לצאת מהאנושיות ולהתמוסס לתוך הפא

קראו עכשיו

(Minghui.org) אני בשנות ה-70 לחיי ועם הגנתו של המאסטר אני נמצא במסע הטיפוח שלי כבר 22 שנה. אני רוצה לשתף את ההתנסויות שלי בלצאת מהאנושיות ולהיטמע בפא.

לומד איך לצאת מהאנושיות

כשהתחלתי לתרגל פאלון דאפא הייתה לי סביבת טיפוח טובה. תרגלתי את התרגילים באתר התרגול, הצטרפתי לקבוצת לימוד פא, ושיתפתי מתרגלים בהתנסויות הטיפוח. השתפרתי מהר בטיפוח.

באותה תקופה סבלתי מקארמת מחלה רבה וממצוקות אחרות. כשהתגברתי על קושי אחד נתקלתי בקושי נוסף. העמיתים שלי לא הבינו למה אני נתקל בכל כך הרבה בעיות בכל דבר, מהבריאות, המשפחה ועד למקום העבודה. הם שאלו אותי: "אתה אדם טוב כל כך, אז למה יש לך כל כך הרבה בעיות בריאות ועוד עניינים אחרים?"

בהתחלה, אף שניסיתי להתייחס למצוקות כאל דברים טובים לרומם את השין-שינג שלי ולהסתכל פנימה, הסתכלתי עליהן מנקודת מבט אנושית.

כשדנתי בכך עם מתרגל, המאסטר נתן רמזים דרך המילים שלו: "עליך לצאת מהאנושיות!" אך לא הבנתי מה המשמעות ואיך לצאת מהאנושיות. הייתי עסוק מאוד בהוראה ובעבודת מחקר ולא למדתי הרבה את הפא. לא ידעתי איך להסתכל פנימה ולטפח את עצמי באמת. רק דקלמתי את "הונג יין" שוב ושוב, גם בזמן שהלכתי.

המאסטר אמר:

הלב איננו נוכח –

אין עימות עם העולם.

מביט אך איננו רואה –

לא באשליה, לא מבולבל.

מקשיב אך איננו שומע –

קשה לבלבל את לבו.

אוכל אך איננו טועם –

הפה מנותק מהחזקות.

עושה אך איננו רודף –

שוכן תמיד בתוך הדאו.

שָקט ואיננו חושב –

"המסתורי והמופלא יכול להיגלות". ("בתוך הטאו", מתוך "הונג יין")

בהדרגה למדתי לטפח על ידי הליכה אחר דרישות הפא. למדתי איך להתמודד עם כל הדברים בהתבסס על עקרונות הפא. כבר לא רדפתי אחרי תהילה ורווח אישי והתייחסתי בקלילות לכל העניינים שאנשים רגילים מתמודדים מולם. במהרה גיליתי שהסביבה שלי השתנתה לטובה והחלמתי ממחלות רבות שהיו לי לפני שתרגלתי. יום אחד עצמתי את עיניי וחשבתי: "המאסטר נמצא לצדי". הרגשתי שכדור הארץ מתרחק ממני בהדרגה וקטן יותר ויותר עד שלא יכולתי לראותו. כל התהילה והכסף שנהגתי להוקיר הפכו לא רלוונטיים ובפעם הראשונה הרגשתי את האושר של יציאה מהאנושיות.

מוותר על החשיבה האנושית ברגעים קריטיים

לפני עשר שנים בעת ארוחת צהרים בבית, פתאום כאבה לי הבטן. הכאב גבר מאוד ולא יכולתי לשבת. התכסיתי בזיעה קרה ולא הצלחתי לפקוח את עיניי. לא נשאר בי כוח ולא הצלחתי לעמוד ישר. הכאב החמיר כל כך שעמדתי ליפול ארצה.

שקלתי ביני לבין עצמי מה לעשות. תחילה הייתה לי מחשבה אנושית: "אחרי שאפול אזחל אל הדלת למצוא דרך לפתוח אותה ולקרוא לעזרה". לפתע הבזיקה מחשבה במוחי: "מי אני? אני תלמיד דאפא! מדוע שאקרא לאנשים רגילים לעזרה?" משכתי את עצמי מעלה וצעקתי: "אני תלמיד של לי הונג ג'י. כל הרוחות המרושעות שמעזות לרדוף אותי חייבות להתפורר מיד!" גם דקלמתי את פורמולות תיקון הפא של המאסטר, "מספר הבנות על שליחת מחשבות נכונות":

"הפא מתקן את היקום! הרוע מושמד לחלוטין!" 

נרגעתי והסתכלתי פנימה. להפתעתי, כמה דקות אחרי כן הכאב נעלם כאילו כלום לא קרה. על ידי שינוי המחשבות התגברתי על מבחן של חיים ומוות תוך מספר דקות. אני מודה למאסטר שלקח ממני את הקארמה ונשא את הכאב עבורי. תודה לך מאסטר על הגנתך!

נגיד שלא הייתי מוותר על המושג האנושי ולא הייתי מאמין במאסטר ובדאפא ברגע הקריטי. במקרה כזה אולי הייתי הולך לבית חולים וזה היה מביא צרות למשפחתי ומשמיץ את הדאפא. מאוחר יותר, אחרי שמשפחתי שמעה על זה, הם כולם העריכו את הדאפא ותמכו מאוד בתרגול הדאפא שלי.

לוותר על המושגים האנושיים המושרשים עמוק

כשמלאו לי 60 שנה חוויתי כמה "סימפטומים של "הזדקנות". חוץ מבעיות שיניים, סבלתי מחוסר תחושה בבוהן הימנית, ירידה בראייה וחירשות מסוימת באוזן ימין. אם הייתי קורא קצת יותר, עיניי היו נעשות מטושטשות. זה הפריע ללימוד הפא שלי, שזה אינו דבר של מה בכך.

בכל פעם שהיו לי סימפטומים של הזדקנות הסתכלתי פנימה. לזמן מה הרגשתי כאילו אני לכוד בתהליך זקנה ונשלט על ידי חומר רע. היו לי צרות בזו אחר זו וזה הפריע לי ישירות לעשיית שלושת הדברים.

המאסטר אמר:

"נושא הטיפוח של טבע הנפש והחיים גם יחד כבר הוסבר לכולכם. טיפוח טבע הנפש והחיים גם יחד משמעו שפרט לטיפוח השין-שינג מטפחים גם את הגוף באותו הזמן. במילים אחרות, משנים את הבן-טי. בתהליך השינוי כשהתאים של האדם יוחלפו בהדרגה על ידי חומר בעל אנרגיה גבוהה, תהליך ההזדקנות יואט. גוף האדם יתחיל לחזור בהדרגה לנעורים ויעבור שינוי הדרגתי, ובסוף כשהוא יוחלף לחלוטין על ידי חומר בעל אנרגיה גבוהה, אז הגוף האנושי הזה כבר הוחלף לחלוטין לסוג אחר של גוף חומרי. גוף זה, כפי שאמרתי קודם, יעבור מעבר לחמשת האלמנטים, כבר לא יהיה בתוך חמשת האלמנטים. הגוף של אדם זה הוא גוף שלא יתנוון". (ג'ואן פאלון" הרצאה חמישית, "טיפוח של טבע הנפש והחיים גם יחד")

אני מטפח, לכן לא אזדקן כמו אדם רגיל ואני שולל בנחישות כל דבר שסידרו הכוחות הישנים. מכיוון שאנחנו לא תחת שליטת הכוחות הישנים, אין לנו דבר איתם. אני הולך רק על נתיב הטיפוח שלי שהמאסטר סידר עבורי. התחלתי להתייחס לגילי כאל מספר ולוותר על המושג: "אני מזדקן ככל שאני מתבגר".

חשבתי: "עליי להתייחס לסימפטומים החריגים השונים באמצעות מחשבות נכונות של מתרגל דאפא ובאמצעות הסתכלות פנימה, סילוק החזקות, עלייה בשין-שינג ושליחת מחשבות נכונות". אז שלחתי מחשבות נכונות לעתים קרובות יותר ולאורך זמן רב יותר.

בוקר אחד כששלחתי מחשבות נכונות ראיתי לפניי כמה דברים רעים. רדפתי אחריהם. הם רצו לרחבה גדולה והתחבאו במקום שקט. אבל גיליתי אותם ורצתי אליהם. הצבעתי עליהם וצעקתי: "השמדו". תיכף ומיד הם התפוצצו, כמו ענן פטריה שחור שעלה לשמים.

חשבתי: "סוף סוף השמדתי אותם". אבל הענן התפשט לפתע ויצר אזור שחור גדול כמו השמים ואני נלכדתי מתחתיו. נכנסתי לפניקה ולא ידעתי מה לעשות.

בדיוק אז שמעתי קול באוויר: "קפוץ החוצה!" ידעתי שזה המאסטר שעוזר לי. קפצתי החוצה ומיד ראיתי עולם חדש לחלוטין שבו השמים בהירים והשמש זורחת. נשמתי באנחת רווחה. לפתע ראיתי ים של פרחים לפניי. זה היה יפה כל כך! ידעתי שהמאסטר מחזק אותי ושהוא עזר לי לקפוץ החוצה מהמגבלה של הכוחות הישנים.

לאחר שהסתכלתי פנימה ושחררתי את ההחזקות, כל הסימפטומים האלו של ההזדקנות נעלמו והכול חזר לקדמותו. אני מלא אנרגיה ועסוק בעשיית שלושת הדברים.

האנשים סביבי אמרו שאני נראה הרבה יותר צעיר מגילי. שערי כהה, אין לי קמטים, ראייתי ברורה כמו בצעירותי. הרבה פעמים אנשים חשבו שאני רק בשנות ה-50 לחיי, וזה הפך לנושא טוב שהשתמשתי בו להבהרת האמת ולהצלת אנשים. סיפרתי שאני בשנות ה-70 לחיי ואני מתרגל פאלון דאפא. הרבה אנשים היו עדים לכוח של פאלון דאפא דרכי.

כל המתרגלים יכולים לעשות זאת אם נצליח להקדיש את לבנו לטיפוח אמיתי וליציאה מהאנושיות. אבל שמתי לב שמתרגלים רבים לא התייחסו מספיק לסילוק המושגים האנושיים. המתרגלים האלו שיש להם קארמת מחלה לאורך זמן צריכים להסתכל פנימה ולבחון את מצב הטיפוח שלהם. רוב המקרים הם תוצאה של החזקות לתהילה, רווח אישי, רגשנות אנושית והרדיפה אחר דברים רבים בעולם האנושי.

המאסטר אמר:

"פרסום, רווח, רגשות וחיבה – כולם חסרי תועלת" ("המתנה לפא" מתוך: "הונג יין 3")

עלינו לשחרר את כל ההחזקות והמחשבות האנושיות כמה שיותר מהר. מתרגלים רבים יודעים שעליהם להתייחס בקלילות לתהילה, רווח אישי ורגשנות, אך הם מרגישים שקשה לעשות זאת. איך להסיר החזקות? עלינו ללמוד את הפא יותר וללמוד את הפא היטב. עלינו גם לאמוד כל מחשבה ופעולה בהתאם לפא כדי לתקן את עצמנו וללכת על נתיב הטיפוח שהמאסטר סידר עבורנו.

לדוגמה, אחרי שמשננים פסקה, משפט או קטע מהפא עלינו לאמוד את עצמנו תוך שימוש בעקרונות הפא שעכשיו למדנו ולבחון שמא לא פעלנו היטב. לבקש את עזרת המאסטר, לחשוב פחות על ההפרעה שמטרידה אותנו כעת ורק לחשוב על הפא. כך נוכל במהרה לצאת מהמושגים האנושיים ומהמצוקות שלנו.

המאסטר אמר:

"אם אתם לא משנים את ההיגיון האנושי שיצרתם כאנשים רגילים עמוק בעצמותיכם במשך אלפי שנים, לא תוכלו להשיל את הקליפה החיצונית הזאת של בן האנוש, ולא תוכלו להגיע לשלמות. אי אפשר שאני תמיד אסלק עבורכם קארמה, ואתם לא תתקדמו באמת בתוך הפא, ולא תעלו מעבר להבנה ולמושגים[14] של בני האדם. צורת החשיבה, ההבנה וההערכה שלכם כלפי וכלפי הדאפא היא כולה ביטוי של חשיבת האנשים הרגילים. אבל מה שאני מלמד אתכם הוא בדיוק לצאת מעבר לאנשים הרגילים! עליכם באמת להבין את הדאפא ברציונאליות". ("עצת הזהרה", מתוך "יסודות להתקדמות במרץ III")

למדתי שאם אנחנו מתמוססים לתוך הפא ויוצאים מהאנושיות בכל עת, אז הטיפוח נעשה קל וחלק יותר, ואנחנו נעשה את כל שלושת הדברים טוב יותר.

לדוגמה, כשקונפליקטים התעוררו בין מתרגלים, כבר לא שפטתי מי צודק או טועה. רק חשבתי שהגיע הזמן להסיר את הרגשנות כלפי מתרגלים עמיתים ושעליי לרומם את השין-שינג שלי. אמרתי לעצמי שהמתרגלת העמיתה התרגזה כי הקארמה שלי נפלה לממד שלה. כשאני כעסתי, חשבתי אותו הדבר. גיליתי שהקונפליקט נעלם מיד אם יכולתי להתעלות מעבר למי צודק או טועה.

כשהיו לי קונפליקטים עם אנשים רגילים נהגתי לחשוב: "לכל אחד יש מזג ומאפיינים שונים. אז לכל אחד יש דרכים ואמצעים שונים להתנהל עם דברים. בנוסף, אנשים רגילים שרויים בחברה המעוותת הזאת, אז הם מתייחסים באנוכיות לכל דבר. מכיוון שאינני יכול לשלוט ולשנות את הדרכים בהן אחרים מתנהלים, אני פשוט מחזיק בגישה שמה שיהיה יהיה. נוסף על כך, הקונפליקט קרה כדי שאשפר את השין-שינג שלי". אז במקום לחשוב על איך לפתור את הבעיה, למדתי את הפא יותר. בדרך זו נתקלתי בפחות הפרעות.

כשאנחנו יכולים ללמוד היטב את הפא, נצליח לצאת מהאנושיות, להתמוסס בתוך הפא וללכת טוב יותר בנתיב האחרון של הטיפוח שלנו.

[כל התוכן המפורסם באתר מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org. העתקה בלתי מסחרית חייבת לכלול ייחוס לאתר (כלומר: "פורסם על ידי Minghui.org") וקישור למאמר המקורי. לקבלת אישור לשימוש מסחרי יש לפנות ל: [e-mail]]