[חוגגים את יום הפאלון דאפא העולמי]: מנהל עבודה במכרה פחם: "פאלון דאפא הוא אכן פלאי"

קראו עכשיו

(Minghui.org) בעלי החל לתרגל פאלון דאפא ב-1997. לפני כן הייתה לו דלקת חמורה במעי הגס וגוש בבטן. גם רופאי הרפואה הסינית וגם רופאי הרפואה המערבית לא יכלו לרפא אותו.

אבל, חודשיים לאחר שהחל לתרגל פאלון דאפא, הדלקת נעלמה ובעלי החלים לחלוטין. תרגול השיטה גרם לו גם להיפתח לרעיונות חדשים ולהיות שמח כל הזמן. בהיותי עדה לכך, התחלתי גם אני לתרגל פאלון דאפא ב-1998.

בעלי היה כורה פחם. הוא שאף לחיות על-פי עקרונות הפאלון דאפא: "אמת-חמלה-סובלנות" בחיי היומיום שלו ובעבודתו. לפיכך הוא לקח על עצמו לעתים קרובות משימות שאחרים לא היו רוצים לעשות. בנוסף, הוא עשה את המיטב לעזור לנזקקים, וניצל כל הזדמנות לספר לאנשים על פאלון דאפא.

בוקר אחד ביוני 2002, בעלי עסק בחפירת פחם כאשר סלע ענק נפל על ראשו. שישה מעמיתיו לעבודה עשו כמה ניסיונות להרים את הסלע, אבל הוא היה כבד מדי והם לא יכלו להזיז אותו. "זה פגע בראשו כה חזק, שכנראה ריסק את גולגולתו", אמר אחד מעמיתיו לעבודה. האחרים הסכימו והפסיקו לנסות להצילו.

בעלי שמע זאת והבין שזה עתה עבר תאונה רצינית, אבל הוא לא יכול היה לזוז. הוא נזכר פתאום שהוא מתרגל פאלון דאפא וידע שהוא יהיה בסדר: "מאסטר, אני צריך לטפל באימא שלי שהיא בשנות ה-60 לחייה, ובילד שלי בן ה-4. כמו כן, יש לי דרך ארוכה לעבור במסע הטיפוח שלי. האם תוכל לעזור לי?" עם המחשבה הזאת, הוא חש שיש לו כוח בגבו התחתון והוא היה מסוגל לקום. (מאוחר יותר הוא אמר לי שהוא אפילו לא יודע איך הוא הצליח לקום עם הסלע עדיין עליו. הוא אמר שהמאסטר כנראה הגן עליו).

כשנעמד על רגליו, עמיתיו לעבודה חשבו שהם רואים רוח רפאים וברחו משם, כולם מלבד בחור בן 18 ששאל: "זה אתה? אתה בסדר?" בעלי ענה: "כן, אני בסדר גמור". בעלי נהג לשוחח לעתים קרובות עם הבחור הזה על פאלון דאפא והניסים שלו, כך שהבחור האמין לו.

הבחור הוליך את בעלי חזרה אל פני הקרקע, והעובדים הבכירים של מכרה הפחם לקחו אותו לבית החולים. כשהגעתי לשם בקושי זיהיתי אותו. פניו היו נפוחות ופיו ואפו דיממו. בדיקת CT של מוחו הראתה ש-80% מהגולגולת שלו נשברה ונגרם נזק חמור לעצבי הפנים ולאוזן השמאלית שלו. הוא לא הצליח להזיז את עינו השמאלית. כמו כן, הצטברה שלולית דם של 6 מילימטר בין הגולגולת והקרקפת שלו.

הרופאים המליצו על ניתוח מידי, משום שאם הדם יזרום למוחו, זה עלול לסכן את חייו. אבל, לניתוח כזה היו רק 0.1% סיכויי הצלחה. עם אמונה בפאלון דאפא ובמאסטר, בעלי ואני החלטנו לוותר על הניתוח והסברנו את החלטתנו לרופא.

באותו אחר הצהריים בעלי היה כבר מסוגל להשתמש בשירותים בעזרתי ובעזרת קרוב משפחה. הדימום בפיו ובאפו פסק והדם שנאגר בין הגולגולת לקרקפת נעלם. באותו ערב הוא הצליח לצאת מהמיטה כדי לתרגל את תרגילי הפאלון דאפא ולאכול מעט.

אנשים רבים, כולל רופאים, אחיות, חולים ובני משפחתם, היו עדים לנס של הפאלון דאפא. "אני רופא כבר 30 שנה ומעולם לא ראיתי דבר כזה", ציין המנתח הראשי. חלק מהמטופלים ובני משפחתם רצו ללמוד פאלון דאפא.

ביום השלישי ביקשנו שיאפשרו לו לחזור הביתה. עובדי מכרה הפחם הבכירים שביקרו אותו התרגשו מאוד ואמרו לו: "בזכות המאסטר של פאלון דאפא חסכת לחברה הרבה כסף. בבקשה הישאר כאן עוד כמה ימים להסתכלות". בסופו של דבר חזרנו הביתה ביום השביעי.

שבוע לאחר מכן, בעלי ואני הלכנו אל המעסיק שלו כדי לעדכן אותו במצב. אחד מבכירי העובדים של מכרה הפחם התרשם כל כך מהחלמתו המהירה של בעלי, שאמר: "היינו רוצים שיעבדו כאן עוד מתרגלי פאלון דאפא כמוך".

בעלי למד ללא הרף את כתבי הפאלון דאפא ותרגל את התרגילים, והחלים לחלוטין תוך חודשיים. למעשה, הוא כבר היה מסוגל להרים בקלות שק חול ולרוץ אתו עד הקומה השביעית ללא הפסקה.

אחד מעמיתיו לעבודה אמר לנו מאוחר יותר שמנהל העבודה שלהם לא האמין בהתחלה שפאלון דאפא יכול להיות כזה מדהים. הוא חשב שבעלי נפל כנראה לתוך מערה ולא באמת נפגע מסלע. אבל לאחר שבדק את מקום התאונה, הוא היה בהלם – לא היה שם כל בור, רק לוחות אבן בכל מקום. הסלע היה באורך של כמטר, ברוחב מטר ובעובי חצי מטר: "הסלע הזה יכול היה לרסק פלדה, שלא לדבר על ראש של בן אדם", הוא אמר. "פאלון דאפא הוא אכן פלאי".

בעלי ואני מודים מאוד מאוד לפאלון דאפא ולמאסטר לי. ב-20 השנים האחרונות פלוס, היינו עדים לניסים רבים של השיטה, והכרת התודה שלנו היא מעבר למילים.

[כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org. אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]