קראו עכשיו


(Minghui.org) התחלתי לתרגל בפאלון דאפא בשנת 2003 במטרה להירפא ממחלותיי. סבלתי מסחרחורת, יתר פעילות בלוטת התריס ובעיות במערכת השתן. לאחר שהתחלתי לתרגל בפאלון דאפא, כל מחלותיי נעלמו.

בהתחלה חשבתי שתרגול בפאלון דאפא טוב לריפוי מחלות ושמירה על כושר. הבנתי את הפאלון דאפא רק באופן תפיסתי. בהדרגה התחלתי להבין שפאלון דאפא הוא טיפוח תרגול אבל עד לפני שנתיים לא הייתה לי הבנה ברורה איך לטפח. רק אז התחלתי להבין איך לטפח ולהסתכל פנימה כאשר מתרחשים קונפליקטים. הייתי רוצה לשתף אתכם איך הפאלון דאפא טיהר ורומם אותי.

ללמוד לטפח את עצמי בזמן קונפליקטים

בשנת 2020 כשהמגפה פרצה באזורנו, לא רציתי להפסיק את מאמציי להציל ישויות חיות. המשכתי לצאת החוצה עד תחילת חג ראש השנה הסיני ולספר לאנשים על פאלון דאפא ואיך השיטה נרדפת בסין. ביום השלישי של החג התחלתי שוב להבהיר את האמת לאנשים.

כשאזורי המגורים בעירי הוכנסו לסגר, לכל משק בית הונפק כרטיס כניסה ויציאה משער בית המגורים. כשיצאתי לקנות מצרכים, ניצלתי את ההזדמנות להבהיר את האמת לאנשים.

המגפה החמירה ולא ידענו מתי זה ייגמר. הייתה בידי רשימה של עשרות אנשים שהסכימו לפרוש מהמק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) ומהארגונים המסונפים אליה. לבי היה כבד כי רציתי שהפרישה שלהם תפורסם באתר הפרישה מהמק"ס בהקדם האפשרי ולא ידעתי איך זה ייעשה. עקב הסגר קשה היה למצוא מישהו ממתרגלי הפאלון דאפא שיוכל להעלות את השמות לאתר הפרישה. המתרגלת שידעתי שהייתה מסוגלת לפרסם את רשימת השמות לא יצאה מאזור המגורים שלה להיפגש איתי. היא אמרה שהחג עדיין נמשך ושעדיף לדחות את הפגישה אם זה לא דחוף.

התחלתי להתלונן בלבי: "המתרגלות האלה לא פועלות לפי הפא. עכשיו חג ראש השנה ואזורי המגורים בסגר אך אני עדיין באתי לפגוש אותך. האם לא חשבת שזה דחוף? אחת המתרגלות היא אפילו מתאמת. הן רק רוצות להגן על עצמן".

לאחר שחזרתי הביתה מוחי השתולל. לא יכולתי לאכול או לישון במשך ימים אחדים. אבל אחרי שלמדתי את הפא והסתכלתי פנימה הבנתי שאני צריכה לשפר את השין-שינג שלי ולהגביר את היכולת שלי לשאת את האירוע הזה. אין עליי לשקול דברים מנקודת מבט של אנשים רגילים.

פתאום נזכרתי במתרגלת אחרת שיכולה להעלות את הרשימה לאתר הפרישה מהמק"ס. הלכתי לאזור המגורים שלה ובדרך שלחתי מחשבות נכונות חזקות. בשער הכניסה ארבע מתנדבות בדקו בקפדנות רישיון כניסה של כל אחד ואחד. נראה היה שאיש לא יוכל לעבור ללא רישיון כניסה. נשארתי מחוץ לשער יותר משעה ולא מצאתי אף הזדמנות להיכנס פנימה. התחננתי למאסטר לי (מייסד הפאלון דאפא) לחזק אותי כדי שאוכל להיכנס פנימה.

ניגשתי לאחת הבודקות ואמרתי לה: "ברצוני לקנות כמה דברים בחנות. האם תוכלי בבקשה לתת לי להיכנס?" היא הייתה מופתעת מאוד ואז אמרה: "בסדר את יכולה להיכנס אך אנא אל תישארי זמן רב". המתרגלת האחרת הייתה מופתעת מאוד ושאלה אותי כיצד הצלחתי להיכנס פנימה. עניתי לה שהמאסטר עזר לי.

לאחר מכן התחלתי לסקור את מערכת היחסים שלי עם המתרגלת הזאת. הבהרתי את האמת לאנשים עם המתרגלת הזאת יותר מעשר שנים. פיתחתי רגשנות כלפיה והפכתי תלויה בה, אז היא התחילה להסתכל עליי מגבוה. היא הקשיבה לכל המתרגלות האחרות בקבוצת לימוד הפא חוץ ממני, ולא קיבלה כלל את מה שהייתי אומרת. מתרגלת אחת ארגנה פגישה בינינו כדי שנשתף בכנות ונפתור את הבעיות שלנו. סירבתי בגלל הטינה שלי אליה ועקב האגו שלי. אמרתי לה: "בכל מקרה היא לא תקשיב לשום דבר שאומר. יותר טוב שלא אומר דבר".

מאוחר יותר הבנתי שהאגו שלי היה חזק מדי כשהייתי עם המתרגלת הזו. חשבתי שכל מה שעשיתי היה בסדר, ושהיא פשוט התעלמה ממני.

האגו שלי התבטא חזק גם בבית, שם הייתה לי תמיד המילה האחרונה. לא הייתי מאושרת עם בעלי שהיה מבולגן. הוא השאיר את הבגדים והגרביים שלו בכל מקום. הלכתי אחריו והערתי לו מפעם לפעם. לפעמים הייתי צועקת עליו ומתלוננת בגסות רוח: "כל חיי הייתי נקייה ומסודרת. איך זה שאני נשואה לחזיר?" בעלי לא התווכח איתי והמשיך להתנהל לאט.

הבנתי שהאגו והטינה שלי ביטאו התנהגות לא נאותה. באופן בלתי מודע הייתי נוזפת באנשים כשהייתי פוגשת בהם. כמובן שהם לא קיבלו את הביקורת שלי או הדרישות שלי להשתנות. אם אינני מטפחת את עצמי היטב זה לא משנה אם אני מתרגלת את התרגילים בהתמדה, משתתפת בתדירות גבוהה בלימוד הפא בקבוצה ומבהירה אמת באופן קבוע.

התחלתי לרסן את עצמי ולא להתלונן על בעלי. כל לילה לפני השינה סקרתי את יומי וחשבתי על ההחזקות הבולטות שלי. חשתי בושה שלא ידעתי באמת עד אז כיצד לטפח באמת, אף שתרגלתי פאלון דאפא כמעט 20 שנה.

מתיקות ומרירות של אימות הפא

לפני שתרגלתי בפאלון דאפא משכורתי הייתה נמוכה. הוצאתי כמעט את כל כספי על תרופות. עכשיו אני חופשייה ממחלות וחסכתי רבות על כך שאין לי הוצאות רפואיות. כל פעם שאנשים היללו אותי על בריאותי הטובה הייתי מספרת להם על הנסים שקרו לי אחרי שהתחלתי לתרגל בפאלון דאפא.

כשהחל השלב של פרישה מהמק"ס ומהארגונים המסונפים אליה, היה לי קשה לשכנע אנשים שיפרשו בשל ההשכלה הנמוכה שלי (בקושי סיימתי בית ספר יסודי). לפעמים הצלחתי לשכנע אדם אחד לאחר שדיברתי אתו זמן רב. בהדרגה פיתחתי לי דרך משלי לבקש מאנשים שיפרשו מהמק"ס. בריאות הייתה הנושא העיקרי שלי וגם הייתי נוגעת בנושאי הבהרת אמת שדיברו ללבם. המאסטר והפאלון דאפא פתחו את החוכמה שלי.

מאז החלה המגפה מתרגלות אחדות ואני למדנו את הפא באופן קבוע שלוש פעמים בשבוע והבהרנו את האמת לאנשים ארבעה ימים בשבוע. רוב האנשים הבינו וקיבלו את העובדות האמיתיות, אך כמובן היו גם יוצאי דופן.

יום אחד חילקתי לוחות שנה לשולחן עם כיתוב על פאלון גונג לפועלי הכביש. אדם כבן 50 יצא מאיזה שהוא מקום וצעק לי: "פאלון גונג! אתם מחלקים לוחות שנה בכל מקום". הוא חטף לוח שנה מידי אחד הפועלים, דפדף בו ואמר לעובדים: "אתם רואים מזכירים פה את "תקרית ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן". מיד קטעתי אותו ואמרתי: "זה היה מבוים. זה מזויף". הוא הוציא טלפון נייד ואיים שיצלם אותי. כיסיתי את פניי ועזבתי מיד.

כמה ימים לאחר מכן ראיתי את האדם הזה באוטובוס. ירדתי בתחנה הבאה. אבל אחרי כמה ימים ראיתי אותו שוב באוטובוס עם אשתו. כל הדרך הוא הסתכל עליי. הוא ביקש מאשתו שתרד מהאוטובוס בתחנה שלהם, אבל הוא עקב אחריי עד לתחנה הסופית. הבנתי שזה לא במקרה. חשבתי שאם אפגש איתו שוב אזמין אותו לארוחה במסעדה, כך שאוכל להבהיר לו את האמת ולהפיג את הבלבול שלו. לאחר שחשבתי מחשבה טובה כזאת הוא לא הופיע שוב.

עזרתי לכל אחד מבני משפחתי המורחבת לפרוש מהמק"ס ומהארגונים המסונפים אליה. באחת מפגישות המשפחה כל אחד אמר כמה מילים לפי תור. כשהגיע תורי אמרתי להם שאני ביישנית ואין לי מה לומר. הם לא הניחו לי והתעקשו שאדבר. מישהי אפילו הזכירה לי: "אם אין לך משהו לומר תגידי שפאלון דאפא הוא טוב!" אחרי כן כל פעם שישבנו לארוחה הם ביקשו ממני שאספר להם מסיפורי הפאלון דאפא. זה הפך עכשיו למסורת במפגשי המשפחה.

תודה רבה לך מאסטר על חמלתך כלפינו, ועל זה שנתת לי ולבני משפחתי להפיק תועלת מהדאפא. נכשלתי בהרבה התנסויות ותלאות, ועד לפני שנתיים לא הבנתי את החשיבות של טיפוח אמיתי. אני בהחלט אשים לב יותר לטפח את עצמי היטב, אציל עוד ישויות חיות ואלך אחרי המאסטר לביתי המקורי.