נזכרתי להסתכל על תסמיני מחלה עם מחשבות נכונות

קראו עכשיו

 (Minghui.org) יום אחד מתרגלת באה לאסוף חומרי הבהרת אמת בדיוק כשבעלי חזר הביתה מהקליניקה. הוא אמר שהרבה אנשים, כולל הוא, נדבקו בחצבת. הרבה חולים האמינו שזה נגרם מחיסון קוביד 19 שהם קיבלו ב-2021. המתרגלת הסכימה ואמרה: "הרבה אנשים בסין מתו אחרי שהם התחסנו".

אמרתי: "החיסון מכיל בקטריה. ב-2021 אחרי שקיבלתי את החיסון לקוביד 19 לא הרגשתי טוב. מאז הרבה פעמים היה לי חום, השתעלתי, והיה לי קוצר נשימה". 

כשהמתרגלת הלכה התחלתי להרגיש חולה. היה לי קר וחשתי רע בכל גופי. השתעלתי, אפי נזל והיה לי קשה לנשום. שכבתי במיטה ולא היה לי כוח לפקוח עיניים. לא הייתי מסוגלת לקום ולהכין את ארוחת הערב.

כשלא יכולתי לשאת זאת יותר, ביקשתי מהמאסטר שיעזור לי. זמן קצר לאחר מכן מחשבה צצה בראשי: "הודית שחוסר הנוחות הוא תוצאה מקבלת החיסון, אז את מחפשת לעצמך צרות". לפתע הבנתי שבמשך שנתיים האמנתי שחוסר הנוחות הפיזי שלי קשור ישירות לקבלת החיסון. לא היו לי מחשבות נכונות לגבי זה.

המאסטר הזהיר אותנו:

"לתלמידי דאפא אמיתיים יש אנרגיה, והם מסוגלים להשמיד קארמה ומיקרואורגניזמים המחוללים מחלות. הם שליחי הצלה בזמן הסופי הזה. הם כולם יודעים להיות רציונליים בהצלת אנשים ובהבהרת האמת". ("הישארו רציונליים")

התחרטתי שלא הפנמתי היטב את הוראת המאסטר. הפא של המאסטר הוא כמו מזון למתרגלים. אנשים רגילים לא יכולים בלי לאכול, ומתרגלים לא יכולים בלי ללמוד את הפא. מטפח לא יכול לטפח ללא הדרכת הפא. מיד הודיתי בפני המאסטר בטעותי: "מאסטר, טעיתי. אינני צריכה לנהוג כמו אנשים רגילים. עליי להשתמש במחשבות נכונות. בשנתיים האחרונות הכוחות הישנים ניצלו את הפרצות שלי וסבלתי הרבה מכאב לא הכרחי".

המאסטר אמר:

"הדאפא שאתם מטפחים בו יצר את כל הישויות החיות ביקום, חישל אלוהויות אדירות, וגם יצר את הנגיפים והחיידקים המיקרוסקופיים ביותר. באשר לך, אתה מטפח בדאפא ואתה עוזר למאסטר להציל אנשים, ובמהלך הצלת האנשים כבר עזרת לאנשים רבים לסלק חיידקים ונגיפים שהם מאות או אלפי מונים חזקים יותר מהמחלה המדבקת, אבל בנוגע למַגֵפה, אינך מצליח לטפל בזה כראוי ברמה האישית". ("התעוררו")

אחרי שנזכרתי בדבריו של המאסטר, הרגשתי לא נוח. איך יכולה בקטריה בחיסון לפגוע במתרגלים? אנחנו הולכים בנתיב לקראת אלוהות. האם תרופות של אנשים רגילים יכולות להשפיע על גוף אלוהי? הן לא יכולות. חשבתי: "מאסטר, סבלתי מתוצאות מחשבות של אנשים רגילים. אני מתנצלת שגרמתי לך לדאוג. סוף סוף הבנתי. תודה לך מאסטר, על ההוראה החומלת שלך".

אף שמחשבתי הייתה בהירה, גופי המשיך לשכב שם ללא תנועה. אחרי שישנתי במשך שעתיים הייתי בסדר. הצלחתי לאכול ארוחת ערב, כולל שתי קערות אורז, וישנתי טוב באותו לילה. התעוררתי בחצות ושלחתי מחשבות נכונות ולאחר מכן קראתי את מהדורת שבועון מינג-הווי עם ההתנסויות של "הוועידה האינטרנטית של מתרגלים מסין" [China Fahui]. הרגשתי בריאה ומלאת אנרגיה וסיימתי לקרוא את כל השבועון באותו לילה. לאחר ששלחתי מחשבות נכונות בשש בבוקר קמתי והכנתי ארוחת בוקר. הייתי רגועה וכל תסמיני המחלה נעלמו.

אני מקווה שהטעויות שלי יזכירו למתרגלים האלו שסובלים מתסמיני מחלה להשתמש במחשבות נכונות בהתבסס על הפא.