קראו עכשיו

(Minghui.org) מאז התחלתי לטפח בפאלון דאפא, אני מנסה לחיות בהתאם לעקרונות הדאפא: "אמת-חמלה-סובלנות" כמיטב הבנתי, לא משנה אם אני בעבודה, בבית, או בקרב מטפחים עמיתים.

בכל פעם שראיתי סימנים לקונפליקט אפשרי, הלכתי בקפדנות על פי דרישות הפא והצלחתי להימנע מהקונפליקט ולהתרחק מצרות גדולות יותר. הסתכלתי פנימה ובדקתי את עצמי לאחר מכן כדי לזהות את ההחזקות שלי כדי שאוכל לסלק אותן. המסע הזה של לשפר בעקביות ולרומם את עצמי באמצעות טיפוח, העניק לי הרבה אושר וגאווה.

לפעול בצורה ישרה והוגנת בעבודתי

אני השופטת הראשית של בית דין מחוזי. כבכירה של סניף הרשות השופטת, מעולם לא ניסיתי להסתיר את העובדה שאני מתרגלת פאלון דאפא, על אף הרדיפה המתמשכת. עתרתי לממשלה המרכזית על זכויותיי לחופש דת וסיפרתי לאנשים סביבי על הדאפא. הבהרתי את האמת לגבי הדאפא לממונים עליי, לעמיתיי, לעורכי דין ואפילו לבעלי הדין. עזרתי לרבים מהאנשים שהוזכרו לעיל לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) ומהארגונים הצעירים שלה. כל דבר שאני עושה, אני עושה בצורה ישרה. לא רק שהצלחתי לבנות קריירה מצליחה, אלא גם קודמתי לתפקידים גבוהים יותר במערכת המשפטית.

פעם אחת בעלי נסע לנסיעת עסקים בפרובינציה הסמוכה. בזמן ארוחה משותפת, אמר לו עורך דין מקומי: "שמעתי על השופטת הראשית בבית הדין המחוזי שלכם. היא מדברת על פאלון דאפא לפני כל משפט ואומרת לאנשים שהפאלון דאפא נרדף שלא כדין על ידי הממשלה. היא מדברת בפני כולם על האופן שבו המק"ס המציאה שקרים המשמיצים את השיטה, כולל בפני בעלי הדין ועורכי הדין. היא כל כך אמיצה ונועזת. האם היא לא מפחדת שידווחו עליה?"

עורך הדין שאל את בעלי אם הוא מכיר את השופטת הזאת ובעלי שתק. לאחר שחזר הביתה, הוא סיפר לי על כך ונראה מוטרד וכעוס: "אפילו אנשים בשאן-שי יודעים עליך". אבל אז הוא עצר רגע ואמר: "את מספרת לכולם כמה מרושעת היא המק"ס, אז למה המשטרה לא רודפת אותך?" אמרתי לו שאף אחד לא יוכל לגעת בי כי אני עושה את הדבר הנכון.

בכיר בית דין רם דרג התקשר אליי פעם אחת בזמן שהייתי בעיצומו של שימוע. הוא אמר לי שבעל דין אחד דיווח למזכיר המפלגה במחוז, במהלך ביקורו השגרתי, שאני מתרגלת פאלון גונג (פאלון דאפא). בכיר בית הדין הזה דרש ממני לבוא לראותו מיד.

אמרתי לו: "אני השופטת המכהנת של בית הדין ואני בעיצומו של שימוע. לקבל את מזכיר המפלגה ולעסוק בתלונות זה תפקידם של פקידי בית הדין – אני לא צריכה להיות מעורבת בכך". ניתקתי את השיחה ואז דיברתי עם כל הנוכחים באולם – ובכלל זה עם יותר מ-20 האנשים בקהל – על פאלון דאפא ומדוע המק"ס פתחה בַּרדיפה. בעלי הדין הצביעו לאחר מכן באגודלם כלפי מעלה.

גיליתי מאוחר יותר שפקיד בית הדין הסית אותו בעל הדין לדווח עליי באותו יום, כנקמה על אי הסכמה שהייתה לנו בעבר. אבל, האירוע לא הוביל לשום דבר, ולא היו לכך כל השלכות לגביי.

טיפלתי ביותר מ-300 תיקים בשנה והגעת להסדר ביותר מ-90 אחוז מהם. מבין כל השופטים בבית הדין המחוזי קיבלתי את מירב התשבחות והבונוסים. כל התיקים הקשים במחוז הועברו לבית הדין שלי. רוב המפקחים הממונים כיבדו אותי ולעתים קרובות הזמינו אותי לארוחת צהריים.

גורם רשמי אחד אמר בגלוי בפגישה ברמת המחוז: "אם כולם יכולים להיות כמו מתרגלת הפאלון דאפא הזאת בבית הדין המחוזי שלנו, כולנו רק נצטרך להתרווח בכיסא, להירגע ולשתות תה כל יום". בכיר בבית הדין לקח אותי לפגישה ועמיתתו נדהמה לגלות שאני מתרגלת פאלון דאפא. כשראתה עד כמה הבכיר מכבד אותי היא אמרה: "אני רואה שמתרגלת הפאלון דאפא מקבלת כאן יחס מיוחד. במחוז שלנו, מתרגלי פאלון גונג לא מעזים אפילו להרים את ראשם והממונים עליהם תמיד מתנכלים להם".

במהלך הפגישה, סגן מזכיר המחוז שאל אותי: "מדוע בעלי הדין שלך ואפילו הממונים עלייך מפחדים ממך?" מעולם לא חשבתי על זה לפני כן, אבל עניתי לו תשובה חכמה במקום: "ובכן, אתה מזכיר המפלגה. אם מישהו מבקש ממך עזרה במשהו, כנראה שהדבר הראשון שאתה שוקל הוא האם זה עלול להפליל אותך או לא. ואז אתה חושב כמה זה יועיל לך, אחרת לא תעזור. אתה תוודא שזה משתלם לך וראוי לזמנך, אחרת לא תתערב בכך".

המשכתי: "אבל אני שונה – אני מטפחת "אמת-חמלה-סובלנות". המטרה שלי היא לטפל בקפדנות בכל מקרה על פי חוק. אני לא דואגת אם למישהו יש את הכוח לפטר אותי או אם ראשי יהיה עדיין מחובר לגופי. אני אפילו לא שוקלת את האינטרס שלי עצמי". סגן המזכיר נותר ללא מילים והלך משם בשקט. פקיד אחר אמר לי: "את יודעת למה כולם מפחדים ממך? זה בגלל שאת תמיד אומרת את האמת".

חברה אחת אמרה לי פעם: "בוסית, זה לא קשה לאדם לעשות מעשה טוב אחד, אבל קשה לעשות תמיד את הדבר הנכון. את בוחרת לעשות את הדבר הקשה". אמרתי לה: "אני לא חושבת על זה כעשיית מעשה טוב. אני עושה רק מה שאני אמורה לעשות. כמטפחת של "אמת-חמלה-סובלנות" אני לא אזיק לאחרים כדי להועיל לעצמי".

לעתים קרובות אני אומרת לבעלי הדין שלי: "אתם לא חייבים להודות לי אם אתם זוכים בתיק, מפני שאתם אמורים לזכות. אבל גם אל תקללו אותי אם אתם מפסידים, כי אין לכם ראיות להוכיח אחרת. אני רק מקבלת החלטה על סמך הראיות שאתם מציגים בפניי, ואני מנסה את מיטבי להיות הוגנת".

עורך דין אחד התלוצץ פעם ואמר: "בוסית, אם את מסבירה כה ברור את הסעיפים הרלוונטיים לתיק, מה נשאר לנו לעשות?" גם הממונה עליי שאל אותי: "אם תיישבי את כל המחלוקות בבית המשפט, מה נותר לבית הדין לערעורים לעשות?" המזכירה שלי אמרה לי: "בוסית, כל מה שאת רוצה זה מוניטין טוב. אבל איך זה מעשי יותר מ-5,000 יואן?" היא גם אמרה לי פעם אחת: "אם את רוצה שיהיה שלטון חוק את צריכה לחיות במדינה דמוקרטית".

טיפוח סובלנות בבית

פעם נהגתי להיות חמת מזג ועקשנית מאוד. אם בעלי היה מעז לזרוק ספל, הייתי זורקת תרמוס. פעם אחת בעטתי בטלוויזיה וניתקתי אותה מהחיבור רק בגלל שבעלי אמר משהו שלא אהבתי. אבל אחרי שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא, אימצתי לעצמי סטנדרטים גבוהים שנקבעו על ידי המאסטר וניסיתי לא להיאבק חזרה כאשר מכים אותי או מקללים אותי.

יום אחד בעלי צפה בסדרת דרמה שבה אישה טיפסה לעמדות גבוהות תוך שעשתה שימוש בגברים בחייה. הוא העיר שהיא מוכשרת מאוד, אבל אני לא הסכמתי לכך ואמרתי שהיא מושחתת מבחינה מוסרית. בעלי לא אהב את מה ששמע, אז הוא תפס את צנצנת הממתקים משולחן הקפה וזרק אותה לעברי.

כדי למנוע קונפליקט ישיר אתו, קמתי והתחלתי ללכת משם בלי לומר מילה. אבל הוא התנפל עליי, היכה בפניי וחנק אותי. קיבלתי חבורות וחתכים בכל הגוף ואיבדתי לגמרי את קולי. מראה פניי זעזע את בני כשחזר הביתה מבית הספר. מפחד שמא יקרה לי שוב משהו, הוא התחנן שאתלווה אליו כשהוא יוצא לבית הספר למחרת בבוקר. הרגעתי אותו: "אל תדאג. אימא תהיה בסדר".

המאסטר אמר ב"ג'ואן פאלון":

"יש תהליך הפיכה בין החומר הלבן לבין החומר השחור. לאחר שמתרחש קונפליקט בין אדם לאדם מתחולל תהליך ההפיכה הזה. כשעושים מעשה טוב מקבלים את החומר הלבן – דֶה". (הרצאה רביעית).

הייתי מסוגלת להישאר רגועה כי ידעתי את העקרונות של הדאפא. לא כעסתי ולא ראיתי את מה שאני עוברת כסבל. בעלי לעומת זאת, כעס והיה מריר. כשראיתי עד כמה הוא נסער, לא ידעתי מה לומר.

במהלך חודשים ארוכים של סגר עקב הקורונה, נכנסתי לבידוד עם הוריי כדי שאוכל לטפל בהם. בעלי נשאר לבדו לטפל בביתנו ובבננו. ביום שבו חזרתי הביתה אחרי שהוסרו סופית ההגבלות, הופתעתי לגלות שאריות מזון מתחת לעץ בחצר הקדמית שלנו, דלי מים מלוכלכים בכיור, והבית שלנו מבולגן ומלוכלך. בעלי הוא אדם מסודר מאוד ובדרך כלל אוהב לשמור על דברים נקיים.

כשנכנסתי פנימה, הורדתי את המקטורן והלכתי ישירת למטבח להכין ארוחת ערב. כשפתחתי מכסה של סיר, שמעתי את בעלי צועק מחדר השינה: "אל תיגעי בכלום!" משהו לא נראה בסדר – החזרתי את המכסה לסיר ויצאתי במהירות מהמטבח. לא התכוונתי להיכנס לְריב אתו.

בעלי בישל לעצמו ארוחת ערב ואכל. אחרי שחזר לחדר השינה, ניקיתי את המטבח, זרקתי את דלי המים המלוכלכים ושטפתי את הדלי. לאחר מכן התחלתי להכין את המרכיבים להכנת עוגיות ירח משום שהן האהובות על בעלי. לא היה אכפת לי מהיחס הרע שלו. ידעתי שבחודשים האחרונים שלא הייתי, הוא והבן שלי כנראה לא אכלו טוב. רציתי לפצות על כך בהכנת עוגיות הירח האהובות עליו.

לאחר זמן מה הוא יצא מחדר השינה ונראה במצב רוח הרבה יותר טוב. הוא אמר בשמחה: "אני הולך לקטוף כמה גרגירי פלפל". אמרתי: "נשמע טוב. אני מכינה כמה מרכיבים להכנת עוגיות ירח". מאבק ברור שאמור היה להגיע  – נמנע , משום שהתחשבתי בו.

אני כל כך אסירת תודה למאסטר שהציל אותי ביגיעה כזאת. תודה למאסטר שהרים אותי מהגיהינום ודחף אותי קדימה ולמעלה על נתיב הטיפוח שלי כדי להתרומם מעל העולם הארצי הזה וכל סבלותיו.

המאסטר אמר ב"הונג יין", "לטפח בתוך האשליה":

"לטפח בתוך האשליה

קשה לאדם רגיל להבין את הסבל שבטיפוח-תרגול,

הוא מתחרה ונלחם וחושב שאלה הם שמחה ואושר;

כשתטפח עד שלא תישאר שום החזקה,

המר יעבור והמתוק יגיע, וזהו האושר האמיתי".

אני באמת נהנית במסע הטיפוח שלי. אם לא הייתי מתרגלת פאלון דאפא, כשאני וגם בעלי כל כך עקשנים, ספק אם המשפחה שלנו הייתה עדיין שלמה, או אפילו אם הייתי עדיין בחיים. הכול בזכות המאסטר!

לשתף פעולה עם מתרגלים עמיתים

פגשתי מתרגלת צעירה שסיפרה לי שהיא בילתה הרבה זמן עם מתרגל. היא אמרה שבחלומה התגלה לה שהיא והמתרגל הזה נועדו להינשא זה לזו. היא הייתה ביישנית מכדי לספר זאת ישירות למתרגל ולכן סיפרה למתרגלת קשישה על החלום שלה. המתרגלת הקשישה ארגנה לה ולמתרגל פגישה כדי "להגשים את משאלתה". המתרגל ביקר אותה מדי שבוע כדי "לחלוק התנסויות ולהשתפר ביחד".

כשנודע לי על כך, דאגתי לגבי שניהם. אמרתי למתרגלת הצעירה: "מה שאת עושה אינו תואם את הפא. בבקשה הפסיקי להיפגש איתו". לאחר שהקדשתי לכך מחשבה רבה, נפגשתי ושוחחתי עם המתרגל מתוך תחושת אחריות לסביבת הטיפוח המקומית שלנו. אמרתי לו: "המתרגלת הצעירה הזאת קיבלה את הפא לפני זמן לא רב ועדיין יש לה הרבה החזקות ומושגים אנושיים. היא מתבלבלת בין ידידות לאהבה. בבקשה הפסק לראותה מעתה ואילך". הוא היסס ואמר: "אבל אני רוצה לעזור לה להשתפר". הרגעתי אותו: "אני אקח פיקוד מעכשיו. אני אשתף אתה התנסויות ואעזור לה להשתפר. אתה לא צריך לדאוג לגבי זה". הוא הסכים. כעת, המתרגלת הצעירה איתנה ויציבה בטיפוח שלה.

ביום גשום אחד צלצלה אליי מתרגלת קשישה. היא בכתה בטלפון וביקשה לראות אותי מיד. הייתי בדיוק בעיר לסידורים במרחק של יותר מ-50 קילומטרים מביתה, אבל עזבתי הכול ומיד נסעתי אליה. כשהגעתי לביתה, היא סיפרה לי שיש לה ויכוח עם מתרגלת אחרת.

הכול התחיל כשנתתי למתרגלת האחרת 640 יואן כדי לקנות נגן MP3, והיא ביקשה מהמתרגלת הקשישה שתקנה. אבל כאשר המתרגלת הקשישה קנתה, המתרגלת השנייה סירבה לשלם לה בטענה שהיא כבר שילמה לה. שתיהן נקלעו לוויכוח. המתרגלת הקשישה כעסה מאוד ורצתה להבהיר לי את הדברים. לאחר שגיליתי מה קרה, אמרתי: "אל תדאגי. אני אשלם לך 640 יואן. אל תבקשי שוב את הכסף מהמתרגלת ההיא". הבעיה נפתרה. כעת שתיהן עדיין לומדות את הפא ביחד ומשתפות פעולה כרגיל כדי להבהיר את האמת.

אחת המתרגלות ואני עברנו פעם אחת ליד עיירה קטנה וראינו קהל גדול מתאסף בשוק האיכרים. חנינו בצד הדרך והתחלנו לחלק כרזות של דאפא ולהבהיר את האמת לבאי השוק. המתרגלת חילקה כרזה לשוטר אחד שתפס אותה ואמר: "איך את מעיזה לחלק את זה?"

באותו זמן אני הלכתי בכיוון ההפוך אבל הסתובבתי מיד כששמעתי אותו. אמרתי לשוטר: "בבקשה תשחרר אותה. אני אשאר אתך". הוא אמר: "זה לא קשור אלייך. לכי מפה". התחננתי: " גם אני מתרגלת פאלון דאפא. אנחנו אנשים טובים. בבקשה עזוב אותה ואני אשאר".

השוטר עדיין לא נתן למתרגלת ללכת, אז אחזתי בו ואמרתי למתרגלת לרוץ. אבל היא לא הגיעה רחוק לפני ששוטר אחר ומפקד המשטרה המקומי עצרו אותה ולקחו אותה לתחנת המשטרה. נסעתי בעקבותיהם וסירבתי לעזוב כשמפקד המשטרה הורה לי לעשות כך. מאוחר יותר המתרגלת סיפרה לי שהמפקד אמר לה: "את אינך אמיצה כמו מתרגלת הפאלון גונג האחרת. היא הודתה שהיא מתרגלת פאלון גונג, אבל את רק רצית לברוח".

מתרגלת מקומית נעצרה ונלקחה למשטרת המחוז. כדי לעתור לשחרורה, התקשרתי והבהרתי את האמת למפקד המשטרה. כשביקשתי לראות את המתרגלת, המפקד אמר: "אל תבואי. חכי שאתקשר אלייך". אחר הצהריים הוא התקשר ואמר לי לאסוף את המתרגלת במשטרה. אחותי ואני נסענו לשם, וברגע שעצרנו מול השער, הגיעו כמה שוטרים וערכו חיפוש במכונית שלי.

אחותי לחשה לי: "מהר! רוצי!" אמרתי: למה? אני לא בורחת". השוטרים החרימו כמה דברים ואת מפתחות המכונית שלי והכניסו אותי לתחנת המשטרה. אמרתי בקול רם כשנכנסתי לבניין: "לאן אנחנו הולכים? לגן עדן או לגיהינום?" השוטרים הצעירים היו המומים מדבריי ולא ידעו איך להגיב. חשבתי: "הם לא יתנו לי לעזוב בכל מקרה, למה לא להבהיר את האמת ולהציל אותם?" לאחר זמן מה, המפקד יצא עם המתרגלת שנעצרה ואמר לי: "אני לא יכול להחזיר את הדברים שהם מצאו במכונית שלך אבל הנה המפתחות שלך. שתיכן יכולות ללכת עכשיו".

לשפר עצמי בטיפוח הדאפא

לפני שטיפחתי בדאפא, רוב האנשים חשבו שאני טיפשה. עמדתי על שלי אל מול הממונה שלי בעבודה ומעולם לא התפשרתי על העקרונות שלי. חברים אמרו לי שאני צריכה "להכיר במגמה הנוכחית". אבי קרא לי טיפשה כי סירבתי לשחד בכירים כדי להתקדם בתפקיד. היו לו תקוות גדולות עבורי משום שהייתי בוגרת הקולג' היחידה מבין האחים שלי.

אחרי שהתחלתי בטיפוח הדאפא, הדעה של כולם עליי השתנתה. עכשיו כולם חושבים שאני שנונה ובעלת יכולת. אני מטפלת היטב בעניינים בין חברים ובני משפחה, והממונים עליי בעבודה ופקידי המחוז מכבדים ומעריכים אותי.

במילותיו של הממונה עליי: "את מטפלת בדברים בצורה נועזת אבל עדיין שמה לב לפרטים, באומץ ובתוכנית מחושבת היטב". במילותיו של עמיתי לעבודה: "מתרגלי פאלון דאפא מוערכים על ידי כל רמי הדרג". אדם בעמדה גבוהה אמר פעם אחת למזכירה שלי: "אני לא מפחד ממזכיר המפלגה של המחוז וגם לא מהנשיא שלכם, אבל אני מפחד מהשופטת הראשית שלכם". אחד מעורכי דין אמר לי: "את דמות אגדית". במילים של מתרגלת עמיתה: "את מטפלת בדברים בחוכמה ושום דבר לא קשה לך". במילותיו של בני: "אימא, רק את יכולה לשרוד ולעשות עבודה כל כך טובה בתפקידך במערכת אכיפת החוק ובחברה כל כך מורכבת". אמרתי לו: "תודה. המפתח הוא לטפח היטב. כשאתה לא קשור לאינטרס שלך עצמך, גם אתה תצליח".

למעשה כשצצים מצבים, אני בדרך כלל יודעת מיד איך לטפל בדברים בלי הרבה חשיבה או תכנון מראש. זה הכול בשל החוכמה והיכולת שהשגתי בטיפוח הדאפא – זה מאפשר לי להתרומם מעל ומעבר לעולם הכאוטי המורכב, החומרני מאוד ומשולל המוסרית. זה הכול הודות למאסטר.

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org. אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]