תעמולת השנאה של המק"ס: מ"הנערה בעלת השיער הלבן" ועד תקרית ההצתה העצמית בטיאננמן

קראו עכשיו

(Minghui.org) כשהייתי ילד, ספר סיפורים מאוייר שכותרתו: "הנערה בעלת השיער הלבן" שינה אותי. הוא מילא אותי בשנאה. בסיפור התעמולה הזה של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס), נערה צעירה נמכרה לבעל אדמות כדי לשלם את חובו של אביה. אחרי זה אביה התאבד. כשלא יכלה לסבול את ההשפלה ואת עבודת העבדים אצל בעל האדמות, היא נמלטה והתחבאה במערה בהרים. בשל היעדר אור שמש ותת תזונה, עורה ושיערה הלבינו בהדרגה. שנים מאוחר יותר, הגיעה המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) והביסה את בעל האדמות. הנערה חולצה והתאחדה שוב עם ארוסה, חבר בצבא של המק"ס.

כשקראתי את הסיפור הזה, כעסתי עד כדי כך שבכיתי כשאמו של בעל האדמות דקרה את הנערה בפניה בסיכת ראש כשהנערה נרדמה מאפיסת כוחות כתוצאה מעבודה יומם ולילה.

בדיוק כמו שסיכת הראש הותירה צלקות על פניה של הנערה, הסיפור חתך עמוק בתוך לבי הצעיר. זה היה כל כך מזעזע עד שבכל פעם ששמעתי את המילה "בעל אדמות", הייתי מתחיל לכעוס. כשהדרמה הזאת הוצגה על הבמה, חייל אחד התעצבן כל כך שירה בשחקן שגילם את בעל האדמות וכמעט הרג אותו. זוהי דוגמה לאופן שבו תעמולת השנאה של המק"ס יכולה להוביל אנשים לאי-שפיות.

ההצגה של "הנערה בעלת השיער הלבן" הושקה בשנות הארבעים, ועברו שנים עד שתעמולת המק"ס הזו זרעה את זרעי השנאה שלה בקרב הציבור הכללי. עם הזמן, המשטר הפך מנוסה ומתוחכם מאוד ביצירת תעמולה כדי לשטוף בהצלחה את המוח של העם הסיני. עשרות שנים מאוחר יותר, ב-1999, המק"ס החלה להשמיץ את שיטת המדיטציה השקטה של הפאלון גונג. בעזרת הטכנולוגיה המודרנית היא הייתה מסוגלת להפיץ שנאה בכל רחבי סין תוך דקות או שניות באמצעות כלי התקשורת שלה, כמו טלוויזיה.

דוגמה אחת לכך היא תקרית "ההצתה העצמית" בכיכר טיאננמן שהמק"ס ביימה ב-2001, שבה תחנת הטלוויזיה המרכזית של סין, בבעלות המדינה, הסריטה דרמה מתוכננת היטב כדי להשמיץ את הפאלון גונג ושידרה זאת ללא הפסקה בערב ראש השנה הסיני, כאשר משפחות התאספו לחגוג את השנה החדשה.

אחת השחקניות, ליו צ'ון-לינג, מתה בזירה ואילו בתה ליו סי-יינג מתה גם היא "בזמן שטופלה בבית החולים". בעיני המק"ס, חייהן היו חסרי ערך, שכן למשטר אכפת רק לכפות את הדוקטרינה הקומוניסטית על אנשיו ולמחוק את הערכים המסורתיים – כאלה שמלמד הפאלון גונג.

לאחר שהספר: "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" פורסם ב-2004 אנשים בסין ובכל העולם התוודעו לטִבעה האמתי של המק"ס. המשטר לא העז עד כה לקרוא תיגר על הספר הזה. אבל מתוך קריאה בו הבנתי בסופו של דבר כיצד תעמולת המק"ס הופכת לבן לשחור. הלכתי שולל אחרי המק"ס במשך יותר מ-30 שנה.

אבל לא לכולם הייתה הזדמנות לקרוא את הספר הזה. סינים רבים עדיין מרומים על ידי השקרים של המק"ס, החל מ"הנערה בעלת השיער הלבן" שעשתה דמוניזציה לבעלי אדמות ועד לתרמית ההצתה העצמית שהשמיצה את הפאלון גונג. הסיפורים משתנים אבל הנושא נותר כשהיה – לעורר שנאה כדי לחסל קבוצות מסוימות.

אני מקווה שאנשים נוספים יקראו ספרים כמו "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" ויבינו מה באמת קורה. במהלך 24 השנים האחרונות מתרגלי פאלון גונג מסכנים את חייהם כדי לספר לאנשים את העובדות לגבי פאלון גונג ואיך המק"ס משקרת. זו תהיה טרגדיה אם אנשים ימשיכו להתעלם מהאמת וילכו אחר המק"ס בצורה עיוורת.