שיתוף התנסות מוועידת פאלון דאפא השישית לשיתוף התנסויות בישראל

מאסטר נכבד, מתרגלים עמיתים: ברכות!

אני מתרגל חדש שרק השיג את הפא. יום אחד בינואר 2008 הלכתי לאיגוד העובדים ופגשתי מתורגמנית טובת-לב. בעזרתה הארכתי את ויזת השהות שלי ומצאתי עבודה חדשה. ומה שיותר חשוב, השגתי את הפא.

שמעתי על פאלון גונג עוד כשהייתי בסין. חבל שרק עכשיו בשלו היחסים הגורליים. כשפתחתי את הספר "ג'ואן פאלון" וראיתי את תמונת המאסטר, הרגשתי תחושה של קרבה מוכרת, והייתי מאושר מעומקי לבי. אני בטוח שראיתי את המאסטר בחלום שלי.

בזמן לימוד הפא בקבוצה היכרתי תלמידי דאפא רחומים רבים. במיוחד האחות טובת-הלב יה. בתקופה שהייתי מובטל הייתי מדוכא והיא תמיד אמרה לי בחיוך: "מר י', אל תדאג. בוא לביתי ונאכל. אחרי הארוחה נלמד את הפא ונתרגל את התרגילים". הרגשתי בלבי שהמתרגלים האלה הם פשוט שונים מאנשים רגילים. אני מאושר להיות בחברתם גם בלי לאכול ולשתות!

בתוך לבי, גם אני רציתי להיעשות תלמיד דאפא ולהפוך לאדם טוב כמוהם. מאותו הזמן, בכל פעם שהיה לי זמן, הייתי לומד את הפא ומתרגל את התרגילים. בחיי היומיום שלי חינכתי את עצמי כל הזמן לפי הדרישות של ג'ן-שן-רן.

פעם אחת, עבדתי באתר בנייה. ראש הצוות אמר לי לשפוך מלט, אז ניגשתי לעשות את זה.

באמצע שפיכת המלט, פתאום העגורן שמעל לראשי התחיל להחליק כאילו הוא איבד שליטה. אם הוא היה פוגע בי, הוא היה הופך אותי לגוש בשר. ממש רגע לפני שהוא עמד לפגוע בראשי, הכבל המחזיק נתקע.

אנשים סביבי היו כל כך מפוחדים ובהלם שהם לא יכלו לזוז. אני עצמי גם הייתי מכוסה בזיעה קרה אחרי המקרה. הבנתי שזה היה חוב של חיים שהייתי חייב בחיים קודמים, וזאת היתה דרך של לקיחת החיים שלי בתור תשלום. זה היה המאסטר שעזר לי לפתור את המצוקה הזאת.

הזדמנות מוחמצת להעלות את השין-שינג שלי

יום אחד נכנסתי לוויכוח עם חבר לעבודה בגלל עניין קטן של עבודה ובאותו הזמן כלל לא התנהגתי כמטפח. לאחר מכן, קלטתי שפספסתי הזדמנות להעלות את השין-שינג שלי והתמלאתי חרטה, אז ביקשתי בליבי: אם דבר כזה יקרה שוב, אני חייב לנהל היטב את השין-שינג ולזכור שאני מטפח. אני חייב להיות מסוגל להגביל את עצמי ולהתייחס לאחרים סביבי עם ג'ן-שן-רן, להיות תלמיד דאפא שמתאים לגובה הסטנדרטים, ולאמת את הפא בכל מילה ובכל פעולה.

שינויים בגוף הפיזי

לפני שהתחלתי בטיפוח סבלתי מאולקוס ומכאבי גב תכופים. אף על פי שאלו לא מחלות רציניות, כאשר הן פרצו זה היה מאד לא נעים. נהגתי לקחת תרופות כדי לשכך את הכאב. בכל פעם שמישהו מעיר מולדתי היה מגיע לישראל, הייתי מבקש ממנו להביא לי משם ערימה של תרופות. מאז שהתחלתי לתרגל את התרגילים, לא השתמשתי באף כדור או גלולה ואני כבר לא מבזבז זמן וכסף על דברים כאלה. באמצעות לימוד הפא אני מבין שכשאדם נעשה חולה הוא משלם את הקארמה שהוא יצר בעבר. כשקארמה נמצאת על גופו של האדם, זה כמו בקבוק מלא בזוהמה שהוכנס למים. ככל שתשפוך יותר לכלוך החוצה, כך הוא יתרומם מהר יותר. אם תשפוך את הכל החוצה, הוא יעלה עד פני השטח לגמרי ואתה לא תוכל אפילו לדחוף אותו למטה.

מאסטר אמר ב"ג'ואן פאלון" (הרצאה ראשונה: "מדוע הגונג לא גדל עם התרגול"):

"ברגע שתשפר את השין-שינג שלך גופך יעבור שינוי עצום. במהלך השיפור בשין-שינג, החומר שבגופך ישתנה בוודאות. איזה שינוי יהיה? אתה תוותר על הדברים הרעים שאתה קשור אליהם. לדוגמא, אם בקבוק מלא בדברים מטונפים סגור בחוזקה ונזרק אל המים, הוא ישקע היישר לקרקעית. אתה תזרוק מעט מהתוכן המלוכלך שלו, ככל שתרוקן את הבקבוק כך הוא יצוף גבוה יותר במים. אם הוא יתרוקן לחלוטין, הוא יצוף לחלוטין על פני המים. במהלך הטיפוח-תרגול שלנו, עליך לנקות כל מיני דברים רעים בגופך, כך שתוכל לעלות למעלה. התכונה הזאת של היקום בדיוק משחקת את התפקיד הזה. אם לא תטפח את השין-שינג שלך או תשפר את רמת המוסר שלך, או אם המחשבות החולות שלך והחומרים הרעים לא סולקו, היא לא תאפשר לך להתרומם."

מאסטר גם אמר: (הרצאה תשיעית: "הארה"):

"עם מעט דה לאדם יהיה קשה אפילו להתחנן לאוכל כקבצן, כי אין דה להחלפה. אין הפסד – אין רווח!"

…עכשיו אני מרגיש שכל גופי קל, ואני מלא באנרגיה. אני גם לא מתעייף כשאני עובד. על כל אלה, אני חייב להודות למאסטר הרחום והגדול שחשף לציבור פא כל כך נפלא ופתח שער רחב ללא גבולות כלפי העולם האנושי. אני מקווה שיותר אנשים עם גורל קבוע מראש ייכנסו לפא.

לבסוף, בואו נתקדם במסירות יחדיו בדרך הטיפוח, עד שבסופו של דבר נשיג את השלמות!

הא-שי עם חמלה