אינטלקטואלים סינים רבים אינם מזדהים יותר עם המפלגה הקומוניסטית הסינית

קראו עכשיו

(Minghui.org) בין האינטלקטואלים בסין שנתקלתי בהם במהלך השנים, רובם אינם מזדהים עוד עם המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) ועריצותה. חלקם גם דיברו בעד מתרגלי פאלון גונג והביעו בגלוי את תמיכתם.

נשיא מכללה: "פאלון גונג הוא מדהים!"

נשיא המכללה שאני מלמדת בה הוא אקדמאי בעל שם במדינה וידיד קרוב. לעתים קרובות הוא צחק עליי שאני עקשנית וגאה מדי. אשתו לימדה יחסי אנוש והמליצה לי לקרוא כמה ספרים. שאלתי אותו כמה ספרים אני צריכה לקרוא כדי להפוך לאדם חברותי. "מישהי עקשנית כמוך, גם 20 ספרים לא יספיקו", הוא הקניט אותי.

אבל אחרי שהתחלתי לתרגל פאלון גונג, הוא נדהם לראות איך הפכתי לאדם המתחשב באחרים ואיך התגברתי על מזגי הרע רק על ידי קריאת ספר אחד: "ג'ואן פאלון", ספר הלימוד העיקרי של הפאלון גונג.

לאחר שצפה בשינויים שבי, הוא אמר בפומבי מספר פעמים לאחר שהרדיפה החלה ב-1999: "פאלון גונג הוא פשוט מדהים! ג'יאנג דזה-מין (ראש המק"ס לשעבר שפתח ברדיפה) יישא באחריות על הטלת איסור על השיטה".

מאוחר יותר נסעו לבייג'ינג מרצָה במכללה שלנו ובעלה שהוא עורך דין, במטרה לעתור לצדק למען פאלון גונג. הם נעצרו והוכנסו למחנות עבודה בכפייה. בנם בן ה-7 וחמותה בת ה-79 נאלצו להסתדר לבדם. נשיא המכללה הפעיל את כל קשריו והוציא את המתרגלת הזאת ממחנה העבודה. הוא אפילו דאג שתקבל חזרה את משכורתה שהושעתה על ידי הרשויות בזמן שהייתה כלואה.

מאחר שגם אני נסעתי לבייג'ינג לעתור למען פאלון גונג, רשויות בית הספר אסרו עליי ללמד במשך שנתיים. הנשיא שוב השתמש בקשרים שלו כדי להחזיר אותי שנה מוקדם יותר ללמד.

כשבית הספר בדק בקשות לקידום ב-2001, אחד המרצים אמר שיש לשקול אותו לפניי, כיוון שהוא אינו מתרגל פאלון גונג.

נשיא המכללה הגיב מיד: "מה רע בתרגול פאלון גונג? איך אתה יכול לדקור אנשים בגב? למעשה, ביצועי ההוראה והמחקר שלה טובים יותר משלך".

בפגישת הערכת ביצועים באותה שנה אמר הנשיא: "יש להתייחס למתרגלי פאלון גונג באופן שווה. מתרגלי פאלון גונג במכללה שלנו הם מורים לדוגמה והם מפגינים ערכים מוסריים גבוהים".

הוא גם שיבח את הפאלון גונג בפגישה קטנה בשנה שלאחר מכן: "זמן לא רב עבר מאז הפאלון גונג הוצג לציבור, אבל הוא כבש את ליבם של אנשים, והממשלה לא יכולה לעצור את זה כלל. המפלגה הקומוניסטית צריכה לחשוב על מה שהם עשו. היחסים בין בכירי המפלגה לבין העם הם כמו אש ומים – מנוגדים לחלוטין זה לזה".

בשל תמיכתו בפאלון גונג, נשיא המכללה התברך בבריאות טובה. הוא עבר ניתוח מעקפים בלב לפני 20 שנה, אבל הוא עדיין בריא ואנרגטי, אף שהוא מתקרב לגיל 80.

אינטלקטואלים, התרחקו מהמק"ס

ב-2003 ביקרתי באחת מ-10 האוניברסיטאות המובילות בסין וישבתי בכמה הרצאות של פרופסורים מפורסמים. אף אחד מהם לא שיבח את המק"ס, והם דווקא העבירו עליה ביקורת. אחד המפקחים על הדוקטורנטים אמר באחד השיעורים בו נכחו 30 אנשים, שלמק"ס אין כלל בסיס חוקי לשלטונה בסין. הוא דימה את המק"ס לשודדים שכבשו את סין.

פרופסור המלמד היסטוריה קומוניסטית בין-לאומית אמר שהוא יודע שהתעמולה של המק"ס להכפיש את הפאלון גונג היא מזויפת: "התעמולה של המק"ס יכולה לייצר כל דבר במידת הצורך". הוא הסכים לפרוש מהמק"ס. הוא אמר לי שהוא קרא את הספר "ג'ואן פאלון" ויודע שזה מלמד אנשים איך לצבור מוסריות ולעשות מעשים טובים, ושהרדיפה של המק"ס אינה הגיונית כלל.

בפעם אחרת, כשניסיתי לשכנע מהנדס חשמל בגמלאות לפרוש מהמק"ס, הוא אמר שהוא רוצה להקדיש את חייו לקומוניזם.

שאלתי אותו: "האם יש מנהיג כלשהו של המק"ס המאמין בקומוניזם?"

הוא עצר לשנייה ואז התחיל לצחוק: "לפרוש! אני פורש! בזבזתי את חיי [על הדבר הלא נכון]".

כלכלן שפרש לגמלאות ממשרד האוצר העירוני אמר: "עדיף לסין שלא תהיה לה המק"ס. במשרד האוצר אין אנשים טובים כלל. תחת המערכת של המק"ס, אנשים טובים הופכים לרעים ואנשים רעים הופכים גרועים יותר".

ביקשתי מאחותי הצעירה ללמוד פאלון גונג. היא היססה מחשש שהיא עלולה לסכן את הקריירה הפוליטית של בעלה, שהיה סגן ראש העיר.

"את צריכה ללמוד [פאלון גונג] מאחותך", אמר לה בעלה. "בריאות טובה ומזג טוב עדיפים על כל דבר אחר. אל תדאגי אם המק"ס לא מאפשרת לך לעשות את זה – המק"ס מעולם לא עשתה משהו נכון".

פרופסור לכלכלה אמר שמבחינה כלכלית קומוניזם הוא אסון: "התקווה של סין היא בכם [מתרגלי פאלון גונג]".

פרופסור שהוא גם דיקן בית ספר אמר שהוא קרא את הספר "ג'ואן פאלון" וחש שהספר עמוק מאוד. הוא תרגל פעם פאלון גונג והרגיש טוב אחר כך. אף שלא המשיך בשל לחץ מהרדיפה, הוא עזר לשני סטודנטים שתרגלו פאלון גונג להימלט בשנת 2001 כשהמשטרה התכוונה לעצור אותם.

פגשתי גם כמה פקידי עירייה בהלוויה של חבר לכיתה. דיברתי איתם על פרישה מהמק"ס. כמה מהם הסכימו לכך. כך גם עשה פרופסור להיסטוריה אחרי שדיברתי אתו. לאחר מכן הוא ביקש ממני לעשות זאת גם עבור אשתו. אמרתי לו שאנחנו צריכים שהיא תכיר בכך.

"היא רוצה לפרוש מהמק"ס כבר כמה שנים. מנעתי זאת ממנה מחשש לתגמול. אינך יודעת כמה היא תהיה מאושרת כשאגיד לה שעשית זאת בשבילה!"

יש עוד הרבה דוקטורים ופרופסורים שהסכימו לפרוש מהמק"ס ברגע שהעליתי את הנושא. אנשים צעירים יותר מוכנים יותר ומהירים יותר לקבל את מה שאמרתי לגבי הפרישה מהמק"ס.