אל תשתפו פעולה עם אסירים המוסתים על ידי סוהרי הכלא לרדוף אותנו

קראו עכשיו

(Minghui.org) במשך שנים רשויות הכלא בסין כופות על אסירים לרדוף מתרגלים כלואים בשל סירובם לוותר על פאלון גונג. בזמן שתיקון הפא מתקרב לסופו והצד היודע של האנשים מתעורר, יש אסירים שאינם רוצים לפגוע במתרגלים. כדי לגרום להם לעשות זאת סוהרי הכלא מפחידים אותם, מתמרנים אותם, משחדים אותם או אפילו מאיימים עליהם ברצח. אלה שאינם פועלים "לשנות" (לעבור טרנספורמציה) מתרגלים לשביעות רצונם של הסוהרים, מקבלים עונשים חמורים.

במאמר הזה הייתי רוצה לשתף כמה ממחשבותיי לגבי איך לטפל במצבים כאלה.

בסביבה סגורה כזו כמו בית סוהר, לסוהרים יש יותר כוח ממה שאתם מסוגלים לדמיין. לדוגמה בתוך האגף ה-12 של כלא הנשים במחוז ליאו-נינג, כדי לוודא שהאסירות ישתתפו בפועל בעינוי מתרגלות מבלי שיחושו אליהן רחמים, הסוהרים מבטיחים לאסירות הפחתת תקופות המאסר שלהן והטבות אם יבצעו היטב את הנדרש מהן. אם הן אינן משתפות פעולה הסוהרים חושפים אותן לבידוד, השפלה והתעללות פיזית אחרת, בדומה למה שכופים על מתרגלות. העונשים כוללים ישיבה שפופה במשך שעות, ניקיון השירותים והרצפה לעיני אחרים, ביקורת עצמית בפומבי כשהן מכנות עצמן חיות, כתיבה חוזרת ונשנית של "דוחות חרטה", אימון אינטנסיבי וחינוך מחדש.

לאחר שעברו סבל וכאב כזה שוב ושוב, יש אסירות ההופכות בסופו של דבר לכלי רב עוצמה בידי הסוהרים ברדיפת מתרגלות. הן פוגעות במתרגלות כדי להפחית את ההתעללות שהן סובלות בעצמן. יתרה מזאת כאשר מתרגלת מסרבת לוותר על אמונתה, הסוהרים מפנים את זעמם ישירות כלפי האסירות ומענים אותן בצורה מרושעת אף יותר. כתוצאה מכך האסירות מסלימות את העינויים נגד המתרגלות.

המתרגלות מרחמות באופן טבעי על מצבן הקשה של האסירות. אך האם לב של מתרגלת צריך לזוז כשהאסירות מבקשות מהן לשתף פעולה ולוותר על הדאפא? הכוחות הישנים יזהו כל מושג אנושי, החזקה או רגש אנושי, יגדילו אותו לאין שיעור, ובסופו של דבר ישתמשו בהחסרה הזאת כדי לשלוט במתרגלת.

המתרגלים לא צריכים לאפשר לרוע לתמרן אותם דרך הרחמים או האמפטיה שלהם. לרוע המזל יש מתרגלים שלא יכלו להחזיק מעמד ועשו דברים נגד הדאפא כדי לעזור לאסירים, מה שבסופו של דבר הרס את הטיפוח שלהם עצמם.

המאסטר אמר ב"יסודות להתקדמות במרץ":

"זה מסוכן מאוד כשמוסיפים כל דבר שהוא אנושי לתוך הטיפוח-תרגול".  (" לחפור את השורש")

מלכודת רכה

 במקרים מסוימים האסירים מעמידים פנים שהם אדיבים, מתחשבים, עוזרים, והם בצד של המתרגל-זאת כדי לזכות באמונם. אבל מתחת לשולחן, מתוך רצונם לשרוד בכלא, הם עבדו בשיתוף פעולה הדוק עם הסוהרים כדי לרדוף את המתרגלים. מעשיהם על פני השטח מסתירים את כוונותיהם הרעות ואת טבעם המנוון.

ההבנה שלי היא שאם רק נראה את פני השטח ונתפתה לידידות השקרית של האסירים, נילכד בתוך רגשות אנושיים מסובכים. אלה מהמתרגלים השופטים את המציאות על בסיס מושגים, החזקות ורגשות לא יראו את האמת ולא יתרוממו מעבר לתחום האנוש.

בואו נסתכל על הדברים מנקודת המבט של תיקון הפא. פעולות האסירים כלפי המתרגלים אינן נוגעות רק לאנשים שרודפים אנשים, אלא זהו קרב בין הטוב לרוע ביקום. אלה ההופכים בובות של הרוע הם מעוררי רחמים, משום שהם עושים את הדבר המרושע ביותר ביקום. אם אנחנו באמת רוצים להציל אנשים, זו תהיה טעות עבורנו לשתף פעולה עם האסירים.

זה אולי עשוי להציל אותם מהתעללות על ידי הסוהרים, אבל החטאים שלהם נגד הדאפא יותירו אותם במצב המסוכן ביותר. הדרך הטובה ביותר לעזור להם היא לתת להם להבין את הרשעות של המק"ס ושל הרדיפה ולעורר את מצפונם, כך שלא יעבדו למען הרוע כדי לרדוף את הטוב.

אנחנו חלקיקים של פא וצריכים לפעול ביושר כדי להגן על הפא, להיאבק נגד הרדיפה, ולא לאפשר לאנשים לבצע פשעים נגד הפא. עלינו לסלק את הרוע מאחורי האסירים במקום להגן על מה שהם רוצים.

המאסטר אמר ב"יסודות להתקדמות במרץ":

"מזמן ראיתי שיש אנשים בודדים שלבם לא נתון להגנה על הדאפא אלא על דברים של החברה האנושית. אם אתה אדם רגיל אינני מתנגד לכך, כי זה טוב להיות אדם טוב שמגן על החברה האנושית. אבל עכשיו אתה אדם שמטפח. מאיזו בחינה אתה מתייחס לדאפא –  זהו העניין הבסיסי וזה מה שאני רוצה לציין בפניכם. במהלך הטיפוח-תרגול שלכם אשתמש בכל האמצעים כדי לחשוף את כל ההחזקות שלכם ולעקור אותן מהשורש". (" לחפור את השורש")