לטפח סובלנות

קראו עכשיו

(Minghui.org) כשראיתי את ילדי משחק עם הטלפון הנייד שלו חשתי שלא בנוח. שימוש רב בטלפון נייד יכול להביא על אדם בעיות פסיכולוגיות. מלבד זאת, לשחק בטלפון הנייד זאת החזקה היכולה להביא לחוסר ריכוז במחשבות. שוחחתי איתו מספר רב של פעמים בקשר למשחקים שלו בנייד. חשתי שהוא בכלל לא שם לב לזה. לא רציתי שהילד שלי יהיה מכור, אבל איך יכולתי להעביר לו את המסר?

לאחרונה התלוננתי כלפיו בקשר לזה, והכרחתי אותו להפסיק לשחק עם הנייד שלו, אך הוא לא שמע בקולי. לא הפסקתי לתהות מה לא היה בסדר מצידי, ומדוע זה קורה מול עיניי. אין לי החזקה לנייד שלי אך יש לי החזקות אחרות. למשל אני מתעניינת בבגדים מודרניים ובעגילים. כשלא יכולתי להרשות לעצמי לקנות בגדים אופנתיים שמוצאים חן בעיניי הייתי חושבת איך לעשות שינויים בבגדים שיש לי כדי שייראו דומים. השקעתי בזה לא מעט זמן. לפעמים לא הייתי מסוגלת להפסיק לחשוב על זה בעת שעשיתי את התרגילים או בזמן שליחת מחשבות נכונות. לא הבנתי את זה קודם. הבנתי רק שבזבזתי את זמני.

המאסטר כתב,

"השכנת השלום עם החיצוני באמצעות טיפוח של הפנימי" ("יסודות להתקדמות במרץ")

זו הייתה בעיית השין-שינג שלי. לא נהגתי נכון לפחות מנקודת מבט זו. אז ההתנהגות של הבן שלי היא השתקפות של ההתנהגות שלי. העקרונות האוניברסליים של "אמת-חמלה-סובלנות" שולטים על הכל.

"עבור מטפח, להסתכל פנימה זה כלי קסם." (הרצאת הפא בוועידת הפא הבין-לאומית ב-2009 בוושינגטון הבירה)

כתלמידי דאפא על כולנו לדעת שהפא של מאסטר לי אינו אמירה של מה בכך. הוא מכיל סוד שמימי. יכול להיות שלא נתעורר לזאת. הבנתי שבכל ההיבטים של החברה האנושית יש גורמים היכולים לעזור לנו לטפח ולהשתפר, וזה כולל את הדברים הקטנים שסביבנו. כשאנחנו מטפחים ברמה מיקרוסקופית יותר, הגורמים לשיפור יכולים להיראות טריוויאליים. כאשר דברים קורים, לעתים קרובות אנחנו שוכחים לחפש פנימה ולטפח את עצמנו. בלי מחשבות נכונות אנחנו נוהגים כמו אנשים רגילים, ובהדרגה זה הופך להרגל. נראה שאנו מתנהגים לפי הרצון הסובייקטיבי שלנו. אבל למעשה איננו יודעים מהיכן המחשבה הזאת מגיעה ולמרות זאת אנחנו משתמשים במחשבה הזאת כסטנדרט למדידת אחרים. זה ממש לא בסדר.

המאסטר יצר את היקום ואת הגופים השמימיים, כולל את כולנו. בהנחיית הפא של המאסטר אנחנו יכולים ללכת בדרך הנכונה ולתקן את כל ההתנהגויות והמחשבות המוטעות בעוד מועד. אני יודעת שלא טיפחתי כראוי. בני משתמש בלא יודעין בהתנהגות לא ראויה כדי להצביע על ההחזקה שלי.

לאחר הבנה זו לא חשבתי יותר על בני שמשחק בנייד שלו, ונראה כאילו זה מעולם לא התרחש. העולם הרגיל הינו אשליה.

בני לא משחק יותר עם הנייד. הוא גם אמר לי שהטלפון הנייד פוגע בגוף האנושי ובנפש האדם. אפילו אם מישהו מעיף על הטלפון מבט, הוא עלול לבלות בו הרבה זמן בלי משים.

אמרתי לו: "האינטרנט הוא דבר כאוטי. יש בו כל מיני דברים מבולגנים. אתה ילד. זה טוב להבדיל בין טוב לרוע ולחות את הרוע". הוא חייך בשמחה.

המאסטר אמר,

"כאשר ישות מתחשבת באחרים כשהיא עושה דברים וכשהיא מפגינה סובלנות תוך כדי התהליך, זה משום שנקודת המוצא שלה היא נטולת אנוכיות."("לימוד הפא בועידת הפא הבינלאומית בניו יורק 2004")

לפי מה שהמאסטר מלמד אותנו, אם אנחנו מגלים את החסרונות שלנו ומסוגלים לסבול ולהבין אחרים, זה גורם חיובי ביקום החדש וזוהי אי אנוכיות.

כשהגורמים האנוכיים המעוותים של היקום הישן יתפוררו, זה יכה בנו וזה ייראה כביכול הפרעה. אבל אם נוכל לאמוד דברים אלו מנקודת מבט של טיפוח, אזי נוכל להבדיל בין מה שאמיתי לבין המזויף, נפורר את הגורמים המנוונים, נתקן את המושגים המעוותים וניטמע בתוך הפא.

בגלל שיש לנו את המאסטר, אנחנו החיים בני המזל ביותר ביקום. המאסטר העביר לנו את הפא האוניברסלי. כל עוד נטפח ונקשיב למאסטר נגלה שהמצב הוא בדיוק כמו מה שהמאסטר אמר:

"...אתם אכן תגלו: "אחרי שעוברים עצי ערבה מצלים, יהיו פרחים זוהרים ועוד כפר מלפנים!" ("ג’ואן פאלון" הרצאה תשיעית, "אנשים עם טבע מולד גדול")