חוכמה קדמונית: הדרך הנכונה לנהל כסף (חלק שני)

קראו עכשיו

(Minghui.org)

לחלק ראשון

סיפור רביעי – הגינות: אל תרדוף אחר רווחים שלא הושגו כדין

שיֵה טינג-אן, תושב העיר פו-ג'ואוּ שבפרובינציית ג'יאנג-שי, היה איש עסקים משושלת צ'ינג. הוא הוערך בשל יושרו והמקומיים כינו אותו "מר שי" (כיוון שהיה מג'יאנג-שי).

הוא בא ממשפחה ענייה ובגיל 16 החל לעשות עסקים בפרובינציות סצ'ואן, פו-ג'יאן וגואנג-דונג.

כשעשה עסקים בפו-ג'יאן, סוחר קנה ממנו כמה אריגים, שילם והלך לדרכו. לאחר לכתו, שיה גילה שהוא שילם 50 אחוז יותר מהמחיר. אלו ששמעו זאת אמרו לו לשמור את הכסף לעצמו אך שיה סירב.

נודע לו שהסוחר היה בעליה של חנות משי, אז הוא הלך לכל חנות משי בעיר כדי למצוא אותו. לבסוף כשמצא אותו הוא החזיר לו את הכסף המיותר. הלקוח הופתע מאוד, התרשם מאוד מכנותו של שי והשניים הפכו לחברים טובים.

הסיפור הזה התפשט ברחבי פו-ג'יאן. בעל חנות המשי לא רק נעשה אחד הלקוחות הנאמנים ביותר של שיה אלא אף עודד אנשי עסקים אחרים בעיר לקנות מִשְיֶה. העסק של שיה גדל, ובפחות מעשרים שנה הוא נעשה איש העסקים העשיר ביותר בפו-ג'יאן.

זה דומה לסיפור על נהג מונית, בן של מתרגל פאלון דאפא, שבורך כתוצאה מכנותו.

יום אחד נהג המונית מצא תיק שנשכח במונית שלו. היה בו גליל של שטרות בנקאיים בסך 100,000 יואן וכמה אלפי יואן במזומן. היו בו גם שיעורי בית של תלמיד ובהם שמו של התלמיד ומספר כיתת בית ספרו. באמצעות המידע הזה הנהג יצר קשר עם בית הספר ומצא את האדם שאיבד את הכסף. הוא החזיר את הכסף וסירב לכל גמול. מאוחר יותר העסק שלו כנהג מונית הצליח יותר ויותר ולקוחות הגיעו בזה אחר זה. הוא הרוויח סכום נאה כל יום.

אנשים בתקופות העתיקות הבינו שצבירת מוסריות טובה יותר מצבירת הון. צבירת מוסריות על ידי עשיית מעשים טובים יכולה לא רק לשנות לטובה את גורלו של אדם, אלא גם להביא ברכה לילדיו ולנכדיו.

סיפור חמישי – נדיבות: הְיֶה טוב-לב ועזור תמיד לאחרים

הוּ שואֵה-יאן היה איש עסקים מצליח ביותר בסופה של שושלת צ'ינג. הוא היה ידוע לא רק בזכות הצלחתו המסחררת אלא גם באתיקה שלו.

יום אחד כשהוא דן בעסקים עם מנהלי שלוחות הסניפים שלו, נכנס איש עסקים בעל מראה מודאג וביקש לראות את הוּ לגבי עניין דחוף. כפי שהתברר, ההשקעה של איש העסקים הזה בדיוק נכשלה והוא נזקק לכמות כסף גדולה כדי לתקן דברים. הוא התכונן למשכן את כל נכסי משפחתו להוּ במחיר נמוך מאוד.

הוּ אמר לאיש לחזור למחרת לקבל את החלטתו. אחרי שהוּ חקר את הנושא הוא גילה שמה שהאיש סיפר לו הוא אמת. הוא התעקש לרכוש את נכסי איש העסקים במחיר המלא בשוק והעביר אליו סכום גדול של כסף משלוחות הסניפים של העסק שלו.

הוּ גם אמר לאיש העסקים שהוא רק שומר את הנכסים האלו עבורו באופן זמני ושהוא יוכל לפדות אותם בכל רגע שיהיה מוכן, באותו מחיר, בנוסף לריבית קטנה.

הצעתו היוצאת דופן של הוּ הפתיעה הן את איש העסקים והן את עוזריו של הוּ.

הוּ סיפר לעוזריו משהו שהוא עצמו למד: "בצעירותי כשהייתי שוליה בחנות, המנהל שלי ביקש ממני לעתים קרובות ללכת לגבות חובות. יום אחד כשהלכתי במסלול שלי בחוץ, החל לרדת גשם שוטף וראיתי בסמוך איש זר נרטב. במקרה הייתה לי מטרייה אז חלקתי אותה איתו. מאוחר יותר חלקתי לעתים קרובות את מטרייתי עם כל מי שנלכד בגשם. אט אט הכרתי הרבה אנשים שהלכו באותו מסלול ולא הייתי צריך לדאוג יותר אם שכחתי לקחת את המטרייה שלי, כי רבים מאלו שעזרתי להם בעבר חלקו איתי את מטרייתם".

הוא אמר לעוזריו: "כשאתם מוכנים לחלוק את המטרייה שלכם עם אחרים הזקוקים לעזרה, הם יהיו מוכנים לחלוק איתכם את שלהם גם כן. יתכן שהנכסים של משפחת איש העסקים נבנו במשך דורות, והייתי עלול לנצל את המצב הנוכחי אילו רכשתי אותם במחיר שהוא הציע לי. אך אם הייתי עושה כך, ייתכן שהוא לא היה מסוגל לשפר את המצב במשך כל חייו. זה אינו רק עניין של עשיית עסקים, אלא זה יכול להציל משפחה. בכך שעשיתי את מה שעשיתי לא רק התיידדתי איתו, אלא גם מצפוני נקי. כולנו יכולים להילכד בגשם לפעמים, לכן עלינו להושיט יד לעזרה כשאנחנו יכולים".

התנהגותו האתית של הוּ נגעה ללבם של האיכרים המקומיים ואנשי האצולה כאחד, וזה גרם לעסק שלו רק לצמוח אף יותר.

מאוחר יותר איש העסקים שמכר את נכסיו להוּ פדה את נכסיו ונעשה אחד משותפיו העסקיים הנאמנים ביותר.

סיפור שישי – אמינות: לעולם אל תחזור בך ממילתך

בספר שי-ג'י (רשומות ההיסטוריון הגדול) ישנו פרק על חייו של ג'י בּוּ, אסטרטג נודע ופקיד רם דרג בראשיתה של שושלת האן. הוא היה הגון, תמיד מוכן לעזור לאחרים ואמין ביותר. ברגע שהבטיח הוא תמיד קיים את הבטחתו, לא משנה כמה קשה היה הדבר. כתוצאה מכך היה לו מוניטין טוב מאוד. הייתה אִימרה: "הבטחה של ג'י בּוּ שווה יותר מאלף טאֶל זהב [מטבע סיני השווה לכ-37.8 גרם זהב]".

ג'י בּוּ שירת קודם לכן כגנרל של שיאנג יוּ, המלך של סוף שושלת צ'ין. לאחר תבוסתו של שיאנג יוּ למייסדה של שושלת האן, ליו באנג, (206 לפנה"ס-8 לספירה), ג'י בּוּ ברח לפּוּ-יאנג (בהֶה- נאן) כי ליו באנג שם פרס על ראשו. אנשים רבים דיברו בזכות ג'י בּוּ, ולבסוף ליו באנג סלח לו. אחרי כן ג'י בּוּ שירת במגוון תפקידים רמי דרג במשך שושלת האן.

הנה עוד סיפור על פאן לי שהוזכר בסיפור הראשון [המופיע בחלק הראשון].

פעם אחת פאן לי נתקל בקשיים במהלך עסקיו, אז הוא לווה 10,000 מטבעות מאיש עשיר כדי לעבור את התקופה הקשה. שנה לאחר מכן האיש העשיר הלך ליישב עם פאן את החוב, אך בטעות הפיל את תיקו לנהר, תיק שהכיל את כל כספו עבור המסע ואת הקבלות על הלוואותיו.

האיש הלך לפגוש את פאן לי במצב רוח מיואש, אך פאן לי שילם לו מיד את חובו בצירוף הריבית, אף שהאיש לא היה יכול להציג את הקבלות. פאן לי אף הציע לו כסף כדי לכסות את הוצאות המסע.

נדיבותו ואמינותו של פאן לי נודעה לכל, ויושר שכזה בתורו עזר לו להתגבר על קשיים כלכליים והבטיח את הצלחתו בעסקים.

האנשים בתקופות העתיקות האמינו שאי אפשר להשיג דריסת רגל בחברה ללא מהימנות. על האדם להיות ישר ואמין, שדיבוריו ומעשיו עקביים, והוא אף פעם לא מרמה את עצמו או את האחרים.

סיפור שביעי – חוכמה: אל תתפשר על מוסריות עבור כסף

בספר עתיק משושלת האן המערבית שכותרתו: "הווי נאן דזי | רֶן ג'יאן שוּן"  ישנו סיפור בנושא הזה:

הדוכס מוּ משושלת צ'ין (659-621 לפנה"ס) מינה את מֶנג מנג להוביל את חייליו בפתיחת התקפה סודית על מדינת גֶ'נג, מדינה של איכרים אריסים (שאינם בעלי האדמה, אלא חוכרים את הקרקע שהם מעבדים).

בדרך, מנג מנג נתקל בשיאן גאוּ, איש עסקים ממדינת ג'נג. איש העסקים אמר לשותפו: "חיילי צ'ין צעדו אלפי מייל דרך הטריטוריות של כמה מדינות אריסים. אז הם בטח כאן כדי לתקוף את מדינת ג'נג והם בטוחים שג'נג אינה מוכנה להתקפה. אם נגיד להם שג'נג מוכנה לקראתם, הם לא יעזו להמשיך".

שיאן גאוּ וכמה אנשים נוספים העמידו פנים שניתנו להם פקודות מג'נג לתגמל את חיילי צ'ין ב-12 שוורים. מנג מנג ושני גנרלים נוספים האמינו להם וחשבו שג'נג כבר מוכנה לקראתם, אז הם החזירו את חיילותיהם לצ'ין.

הדוכס של מדינת ג'נג היה מרוצה מאוד ממה ששיאן גאו עשה והציע לו פרס מופרז. אך שיאן גאו סירב להצעה ואמר: "חיילות צ'ין נסוגו כי הטעיתי אותם בשקר. אם אקבל את הפרס עבור ההטעייה זה יהרוס את מהימנותה של ג'נג. למשול במדינה ללא מהימנות ישחית את הנורמות החברתיות. זה לא יעזור לגמול לאדם אחד על חשבון הריסת המוסריות של המדינה. כל מי שמכבד יושר ומוסריות יסרב גם הוא לפרס עבור רמאות".

מיד לאחר מכן שיאן גאו עבר להתיישב באזור דונג-יי עם פיקודיו ולא חזר לג'נג לעולם.

אף ששיאן גאו עשה מעשה טוב עבור מדינת ג'נג, הוא הבין שלא צריך לעודד הולכת שולל, אחרת התנהלות כזאת תשחית את המוסר הציבורי. הוא אף פעם לא התפשר על מוסריות בעבור התשוקה לכסף.