קראו עכשיו

(Minghui.org) לא מעט מתרגלים עמיתים סובלים לאחרונה מקארמת מחלה שלא הצליחו להתגבר עליה. הקבוצה שלנו למדה את הפא, שלחה מחשבות נכונות והסתכלה פנימה ביחד עם אותם מתרגלים המתמודדים עם מצוקות.

כל זה לא היה יעיל וכתוצאה מכך התחלנו להרגיש תחושת ייאוש והתחלנו להתלונן על אותם מתרגלים שסובלים מקארמת מחלה. כתוצאה מכך, אותם מתרגלים שהתמודדו עם תסמיני מחלה חשבו ללכת לבית החולים לקבלת טיפול.

מאסטר לי (המייסד של הדאפא) הוא כל-יכול, והדאפא כל כך אדיר ועצום שהוא יצר את הפא של היקום. ביקשתי מהמאסטר לאפשר לנו להתעורר לסוגיה היכן הפרצות שלנו וכיצד נוכל לפרוץ דרכן.

לאחר מכן התחלתי ללמוד את הפא באינטנסיביות. במהלך שליחת מחשבות נכונות של שעה 12:00 הופיעו לפתע כמה תמונות מול עיניי. מה שהופיע הייתה התנוחה של המתרגלת אי-מיי כשהיא יושבת במדיטציה בלוטוס מלא (שתי הרגליים מצולבות) כשידיה בג'יה-יין.

בדרך כלל אינני יכולה לראות שום דבר בממדים אחרים מאחר שהעין השמימית שלי סגורה. אבל הפעם, התמונות היו כל כך חיות. יכולתי להרגיש שהמאסטר מאיר לי משהו. ידעתי שאי-מיי תוכל להתגבר על המצוקה הזאת כל עוד תסתכל פנימה במחשבה ממוקדת.

אבל, גורמים רעים רבים חסמו אותה ולכן היא לא הצליחה לחפש ברצינות את הפרצות שלה. היא מצאה רק כמה החזקות על פני השטח, כמו אנוכיות וסנטימנטליות.

חשבתי שאי-מיי תוכל אולי לגלות ולסלק את הפרצות הנסתרות שלה, הקיימות זמן ארוך, בכך שתחווה את המצוקה הזאת וכתוצאה מכך תשפר את השין-שינג שלה. אבל מתרגל עמית בשם קונג אמר לי לאחר ששיתף עם אי-מיי: "מה שראית רק נותן לך רמז. את היא שצריכה להסתכל פנימה".

ראיתי גם תמונה שהראתה את המתרגל באו לומד את הפא ליד שולחן. שמעתי קול האומר שעלינו ללמוד את הפא במחשבה ממוקדת.

מיד הבנתי שבאו יכול להתגבר על המצוקה שלו כל עוד ישמור על מחשבה ממוקדת תוך כדי לימוד הפא. אולי גם באו יוכל לפרוץ דרך הפרצה החבויה ארוכת הטווח שלו בשלב האחרון הזה של תיקון הפא.

לפיכך, סיפרתי לבאו מה שראיתי. אבל, בשל סוגים רבים של הפרעות, הוא לא הצליח לעשות פריצת דרך ועדיין למד את הפא בצורה פורמלית בלבד.

המאסטר אמר:

"המורה מדריך אותך לתוך השער והטיפוח תלוי בך" ("ג'ואן פאלון" – הרצאה רביעית)

וגם:

"מי שמטפח ומתרגל – משיג גונג" ("ג'ואן פאלון" – הרצאה שמינית)

הגעתי להבנה שעליי להסתכל פנימה על מה שראיתי לגבי אי-מיי ולגבי באו. כשניסיתי להביט פנימה ברוגע, הייתי בהלם משום שלא הצלחתי להירגע כלל.

מוחי היה מלא בכל מיני מחשבות. כשפתחתי את הספר "ג'ואן פאלון" וניסיתי ללמוד את הקטע "לב בהיר ונקי", לא הצלחתי להתרכז במה שקראתי. אז ישבתי בתנוחת לוטוס מלא עם ידיי בג'יה-יין. החזקתי במחשבה של "לב נקי ובהיר" כדי לנקות את הדברים הרעים האלה שמפריעים למחשבתי.

לאחר זמן מה, הכול נעשה שקט ושליו מאוד סביבי וחשתי חום ונינוחות. כאשר למדתי שוב את הפא, כמעט כל מילה ביטאה בפניי עיקרון של פא.

מעולם לא חוויתי חוויה כזו בכל 20 שנות הטיפוח שלי. הכוח חסר הגבולות של הדאפא ניקה והשקה אותי כמו מעיין. הייתי מלאה באנרגיה ואין מילים היכולות לתאר את ההרגשה הנפלאה הזו.

אני מרגישה שהתעוררתי לזה כה מאוחר ושבזבזתי זמן יקר רב. אני כותבת זאת כדי להזכיר לאותם מתרגלים עמיתים שיש להם אותה בעיה, פשוט ללמוד את הפא במחשבה ממוקדת ולספוג את הפא תוך כדי לימוד. אז תשיגו רווחים בלתי צפויים.

ברצוני לשתף אירוע נוסף לאחר שהוארתי לעיקרון הנ"ל. לאחרונה קניתי רמקול קטן ופתאום יום אחד לא הצלחתי להטעין אותו ורק שמעתי רעשים משובשים.

בעלי, שהוא גם כן מתרגל דאפא, אמר לי להחליף את הרמקול מאחר שרק לא מזמן קניתי אותו. הבנתי שהבעיה עם הרמקול הזה מצביעה על בעיה עם הטיפוח שלי.

הבנתי שאני לומדת (קוראת) את הפא אבל לא מקבלת (קולטת לתוכי) את הפא. באותו לילה, למדתי את הפא במצב רגוע, ולמחרת בבוקר הרמקול עבד ממש בסדר.

בעלי לא האמין לכך בהתחלה, לכן הטענו אותו שוב. הרמקול פעל כאילו מעולם לא היו לו בעיות. טיפוח-תרגול הוא דבר נפלא!

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org. אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]