שיתוף התנסות מוועידת פאלון דאפא השישית לשיתוף התנסויות בישראל

באתי מעיר בצפון סין, ובישראל עליתי אל ארץ הקודש של הדאפא.

במהלך הסתיו של השנה, בעקבות עומס עבודה כבד, סבלתי מכאבי גב. בכל יום הצלחתי להירדם רק לאחר שנטלתי תרופות. באותה תקופה חשבתי על הפאלון גונג.

סיפורי מתחיל בשנת 1997 בסין. הייתה לי קולגה, גב' לי שמה. היא ובעלה היו שניהם תלמידי דאפא. בסתיו של אותה שנה, אמה של גב' לי סבלה מסרטן במעי הגס. בעקבות הצעתה של גב' לי החלה האם לתרגל פאלון גונג.

לאחר שהתחילה ללמוד את הפא, המראה החיצוני שלה השתפר ומצב רוחה הפך לעליז יותר. היא לא נראתה חולה יותר. הרופא אמר כי היא יכולה לחיות רק עוד 6 חודשים, אך היא המשיכה לחיות עד דצמבר 1999.

לאחר שהרדיפה נגד הפאלון גונג החלה ב-20 ביולי, 1999, אמה של גב' לי פחדה מפני מעצר והפסיקה לתרגל. לבסוף, הסרטן התפשט בכל גופה, וחייה הגיעו לסיומם.

באותה תקופה גם אני רציתי ללמוד פאלון דאפא מתוך מחשבה שהדאפא יכול לרפא מחלות. אך עקב לוח זמנים עמוס בעבודה מעולם לא היה לי זמן ללכת ללמוד. אך המחשבה האחת הזאת של לרצות ללמוד דאפא זרעה בי את זרע החמלה. ייתכן שבאותה תקופה בחיי בעולם האנושי הגורל שנקבע מראש עבורי עדיין לא הבשיל, אולי לשמיים היו תכנונים משלהם עבורי, כי דבר מוזר קרה לי:

בלילה לפני שקיבלתי את פא, חלמתי חלום מוזר. בחלום, מישהו משך אותי לתוך גלגל מסתובב. היו אנשים שישבו על הגלגל (אסיאתיים, אירופאים, וכו'). לבסוף, הגלגל נעצר – מאחוריו הייתה עיר סואנת, ומלפניו בוסתן שאיננו מוכר בעולם האנושי. קבוצה מאתנו הגיעה לבוסתן, ועמדנו לקיים שם אירוע מפואר… באותו רגע התעוררתי, ומראות החלום היו בהירים מאוד. הבנתי שמישהו מצביע לי על הדרך – דרך מזהירה.

בערב אותו היום, הייתה לי תאונה קטנה. הרופא אמר לי לנוח למשך חמישה ימים. הודות לתאונה קטנה זו, חיי "המריאו" באופן משמעותי. בעזרתו של תלמיד דאפא ישראלי, זכיתי להשתתף בפעילות דאפא יוצאת דופן. התאריך היה ה-13 במאי, רק מאוחר יותר הבנתי כי זהו "יום הפאלון דאפא" – יום השנה ה-16 להפצת הדאפא בעולם. באותו היום קיבלתי ספר רב ערך: "ג'ואן פאלון".

פחות מחודש לאחר שהתחלתי ללמוד את הפא, התרחש נס במשפחתי. התקשרתי הביתה לסין, ובני סיפר לי כי הוא לא צריך להרכיב יותר משקפיים, וכי כאב הראש ממנו סבל נעלם. (הוא סובל מליקוי ראייה הקשור במיקוד עדשת העין, והרופא אמר כי יצטרך להרכיב משקפיים עד סוף חייו). אחרי ששמעתי חדשות אלו, דמעות בצבצו בעיני. היה זה נס שלא העזתי להאמין שיתרחש. הבנתי בליבי כי זוהי ברכת המורה, וביטוי של "החסד העצום של הבודהא". זה בדיוק כמו שמתואר בג'ואן פאלון: אדם אחד מתרגל, וכל המשפחה מפיקה מכך תועלת.

כעבור שלושה ימים התרחש נס נוסף – הטיאן מו שלי נפתחה. כשנכנסתי לשקט בזמן המדיטציה, ראיתי לנגד עיני שכבות על גבי שכבות של טבעות זהב. מאחוריהן הייתה מערה סגולה שהסתחררה. כשנזרקתי אל מחוץ למערה, ראיתי את המורה בשמיים, לבוש בקאסאיה ויושב על לוטוס. מתחתיו היו שכבות על גבי שכבות של תלמידי דאפא, וביניהם אחד שהכרתי. כשניסיתי לראות בבירור אם יש תלמידים נוספים שהכרתי, לפתע לא יכולתי לראות דבר. ידעתי כי זה משום שהחזקה התעוררה. במספר מקרים ראיתי את חייהם הקודמים של מתרגלים אחרים. שמרתי היטב על השין-שינג שלי, והתבוננתי בטבעיות, ללא כל החזקות.

כיום, גבי כבר אינו כואב כל כך. יש לי גם הבנה מעמיקה יותר של הדאפא. הדאפא מסוגל לא רק לסלק מחלות ולחזק את הגוף. מה שיותר חשוב, הדאפא משפר את השין-שינג, מטהר את הלב, מאפשר לבחון את החיים מחדש ולהבין את המשמעות האמיתית של החיים.

חברים יקרים, הביטו בספר יקר זה "ג'ואן פאלון"! זהו סולם שמימי המסייע לכם לעלות הישר לשמים.

אלו ההבנות שלי במהלך תקופת הטיפוח הקצרה שלי. כתבתי אותם כדי לשתף עם עמיתיי המתרגלים. אם יש משהו לא ראוי, אנא הצביעו על כך בחמלה! הא-שי.