הייתי עד לרצח של מטפח, מר וו באו-ונג, שנרצח בידיהם של השומרים במרכז מעצר בשואנג-שנג.

ב- 20 באפריל 2002 הייתי עצור באופן לא חוקי ונשלחתי למרכז המעצר בעיר שואנג-שנג. וו באו-ונג גם היה עצור שם. למעשה היה רק תא אחד בין התא שלו לשלי. מספר התא שלו היה 6 ושלי 8. ב-15 למאי, 2002, שמעתי צעקות מכאיבות לב וממושכות שהגיעו מהתא של וו באו-ונג. בתחילה הקול היה חזק, אך מאוחר יותר הוא נחלש יותר ויותר. שמעתי אותו אומר: "אתה עושה זאת בכדי להרוג אותי! אתה לא רוצה שאחיה!". מאוחר יותר היה שקט מוחלט.

לפני זמן רב למדתי שהשומרים "האכילו" בכפייה את וו, והצינור פגע בוושט, אבל למרות זאת שפך רופא הכלא, ליו, מי מלח לתוך הצינור. מרכז המעצר שואנג-שנג ידוע בשימוש במי מלח בריכוז גבוה ל"האכלה" בכפייה. (הערה: אין מדובר בהזנה, אלא בשיטת עינוי אכזרית – המת'). מטפחים מסוימים הקיאו בתאם אחרי ש"הואכלו" בכפייה. הם היו מקיאים על גופם ועל נעליהם. אחרי שהנוזל התייבש, היה משקע של אבקת מלח לבנה. אם הוושט או הקיבה ניזוקו כאשר הצינור הוכנס בחוזקה, זה היה בלתי אפשרי לשאת את הכאב של הוושט או הקיבה שהוצפו במי מלח.

ביום הבא, 50 עד 60 מאיתנו זעקו: " היכן וו באו-ונג?". הראש הפוליטי של השומרים אמר: "הוא נשלח הביתה". אמרנו:" אתה משקר! הוא נהרג מהעינוי". הראש הפוליטי אמר: "הערכתם של המומחים החוקיים הרפואיים זמינה אם יש לכם שאלות". הצבעתי על רופא הכלא, ליו, ואמרתי: " הרגת אדם בריא 25 יום אחרי שהוא נשלח לכאן. אדם אינו יכול למות מכלום". רופא הכלא, ליו, אמר בחוסר בושה: " אדם ימשיך להיות מואכל בכפייה אם הוא יסרב לאכול".

הפקידים הרשמיים של מרכז המעצר לא שלחו את וו באו-ונג לביה"ח עד שהיה כבר על סף המוות. הוא מת בביה"ח כתוצאה מעינויי ה"האכלה" בכפייה, אבל מרכז המעצר הודיע למשפחתו שהוא מת משבץ.

ביתו של וו באו-ונג היה בכפר שנג-לי, מחוז צ'ינג-לינג, העיר שואנג-שנג, פרובינציית היילונג-ג'יאנג.

רשימה של מבצעי הפשעים, תפקידיהם ומספרי הטלפון שלהם נמצאת במאמר שבקישור המצורף.

http://en.minghui.org/html/articles/2005/5/24/61134.html