סיפורים על אנשים החוזרים שוב ושוב על המשפט "פאלון דאפא הוא טוב" במרכז מעצר

 קראו עכשיו

(Minghui.org) התמזל מזלי שהייתה לי ההזדמנות לקרוא את "ג'ואן פאלון" ולהתחיל לתרגל פאלון דאפא במאי 1996. ביולי 1999המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) החלה לרדוף מתרגלים, אבל מעולם לא התנדנדתי באמונתי הישרה בפאלון דאפא. נרדפתי על כך שחשפתי את הרדיפה והבהרתי את האמת לאנשים. הייתי עצורה במשך ארבע שנים ותשעה חודשים בסך הכולל.

התרשמתי ממפקדת של תא אחד במרכז המעצר. היא הייתה נערה צעירה עם פנים ילדותיים נאים. כשנודע לה שאני מתרגלת פאלון דאפא, היא התרגשה ואמרה בשקט: "פאלון דאפא הוא טוב!" עיניה היו מלאות כבוד.

מאוחר יותר היא סיפרה לי שמתרגלת אחת צעקה בכל יום: "פאלון דאפא הוא טוב". כל אחד במרכז המעצר יכול היה לשמוע אותה. הבנתי טוב יותר את המשימה שלי אחרי שהיא סיפרה לי את זה. עליי להפיץ את האמת לאנשים מכל השכבות החברתיות בכל מקום אליו הלכתי. מרכז המעצר הוא כמו תחנת מעבר, תחנת הצלה. אנשים באים והולכים. שהיתי בשלושה תאים במהלך שהותי במרכז המעצר וראיתי איך אסירות זכו לתועלת לאחר שהבינו את האמת וחזרו שוב ושוב על המשפט: "פאלון דאפא הוא טוב". הייתי רוצה לשתף כאן כמה סיפורים בנושא.

הסיפור על אן פנג (שם בדוי)

עיר הולדתה של אן פנג הייתה באזור הררי. היא הייתה בשנות החמישים לחייה. היא ובעלה נעצרו בחשד לגניבה. לא הייתה להם הכנסה יציבה. בנם עמד להתחתן וטקס החתונה יהיה בראש השנה. היא ובעלה הלכו לאתר בנייה ולקחו משם פלדה כדי למכור.

חשודים עצורים הם כוח עבודה חינמי עבור מרכז המעצר. פנג נאלצה לבצע עבודת פרך במשך יותר מ-10 שעות ביום ללא כל תשלום. היא לא יכלה לסיים את מכסת העבודה שהוטלה על התא שלה והאסירות איתה קיללו אותה כל יום. היא הייתה צריכה לקום לפני 6 בבוקר, לשטוף עצמה במהירות, לפני שנמסרו לה ערימות העבודה. היה עליה להתחיל מיד ולעבוד מהר. ארוחת הבוקר הוגשה דרך חור בקיר בשעה 7:30 בבוקר. היא נאלצה לסיים את מרק האורז העבש ומעט הירקות המשומרים בתוכו בכמה דקות ואז להמשיך לעבוד עד שארוחת הצהריים הועברה אליה. היא סיימה את ארוחת הצהריים במהירות והמשיכה לעבוד. היא עבדה מ-6 בבוקר עד 6 בערב ולאחר מכן היה לה שיעור לימוד עד 8 בערב.

אם האסירות בתא היו מסיימות את העבודה עד אז, הן יכלו לנוח ולהסתובב. אבל אם האסירות בתא לא היו מסיימות הן היו נענשות בכך שכפו עליהן לשבת על מיטה קשה ולא הרשו להן לזוז במשך תקופה ארוכה של זמן, לפעמים עד 11 בלילה. היו אסירות שרגליהן התנפחו. אם מישהי לא הייתה מסיימת את עבודתה, היא הייתה צריכה לעמוד במשך פרק זמן מסוים, או שלא הרשו לה לאכול כלל, או שקיבלה רק אורז לאכול. הסוהרים קיללו אותן לעתים קרובות. צעירות בשנות העשרים לחייהן לא יכלו לשאת זאת, וכמה מהן ניסו להתאבד כשהן מכות את ראשן בקיר.

אן פנג סיפרה לי שגופה כואב כל יום. לפעמים היא לא הצליחה לישון בשל הכאב. אצבעותיה היו נפוחות והיא לא יכלה לכופף אותן. זו הסיבה שהיא לא יכלה להשלים את עבודתה בזמן. היא שאלה אותי אם גם לי יש כאבים. אמרתי שאני בסדר. היא שאלה: "האם המאסטר שלך מגן עליך?" אמרתי לה: "פאלון דאפא מלמד אנשים להיות ישרים. המק"ס רודפת באכזריות את מתרגלי פאלון דאפא. הם הופכים נכון ללא נכון. אם אדם יודע להבחין בין טוב לרע והוא ישר ומעז לומר: 'פאלון דאפא הוא טוב', האדם הזה יוצא מן הכלל ויהיה מוגן על ידי הפאלון דאפא". היא מיד אמרה: "פאלון דאפא הוא טוב." היא חזרה על זה שוב ושוב במבטא החזק של עיר הולדתה.

ביום המחרת היא יכלה לאכול צהריים וערב ולא נענשה. בימים הבאים זה חזר על עצמו ואף אחד לא קילל אותה. שאלתי אותה אם היא התאוששה מהכאבים. היא ענתה: "אין לי כאבים". היא סיפרה לי שיש אנשים שמתרגלים פאלון דאפא בעיר הולדתה ועכשיו היא מאמינה בפאלון דאפא. היא אמרה שהיא נידונה למאסר ואיננה יכולה לחזור הביתה להכין את טקס החתונה לבנה. היא אמרה שהיא תחזור שוב ושוב כל יום על המשפט "פאלון דאפא הוא טוב" ותתחנן למאסטר שיגן עליה. היא התחייבה שאם תשוחרר מוקדם היא תספר לאנשים בכפר שלה את העובדות על פאלון דאפא ותבקש מהם לחזור שוב ושוב על המשפט: "פאלון דאפא הוא טוב". הערעור שהגישה הגיע עד מהרה למשפט והיא אכן יכלה לחזור הביתה.

הסיפור על שיאו פאנג (שם בדוי)

שיאו פאנג הייתה מפקדת התא. היא הייתה צעירה למדי והייתה בעבר ראש מחלקה בתאגיד ממשלתי. כשפגשתי אותה היא נידונה למאסר של כמה שנים. הבוס הגדול של התאגיד באותו תיק נידון לעונש כבד והגיש ערעור. כשהתחלתי להבהיר לה את האמת, היא סירבה להקשיב. לא התייאשתי והמשכתי לספר לה דברים בכל פעם שהייתה לי הזדמנות. בהדרגה היא הבינה.

היא השתנתה כאדם. כל יום היא שיננה שוב ושוב בקול רם: "פאלון דאפא הוא טוב" בגלוי, כאילו הרדיפה אינה קיימת. לפני ששכבה לישון בלילה היא הצמידה את כפות ידיה לפני החזה ואמרה לי באדיקות: "פאלון דאפא הוא טוב". ב"זמן הלימוד" בתא, כמפקדת התא, היא ישבה מול כולם. ברגע שהיא התיישבה, היא אמרה: "פאלון דאפא הוא טוב". מאוחר יותר היא הוסיפה עוד משפט: "מאסטר בבקשה תן לי ללכת הביתה".

כל האסירות בתא היו צריכות לשנן את חוקי הכלא ואז כל אחת בתורה הייתה צריכה לשאת נאום מול כולן. כדי לא לשתף פעולה עם הרדיפה הלא חוקית, לא צִייָתי לחוקי הכלא. לא דקלמתי את חוקי הכלא ולא לבשתי את האפוד של הכלא. מכסת העבודה לא עניינה אותי.

כשהגיע תורי לנאום, שיאו פאנג תמיד אמרה: "דודה, בבקשה ספרי לנו עוד על פאלון דאפא". נעמדתי מול כולן וסיפרתי להן שמתרגלי פאלון דאפא מטפחים "אמת-חמלה-סובלנות" ונעשים אנשים טובים. לפעמים דיקלמתי להם את "לון יו". ראיתי את התקווה בעיני כולן. העייפות והעצב שלהן נעלמו באותו רגע. שיאו פאנג הייתה אומרת אז פעם נוספת: "פאלון דאפא הוא טוב".

ככל שחלף הזמן עוד אסירות שיננו את המשפט: "פאלון דאפא הוא טוב". כמה מהן שיננו אותו בקול רם בעוד אחרות אמרו שהן משננות את המשפט בליבן. יום אחד בזמן שדקלמתי את "לון יו" נערה אחת אמרה בהתרגשות: "אני הולכת לרחף!" הן בורכו על ידי הדאפא. אסירות שוחררו בזו אחר זו. בדרך כלל תא הכיל 14 אסירות. אבל בתא שלנו הן פחתו ופחתו, כשלפעמים היו רק תשע אסירות. הסוהרים נכנסו לחרדה משום שפחדו שהתא שלנו לא יוכל להשלים את מכסות העבודה.

האסירות היו אסירות תודה מאוד לפאלון דאפא כשהן שוחררו. כשהבהרתי את האמת לנערה צעירה מוו-האן, היא אמרה שגם חברתה לכיתה תרגלה פאלון דאפא וביקשה ממנה ללמוד השיטה. הבהרתי לה עוד את האמת ואמרתי לה שאם היא תשנן שוב ושוב בכנות את המשפט: "פאלון דאפא הוא טוב", הקארמה שלה תצטמצם והיא תבורך. היא האמינה בזה. היא שוחררה זמן קצר לאחר מכן. כשהסוהר פתח את הדלת וצעק שהיא יכולה ללכת הביתה, היא לא הייתה מוכנה כלל ולא הייתה לה הזדמנות להיפרד ממני. היא ניגשה לדלת והסתובבה. היא קראה לי "דודה" עם כבוד ואז אמרה בקול שקט: "פאלון דאפא הוא טוב". לאחר מכן היא יצאה מהדלת בעקבות הסוהר.

אסירות אחרות היו כולן כמוה. הן כיבדו אותי מאוד והודו לי שסיפרתי להן את האמת ש"פאלון דאפא הוא טוב".

כששיאו פאנג שיננה באדיקות כל יום את המשפט: "פאלון דאפא הוא טוב" וביקשה ממני להבהיר את האמת לאסירות ידעתי שהיא תבורך עד מאוד. לילה אחד הייתי בתורנות. לפני שהיא שכבה לישון, שיאו פאנג הצמידה את ידיה ביחד בהה-שי ואמרה לי: "דודה, פאלון דאפא הוא טוב". באותו רגע ראיתי סצנה בעין השלישית שלי. שיאו פאנג כרעה ברך לצד המיטה, הורידה את האפוד הצהוב והושיטה אותו למישהי. לא ידעתי מה זה אומר עד שהתיק של אן פנג הגיע למשפט.

כשהסוהר הודיע בצעקה לאן פנג על משפטה, ראיתי את הסצנה הבאה בעין השלישית שלי. אן פנג החזיקה את השמיכה הירוקה שלה מתחת זרועה ויצאה מהתא. תהיתי אם אן פנג ושיאו פאנג עומדות להשתחרר. סיפרתי לשיאו פאנג על הסצנה הזו. היא אמרה שאם אן פנג תשוחרר, היא תאמין לי. כשאן פנג חזרה מהמשפט שלה, היא הניחה את השמיכה הירוקה שלה מתחת לזרועה ועזבה את התא. היא אכן הלכה הביתה. שיאו פאנג גם הצליחה בערעור שלה ושוחררה על תנאי לאחר שנידונה למספר שנים. היא שוחררה גם כן. כשפגשה את עורך הדין שלה היא כתבה על כף ידה: "פאלון דאפא הוא טוב" ואמרה למנכ"ל התאגיד שלה את אותו הדבר. המנכ"ל זכה להצלחה בערעורו ועונשו הכבד הופחת לעונש קל.

הסיפור של שיאו ג'ן

מעצר פלילי שונה ממעצר מנהלי. החשודים במעצר פלילי מואשמים בעונש פלילי. בדרך כלל הם שוהים במרכז המעצר כמה חודשים, או אפילו שנה עד שנתיים. מי שנידון לשלוש שנים בשל עבירה, מרצה את עונשו במרכז מעצר. אלה שביצעו פשעים קלים בתא שלי שוחררו. לעיתים הוחזקו במרכז המעצר גם כמה חשודים שביצעו פשעים חמורים. שיאו ג'ן הייתה דוגמה אחת כזאת. היא נידונה למאסר בשל סחר בסמים ושימוש בסמים. היא גדלה בכפר עני ולא למדה כלל בבית ספר. היא עבדה במקומות אחרים בשנות העשרה שלה, ואז פתחה עסק משלה. אבל היא הלכה לאיבוד בדרך.

כשראיתי אותה בפעם הראשונה, היא נראתה מפחידה. היא הייתה רק שק של עצמות עם פנים חסרות דם ועיניים שקועות. היא נראתה מבועתת ואבודה לגמרי. היא אמרה שייתנו לה עונש מוות או לפחות 15 שנים. גיליתי שיש בה צד נדיב וישר. הבהרתי לה את האמת. היא הקשיבה בתשומת לב רבה. כשהבהרתי את האמת לאסירות אחרות, היא גם כן באה להקשיב. לאחר שהבינה את האמת, היא התחילה לשנן "פאלון דאפא הוא טוב".

היא סיפרה לי שהיא משננת שוב ושוב את "פאלון דאפא הוא טוב" במחשבתה בזמן שהיא עובדת. היא הפכה לעובדת מהירה זמן קצר לאחר שהצטרפה לתא. עובדת מהירה היא אחת כזו שלא רק משלימה את עבודתה בזמן, אלא גם עוזרת לאחרות להשלים את עבודתן. עובדת מהירה זכתה ליחס חיובי ואוהד. הסוהר ומפקדת התא סמכו על עובדות מהירות שיסיימו את עבודת התא בזמן. גם אסירות אחרות סמכו עליהן אם לא יכלו לסיים את עבודתן. לעובדות המהירות היה יחס מיוחד שונה, כמו לשבת קדימה כדי שיוכלו לקבל ארוחות טובות יותר ואפשרו להן גם לקנות חטיפים.

שיאו ג'ן שיננה את "פאלון דאפא הוא טוב" אין ספור פעמים בכל יום. היא עברה שינוי אדיר, ושמחתי מאוד בשבילה. היא עלתה במשקל והיו לה לחיים ורודות. היא הפכה להיות נוחה, קלילה ופתוחה. אף שהייתה עובדת מהירה היא הייתה צנועה ושמחה, ולא קיללה אסירות אחרות. כשנודע לה שמתרגלים שולחים מחשבות נכונות בזמנים קבועים, היא אמרה שהיא גם רוצה. היא האמינה בפאלון דאפא. היא רצתה ללמוד כל דבר על פאלון דאפא.

שיאו ג'ן גם סיפרה לאסירות אחרות על פאלון דאפא. יום אחד עמדתי לעשות הבהרת האמת לאסירה חדשה כשהיינו בחוץ. היא פחדה. שיאו ג'ן, שהיה לידי, אמרה לה: "כולנו משננות 'פאלון דאפא הוא טוב'". האסירה החדשה נרגעה והתחילה להקשיב לי.

שיאו ג'ן התברכה בגלל מעשיה הטובים. להפתעת כולן היא נידונה רק לשנתיים על אף פשעיה החמורים. כשחזרה מהמשפט שלה היא חיבקה אותי וקפצה משמחה. היא הודתה לי שוב ושוב. ידעתי שהיא זכתה לגאולה בשל האמונה שלה בפאלון דאפא והאומץ שלה לספר לאנשים שפאלון דאפא הוא טוב. המאסטר נתן לה הזדמנות חדשה לעצמה.

אן פנג, שיאו פאנג ושיאו ג'ן ביצעו פשעים מסיבות שונות. אבל הן עדיין שמרו על האופי הנדיב שלהן, שיננו "פאלון דאפא הוא טוב" ועזרו לאחרות ללמוד את העובדות על פאלון דאפא. כולן זכו להצלה על ידי הפאלון דאפא ועונשי המאסר שלהן הופחתו. זה מוכיח שהמאסטר של פאלון דאפא הוא רחום. לא משנה מי אתה או היכן אתה נמצא. כל עוד אתה מוכן להקשיב לאמת, לעשות הבחנה בין טוב ורע ולעשות את הבחירה הנכונה, תינצל על ידי הפאלון דאפא ויהיה לך עתיד טוב.

פאלון דאפא מתפשט בעולם כבר 30 שנה. אנשים רבים חידשו את חייהם. הסטנדרטים המוסריים שלהם עלו ובריאותם השתפרה. אני כל כך אסירת תודה לפאלון דאפא. אני מקווה בכנות שאנשים נוספים ילמדו את האמת על פאלון דאפא, ישרדו אסונות שונים ויהיה להם עתיד טוב.