תרבות מסורתית: לטפח מוסריות ולוותר על חמישה חטאים קריטיים (חלק 1)

קראו עכשיו

(Minghui.org) סון סה-מיאו היה אחד הרופאים הטובים ביותר בסין. הוא חי מהמאה השישית עד המאה השביעית בתקופת שושלת טאנג וקיבל את הכינוי "מלך הרפואה" על תרומותיו הרבות בתחום הרפואה.

אחת מעבודותיו המכוננות היא "צ'יאן-ג'ין יאו-פאנג" שניתן לתרגם בערך כ"פורמולות מהותיות [השקולות ל] אלף חתיכות זהב".

בספר זה אומר סון: "אם אדם הוא חסר מוסריות, אפילו תרופת פלא לא תרפא את תחלואיו".

הוא גם יעץ: "אם אדם מוסרי תמיד, הוא יתברך ללא תפילה ויחיה זמן רב ללא סגידה".

אם כן, כיצד טיפחו הקדמונים את המידות הטובות?

פילוסופיות, דתות ואסכולות רוחניות רבות בסין העתיקה התייחסו למושג שנקרא שינג (xing), המתורגם כ"טבע". ניתן לחשוב על שינג באופן כללי כעל לבו או אופיו של אדם, ושיפור השינג הוא חיוני לשיפור מוסריותו.

לסימנייה הסינית xing יש שני חלקים: בצד שמאל שלה מופיע הרדיקל "לב", ובצד ימין מופיעה המילה "לידה". זה מצביע על כך שבני האדם נולדו עם עקרונות בלב – השינג האמיתי ביותר שלהם. כאשר אנשים חיים על פי השינג המקורי ביותר הזה לבם ישגשג; כאשר הם הולכים נגד עקרונות אלה, לבם ימות.

הקדמונים חיו על פי עקרונות מקוריים אלה וכך טיפחו את מוסריותם. הם מצאו כי הכרחי לוותר על חמישה חטאים: צמא לתהילה ולרווח; אקסטזה וזעם; חושניות; גרגרנות; חרדה.

סיפורו של פאן לי: ויתר על הצמא לתהילה ורווח

פאן לי חי בתקופת האביב והסתיו של סין (771 עד 476 לפנה"ס). וון ג'ונג והוא – שני אנשים יוצאי דופן – שירתו 20 שנה לצדו של גואו ג'יאן מלך יואה. גואו ג'יאן הצליח לנקום את ההשפלה שספג כבן ערובה במדינת וו ולהחיות את יואה כמדינה חזקה. מאוחר יותר הוצע לפאן התואר גנרל גדול והוא התפרסם מאוד בכל רחבי הארץ.

אך פאן דחה את כל הגמולים הטובים שגואו ג'יאן הציע לו כי הוא האמין שתהילה היא קצרת מועד. וזה עוד יותר כך בשל אופיו של גואו ג'יאן – פאן יכול היה לראות שגואו ג'יאן יכול לחלוק בשעת מצוקה, אבל לא בשנות שלום ושגשוג. הוא הגיש לגואו ג'יאן מכתב התפטרות ועזב עם משפחתו כשהוא משאיר מאחוריו את כל תהילתו ועושרו.

פאן כתב לוון ג'ונג והזהיר אותו מפני נטיותיו של גואו ג'יאן. הוא עודד אותו לעזוב גם כן. אך וון לא קיבל את עצתו של פאן וגואו ג'יאן רצח אותו זמן לא רב לאחר מכן.

פאן עבר למדינת צ'י, שינה את שמו והקים עסק מאפס. הוא פיתח וטיפח רצועת שממה גדולה. זה התברר כהצלחה גדולה ולא לקח זמן רב עד שהוא הפך לאחד האנשים העשירים ביותר בצ'י. מלך צ'י שהתרשם מחוכמתו ומכישרונו של פאן מינה אותו לשר משפטים.

אבל, פאן התייחס לכך כאות מבשר רעות המבוסס על תפיסה פילוסופית סינית מסורתית: "כאשר מגיעים לקצה גבול היכולת, נסיגה היא בלתי נמנעת, ולאחריה דעיכה".

שלוש שנים לאחר מכן, הוא התפטר מתפקידו, ויתר על כל עושרו והעביר את משפחתו לדינג-טאו שפרובינציית שאן-דונג של היום, הוא ובנו הקימו שם עסק של גידול בעלי חיים, חקלאות ומסחר. תוך שנים ספורות משפחתו שוב התעשרה מאוד. פאן סייע לעתים קרובות לעניים והתושבים המקומיים העריצו אותו כ"אל העושר".

אנשים רבים האמינו כי פאן התעשר בשל מוסריותו השופעת, שהביאה לו תהילה ורווח, משרות בכירות וגמול מיוחד. בזכות מוסריותו הוא גם היה מסוגל להרפות מכל התהילה והעושר, ומה שהוא ויתר עליו הוביל באופן טבעי לרווח חדש.

מהסיפור הזה של פאן, אנחנו לְמדים שהפסדים ורווחים לא באמת חשובים כל עוד יש לאדם לב מוסרי.

סיפור ההצלחה של יזם צעיר באוסטרליה

יש היום סיפורים דומים בעולם.

מארק האצ'יסון הוא יזם צעיר ומצליח מאוד בפרת', אוסטרליה. הוא גם מתרגל פאלון גונג הפועל על פי העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות". לעתים קרובות ניתן לראות אותו מחלק עלוני פאלון גונג.

האצ'יסון אמר כי בעבר הוא הונע על ידי "הרדיפה אחר רווח", אך כעת הוא "הולך על פי המהלך הטבעי". הוא מצא שלווה בחייו ובניהול החברות שלו.

"כאשר 'רווח' הוא אבן הפינה, יזמים תמיד נמצאים במרדף אחר רווחים גדולים יותר ויותר, מה שמזין את האגו שלהם ולא מאפשר להם להיות בשקט", הוא אמר.

בחברות של מארק הכול עבר בהדרגה למצב בו המדד להצלחה הוא "אמת-חמלה-סובלנות" במקום "רווח".

בשנת 2009 החברה שלו, Bamboozle, זכתה בפרס העסקים האוסטרלי על ניהולו המקצועי והשיטתי.

בשנת 2010 Bamboozle הייתה מועמדת לגמר האוסטרלי של "עסק משפחתי" ולגמר "פרס טלסטרה ביזנס". מארק היה גם מועמד לפרס "יזם השנה" של ארנסט אנד יאנג.

בשנת 2012 החברה צמחה שוב, כאשר שתי חברות משנה חדשות הושקו בתחום הקמעונאות והייצור. בשנת 2014 Lifewood, החברה האחות של Bamboozle זכתה בפרס הלאומי היוקרתי של אולם התצוגה של השנה.

(למידע נוסף, ראו "יזם אוסטרלי מגלה שיש בחיים יותר מאשר רווחים")

(המשך יבוא)

[כל התוכן המפורסם באתר מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org. העתקה בלתי מסחרית חייבת לכלול ייחוס לאתר (כלומר: "פורסם על ידי Minghui.org") וקישור למאמר המקורי. לקבלת אישור לשימוש מסחרי יש לפנות ל: [e-mail]]