כשהמאסטר הודיע לנו על החשיבות של שיתוף הפעולה בין מתרגלי הפאלון הדאפא והעבודה יחד כגוף אחד, אני מאמין שאפשר לקחת משל מהרומן הסיני המפורסם "מסע למערב", שפורסם במאה ה-16.

הסיפור מתאר איך הנזיר טאנג ושלושת תלמידיו התגברו על קשיים רבים בדרך מסין להודו, בשליחותם להשיג את הסוטרות, הכתבים הבודהיסטים הקדושים.

הנזיר טאנג הוביל את הדרך, אך נראה שהיה מנהיג תמים וגרם לתלמידו המלך קוף, להתמרמרות רבה. אך הקשיים סיפקו למלך קוף סביבה טובה לטיפוח, ולבסוף עזרו לו לבצע את המשימה ולקבל את התואר "בודהא המנצח בסיכסוכים".

האם הנזיר טאנג באמת לא היה מוכשר? להבנתי, התמקדותו בהשגת הכתבים הבודהיסטים עזרו לו להוביל את התלמידים בכיוון הנכון.

אם המלך קוף האמין שהנזיר טאנג לא מוכשר דיו, והיה הולך לארגן אנשים אחרים לחפש את הכתבים, האם השמים היו מסכימים ומאשרים את הפעולה הזו? האם הוא היה מצליח להשיג את הכתבים הבודהיסטים? זה די ברור שהוא לא היה זוכה לקבל את התואר "בודהא המנצח בסיכסוכים", והיה נשאר עדיין ישות רגילה בעולם הזה.

בתשובתו לשאלה של תלמיד על אחדות, המאסטר לימד אותנו:

"תלמיד: מתרגל האמין שהתכנון של מתאם מסוים גרוע ושהוא לא יעבוד כל כך טוב בשבילנו, אז הוא ניסה לעשות דברים באופן עצמאי, ופעל על פי ההבנה שלו לגבי כיצד לאמת את הפא. אני חושב שהדרך בה הוא עושה דברים טובה לאימות הפא, אז החלטתי לסייע לו במאמציו.

המאסטר: כן, התרחשו דברים כאלו בהם המתאם לא חשב על דברים מסוימים, או שהמתאם באמת לא פעל היטב בהיבטים מסוימים. וכמה תלמידים ראו [מה חסר] ונטלו יוזמה לתקן את זה בעצמם – דברים כאלו התרחשו גם כן פעמים רבות. אבל כשהקבוצה רצתה לעשות משהו, חלק מהמתרגלים לא הסכימו, רצו לעשות את הדברים שלהם, ומשכו כמה אנשים החוצה כדי שיעבדו אתם. אני רוצה לומר לכולכם שאתם צריכים לעבוד ביחד עם אחרים לא משנה אם המתאם עשה את עבודתו באופן מספק בנושא מסוים, וביחד אתם צריכים לגרום לזה להיעשות טוב יותר. אתם לא יכולים לצאת וללכת כדי לעשות את הדבר שלכם. כל מי שעושה את זה טועה. ובתור המאסטר שלכם, אינני מקבל את זה. ("לימוד הפא בעיר לוס אנג'לס", 25 לפברואר 2006)