ביקור באזור רעידת האדמה בטורקיה

קראו עכשיו

(Minghui.org) אני מתרגלת פאלון דאפא במשך 10 שנים. ככל שאני נטמעת יותר בדאפא, כך אני מבינה עד כמה רב ערך זה להיות מטפח ועד כמה התקופה הזאת יקרה. אני מבינה שזו הפעם הראשונה אי פעם שתיקון הפא מתרחש בכל הקוסמוס. אני אסירת תודה מאוד מאוד לקבל הדרכה מהמאסטר בזמן המיוחד הזה ואינני יכולה להודות לו מספיק.

 בזמן שלמדתי את הפא ביום שלפני רעידת האדמה בטורקיה שהתרחשה בחודש פברואר, ראיתי דרך העין השמימית שלי דם. ראיתי שנפגעתי במצח, אז שפשפתי את ידי על המצח המדמם וראיתי דם על ידי. שפשפתי שוב את היד על המצח והסתכלתי הפעם בעיני הבשר ודם שלי. לא היה שם כלום. הבנתי שהאדם שראיתי הוא לא אני.

תהיתי למה אני רואה דם בזמן שאני לומדת את הפא – לא יכולתי להבין את זה. למעשה, העין השמימית שלי איננה פתוחה רק שלפעמים אני רואה תמונות. בארבע לפנות בוקר התקשר האחיין של בעלי לספר לנו שהייתה רעידת אדמה גדולה מאוד.

בנינו בית חדש בעיר הולדתי ונהגנו לשהות בו במהלך עונת הקיץ. התקשרתי לאימא שלי מיד, אבל היא לא ענתה. אחר כך התקשרתי לשכנה שלה שאמרה שלא קרה כלום לבית של אימא שלי ושכולם יצאו מהבתים החוצה. חשבתי שאימא שלי עדיין לא התעוררה לכן הפסקתי להתקשר אליה.

בהפרש של תשע שעות בלבד פגעו שתי רעידות אדמה בעשר ערים, אחת בעוצמה של 7.7 והשנייה בעוצמה של 7.6  – זה היה חסר תקדים. כל כך הרבה הרס. תהיתי: "האם זו הסכנה שעליה דיבר המאסטר במאמר האחרון שלו?" המאמר האחרון של המאסטר נכתב ב-20 בינואר ורעידות האדמה אירעו ב-6 בפברואר.

המאסטר כתב:

"ראש השנה הוא בדרך כלל זמן לומר כמה דברים נעימים לרגל האירוע. אבל אני רואה סכנה ההולכת ומתקרבת אל המין האנושי, ומסיבה זו ביקשו ממני ישויות שמימיות לומר כמה דברים לכולם בעולם הזה". ("איך נוצר המין האנושי")

כשקראתי את הקטע הזה שמתי לב אליו ושיננתי אותו לעצמי. כמתרגלת, הרגשתי רע כששמעתי על חומרת רעידות האדמה והתחרטתי שעדיין לא עשיתי את הדברים שרציתי לעשות שם.

איש ממשפחתנו הקרובה לא מת, אבל ארבעה קרובי משפחה רחוקים יותר שלנו מצאו את מותם, כמו גם 42 אנשים בכפר שלנו. מניין ההרוגים בכפר שלנו לא היה גבוה כפי שניתן היה לצפות, מפני שרוב הבתים היו ריקים בחורף. מניין ההרוגים במחוז שלנו היה 409, ונמסר שמספר ההרוגים הכולל בכל הערים היה יותר מ-150,000.

המאסטר אמר:

"אתם התקווה של הישויות החיות של הגזע או הקבוצה האתנית שלתוכם נולדתם. עשו היטב את הדברים שעליכם לעשות". ("לוועידת הפא של הרפובליקה הצ'כית וסלובקיה")

לבי כאב. נולדתי וגדלתי שם. הייתי התקווה שלהם ולא עשיתי דבר. חזרתי שוב ושוב על דבריו של המאסטר וזה הקל על החרדה שלי:

"תלמידי הדאפא לא צריכים להתנדנד עם הכאוס, ועליהם לדבוק בַּיסודות, רק אז תוכלו לראות בבירור דרך הכאוס". ("הישארו רציונליים")

כדי לעזור לאנשים ששם, החלטתי ללכת לאזור רעידת האדמה. אמרתי לעצמי שלא משנה במה אתקל, זה לא ישפיע עליי. כשהגעתי לשם, המצב היה חמור הרבה יותר ממה שחשבתי. כשצעדתי בין ההריסות, לא יכולתי שלא לתהות אם ייתכן שהיה באפשרותי למנוע מהאנשים האלה למות.

המאסטר אמר:

"אתם לא כאן כדי לשנות את ההיסטוריה, אלא כדי להציל אנשים הנמצאים בסכנה החמורה ביותר בהיסטוריה". ("הישארו רציונליים")

לא יכולתי למנוע את האסון, אבל מה שיכולתי לעשות זה לאפשר לאנשים ללמוד על הדאפא לפני האסון.

אימא שלי ידעה על הדאפא וניצלה

הבית שלנו היה במצב טוב. רק ביתו של אחי הגדול ניזוק קשות. באופן מפתיע נראה כאילו לא הייתה רעידת אדמה בדירה של אמי – אפילו כוס לא התהפכה – בזמן שאנשים באותה קומה אמרו שרעידת האדמה הייתה די עזה. אימא שלי אמרה שהבית שלה לא רעד כלל, שהיא רק שמעה איזה רעש, כמו של מטוס שטס נמוך.

על אף שאימא שלי לא ידעה קרוא וכתוב, היא קראה את "ג'ואן פאלון" פעמיים – מילה במילה, מבלי להבין אפילו משפט אחד. בערב כשהיא הולכת לישון היא משננת את מילות הקסם: "פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה-סובלנות זה טוב". זה היה המאסטר שהגן על אמי. הודיתי למאסטר. סיפרתי את זה לאימא שלי, היא האמינה בכך והודתה גם כן למאסטר.

הדחיפות שבהעלאת המודעות

אנחנו בשלב האחרון של תיקון הפא. איננו יודעים מה עלול לקרות מחר; כל דבר יכול לקרות בכל רגע. זה יכול להיות דבר שאנחנו אף פעם לא מצפים לו. בואו לא נשאיר את העבודה של היום למחר. מחר יכול להיות כבר מאוחר מדי. בואו ונסביר בדחיפות את הפא לאנשים באזור שלנו ולכל מי שסביבנו.

המאסטר לימד אותנו:

"בעת המודרנית, הבורא התכוון להשתמש בעיקר בגופים האנושיים כדי להציל את החיים הרבים שביקום, וכך הנשמות שהיו במקור ברוב הגופים האנושיים כאן הוחלפו על ידי אלו של ישויות גבוהות שהתגלגלו לתוכם. עם גוף אנושי הן יכלו להפחית את הקארמה ואת החטאים שלהן על ידי נשיאת קשיים. ובמקום הזה שאין בו אמת, אם הן יכולות להחזיק באמיתות הגבוהות שהאלוהים לימד, ולהתמיד בטוּב-לב ובנדיבות-לב, הן יוכלו להשיג את ההתרוממות של הנשמות שלהן. העת הסופית הגיעה, ו"שער השמים" המוביל אל מחוץ ל"שלושת העולמות" נפתח. הבורא בוחר את אלו שפעלו כפי שתיארתי, במטרה להצילם". ("איך נוצר המין האנושי")

למיטב הבנתי, שערי גן עדן נפתחים לפרק זמן מסוים. התפקיד שלנו הוא לעזור למאסטר. עם זה במחשבה, עלינו לפעול כמיטבנו.