אפשר לעשות זאת, כששיטפונות יכו, המים יזרמו בשטף לאגם הונג-דזי, או יהרסו את התעלה.

"אז במקום לבנות תעלה חסרת ערך כמו זו של ליו-האי-טאו, אתה יכול להרחיב את פתח אגם הונג-דזי גם לרוחב וגם לעומק כך שהמים יוכלו לזרום בקלות לתוך ג'יאנג-ג'יה וסכר טיאן-ראן, שם תוכל להמשיך ולהרחיב את נתיב המים לזרימת מים חלקה יותר", אמר הקיסר.

קאנג-שי גם הורה על הסרת כל מוטות הסקירה שהוקמו בהתבסס על התוכנית הישנה. המקומיים שמחו מאוד שהקברים יישארו בטוחים והם חגגו את החלטתו של קאנג-שי.

מאוחר יותר הקיסר נזף שוב בג'אנג פֶּנג-הֶה: "הפקידים שמיניתָ לאחראים על הפרויקט היו רשלנים במילוי חובתם. ואתה בזבזת יותר מדי זמן במתחם הממשלה ויצאת לבדוק בשטח רק פעם בחודשיים שלושה. איך יתכן שתוכל לדעת מה באמת קורה?"

הקיסר גם ציין: "תוכנית ליו-האי-טאו שכולכם הצעתם, מראה לי שלא רק הפקידים המקומיים רודפים אחר רווח אישי ממנה, אלא גם פקידי הבנייה השתמשו בפרויקט כדי לקדם את עצמם. איך נוכל להסתמך על אנשים כאלו להשלמת הפרויקט?"

ג'אנג פֶּנג-הֶה התבייש מאוד כשהקשיב לקיסר הנותן ניתוח מפורט שכזה על עבודתו.

זמן לא רב לאחר מכן, קאנג-שי הורה להוריד בדרגה את כל הפקידים שהזניחו את תפקידיהם, והורה לג'אנג פֶּנג-הֶה "לבדוק היטב את הסכר בתעלה באופן קבוע בלי תירוצים", כדי לעודד אותו למלא את משימתו.

מזה ניתן לראות שהקיסר קאנג-שי קָצַב גמול ועונש ללא פניות.

הוא האמין ש"לבו של אדם קובע איך הוא מיישם את החוק". יש כמה שורות כאלה ב"מוטו החינוכי של משפחת קאנג-שי" האומרות: "לאנשים יש רק לב אחד. וכשהוא עובד, מיד נוצרת מחשבה והאדם יידע מיד אם היא נכונה או לא. אם המחשבה מוטעית עליך לתקן אותה מיד, אז לא תתרחק מדי מהטאו [הדרך הנכונה]".

 בהיותו קיסר גדול, לקאנג-שי הייתה קבוצה רחבה של פקידים מוסריים בכל הרמות שהלכו בעקבות הדוגמה שנתן. הם שאפו לרסן את אופיים, להיות ישרים, לדאוג לעם, והתאמצו לשמור על ממשל תקין ונקי. יחד, הם גרמו לשאיפותיהם להתממש ב"תור הזהב" בן 61 השנה הזה שבו: "העולם נמצא בשלום ואנשים חיים בשגשוג ושביעות רצון".

[כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org. אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]