לימוד הפא בוועידת הפא הבין-לאומית של 2009 בניו-יורק רבתי

לי הונג-ג'י, 7 ביוני 2009

בוקר טוב! (תלמידים: בוקר טוב, מאסטר!)

עבדתם קשה! (תלמידים: מאסטר עבד קשה!)

אני שמח לראות את כולכם, כי לא התראינו יותר משנה. (מחיאות כפיים נלהבות) בכוונה נמנעתי מלהרצות יותר מדי, כי אני מודע לכך שככל שאני מדבר יותר לעומק על משהו, כך יגדל הקושי שזה יביא לטיפוח שלכם וירבו הצרות שהגורמים של הכוחות הישנים יגרמו. הפא הועבר, והמאסטר אמר לכם שכל עוד אתם איתנים בטיפוח לפי הפא הזה, הכול יהיה שלכם. בטוח שזה המצב, אז כל עוד אתם לומדים אותו באופן רציני, זה אותו דבר כמו שהייתי מלמד אתכם ישירות. אז אחרי שהרהרתי בנושא, החלטתי שעדיף שאדבר אתכם באופן פחות תדיר, ואשאיר לכם יותר הזדמנויות להשתפר, להגיע לתובנות שלכם עצמכם, וללכת בנתיב שלכם. אבל כאשר אני מלמד את הפא לעתים רחוקות, מה שהכי מדאיג אותי הוא לא המצוקות או הניסיונות הקשים שאתם עומדים בפניהם, שאתם יודעים שהם קשים ביותר. הם לא הדבר הקשה ביותר; אחרי הכול לא משנה כמה קשה יכול להיות הקושי, הוא נגמר ברגע שאתה עובר אותו, ובנקודה ההיא הדברים ברורים לך. למעשה, לטפח בשקט בבדידות קודרת, בלי יכולת לראות תקווה, זה הדבר הקשה מכל. כל צורת טיפוח שעושים מחייבת לעבור מבחן כזה ונתיב עם מאפיינים כאלו. רק אם מישהו יכול להתמיד ולפרוץ ברציפות קדימה זה נחשב לנחישות אמיתית. קל לדבר על זה, אך ליישם זאת כרוך בקושי עצום. זו הסיבה שאומרים שלטפח כל הזמן כאילו רק התחלת לטפח, זה לבטח יביא להשגת הדרגה האולטימטיבית שלך.

כולכם ראיתם שבחברה של ימינו יש שפע של דברים שליליים, והם מדרבנים את ההחזקות של האנשים ומשפיעים על המחשבה והנשמה שלהם, גוררים את אנשי העולם ברציפות מטה. זה מחריד. תלמידי הדאפא הם מטפחים אנושיים, לא אלוהויות שמטפחות, וכאנשים שמטפחים, הם יופרעו במידה מסוימת. אם הם לא יכולים לנהל את עצמם היטב, אז הם יהיו בדיוק כמו אנשים רגילים; וכשהם יקבלו הפרעה, התנהגותם תהיה דומה לזו של אנשים רגילים. כמה תלמידים לא נתקלו ביותר מדי קשיים ובהדרגה נעשו נרפים. זה אומר שהם יצרו החזקות לפיתויים השונים של החברה האנושית, ונגררו למטה על ידי הפיתוי שלה. כמובן, לאנשים שונים יש מחשבות אנושיות שונות בזמן שהם מטפחים, והאיכות המולדת שלהם שונה, בדיוק כמו שהגישות שלהם כלפי הטיפוח הן, כמובן, שונות. הדבר היקר ביותר הוא להצליח להתקדם באופן רציף בזמן שנמצאים בסביבה המפרכת הזו, תחת לחץ, ובלי יכולת לראות תקווה. זה הדבר היקר ביותר והגדול ביותר.

גיליתי שתלמידים רבים, בתקופה הזו שבה הם לא יכלו לראות אותי, נעשו נרפים יחסית ולא כה קפדנים עם עצמם. טיפוח הוא באמת משהו חגיגי. שני כדורי ארץ עברו מאז יצירת העולם, וההיסטוריה בת-העידנים כולה הייתה כדי לחכות לרגע הסופי שהוא היום. הזמן הזה, לאמתו של דבר, הוא רק הינד עפעף או הינף יד, כפי שאלוהויות רואות זאת. אבל בממד הזה של האדם, נדרש תהליך שלוקח זמן. לא משנה כמה משהו לוקח בזמן של הממד האנושי, זה עדיין רק הינד עפעף עבור האלוהויות. שנים רבות היו צריכות לחלוף במקום האנושי הזה, וכשהזמן מתמשך, כמה תלמידים עלולים להפוך לחרוצים פחות ולהרפות קצת. אתם צריכים להיות ערניים לגבי הבעיה הזו. אני חושב שתהיו בסדר כל עוד תשימו לב לכך מעתה והלאה. מנקודת מבט אחרת, הנתיב שהלכתם בו וכל מה שעמדתם מולו ועברתם, כמו גם ההפצה הנרחבת של הדאפא, והמעשים של המטפחים שלנו – אף אחד מאלו לא יכול להיות במקרה. אנשים רגילים לעולם לא יוכלו לקבל את ההזדמנות לחוות את כל מה שאתם עברתם. התרחשותו של אירוע גדול כמו זה בעולם האנושי לא יכול בכלל להיות מקרי. חישבו על זה קצת ותראו שזה באמת לא רגיל. היות שעברתם את זה כל כך הרבה שנים, מדוע אינכם יכולים לפעול היטב בשלב האחרון של המסע? למעשה, לא להצליח להתמיד בטיפוח אינו דבר טריוויאלי. ברגע שאתם מרפים, אתם תובלו הצידה על ידי חשיבה אנושית לדרך אחורה או לדרך עקיפין, ותשתפו פעולה באופן גרוע זה עם זה בזמן שאתם מאמתים את הפא ומבהירים את העובדות.

כל אחד מהפרויקטים של תלמידי הדאפא שלנו שמבהיר את העובדות ומציל אנשים הוא התארגנות עצמית התנדבותית למען המטרה של אימות הפא ואתם ראיתם מה השגתם. גופי ורשתות התקשורת שתלמידי הדאפא הקימו, וכל מה שהשגתם, מכים בפחד את הגורמים הרעים. המק"ס המרושעת גייסה את כל מנגנוני המדינה של סין – לא רק את אמצעי התעמולה שלה – וכתוצאה מכך כל יוזמותיה ביחסי חוץ דורכים במקום. הכול קיים רק כדי לרדוף את הפאלון גונג. בעת שתלמידי הדאפא מבהירים את העובדות, הם באמת פועלים כאדם אחד מול מאה, או אפילו אחד מול אלף, והם חשפו בצורה יעילה את המצוקה הזו שהרוע יצר וכיוון אל תלמידי הדאפא. בעשורים האחרונים, המק"ס המרושעת תמיד בנתה חזות וזייפה שלום ושגשוג כדי לגרום לעולם להכיר בלגיטימיות של שלטון המפלגה המרושעת. כעת, הרוע בממדים אחרים הושמד במידה רבה, ויכולתו לשלוט על אנשים הידלדלה. לכן, עבור תלמידי הדאפא, מצב העניינים הכולל נעשה רגוע ונוח מאי-פעם. אבל כשהמצב נעשה יותר נוח, הלחץ יורד; וכשהלחץ יורד, זה עלול להוביל לתשוקה לנוחות, לרצון לקצת יותר רוגע, להתרווח קצת, ולחפש קצת הקלה. אבל למעשה, חייו של כל תלמיד דאפא קשורים בצורה הדוקה, כמו חוליות בשרשרת, לטיפוח שלו. אז כשאתה מרפה את עצמך, זה שווה ערך להרפיה בטיפוח שלך.

כמה תלמידי דאפא עובדים על פרויקטים שמטרתם להציל אנשים, והם עסוקים ועובדים קשה. אני מודע לכל זה. ואני יודע שלמספר תלמידי דאפא יש מעט מאוד זמן לנוח, והם עומדים בפני אתגרים רבים. אבל לא משנה מה, האם היום זה איננו מה שחיכינו לו? בין אם נדרת נדרים בהיסטוריה או שבאת במיוחד בשביל העניין הזה, מה שעומד מולנו ברגע זה, היום, הוא מה שתלמידי הדאפא אמורים לעשות ומה שחיכו לו זמן רב. אף על פי שמה שאתם עושים הוא להציל אנשים, אתם באותה עת מטפחים את עצמכם גם כן, אז מה שמתבטא בסביבה האנושית הזו לא יהיה כמו של אלוהויות בצורה מלאה. אם אנשי העולם יוכלו לראות את המראה האלוהי שלכם ואת הפלאים של מה שאתם עושים, זה ישבור את הקסם של האשליה שהופך את המקום הזה למקום אנושי, רגיל. במקרה זה כבר לא יהיה דבר כזה כמו שתלמידי דאפא מטפחים או מצילים אנשים, והקשיים ייעלמו. ובלי הדברים הללו, הטיפוח שלכם יהיה פחות קדוש. אז מסיבה זו אתם נראים כמו בני אדם רגילים. ויש אף יותר מזה. כפי שזה עתה אמרתי, סוג זה של סביבת טיפוח שבה אי אפשר לראות מה עומד לקרות ושרויים בבדידות מתמשכת, הוא הקשה ביותר לשאתו, והוא העלול ביותר להוביל את האדם להרפות. זהו המבחן הגדול ביותר בטיפוח.

כמובן, הגורמים הרעים בסין עדיין די משתוללים במקומות מסוימים. אף על פי שרוב הגורמים הרעים נוקו, בכמה מקומות ובנסיבות מסוימות, הם עדיין מצליחים לשלוט על אנשים רעים ולפעול בדרכים מרושעות. לכן, חלק מהתלמידים שלנו באמת ירגישו הרבה לחץ כשהם יוצאים לעשות דברים. אותו דבר נכון מחוץ לסין; כלומר אלו שהם באמת בחזית הדברים יחושו את הלחץ הזה. אבל לא משנה מה, ולא משנה באיזה סוג של סביבה הם נמצאים, כל תלמידי הדאפא צריכים לפעול היטב.

אתמול דנתי עם תלמידי הדאפא שלנו מ-NTDTV על חלק מהסיטואציות שעל הפרק. דבר נוסף בהווה שכולכם מודעים אליו, הוא שתלמידים שלא היו נחושים – אנשים שלא צעדו קדימה במשך זמן ארוך ונותרו הרחק מאחור – התחילו לצעוד קדימה בזרם קבוע כשהאקלים משתנה. בסין, לא מעט תלמידי דאפא מהאזורים שנרדפו בצורה חמורה ביותר תחת הלחץ הגדול ביותר צעדו קדימה אחרי שלא הצליחו לעשות זאת במשך זמן רב. יש גם כמה אנשים שבאו לכאן מסין, וכשהם ניסו לעבוד ביחד עם תלמידי הדאפא שמחוץ לסין עלו קונפליקטים. זה הוביל לתחושה בקרב תלמידי הדאפא ברחבי העולם שהדברים הפכו ליותר מסובכים. אבל הסיבה העיקרית לכך היא לא מצב הטיפוח שלהם.

המושגים שיש לאנשים מסין נוצרו תחת ההשפעה של תרבות המק"ס המרושעת. המושגים שלהם, דרך החשיבה, דרך החיים, וההתנהלות היום-יומית שלהם כולם נוצרו בנסיבות כאלו. האנשים בחברה המערבית או בחברות שלא נשלטות על ידי המפלגה הקומוניסטית המרושעת חיים בדרך אנושית שהיא טבעית, וההבדלים בין העמים הם רק תרבותיים. בחברה טבעית מסוג זה, האנשים חולקים דרך חיים משותפת המעריכה שמירה על שלווה, להיות טוב לב וחסר פניות, ולא להיות על המשמר עם אנשים. זה נורמלי, ולפני שהגיעה המפלגה המרושעת, הסינים גם היו כאלו. אבל בחברה הסינית של ימינו, המק"ס המרושעת כל הזמן משתמשת בשקרים, שנאה ו"מאבק" כדי לחנך את האנשים מלידה עד לבגרות. היא משתמשת ללא הפסק בעקרונות שקריים לחנך את האנשים, ותמיד עושה זאת בהתבסס על צרכיה, והתוצאה היא שהתנהגות האנשים הופכת להיות יותר ויותר בהתאם למה שהיא רוצה, בזמן שהתנהגותם היום-יומית שוקעת יותר ויותר. אבל אנשים מסוימים בסין עדיין מדברים על המסורות העתיקות, ולמעטים עדיין יש ערכים מסורתיים. קיומם של אנשים כאלו הייתה מה שגרם למהפכה התרבותית, וזו הסיבה שהתנהלו כל מיני מהלכים פוליטיים, כדי כל הזמן להלום ולהרוס את המסורות של האנשים הסינים. הנוער של ימינו גדל רק בתוך התרבות והשקרים של המפלגה, וצורת המחשבה שהם יצרו בתוך השקרים האלו, וגם ההתנהגות שלהם והדרך שבה הם מתנהלים, עומדים בניגוד חריף לאלו של אנשים מאומות אחרות. בחברות אחרות, כששני אנשים נפגשים פנים אל פנים, הם יכולים לדבר בפתיחות על כל דבר, ואפילו אם הם לא הכירו זה את זה קודם לכן, הם יכולים לדבר בצורה כנה וגלויה. זה פשוט בלתי אפשרי עבור אנשים בסין. תלמידים מחוץ לסין לא מבינים את התלמידים משם, ולא מצליחים להבין את מה שהם אומרים ועושים, ותוהים, “איך הם יכולים לעשות דברים ככה? למה האיש הזה כל כך מוזר?” למעשה הסינים שהכריחו אותם "להיאבק" ולגנות זה את זה במשך מהלכים פוליטיים מרובים של המפלגה המרושעת, ואחרי שעברו רדיפה כזו, אטמו את עצמם מכוח ההרגל; וזה במיוחד כך במהלך רדיפת תלמידי הדאפא. אבל תלמידי הדאפא צריכים להתחשב זה בזה. ומנגד, אלו מסין, שנוצרה אצלם מנטליות שכזו בסין, לא יכולים להבין את האנשים בחו"ל, ותוהים, “איך הזרים האלו יכולים להיות כל כך טיפשים?”. הם גם לא יכולים להבין את הסינים שהיו מחוץ לסין במשך זמן רב, והם שואלים את עצמם, “איך זה שהם עושים דברים בצורה הזו?” אכן, בתור בני אדם, כולם צריכים פשוט לנהוג בצורה נורמלית. זה תחום שבו עליכם להתחשב זה בזה ולשתף פעולה היטב.

בגלל צורת המחשבה השונה שיש לתלמידים מסין, שיתוף הפעולה הלא מוצלח, הדרך הלא נורמלית שלהם להסתכל על דברים, והעובדה שהם תמיד רבים עם אנשים ושהם סוגרים את עצמם, כמה תלמידי דאפא מחוץ לסין תוהים אם התלמידים מסין הם מרגלים. במקומות רבים זה עורר סערה וגרם להפרעה די גדולה. אני חושב שאתם יודעים מה שאמרתי בעבר, כלומר, שאני אציל גם את המרגלים. הוא אולי מרגל בחיים האלו, אבל בחיים הקודמים שלו אולי הוא היה יוצא מן הכלל. והם כולם באו לכאן בשביל הפא. אז, למה שנשפוט אותו רק על בסיס החיים האלו? האם במקרה כזה אנחנו לא צריכים להציל אותו יותר? פשוט יש לו מקצוע שונה, זה הכול. כמובן, מה שהוא עושה בעבודתו זו באמת יכול לגרום נזק ומשמעותו שהוא ביצע חטאים נגד הדאפא. אבל אני חושב שהפא הזה הוא עצום ושזה החוק הגדול של היקום, אחרי הכול, אז הוא יכול לפתור כל דבר. כל עוד אתם יכולים לפתוח את הלב ולהיות סובלניים, אני חושב שכל דבר יכול להשתנות. בעבר כשהפצתי את הפא בסין, היו כל כך הרבה תלמידים שהיו חברים במפלגה המרושעת וחברי סגל ותיקים בצבא האדום, היו הרבה מזכירי מפלגה, הרבה תלמידים ממשרד ביטחון המדינה ומשרד ביטחון הציבור, והרבה תלמידים מהצבא – אפילו מהאגף השני והאגף השלישי של מודיעין המטה הכללי של הצבא. זה לא שהם באמת עברו לצד השני בזמן הרדיפה, אלא שהם פחדו והפכו למבולבלים מול הלחץ. האיש הזה הוא בן אדם, אחרי הכול, והוא מסוגל לעשות כל דבר תחת לחץ. ברגע שהוא יצטלל, הוא בטוח יחזור. זה רק עניין של זמן.

להציל אנשים זה בדיוק זה, להציל אנשים, ואילו לברור מי כן ומי לא, לא יהיה חומל. זה במיוחד נכון עכשיו, כשהחברה האנושית הגיעה לנקודה זו בה הכול מתפרק. הקריטריון היחיד כעת הוא מה האדם עצמו רוצה. דיברתי על זה רק אתמול. אמרתי שההיסטוריה מעולם לא חזתה בעידן שבו האנשים נעשו כה רעים, כפי שהם היום. וזה במיוחד נכון לגבי האנשים בסין, שהתמוטטותה המוסרית הגורפת הגיעה לשפל של כל הזמנים. אם אתה הולך ברחוב ומסתכל על המחשבות של אנשים, רק למעטים מהם יש דברים טובים במחשבה, רבים חושבים על דברים רעים בכל רגע ורגע, ורוב מה שהם עושים הוא רע. החברה ככלל דוחפת את הדברים האלו, והמפלגה המרושעת מושכת את האנשים למטה. אז עבור תלמידי הדאפא, הרדיפה הזו תאפשר להם, לא משנה מה – לא משנה כמה סבל פיזי או עינוי נפשי היא גורמת להם, ולא משנה כמה הרדיפה חמורה – לסלק את הקארמה שלהם ולהתקדם לקראת השלמות המלאה. מה שמחכה לתלמידי הדאפא הם כל הדברים הטובים ביותר. האין זו המטרה של הטיפוח שלכם? אבל, לפי הסידורים המרושעים של הכוחות הישנים, הרדיפה נגד העולם שמבוצעת על ידי המפלגה המרושעת – במיוחד נגד האנשים הסינים – שנוצרה על ידי הכוחות הישנים כדי לכאורה "לעזור לתלמידי הדאפא להשיג את השלמות המלאה" אין שני לה בחומרתה. בכך שהיא משחיתה את האנשים וגורמת להם לבצע חטאים נגד הדאפא, האם היא לא דוחפת את האנשים הסינים לקראת הרס? אף על פי שאלו היו הכוחות הישנים שתכננו את הרדיפה המנוולת הזו, זה בכל זאת בגלל תלמידי הדאפא שהאנשים הסינים נשאו חרפה כזו וסבל כזה. אז מנקודת המבט הזו, האם אתם לא צריכים ללכת להציל אותם? האם תלמידי הדאפא לא צריכים לפתוח רחב את לבם? האין אלו שמבצעים את הרדיפה, למעט ראש הרוע, לא בעצמם מטרות של הרדיפה?

לכן רציתי להצביע על כך שכעת, כאשר לרבים מן הפרויקטים חסרים אנשים, לכמה תלמידי דאפא שבאו מסין עדיין אין מקום בפרויקט. הייתי אומר שאתם לא צריכים לדאוג אם הם עברו "טרנספורמציה" או לא. כל עוד האדם עזב את הסביבה המרושעת, הוא יחזור להיות צלול ויחוש חרטה. אפילו שזו הייתה חרפה, הוא צריך שתינתן לו הזדמנות לחזור. אחרי הכול, למטפחים חייבות להיות מחשבות אנושיות כדי שיוכלו לטפח. הנקודות הכאובות של אדם כזה עלולות להיות רגישות כאשר ידרכו עליהן, ולפעמים האדם הזה אפילו יגן על עצמו עם טיעון כזה או אחר, מחשש לגינוי. אז, לא משנה איך הוא יצא משם, עדיין צריך לאפשר לו להיכנס לסביבה הזו של תלמידי הדאפא. אתם לא יכולים לדחוף את האנשים האלו החוצה. במקום זאת, עליכם להתקרב אליהם ולהראות להם חום. לא משנה מה הם חושבים או עושים, ולא משנה כמה שונה צורת המחשבה שלהם, הם בהדרגה ילמדו להכיר ולהוקיר את הדרך בה אנשים בארצות אחרות חיים את חייהם. הרחיבו קצת את לבכם ומחשבתכם, כי הם תלמידים עמיתים שלכם, הם תלמידי דאפא של המאסטר. אתם צריכים להראות כלפיהם סובלנות. אם אתם באמת מרגישים לא נוח לשים מישהו כזה בפרויקט מסוים או לבקש ממנו לעשות דברים מסוימים, אז אתם יכולים לברר עם תלמידי הדאפא בסין מהאזור שלו לגבי הנסיבות הספציפיות שלו. כל עוד הוא היה תלמיד דאפא במקור, אז אני לא חושב שלערב אותו יגרום לבעיה. הדאפא יכול לחזק אפילו יהלום, אז האם זה יכול להיות שאנחנו לא יכולים לעזור למישהו אחד כזה להשתפר? אף סביבה לא יכולה להשתוות לזו של תלמידי הדאפא. כל עוד המחשבות הנכונות שלכם, כתלמידי דאפא, ייעשו קצת יותר חזקות ותשתפו פעולה קצת יותר טוב עם פחות קונפליקטים, הכוח של מאמציכם להציל אנשים יגדל.

כיום כמה מהפרויקטים שלכם דורשים הרבה עבודה קשה. במיוחד יש לציין את הפרויקטים של התקשורת, הדורשים כמות גדולה יחסית של אנשים. כדי שגוף תקשורת באמת יוכל להשיג את האפקט של הצלת יצורים חיים ובאמת ימנף את נקודות החוזק של גוף תקשורת, אתם צריכים להשיג אחיזה מוצקה בחברה הרגילה. להשיג אחיזה מוצקה בחברה זה לא משהו שרק משלמים לו מס שפתיים. אלא, זה משהו שאתם צריכים באמת לפעול בשבילו. אם אתם רוצים להשיג אחיזה מוצקה בחברה הרגילה, אתם צריכים להפעיל את הגוף הזה היטב. המטרה הסופית ונקודת ההתחלה בשביל כל חברה בחברה הרגילה היא לעשות עסקים ולהרוויח כסף. אף על פי שנקודת ההתחלה שלכם היא להציל אנשים, אתם עדיין צריכים להתבסס היטב בחברה, להיכנס למחזור כספי חיובי, ולהתאים לשיטות הניהול של החברה עד כמה שאפשר. אם משהו לא היה ממש נכון עבור החברה האנושית, בטוח שלא היו מאמצים אותו בצורה נרחבת. לכן, כשכולם משתמשים בשיטות ניהול מסוימות זה אומר שהן מתאימות לצרכי האנשים ושהאלוהויות מרשות תבנית כזו בחברה. במאה או מאתיים השנים האחרונות, הדרך שתאגידים פועלים הוכיחה את עצמה כבת קיימא, ואפשר להגיד שזו התוצאה של מה שאנשים רגילים למדו מהניסיון. אז למה אנחנו לא יכולים ללכת בעקבות המוסכמות הללו כשאנחנו מנהלים את שלנו?

לתלמידי הדאפא כולם יש אותה המחשבה, “אנחנו נרוץ לקווי החזית, לא משנה כמה קשה או מתיש זה יהיה או אם משמעו לילות ארוכים ללא שינה – אנחנו יכולים, וגם נעשה, כל מה שצריך". אבל, כשזה מגיע לניהול, הם מהססים. האם לא אמרתם שאתם תוכלו לעשות כל מה שצריך? (הקהל צוחק) האם לא עברתם כולכם מהמצב שאתם לא יודעים איך לעשות משהו למצב שאתם יודעים? אז למה אתם לא יכולים לעשות את החלק הזה היטב? רק על ידי תפעול גוף התקשורת היטב הוא יוכל להתחזק ולהשיג יותר מההשפעה הרצויה. כמה זמן מבוזבז כעת על חיפוש איך לאפשר לו להמשיך לתפקד, וגיוס כסף כדי לקיים אותו – כמה זה קשה! אם באמת תקדישו מחשבה ומאמץ לזה, אז אני חושב שהתוצאה תהיה מצוינת. בין אם מדובר בחיפוש חסויות או בהשגת מודעות, כל העבודה הזו מאחורי הקלעים להשיג הון לחברות התקשורת שווה לזו של אלו המשמשים בתור הפנים הציבוריות של החברה – המוסריות האדירה היא בדיוק אותו הדבר. בטוח לא יכול להיות שהמוסריות האדירה של מישהו היא גדולה יותר רק משום שהוא כותב כתבות, עובד כעורך, משמש כמתרגם, מופיע לעתים קרובות בכלי תקשורת זה, או משום שיש לו איזו משימה נבחרת. כל אלו מכם שמשתתפים בגוף התקשורת הזה, כתלמידי דאפא, אתם אותו הדבר, לא משנה איזו משימה אתם עושים.

אבל כשאתם מתמודדים עם הנושא הזה שתמיד בלבל אתכם, ברגע שאתם רואים את האתגרים בהמשך הדרך, כשאתם מודעים להם לגמרי, אתם נסוגים במקום לדחוף קדימה, ולא רוצים לעשות זאת. אני רוצה לומר לכם כאן, כמאסטר, שאני תומך באופן מלא בניהול טוב של חברות התקשורת. אמרתי לאנשים האחראים לגופי התקשורת שהם צריכים להשקיע מאמץ מסוים בזה אך יש אנשים נוספים שלא כה ברורים בנושא, ויש לכם חשיבה קצרת טווח, כלומר, “כשתיקון הפא דורש משהו, נעשה את זה. כשנסיים אתו, אז סיימנו". אבל לא כך הדברים עובדים. כשתלמידי הדאפא עושים משהו, זה אף פעם לא נעשה רק למען הדבר הזה עצמו. בכל מה שאתם עושים, עליכם לשקול את ההווה וגם את העתיד, ואתם צריכים לשקול את המשימה עצמה וגם את כל מה שקשור אליה. כרגע משתמשים בתבנית התרבותית הזו להציל אנשים ולאמת את הפא, אבל האם התבנית הזו לא תושאר לעתיד? האם היא לא תינתן לאנשים של העתיד ללכת בעקבותיה?

ויש נושא ניהולי נוסף הקשור לדרך שאתם מתפעלים חברת תקשורת. לכולכם יש גישה כזו, “אם אני רוצה לעשות משהו, אני אעשה את זה. אבל כשמישהו אומר לי מה לעשות, אני לא אעשה זאת". איך זה יכול לעבוד? אתם תלמידי דאפא. כשאתם עובדים בחברה רגילה, אתם עושים כל מה שהבוס אומר לכם. אז איך זה יכול להיות שבפרויקט דאפא, כשעושים משהו בשביל דאפא, אתם לא מקשיבים כשמישהו אומר משהו, אומר לכם לעשות משהו, או נותן לכם משימה לבצע? רק חישבו על זה: האם זה נכון? אם אנחנו רוצים להשיג אחיזה בחברה ושגוף התקשורת הזה יוכל למלא את תפקידו בצורה יעילה יותר, אז עליכם להפעיל אותו באמצעים רגילים. זה מה שאני אמרתי לתחנת הטלוויזיה, לתחנת הרדיו, לעיתון האפוק טיימס ולשאר גופי התקשורת. זה היה משהו שאמרתי להם. אם אתם רוצים להשתמש בצורות [כלי התקשורת] האלו להבהיר את האמת ולהציל אנשים, אז עליכם לאמץ את הגישה הזו. כל מה שאנשים רגילים עושים או איך הם מנהלים חברה, כך עליכם לעשות זאת. רק שהמניע שלכם הוא להציל אנשים. שם טמון ההבדל.

ניסיון חיים אמיתי הראה שסגנון הניהול האנושי הוא די יעיל, אז למה אתם לא משתמשים בו? אולי התבנית הזו לעשיית דברים תישאר לעתיד. אבל אם אתם אומרים לי שבתהליך הניהול שלכם אף אחד לא מקשיב לאף אחד, אז האם אפשר יהיה להעביר את התבנית הזו לעתיד? לא, זה לא יעבוד. אם אנשים לא רוצים להקשיב בכל פעם שאתה נותן להם משהו לעשות והם רק רוצים לעשות את מה שבא להם, וכל אחד עושה את הדברים בדרך שלו, האם זה יוכל אי פעם לעבוד? כמו שהאגרוף הזה יוצא – הוא חזק כשכולם מהודקים ביחד. (מאסטר עושה אגרוף). אבל אם אתם אומרים שזה רוצה לעשות את זה, וההוא רוצה לעשות את הדבר ההוא, והבא אחריו משהו אחר (מפשק את חמש האצבעות ומצביע לכל אצבע), אז זה יהיה חלש, וברגע שה[יד] תישלח, היא תיהדף, נכון? צריכה להיות לכם תכנית ואתם צריכים לארגן את הדברים, לתאם היטב, ולשתף פעולה היטב אחד עם השני.

יש אנשים שאולי יחשבו, “למה אני צריך להקשיב לו? אני חושב שטיפחתי טוב ממנו". אתם לא צריכים לומר את זה. רק מישהו שטיפח היטב יהיה מוכן לבצע כל משימה שנותנים לו, [וזה שאתה חושב ככה] רק מוכיח שלא טיפחת היטב. אני אמרתי שחברות התקשורת שאתם מפעילים אינן מיסודן חלק מהדאפא, ושהחובות שבאים עם התפקיד שקיבלת לא מייצגים את רמת הטיפוח שלך. אתם תלמידי דאפא, והתאספתם מרצונכם החופשי למען המטרה של הצלת יצורים חיים ואימות הפא. בניתם את הפרויקט הזה להציל אנשים ולאמת את הפא. כך יש להסתכל על הדברים. כיוון שהחברה אינה חלק מהדאפא, היא צריכה להשיג אחיזה מלאה בחברה, ולהיות רגילה. למה שמשהו רגיל לא ינוהל בשיטות רגילות? העבודה של אדם רגיל לא מעידה על כמה גבוהה הייתה הרמה שלו בשמים, וגם לא מעידה על כמה גבוהה הרמה הנוכחית של מטפח או כמה טוב הוא טיפח. כיוון שאתם מבינים את העיקרון הזה, ויודעים שזה שמישהו מנהל אתכם איננו אומר שהוא טיפח למקום גבוה יותר, אז האם צריכים עדיין להיות עניינים של אי שביעות רצון או קנאה מעורבים כאן? זה בסדר שמישהו מנהל אותך, משום שזה למען הדאפא. האין תלמידי דאפא אמורים להיות מסוגלים להתאים את עצמם לנסיבות שונות? כשעומדים בפני רדיפה חמורה בכלא, כשהאנשים הרעים הכו אתכם, קיללו אתכם ואמרו לכם מה לעשות, האם נכנעתם לאי שביעות הרצון אז? אז מדוע במצב הזה, כשאתם מעורבים במשהו כזה קדוש, אתם לא יכולים לעשות את זה??

היום יש לפני תלמידי דאפא רבים מאוד, אז רציתי להבהיר את הדברים. פעלתם טוב מאוד עם גופי התקשורת וכבר הייתה לכם השפעה עצומה בהצלת יצורים חיים. אז זה משהו שצריך להיעשות היטב. השאיפה של מאסטר היא שאתם תביאו אותם לאחיזה יציבה בחברה ותהפכו אותם לעסקים יציבים עם מחזור חיובי, וכך תאפשרו שתהיה להם השפעה אף גדולה יותר והם יפעלו עוד יותר להצלת יצורים חיים. זה מה שרציתי להגיד. לגבי ניהול הדברים, צריכות להיות לכם מחלקות, רמה ניהולית, ואנשים שעושים את העבודה בפועל. התפקידים הם שונים, אבל לכולם יש המטרה המשותפת של אימות הפא. אלו שמנהלים את הדברים ואלו שמבצעים את המשימות מקבלים אותה מוסריות אדירה. אתם תומכים בתבנית של גוף התקשורת ומשתמשים בה להציל יצורים חיים, אז ההשפעה שלכם היא אותו הדבר.

יש לי הרבה מה להגיד, אבל כל מה שאומר על נושא מסוים ייתן יותר מדי דגש עליו. לא אדבר עוד הרבה. רק רציתי לדבר במונחים כלליים על המצב כרגע. אם יש לכם שאלות שאתם ממש מרגישים שיש צורך לשאול, או דברים שצריכים להיפתר בדחיפות, תוכלו עוד מעט להעביר אותם על פתקי נייר, ואני אענה עליהם בשבילכם. (מחיאות כפיים)

כשמסתכלים על מהות המצב הנוכחי, אנחנו יכולים לראות שהגורמים של הרוע גמורים ושצל הרפאים הזה של המק"ס המרושעת הושמד. רק כמה מהמסרים שלו עדיין מתקיימים – לדוגמה, בכמה מהספרים שלו או תמונות מהעבר – יחד עם הגורמים הרעים שלו, אף על פי שרוב הגורמים הרעים האלו הושמדו. הנזק שנגרם לתלמידי הדאפא מגיע מהבלגן של רוחות נמוכות ושדים רקובים, שהם לגמרי שפלים, שקיימים במקומות הנמוכים שהושפעו על ידי תיקון הפא. הדברים האלו נשלטים ישירות על ידי גורמים רעים, והגורמים הרעים הישנים של רמות אפילו יותר גבוהות פועלים שכבה אחרי שכבה. אבל בסין, צל הרפאים הרע של המק"ס כבר מזמן התחסל. כפי שאתם יודעים, יש גורמים של צל הרפאים הרע מאחורי המפלגה המרושעת. מי העז פעם להגיד שהמפלגה המרושעת היא לא טובה? אנשים לא היו מעזים לומר שום דבר, אפילו מאחורי דלתיים סגורות בבית שלהם. אנשים פחדו אפילו רק לחשוב על זה, והייתה להם תחושה שצופים בהם. אבל עכשיו, כולם – מהרשויות המרכזיות של המפלגה המרושעת ועד האנשים הפשוטים – מעזים לקלל אותה בפומבי. בכל פעם שהם מתאספים ביחד, הם מקללים את המק"ס המרושעת. מכך רואים שהגורמים הרעים ששלטו על אנשים כבר לא קיימים, שהם מחוסלים. אז מדוע הכוח הפוליטי שלה עדיין קיים? זו רק כנופיה של בריונים שרוצה לדכא ולנצל את האנשים ולהישאר בשלטון – זו כנופיה מושחתת באופן קיצוני בפעולה, הנאחזת בשלטון. היא משחקת לידיהם של הכוחות הרעים של היקום הישן, המנצלים את המחשבות הרעות שלהם ומשתמשים בהם כדי ליצור לחץ ולשמור על האקלים המרושע עבור תלמידי הדאפא שעוד לא צעדו קדימה או אלו שלא טיפחו היטב. החברה הזו היא עכשיו רקובה עד היסוד.

אם הייתי מסיים את העניין הזה עכשיו, יותר מדי חיים של העתיד היו מושמדים. האנשים האלו שירדו למטה לקבל את הפא, האנשים האלו שבאו בשביל לקבל את הפא, אז באו לשווא. לא משנה מה החיים האלו עושים עכשיו, הם היו, בהתחלה, אלים. הם ראו כמה מפחיד פה, אבל הם עדיין העזו לקפוץ ישר פנימה – הם העזו לבוא. מדוע? משום שהייתה להם תקווה בתיקון הפא ובדאפא, והם באו מתוך אמונה עמוקה. לא משנה איך הם מתנהגים עכשיו, אנחנו צריכים להסתכל איך היו הדברים בהתחלה ולהסתכל על ההיסטוריה שלהם – איך החיים האלו היו בעבר – ולעשות את המיטב שביכולתנו להצילם. זהו החוק הגדול של היקום, אחרי הכול, ועבור אינספור היצורים החיים, זו הזדמנות שקשה להשיג. היא כאן רק הפעם הזו, ואם הם יוכלו להישאר, הם יישארו; אם הם לא, אז הם ייעלמו לנצח. אז אני מרגיש שאנחנו צריכים להמשיך לעשות את זה ולהמשיך להציל אותם. אם האנשים שקיבלו את הפא היום לא היו אתם אלא אחרים, ואתם הייתם אלו בנסיבות האלה והייתם חלק מהאנשים הרגילים, חשבו על זה: האם לא הייתם ראויים לרחמים? ולגבי האנשים הסינים, שסובלים את הרדיפה החמורה ביותר, הם נרדפים במידה הזו רק מפני שהכוחות הישנים מנסים להפריע לכם. אז יש אפילו הצדקה גדולה יותר שאתם תצילו אותם. כרגע, ברור שאתם צריכים לעשות היטב את שלושת הדברים ולטפח את עצמכם היטב. שיהיו לכם מחשבות נכונות חזקות. כשאתם מטפחים את עצמכם היטב, המחשבות הנכונות שלכם יהיו כמובן חזקות. לכן לגבי כולכם, להציל יצורים חיים זו האחריות שלכם והמשימה ההיסטורית שלכם, וזה משהו שהוא בו זמנית אדיר ומפרך.

אתם יודעים שזה לא קשה לנו להציל אדם; הקושי טמון בהפרעה ובלחץ של הרוע. כשאדם מצליח להבין את האמת ולהינצל, משמעות הדבר היא, כשמדברים ברמה היסודית, שכל החיים במערכת הקוסמית שמאחוריו שהוא מייצג ניצלים יחד אתו. משמעות הדבר היא שמספר לא ניתן למדידה של יצורים חיים ומערכות עצומות – כל כך הרבה חיים – ניצלים. זהו גורם כה מרכזי שהוא מקשה על האדם לקבל הזדמנות לשמוע את האמת ולהבין מה נמצא מולו. הצורה היא של גורמים רעים שונים שמפריעים להבהרת האמת שלנו, אבל במהות הסיבה היא נוכחותו של גורם מרכזי כזה מאחורי הכול. רק עכשיו אמרתי שהאחריות של תלמידי הדאפא היא אדירה ושהמשימה ההיסטורית הזו אינה משהו שכל אחד יכול לקחת – רק תלמידי הדאפא ראויים. זה מפואר, באמת מפואר.

אני רוצה להזכיר משהו כבדרך אגב. זה משהו שלא דיברתי עליו אתכם בעבר. דיברתי על משהו בפגישה אתמול, ואני צריך לחזור עליו היום. אחרת הוא יופץ בצורה לא מדויקת. בעבר, כחלק מתיקון הפא, אלוהויות בכל רמה התייחסו לנושא של קביעת מה יקרה עם המין האנושי לאחר תיקון הפא, ואלוהויות ברמה מסוימת תכננו שיהיה יום דין סופי גדול. ניתן למצוא זאת במסורת המערבית, שאומרת שהמין האנושי יעמוד בפני יום דין גדול. אך הוא לא יהיה מוגבל למין האנושי: כל היצורים של כל שלושת העולמות יעמדו בפניו. אפילו אנשים שנפטרו יוחזרו לחיים ויעמדו בפני הדין. יום הדין הזה יהיה הסיכום המסיים של כל מה שהתרחש מאז יצירת העולם, ויקיף את ההתחלה וההפצה של הדאפא וגם יציין את סיום הצלת היצורים החיים, ובפרט, הוא יקיף את כל מה שיצורים בזמן הסופי של תקופת תיקון הפא עשו – כולו יוצג באופן מלא. כשאני דיברתי על "יצורים חיים", השתמשתי במונח הזה באופן רחב, מקיף הכולל כל דבר ביקום. לא משנה אם המדע של האדם קורא למשהו אורגני או אי-אורגני, האמת היא שהכול חי. החיים של הממדים הרבים, כל היצורים החיים, באו בשביל הדאפא הזה; וסביבות החיים עצמן, שניתנו לכל היצורים החיים, נוצרו למען הדאפא הזה. אז הייתי אומר שבסיכומו של דבר, כולם יצטרכו לעמוד בפני הדין הזה. לא הזכרתי את זה בעבר בזמן שלימדתי את הפא, משום שהתכנונים שנעשו ברמה המסוימת ההיא כבר לא נחשבים; בסופו של דבר אני אקבע מה ייעשה. הדין הסופי שהם תכננו לא הוגבל לשיפוט של אלו שישחקו תפקיד מתנגד או שלילי, או אלו שיעשו דברים רעים. גם אלו ששיחקו תפקידים חיוביים יצטרכו לעמוד באותה מידה בפני הדין. מול מה הם יעמדו? הנה דוגמה. בעוד שייתכן שאתה ממלא תפקיד חיובי בזמן תיקון הפא, תישאר השאלה: האם מילאת את האחריות שלך במידה המרבית? דוגמה אחרת היא, אלו שבאו לכאן להיות תלמידי דאפא: מה היה הנדר שנדרת? האם כיבדת את הנדר הזה? מה האדון הבורא דרש ממך? האם פעלת כפי שהאדון הבורא דרש? אם לא כיבדת את הנדר המקורי שלך או פעלת כפי שהאדון הבורא דרש, אז לא השלמת את מה שהיית אמור לעשות ולמעשה רימית את האדון. משום שלו גרמת באותה תקופה הפסדים למצב באזור המקומי שלך, להתקדמות תיקון הפא, וליצורים החיים שלפיכך לא ניצלו, ולו הבאת נזק או הרס לרמות שונות של היקום, יהיה עליך לתת על זה את הדין. דיברתי על זה אתמול, והייתי צריך לחזור על כך היום בשבילכם אחרת זה יופץ בצורה לא מדויקת. לא דיברתי על כך בעבר ולא רציתי להיכנס לזה, כי אני יודע שכולכם עברתם כל כך הרבה. אבל בסופו של דבר, לא משנה איך תצטרך לעמוד בפני תיקון הפא ובפני עצמך, אם לא פעלת היטב, באמת יראו בך אחראי לכך.

בהמשך, אתם יכולים להעביר את הפתקים שלכם ואני אענה על השאלות שלכם.

תלמיד: הייתי רוצה לבקש מהמאסטר לדבר על התפקוד והמשמעות של מופעי ה-Shen Yun בנקודה הזו בהיסטוריה של תיקון הפא.

המאסטר: כעת כבר כולכם ראיתם שבכל אחד המופעים של Shen Yun Performing Arts יש לפחות מאות אנשים בקהל, ובדרך כלל יש יותר מאלף, או אפילו אלפיים או שלושת אלפים, ולעתים המספר גדול יותר מחמשת אלפים, תלוי בגודל האולם. לא משנה כמה יש, אחרי שהם צופים במופע, אצל יותר מתשעים אחוז מאלו שנוכחים משתנה הגישה כלפי הדאפא, והם הופכים ברורים לגבי מהי המפלגה המרושעת; האנשים הופכים לחיוביים לגמרי. יהיה באמת קשה להשפיע על כל כך הרבה אנשים בבת אחת באמצעות הבהרת האמת בלבד. רק חישבו כמה תלמידי דאפא נחוצים, כשכולם מבהירים את האמת בו זמנית, כדי להשיג זאת? כמובן, אין הכוונה שלכלי התקשורת שלנו לא הייתה השפעה גדולה. אלא שכרגע אין דבר מלבד מופע ה-Shen Yun שיכול ליצור השפעה גדולה ומיידית כל כך כפי שתיארתי.

החוויה של כל אחד בצפייה ב-Shen Yun היא שונה. סינים שיושבים בקהל מבינים אותה ברמה הרציונלית. הטוּב והיופי הטהורים של מה שמתרחש על הבמה פשוט מהממים גם במובן האפקט הוויזואלי וגם ברגשות שהוא מעלה, במיוחד משום שהוא בנוי לחלוטין על המורשת התרבותית [של סין] בעלת ההשראה השמימית, אין בו אפילו רמז של תרבות המפלגה, והוא משהו באמת אנושי וחלק מהמורשת האנושית. אז כשהמופע מראה את החמלה ועוז הרוח הגדולים של תלמידי הדאפא, ואחרי שהוא חושף את השקרים של המק"ס המרושעת, הוא באמת נוגע בלבם של הסינים בקהל. גם מערביים ואנשים ממוצאים אחרים חווים חוויה עוצמתית מאוד, וכמה מהם אפילו רואים באמת, בזמן שהם צופים, מרותקים, ישויות שמימיות על הבמה. הם מעולם לא ראו בשום מקום אחר מלבד במופע של ה-Shen Yun אמנים ברמה כזו, ובעלי סוג כזה של חיוביות, מופיעים על במה. אחרי שהם צופים, רבים מהם אומרים דברים כמו, "זה היה שמימי", "אלוהים היה אתם", "זה נותן לנו תקווה לעתיד", או "ה-Shen Yun מחייה את האמנויות". רבים מאלו שאומרים את הדברים האלה הם אנשים ידועים, ולא מהסוג הנוטה לדבר בקלות דעת. ולכמה מהם זה נוגע כל כך בלב שהם מוחים דמעות כשהם מדברים על זה. כל אלו מעידים על כך שהמופעים באמת משיגים את מה שתיארתי. אז אנחנו יודעים שמופעי ה-Shen Yun יכולים באמת להשיג את ההשפעה של הצלת אנשים. אז כתלמידי דאפא, כשאנחנו לוקחים בחשבון שסיור הופעות אחד של ה-Shen Yun יכול להציל מאות אלפי אנשים, יש משהו לא לאהוב בזה?

אוקיי, זה הכול לשאלה הזו.

תלמיד: תלמידים מכל המדינות בחו"ל שבאו לוועידת הפא של ניו יורק מוסרים ברכות למאסטר.

המאסטר: תודה לכולכם! (מחיאות כפיים חמות)

תלמיד: האם ה-Shen Yun יוכל לנסוע להודו להופיע? בנוסף, יש הרבה אנשים בהודו, במיוחד תלמידי בית ספר, שמקבלים את הפא במהירות ומתחילים את התרגול. אבל, בגלל המחסור בחומרי דאפא, אנחנו לא יכולים להבטיח שיהיו חרוצים בתרגול או בהבנת הפא אחרי שהם לומדים אותו. איך עלינו לעזור למתרגלים החדשים האלו? דבר נוסף, האם מותר לנו להפיק מהדורה אנגלית של "האפוק טיימס" בהודו בזמן הנוכחי?

המאסטר: ה-Shen Yun יכול להופיע שם. אתם יכולים להתחיל מהדורה אנגלית של "האפוק טיימס" אם התנאים מאפשרים זאת. אין הגבלות כלשהן לגבי גוף תקשורת זה. אם התנאים מספקים, יום אחד הוא יופיע בסין.

תלמידים חדשים צריכים ללמוד יותר את הפא; אין דרך לעקוף את זה. אם אנחנו מסתכלים על מצב הטיפוח של תלמידי הדאפא ככלל, אנחנו מוצאים עדויות מהנתיב שהלכו בו עד כה שאומרות עד כמה חשוב הוא לימוד הפא. אדם הוא כמו מיכל. אם הוא מלא בפא, יהיו לו באופן טבעי – משום שזה הפא של היקום – מחשבות נכונות והוא ישחק תפקיד חיובי. זה בטוח. אז יש רק דרך אחת, והיא ללמוד את הפא יותר. אל תהפכו את התרגול לפורמליות ותעצרו בכך. אלא, עליכם להדריך את כולם ללמוד יותר את הפא. הטוב ביותר הוא לארגן את התלמידים ללמוד את הפא ביחד במקומות שונים, וזה במיוחד יכול להיות טוב בהודו, בשל המספר הגדול של תלמידי בית ספר.

תלמיד: כשאנחנו מקדמים את ה-Shen Yun, ומגיע היום או יומיים האחרונים לפני המופע, ונשארים כרטיסים רבים, המטפחים העמיתים בדרך כלל מתחלקים לשתי דעות. אחת היא שעלינו להוזיל את מחיר הכרטיסים, כי אנחנו לא אמורים להישאר עם מקומות ריקים. השנייה היא שאנחנו לא אמורים להוזיל את מחיר הכרטיסים, משום שעלינו לבסס את המותג של ה-Shen Yun.

המאסטר: משום שהנושא עלה, הנה מה שאני רוצה לומר. אתם יודעים שיש מספר מותגים ידועים בעולם כולו, ובכן, לרוב, המותגים הידועים האלו לא נפגעים בזמן מיתון כלכלי. באופן כללי הם לא מושפעים כל כך כשהכלכלה במצב גרוע. הסיבה היא, שלרוב מה שכלכלה במצב לא טוב משפיעה עליו הוא השכבות הנמוכות של החברה; לשכבות הגבוהות יש חסכונות, ולכן הם לא נפגעים קשה מאוד. מנקודת מבט אחרת, זה לרוב בהחלט המצב שבחברה האנושית שלמעמד הגבוה מוענקת כמות גדולה יותר של מזל טוב, ושהאיכות המולדת של אנשים כאלו היא טובה יותר. אמנם אין זה כלל ברזל, אך הוא חל על רוב האנשים, משום שאם לא הייתה מוקצית להם כמות של מזל טוב אז לא הייתה להם הזכות למה שיש להם – וזה לא כמו שההיגיון המעוות של המק"ס אומר. אנחנו לא מנסים להבחין בין העשירים לעניים, משום שאנחנו מנסים להציל את כל הישויות החיות שמולנו, לא משנה לאיזה מעמד הם שייכים. אז לא ייתכן שאנחנו לא נדאג לשכבה הגבוהה של החברה.

נושא שני הוא הכרטיס. ההשפעה שיש למופע ה-Shen Yun הופכת אותו כעת למופע הטוב בעולם – הטוב ביותר. (מחיאות כפיים). ואני לא מתכוון רק בהווה. בחנתי את איכותם של מופעים שונים במהלך עידנים שונים בהיסטוריה, ושלנו עדיין הוא הטוב ביותר. אני מתייחס לאפקט התיאטרלי של המופע, הכולל את הצורה האמנותית וגם את הטכניקה האמנותית המוצגת. בכל הכנות, מופעים של אנשים רגילים לא יכולים להשתוות. מה שיש לנו כאן הוא אוסף של מטפחים, ונקודת המוצא שלהם היא השאיפה להציל ישויות חיות; ומה ממלא את הבמה אם לא ישויות חיות שמסייעות. האם מופעים של אנשים רגילים יכולים בכלל להשיג דבר כזה? הם לא יכולים.

אז לגבי ערך הכרטיס, אנחנו יודעים שלאנשים בחברה המערבית יש מעמדות חברתיים; זו עובדה קיימת שמעמדות חברתיים באמת קיימים, גם אם כמה אנשים אינם מרוצים מכך. אנשים ממעמדות חברתיים שונים הולכים לחנויות שונות ולמוסדות שונים. אין ספק בקשר לכך. זה משהו שהסינים, שחיו תחת המפלגה המרושעת, לא מבינים. אם אתה מבקש ממישהו מהמעמד הגבוה להשתתף במשהו של מעמד נמוך יותר, כמעט ודאי שהוא לא יעשה זאת. תדמית היא משהו שלכולם אכפת ממנו, ובהנחה שכולם רוצים להיראות טוב, אנשים רבים רוצים לפלס את דרכם לשכבה העליונה של החברה. אז, אם אתם מוצאים אולם טוב למופעים שלנו, הן אנשים מהמעמד הגבוה והן אנשים מהמעמד הנמוך ישמחו ללכת. אבל אם מצד שני המיקום הוא בשכונה ענייה, או שזה אולם המציג מופעים ברמה נמוכה, הן אנשים מהמעמד הגבוה והן אנשים מהמעמד הבינוני לא ירצו כלל קשר עם זה. לא משנה מה חושבים על כך, זו המציאות של החברה. אם אנחנו רוצים להציל אנשים, אז כשאנחנו מנסים להציל אותם עלינו להיות קשובים לנסיבות שלהם. אל תיקחו את זה כמובן מאליו.

הנה מה שאני חושב על מכירות הכרטיסים ל-Shen Yun. כולכם מדברים על מה לעשות כאשר עדיין נשארו לכם כרטיסים לפני ערב הפתיחה. קודם כל אתייחס לכך במונחים של טיפוח. איך שהמכירות הולכות במקום מסוים, למעשה, הוא סימן אמיתי, מוחשי, כמה טוב המטפחים שם טיפחו ושיתפו פעולה. (מחיאות כפיים). אני לא אומר זאת רק משום שאני חושב שה-Shen Yun הוא כל כך חשוב. אלא שזו באמת השתקפות של הטיפוח שלכם. הסייעים באזורים מסוימים הם צרי-מחשבה. הם יעבדו רק עם האנשים שהם "מאמינים בהם", ואם יש אנשים אחרים שהם לא סובלים אותם, הם לא יתנו להם להשתתף ואפילו ידחפו אותם החוצה. באזורים מסוימים יש תלמידים שכשהם עובדים זה עם זה הם פועלים עם החזקות אנושיות חזקות ושוכחים לשים את שיתוף הפעולה בעדיפות העליונה. הריבים בין אנשים הם אין-סופיים שם, והתוצאה היא שזה פוגע באימות הפא שלנו וגם במכירות הכרטיסים שלנו. במקומות מסוימים אנשים מנסים "לחטוף" מתרגלים שיצטרפו לצד שלהם, וכל קבוצה הולכת בדרך שלה, והם לא עובדים ביחד בכלל. באזורים מסוימים באמת היו אנשים שיש להם כוונות רעות ושמעוררים צרות. ובמקומות אחרים, אנשים היו עסוקים במחשבה שמרגלים אולי יגלו את התוכניות שלהם, ואז הם מכסים ומחביאים את מה שהם עומדים לעשות עד הנקודה שלמתרגלים אין מושג מה קורה – כשהמצב הוא כזה, איך הם אמורים לשתף פעולה ביחד? (מחיאות כפיים). הם עושים דברים בחשאי, כאילו הם עושים משהו שלא ניתן להעלותו על דל שפתיים. אבל האם זה לא משהו שעליכם לעשות עם ביטחון ויציבות? שוב ושוב אמרתי: אל תתנו למראית העין, או לגורמים רעים, להשלות את עיניכם, משום שהשלב הזה של ההיסטוריה ניתן לתלמידי הדאפא לאמת את הפא; אם תוכלו ללכת בנתיב הזה היטב, שום דבר לא יחסום אתכם, משום שכל העניין הוא אם אתם יכולים ללכת בו ישר. אם המחשבה שלכם צרה, איך תוכלו להשיג את מה שצריך? לא תוכלו. כמובן, לארגן מופע של ה-Shen Yun הוא משהו שהמתרגלים בכל אזור עשו מרצונם. זה משהו שאתם עושים משום שאתם רוצים לעשותו. אם אתם לא רוצים, זה לא כאילו שהמאסטר יתעקש על זה. זה משהו שנעשה על ידי תלמידי דאפא מרצונם החופשי, ורק כדי לאמת את הפא. אבל יש משהו אמיתי מאוד שאני ראיתי. שהוא, השינוי שהמופע של ה-Shen Yun מביא לאותו המקום הוא עצום. כל כך הרבה אנשים נעשים ברורים לגבי הדאפא בבת אחת, והם משתנים לטובה. יהיה לכם קשה מאוד להשיג זאת בנסיבות רגילות. ויתר על כן, אנשים מקומיים מחפשים את הדאפא עקב המופע של ה-Shen Yun ומתחילים לטפח. זה אפילו משהו שראינו לעתים קרובות.

אז לגבי השאלה של ערכו של הכרטיס, קחו בחשבון שזו האמנות הטובה ביותר מכל ההופעות על במה בעולם, שישויות שמימיות מופיעות, ושבעיות הבריאות של האדם נפתרות בזמן שהוא צופה במופע. וקחו בחשבון שכשמישהו צופה במופע, הלחץ בחייו מהמשבר הכלכלי של ימינו, לא משנה כמה הוא גדול, יתפוגג לחלוטין ויוקל; ואולי הבעיות של האדם באמת ייעלמו לאחר מכן, הוא ירגיש כאילו הוא ראה את האור בקצה המנהרה (צחוק), וייראה שהוא ישתנה כאדם, ואולי גם מצבו הכלכלי.(מחיאות כפיים). זה מתרחש משום שכאשר האנשים עושים את הבחירה הנכונה במופע, הקארמה שלהם תסולק בשבילם, והיא תהפוך למזל טוב. ובעיות הבריאות של אנשים רבים ייעלמו אחרי שהם יראו את המופע. אז מה תגידו: כמה זה שווה? בהתייחס לאיכות המופע ברמה השטחית ביותר בלבד, אנשים רבים בקהל אמרו שכרטיס אחד שווה 500 דולר – כלומר 500 דולר ארה"ב. (מחיאות כפיים) בין אם באירופה, באמריקה, או במקומות אחרים, אנשים רבים בקהל אמרו שהוא שווה 500 דולר.

כשנשארים כרטיסים, יש כמובן גם סיבה נוספת; זה לא רק בגלל תיאום לא טוב מצדם של תלמידי הדאפא. כלומר, במקומות רבים אנשים לא מכירים את ה-Shen Yun. לא משנה כמה המופע של ה-Shen Yun טוב, כמה מאות האלפים שראו את המופע הם רק מספר קטנטן בשעה שיש יותר מ-7 מיליארד איש על כדור הארץ הזה. בנוסף, בחברה המערבית, למופעים וללהקות הבלט יש היסטוריה של מאה שנה, והורים לוקחים את ילדיהם לראות אותן כבר מגיל צעיר. הם צופים באותו מופע שוב ושוב עד זקנתם. לכן אנשים מכירים אפילו את הפרטים של להקת בלט, כמו באיזה רמה היא, מי מופיע בהפקה מסוימת, איך הולך לאמן מסוים, וכו'. אז כשלהקת בלט מגיעה לעיר, כל מה שמודעת הפרסום צריכה לציין הוא איזו להקה זו ובאילו תאריכים היא מופיעה, וזה הכול. זה יספיק אם זה יהיה פשוט, ואנשים יבואו. אבל במקרה שלנו, לא משנה כמה היטב נעשה את הפרסומות שלנו, עדיין תחשבו שזה לא מספיק טוב, ואפילו תחשבו שזה יעבוד רק אם תדחסו את הכול אודות המופע לתוך הפרסומת. אבל זה בלתי אפשרי. ומעבר לכך, אפילו אם המודעה תיעשה באופן מצוין, זה לא בהכרח אומר שאנשים יבואו. לפני שנתיים, באזור המטרופולין של ניו יורק יותר מעשרה מיליון איש – כמעט כל אחד – ראו את המודעות של ה-Shen Yun חמש פעמים. הדברים נעשו בהיקף הזה, אך עדיין האנשים האלו לא באו. ולמה? מה שהאנשים חשבו היה "אני יודע שאתם בעיר, אבל אני לא יודע אם אני אוהב את המופע שלכם ואני לא יודע מה האיכות שלה". העובדה שהם לא יודעים מעידה על כך שההכרה הדרושה במותג עדיין אינה ברמה הנדרשת. לפיכך, זו לא שאלה של מודעות הפרסומת שלנו, וזה לא שפשוט לא השקענו מספיק מאמץ. אלא, קיים הגורם שאנשים לא מכירים [את ה-Shen Yun].

ויש סיבה נוספת. חישבו לאיזה סוג דברים האנשים בארה"ב, או כל מדינה אחרת שהיא, נחשפים כשלהקות שירה ומחול מגיעות מסין. זה בליל אחד גדול. לדוגמה, בתוך תנועות הריקוד שלהם יש טכניקות מבלט, ממחול סיני קלאסי, וממחול "מודרני" או בן זמננו, בתוספת כל מיני דברים אקראיים וחריגים המעורבבים בפנים. אז האם אתם חושבים שאנשים בחברה המערבית, בה הם רגילים לצורות אמנות רשמיות ומוגדרות היטב, ילכו על זה? סינים מסין לא מבינים את זה. משום שהם מלאים בתרבות המק"ס המרושעת ומשום שהם לכודים בגבולותיה, לאנשים הסינים – כולל כוריאוגרפים, במאים ואמנים מבצעים – אין מושג קלוש לגבי הדברים האלו, או לגבי הפסיכולוגיה של אנשים נורמליים. אבל צל הרפאים הרע של המפלגה המרושעת צלול לגבי זה, ולאורך כל הדרך הוא שאף לפגוע באנשים הסינים ולהרוס את תרבותם. אז הוא הנחה את האנשים הסינים לעשות דברים כאלו. זו הסיבה שהדברים שהם מציגים הם בלגן שכזה ושהם כה נטולי יצירתיות. לפיכך אתם לא רואים אף אחד מחוץ לסין שמשבח אותן ודבר זה יצר מכשול ברור למופעי ה-Shen Yun. ברגע שאנשים שומעים "מופע סיני", יהיה להם רושם רע.

אבל עם כל זאת, ציינתי שאיכות היופי המוחלט השורה במופע של ה-Shen Yun באמת יכולה להביא לידי הצלת ישויות חיות ולעורר את הנפש. ההשפעה רק תגדל יותר ויותר כשה-Shen Yun ימשיך להופיע בעתיד. למען האמת, מופעי ה-Shen Yun השפיעו על החברה ונגעו בה בהיקף כזה, שזה כבר במידה שאף מופע אחר לא יכול להשתוות לו. ההיקף גדול למדי. ויתר על כן, זה מושג על ידי ההשפעה המשולבת של העוצמה של ה-Shen Yun עצמו ביחד עם זו של תלמידי הדאפא המקומיים המארגנים את האירוע. אחרי שאנשים רואים את המופע הם ידברו עליו מלבם בפומבי, ויפיצו את המסר מאדם לאדם, מפה לפה. בקרוב תיווצר תחושת התרגשות, ואנחנו במהירות נהיה "על המפה". בנקודה זו כל מה שתצטרכו זה לכתוב כמה מילים וזה יספיק – "ה-Shen Yun חוזר!" לא תצטרכו לפרסם הרבה. (מחיאות כפיים)

אם כך, מה עליכם לעשות כשנשארים לכם כרטיסים? לא פעלתם היטב, ולכן נותרו כרטיסים. עמדתי היא שאנחנו לא צריכים להוריד את המחירים. (מחיאות כפיים נלהבות). כמה אנשים אולי תוהים "אבל משום שאנחנו מצילים אנשים, האם זה לא יהיה נחמד להביא אפילו אדם נוסף אחד? האם יותר זה לא יותר טוב?" לא כך הם פני הדברים. המצב הוא לא כפי שאתם מדמיינים אותו. כמה אנשים סינים עדיין לא מבינים איך דברים עובדים מחוץ לסין. אם באמת תורידו את המחירים, אם באמת תאמצו את הגישה הזו, ההשפעה ארוכת הטווח תהיה רעה מאוד. לדוגמה, פעם היה מישהו שקנה את אחד מהמקומות היקרים ביותר. הוא שמע את האדם לידו אומר שהכרטיס שלו נקנה בהנחה, וזה הרתיח אותו – עד לנקודה שהוא חיפש את מנהל האולם לנזוף בו קשות. במקרה אחר, המתרגלים שלנו הזמינו אנשים מהקהל ביציע השלישי לרדת למטה למושבים בשורות הראשונות באולם. הם לא הבינו שאלו שיושבים שם, במקומות הכי טובים, לא יסכימו לכך. אנשים קמו וחיפשו את המנהל לקבל החזר כספי, ואמרו דברים כמו, "על מה חשבת, להביא לכאן אנשים שקנו כרטיסים זולים?" הם כעסו מאוד והרגישו מושפלים. הנושא איננו אם המנטליות שלהם נכונה או לא; בואו לא נבקר אותם. הנקודה היא, אם אנחנו רוצים להציל אנשים, נוכל לעשות זאת ביעילות רק אם נעשה זאת בדרך שלוקחת בחשבון את המציאות של החברה. דבר נוסף, בכל פעם שמותג חדש מתבסס, עליו לעבור תקופת זמן מאתגרת, והדרך לבנות אמינות בחברה המערבית היא להבטיח שמחיר המוצר משקף את איכותו. בניגוד לכך, בסין כיום כשאנשים עושים עסקים הם רוצים לעשות עסקה מהירה, והם רוצים למכור את הסחורה שלהם ברגע שהיא מגיעה. הם חושבים שכסף שהם הרוויחו הוא עדיין כסף, לא משנה איך, והם לא שמים לב ליוקרה, לאמינות או למיתוג. ומה התוצאה? הם נשארים בלי כלום. אנחנו לא יכולים לפעול כך. עלינו להבטיח את האיכות והמוניטין שיש לנו בחברה, ואם נעשה כך זה יהיה לתועלת בהמשך, כי נוכל להציל יותר ישויות חיות. אז אני לא חושב שהעניין הוא אם מורידים את המחירים או לא. אלא, העניין הוא האם אתם יכולים להקדיש את תשומת הלב שלכם לשיתוף פעולה טוב. וכך, תמכרו הרבה יותר כרטיסים.

תלמיד: לאחרונה גיליתי שמה שמקשה לסלק החזקות הוא למעשה שהנחישות שלי לטפח אינה מספקת ושכוח רצוני לא מוצק, ולפיכך, כשאנחנו מתקרבים לסוף, הבעיה בולטת במיוחד.

המאסטר: אם אתה מבין את זה, זו התחלה טובה, משום שהתחלת להשתפר. אם אנחנו יכולים להכיר בהחסרות שלנו, אז נוכל להדביק את הפער במהירות. כעת, כמה אנשים עדיין לא מודעים אליהן, ואינם מוכנים להתמודד עם מצב הטיפוח שלהם או לראות את ההחסרות שלהם. אז האם תוכל לקרוא לזה טיפוח?

תלמיד: כמה מתאמים ביפן מתנהגים בכוחניות כשהם מטפלים בדברים, ואינם מקשיבים לדעות של אחרים. דבר זה הוביל קבוצה של תלמידים להתנגד להם, וזה די ריפה את ידיהם של תלמידים רבים. אני חושב שאנחנו לא צריכים לאבד תקווה לגבי האגודה, או להיתקע בוויכוחים מי, על פני השטח, צודק או טועה. על ידי כך שנדון ביחד מנקודת המבט של עקרונות הפא, נוכל להצליח בסופו של דבר לפתור כל בעיה. עלינו לנסות, כשאנחנו מתחילים עם כוונה טהורה ונכונה בתוכנו, להיות סובלניים להחסרות של אחרים.

המאסטר: בטיפוח חייבים לא להסתכל החוצה. אם אנשים לא מקשיבים לרעיון שלך, האם תיצור בשל כך גישה שלילית? עבור מי אתה מטפח? אתם יודעים באיזו אינטנסיביות הגורמים הרעים האלו בסין גורמים לשוטרים הרשעים לרדוף את תלמידי הדאפא, נכון? אבל למרות רדיפה שכזו, אף אחד מהם לא אימץ גישה שלילית או שקע לייאוש. ולכם יוצאת הרוח מהמפרשים בגלל דבר קטן כזה? (מחיאות כפיים) אתם צריכים להבהיר את האמת בצורה פעילה וללכת בנתיב שלכם עצמכם. אל תבזבזו את האנרגיה שלכם בהתעסקות עם המתאמים.

זה נכון שכמה תלמידים חדשים שלא למדו את הפא לעומק הושפעו, אז אני צריך לשנות כיוון ולהגיד כמה דברים למתאמים. כשאתם עושים דברים, חישבו על איך המאסטר עושה אותם, ותלמדו מזה קצת. רק כאשר אתם יכולים להצליח שיהיה לכם רוחב המחשבה הראוי למטפח תוכלו להדריך יותר אנשים ולהציל יותר אנשים. בכמה נושאים, כולם צריכים להקשיב להוראות של אגודת הדאפא ולפעול בצורה מאוחדת. בנושאים אחרים, על האגודה להרפות את אחיזתה ולתת לכולם לפעול בעצמם. אבל, כשאנשים לא מצליחים להסכים, האגודה תצטרך להחליט על דרך הפעולה בשביל כולם; ברגע שהתקבלה החלטה, כך זה ייעשה ואתם צריכים לשתף פעולה. (מחיאות כפיים) אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שדעות שונות ישפיעו על מה שיש לעשות. כמובן, אם אתם באמת יכולים להגיע להבנה ביחד ולהשתפר ביחד, זה נהדר, וכך זה צריך להיות. אבל כשהזמן דוחק, כפי שקורה לעתים קרובות, וכשאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחכות עד שכולם יסכימו לפני שנוקטים בפעולה – אז לפעמים הכרחי שכולם פשוט יפעלו לפי הוראה ניהולית של האגודה. אתם מבינים? (מחיאות כפיים חמות)

תלמיד: אבי הוא מטפח ותיק וחי מחוץ לסין, אבל אין לו אומץ לצעוד קדימה. אני לא יודע מה עליי לעשות.

המאסטר: אז הוא לא עומד בסטנדרט. (צוחק) ראשית, הכי טוב אם הוא יוכל להבין בעצמו מה לעשות, משום שזה טיפוח אחרי הכול. שנית, אתה יכול לשמש זרז בשבילו ולעזור לו בדרך. הרוע לא פתאום יגיד לו יום אחד "אנחנו לא עומדים לרדוף אותך יותר". אם אדם רוצה לטפח, הוא צריך פשוט לעשות את זה. למעשה מה שפועל הוא פחד. כולם מדברים על "להניח לכל המחשבות על חיים ומוות", אבל כשהלחץ עולה קצת הם לא יכולים לעבור את זה. אל תהיו "אדם נחות ששומע את הטאו".

תלמיד: בבקשה הרשה לעצמך לשבת.

המאסטר: רבים מפתקי השאלות מבקשים ממני לשבת, אבל אני חושב שאעמוד. (כולם צוחקים, מוחאים כפיים) עבר זמן רב מאז שראינו זה את זה, ואני רוצה לראות אתכם היטב, בדיוק כמו שאתם רוצים לראות אותי היטב. (מחיאות כפיים חמות)

תלמיד: יש לי ילד שראה את ה-Shen Yun מופיעים בשנה שעברה וזה נגע מאוד ללבו. הוא אפילו הזיל דמעות. הוא ראה את ה-Shen Yun שוב השנה, ומהתָו הראשון,אפילו לפני שהמסך התרומם, הוא התחיל לבכות. הוא אמר ששוב מופיעה מול עיניו אותה סצנה, ושכך נראים השמים. לילד יש קשר גורלי לדאפא, והוא מאמין בו, ובמאסטר, מאוד. אבל לפעמים יש לו ספקות. האם זו הפרעה?

המאסטר: התייחסתי לכך בהוראת הפא שלי. למעשה אם תלמדו את הפא קצת יותר, כולכם תהיו ברורים לגבי זה. לבני אדם יש באופן טבעי צד טוב וצד רע, וכל הדברים החומריים והיצורים שבשלושת העולמות בנויים גם מגורמים טובים וגם מגורמים רעים, וכל אחד מהם יכול להשפיע. כאשר הטוב שולט על מעשיו של האדם, אז הוא טוב; כאשר הרוע שולט במעשי האדם, אז הוא לא טוב. אם בזמן שהוא מטפח הטוּב שופע באדם, אז הוא יהיה במצב המתאים לכך; אם הטוּב חסר, הבורות הנואלת שלו תתבטא. זה רק העניין של איזו תכונה משפיעה. משמעות הטיפוח היא לטפח החוצה את הדברים שהם לא טובים, או שהם שליליים, ומשמעותו היא לטפח את הצד החיובי שלך עד נקודת ההשלמה. ואז הפירות הטובים יבואו. אתם לא צריכים לחשוב "וואו, הילד הזה פשוט יוצא מן הכלל. הוא צריך להיות בדיוק כמו אלוהות, ותמיד ישר". זה לא כך. אנשים הם אנשים. אם מישהו יכול לראות אלוהויות, הוא עדיין בן אדם; פשוט המצב האנושי שלו שונה.

תלמיד: אמי טיפחה יותר מעשר שנים, אבל נפטרה לא מזמן. כשהיא טיפחה, היא עזרה לי הרבה בחיים. אבל לא הצלחתי לעזור לה לפרוץ דרך המבחן של חיים ומוות.

המאסטר: לא צריכות להיות לך יותר מדי מחשבות על זה. אם תחשוב יותר מדי, זו תהפוך להיות החזקה. רק השקע את לבך בטיפוח. רק כשתטפח היטב תוכל לעזור לישויות חיות. לכל תלמידי הדאפא שנפטרו מחכים דברים טובים. אין צורך לדאוג.

תלמיד: מדוע נראה שבכל המאמרים המוגשים לאתר מינגהווי מסין יש אלמנטים של תרבות המפלגה?

המאסטר: באמת מאמרים רבים מסין מדברים בדרך הנהוגה בתרבות המפלגה. מי שכתבו אותם לא מכירים שום דבר אחר, משום שהם חונכו בסביבה הזו. אבל אחרי שאתם עורכים את המאמרים, אתם עדיין יכולים להשתמש בדברים האמיתיים שיש בהם. אל תתנו לזה להשפיע על שום דבר.

תלמיד: איך אנחנו אמורים להבין את החשיבה וההתנהגות של התלמידים שבאים מסין?

המאסטר: נסו לשים את עצמכם בנעליהם ולהבין אותם קצת. הם גם מטפחים, ובעיקרו של דבר הם כמו כל אחד אחר. הם גם עושים את שלושת הדברים, והם גם תלמידים שלי. אלו סיבות מספיק טובות לנסות לעבוד אתם. בהדרגה הם ייעשו מודעים לנושא בעצמם. אתם צריכים להיות ברורים בנושא הזה. אל תרחיקו אותם רק בגלל זה.

תלמיד: האם עלינו לכוון את התלמידים הקטנים שלנו ללמוד ריקוד, התעמלות אמנותית ומוסיקה?

המאסטר: אני יודע שכולכם אוהבים ומעריכים מאוד את הילדים של אקדמיית פיי-טיאן, ורואים בהם בני מזל רב – שהם מופיעים על במה כל כך טוב כפי שהם עושים. אתם רוצים שהילדים שלכם ילמדו בפיי-טיאן ואחר כך יהפכו לחלק מה-Shen Yun, נכון? ובכן, לא יהיו כל כך הרבה אנשים שיוכלו להצטרף ל-Shen Yun. בנוסף, דרישות הקבלה הן גבוהות, משום שפיי-טיאן מכינה את התלמידים להצטרף ל-Shen Yun. ה-Shen Yun היא להקה ברמה עולמית, והדרישות שלה רק הולכות ועולות. התכונות הגופניות של הילד צריכות להתאים לסטנדרט של מיון מקצועי, ותלמידי ריקוד צריכים להיות גבוהים ורזים, שיהיה להם מבנה גוף דק ורגליים ארוכות, שיהיו גמישים מאוד, ושתהיה להם יכולת ניתור טובה לגובה. גם בנים צריכים לעמוד בתנאים האלו, וכך אלו שהם שמנמנים או שיש להם מבנה גוף גדול מדי, או שאינם גבוהים מספיק, אינם מתאימים. לתלמידי המוסיקה צריכה להיות מוסיקליות טובה וחוש קצב טוב, וההבדל הוא שה-Shen Yun דורש שיהיו בעלי כישורים לפני שהם מצטרפים. תלמידי הדאפא עוסקים בפרויקטים רבים, ואם אתה עובד על משהו אחר, זה גם כן טוב. אבל אלו שבאמת יש להם התכונות הדרושות, לא יפספסו את הסיכוי שלהם, אפילו אם לא תגידו כלום. אבל אם אין לכם האפיונים הדרושים, אל תנסו יותר מדי לגרום לזה לקרות.

תלמיד: כל פעם שיש לנו פעילות קבוצתית, משום שיש מעט מתרגלים עמיתים שיש להם יכולת לשאת את הנטל של יצירת חומרים ובקידום דברים, לרוב אני היחיד, ואני צריך לעשות שמיניות באוויר כדי לעשות את הדברים. המצב הזה יצר מכלול עצום של בעיות לעבודה הרגילה שלי ולמשפחתי. (המאסטר: אכן). לכן קשה לי לדחוס פנימה לימוד פא או טיפוח.

המאסטר: למעשה, כל תלמידי הדאפא שלנו עומדים בפני אתגר שכזה, משום שלכל אחד יש משפחה שהוא צריך לדאוג לה, וכל אחד עדיין צריך לטפח וגם לאמת את הפא. זה כך לכולם. אזן את הדברים היטב. כמובן, יש לעתים קרובות מצבים מיוחדים שבהם לאחרים אין הכישורים הנדרשים ובאמת יש רק אדם אחד. במקרה כזה, עשו את המיטב למצוא אחרים שילמדו את הכישורים האלו.

תלמיד: אני לא יודע מה הנדר שלי. כמה מתרגלים אומרים לי לעשות דבר אחד, ואחרים דבר אחר, אבל אני לא יכול לעשות את הכול. איך אני יכול באמת לדעת בוודאות מה הנתיב והנדר שלי?

המאסטר: אף פעם לא אמרתי למישהו שהוא צריך לעשות את הדבר הזה או שהיא צריכה לעשות את הדבר ההוא. כוח אדם נדרש בכל אחת ואחת מהחזיתות. אם אתה מרגיש שאתה במיוחד מוכשר בהיבט מסוים, או שיש משהו שאתה במיוחד אוהב לעשות, אז עשה ביציבות ובנחישות עבודה טובה עם הדבר הזה. כל עוד המאמץ הזה יכול להציל ישויות חיות, ויש לך תפקיד מסוים לעשות בו, אז לך ועשה את זה, וזה הכול. זה לא שכשכתבת את הנדר שלך כתבת במפורש שתרד למטה במיוחד להיות כתב או מישהו שמופיע על במה. (כולם צוחקים).

תלמיד: האם אני יכול לבקש מהמאסטר לדבר קצת על הסביבה של תיקון הפא בזמן הנוכחי?

המאסטר: הסביבות בסין ומחוץ לסין הן שונות. הבעיות ששאר העולם מתמודד אתן, והסביבות שלו, הן פשוט מה שהן. תלמידי הדאפא צריכים לטפח בהתאמה לנסיבות שבהן הם נמצאים, ובאופן דומה, לאמת את הפא ולהציל ישויות חיות בהתאמה לנסיבות אלו. בזמן הנוכחי, הרוע בכמה אזורים בסין הוא באמת משוגע, ובנסיבות כאלו אדם צריך לעשות את מיטבו לחשוב על בטיחות. הבהרת האמת וטיפוח אישי הם משולבים. אם מצב המחשבה של מישהו לא נכון, או אם המחשבות הנכונות שלו לא מספיק חזקות, אז יבואו בעקבות זה בעיות, משום שהטיפוח שלך הוא הדבר המהותי. זיכרו גם שהשדים הרקובים והישויות הרעות של רמות נמוכות שרודפות ישירות תלמידי דאפא לא רוצים שישויות חיות יינצלו.

תלמיד: יש פרויקטים רבים שצריכים השתתפות של תלמידי דאפא, ויש תלמידי דאפא רבים שעדיין לא מעריכים די את הפוטנציאל הגלום בעתיד כלי התקשורת של תלמידי הדאפא.

המאסטר: כן, אני יודע. זה במיוחד נכון ב"אפוק טיימס" באנגלית ובמהדורות בשפות האחרות, שאינן בשפה הסינית, של העיתון או של כלי התקשורת האחרים. באמת חסרים לנו אנשים, והתוצאה לעתים קרובות היא שדברים רבים קשה לעשות. אז הייתי שואל: האם התיאום של הפרויקטים שלנו ככלל באמת השיג את מה שהוא אמור להשיג? האם עדיין קיימות החסרות? אם באמת תוכלו לטפל בזה היטב, הם יתחילו באמת להשיג את ההשפעה שהם צריכים, וזה ישנה את הסביבה מסביבנו; אולי זה אפילו יהיה כך שההשפעה של כלי התקשורת תגרום לכך שיותר אנשים בחברה ירצו לקרוא או לצפות בהן, ללמוד את האמת, ואפילו לחפש את הדאפא. אם באמת תוכלו להשיג את זה, אז יהיה לכם מספיק כוח אדם, וכל הזמן יהיו אנשים חדשים שיבואו, וחלקם יהיו מוכשרים מאוד. אם לא הצלחתם לעשות את הצעד הזה קדימה, אז עליכם לבחון את הדברים ולשאול האם זה נובע מצורה מסוימת של החסרה ושזו הסיבה שיש לכם קושי כזה. אם באמת תוכלו להצליח לפעול היטב, המצב ישתנה – ישתנה לטובה. זה באמת המצב. כמובן, מה שתיארתי אינו הסיבה היחידה למצב שלכם. אחרי הכול ישנם גורמים רעים שעושים לכם צרות גם כן. הם חושבים שרק כשאתם מטפחים בתוך קושי, בתוך מצוקות ובנסיבות של ניסיונות קשים תוכלו להשיג מוסריות אדירה. ולכן הם מפריעים. כך המצב כרגע.

תלמיד: כשאנחנו עושים לימוד קבוצתי, האם צריך לקרוא בקול את החלקים של הוראת הפא של המאסטר כמו החתימה, התאריך, וההערות בסוגריים כמו "מחיאות כפיים" או "מאסטר צוחק"?

המאסטר: (צוחק) לא, אתם לא צריכים. אתם לא צריכים לקרוא את החתימות, התאריכים, הפסיקים, או החלקים בסוגריים.(צוחק) (כולם צוחקים) רק תקראו את הפא – את תוכן הפא – וזה יהיה בסדר. יש תופעה בקרב תלמידים בסין, כלומר, שבזמן שהם לומדים את הפא כמה אנשים חושבים שהם לא צריכים לקרוא את השם המלא של המאסטר בקול רם בכל פעם שהם מגיעים אליו, ושבמקום זאת, עליהם לומר רק "המאסטר" או "המאסטר הנכבד". לקרוא את הפא זה לקרוא את הפא, אז אין עליכם לשנות אותו.

תלמיד: תלמידי הדאפא מסין שחיים בקוריאה מוסרים ברכות למאסטר!

המאסטר: תודה.

תלמיד: איך ההנהלה של כלי התקשורת שלנו צריכה להקשיב לרעיונות ולדעות של הצוות? ובמיוחד, איך לעשות זאת כאשר הרעיונות והדעות של התלמידים שונות מאלו שלהם? המתאמים של סניף "האפוק טיימס" של סידני מעדיפים לחפש בארצות אחרות ולחפש מסביב כדי לגייס אנשים חדשים, ונראה שהם לא מעריכים את התלמידים שעבדו בחברה לכל אורך הדרך.

המאסטר: זה נכון. פעמים רבות אנחנו עושים את זה. כלומר, כשאנשים לא משתפים פעולה היטב הם פשוט הולכים לחפש אנשים אחרים, וכשדברים ממשיכים לא לעבוד הם ממשיכים לעשות את זה שוב ושוב, ובסוף, "האפוק טיימס" פשוט הופך לאתר תרגול אחד גדול (כולם צוחקים).

אבל עכשיו שנגעתי בנושא הזה, אני רוצה לומר כמה מילים על איך כמה תלמידים ממקדים את תשומת הלב שלהם על ההנהלה. אם היית בעבודה הרגילה שלך, האם היית מעז לקבע את תשומת הלב שלך על הממונים עליך? האם היית יכול לעשות את זה? לא היית יכול. אז איך זה שבזמן שאתם מאמתים את הפא ומטפחים את עצמכם אתם ממקדים את תשומת הלב שלכם על דברים חיצוניים? יתר על כן, המאסטר אמר לכם שטיפוח הוא בעצם לטפח את עצמך; עליכם לטפח פנימה, להסתכל לתוך עצמכם. אם כולכם תוכלו לעשות את זה, אז לא תהיה בעיה שלא ניתן לפתור, וזו תהיה הדרך הטובה ביותר לעבוד ביחד וזהו כלי קסם שניתן על ידי הפא. אז למה אתם לא עושים את זה? אלו שמנהלים את הדברים אחראים לזה, וכך גם אלו שצריכים לשתף פעולה – שניהם אחראים. אבל האם חשבתם על זה שאתם תמיד מדברים על איך אחרים "לא משתפים פעולה היטב", וכמה אנשים מדברים על איך להנהלה יש בעיה כזו ואחרת? בכל מקרה, זה להסתכל החוצה, לטפח כלפי חוץ, ולהתעכב על מה שאחרים עושים. למה במקום זאת אנחנו לא מחפשים את ההחסרות שלנו ומנסים לפעול היטב? אם באמת תוכלו לעשות דברים נכון, איך אחרים יסתכלו עליכם? אז כשאתה, המתאם, מעוניין מאוד שמשהו ייעשה, למה שלא תחשוב לרגע על מה אתה אולי עשית באופן לא מספק שהוביל את התלמידים לא לרצות לעשות את מה שאתה אומר להם? אז אתם חייבים לזכור, זה טיפוח – בדיוק טיפוח!

תלמיד: יש כמה תלמידים ותיקים בסין שמאמינים שדברים כמו כביכול "פא לא מקוצר" ו"ההרצאה העשירית" הם אמיתיים.

המאסטר: כל זה חומר שבושל על ידי הסוכנים החשאיים המתועבים. אין דבר כזה כמו כביכול "פא לא מקוצר", וגם אין "הרצאה עשירית" או כל דבר דמוני רקוב אחר כזה. מה הדבר הבא שהם יבשלו – "פא של כף הרגל"? (צוחק) הדבר הזה בושל על ידי צל הרפאים המרושע שמשתמש במוחות של הסוכנים החשאיים, והוא משמש לבלבל את אלו מבינינו שלדעתם אינם נחושים, שאוהבים לשמוע רכילות, שאוהבים לשמוע משהו חדש רק בשביל החידוש, או שאוהבים להתפאר. מטרתו לבלבל אנשים כאלו. אבל הם לא יכולים לבלבל אפילו אדם אחד שמטפח ביציבות.

תלמיד: האם זה נכון שכשאדם בתוך סין רואה את הדי.וי.די של ה-Shen Yun הוא יכול להינצל בדיוק כמו שמישהו מחוץ לסין רואה את המופע בתיאטרון?

המאסטר: כל עוד מישהו יכול לראות את הרוע כפי שהוא באמת, להבין בצלילות שהדאפא הוא טוב ושתלמידי הדאפא הם אנשים טובים, אז זה יספיק. אבל, לצפייה בדי.וי.די אף פעם לא תהיה אותה השפעה כמו לראות את המופע בתיאטרון. כמה אנשים שאלו אם אנחנו יכולים להציג הקלטה של המופע על מסך גדול, וכך לאפשר ליותר אנשים לראות אותו, כאילו צפו ב-Shen Yun בהופעה חיה. לא, אתם לא יכולים. אתם בטוח לא רוצים לעשות משהו כזה מחוץ לסין, משום שהוא יהרוס את הסיכויים של אנשים להינצל. אם תעשו את זה, משמעות הדבר הוא שאלו שיש להם הגורל הקבוע מראש לראות את ה-Shen Yun בהופעה חיה על הבמה, זה לא ידהים אותם באותה מידה כפי שהיה קורה להם במצב הרגיל, או גרוע יותר, אם הם יחשבו שהמופע יהיה אותו דבר [כמו הדי.וי.די], הם אפילו לא יבואו. אז אתם לא רוצים לאמץ את הגישה הזו. כשרואים את ההופעה החיה על הבמה, יש ישויות שמימיות ממש שם, בעוד שבצפייה בדי.וי.די אין משהו קרוב לעוצמה הזו, ויתר על כן, הסביבה שבה האדם צופה בווידיאו יכולה להפריע לו. אבל בסין זה שונה, כי אנשים לא יכולים לראות את ה-Shen Yun שם. אם הם יכולים לראות את הדי.וי.די, יכולה להיות לזה השפעה מסוימת. אבל מחוץ לסין אנחנו לא רוצים להשתמש בגישה הזו.

תלמיד: אנשים בתפקידים מרכזיים בכלי התקשורת שלנו לעתים קרובות עוזבים לעבוד בפרויקטים אחרים, ועושים זאת לבלתי אפשרי להבטיח את איכות העבודה שלנו. איך אפשר להתמודד עם זה טוב יותר?

המאסטר: נכון, כשמישהו שפעל די טוב פתאום עוזב לפרויקט אחר, זה מיד יוצר מחסור בכוח אדם. לכמה תלמידים, ברגע שמשהו לא נעים להם הם פשוט מתעלמים מאיך [העזיבה שלהם] תשפיע על אחרים, הם לא שוקלים איך היא תשפיע על המשימה שהם ביצעו במטרה לאמת את הפא, והם פשוט עושים מה שבא להם. הבחנתי בזה אצל כמה תלמידים, והאלוהויות גם כן לא בדיוק מתפעלות מזה. אבל בה בעת, זה נכון שפרויקטים אחרים זקוקים לאנשים. אם יש לכם זמן פנוי לעזור להם, ובכן, תלמידי דאפא רבים נושאים בתפקידים רבים בו-זמנית, אז לא אמורה להיות בעיה עקרונית. אבל לא משנה כמה אנחנו נדבר על הנושא, הכול תלוי בסופו של דבר בנושא של תיאום ושל טיפוח.

תלמיד: האם המאסטר יכול לדבר על תשע התחרויות?

המאסטר: תחנת הטלוויזיה "שושלת טאנג החדשה" ערכה את תשע התחרויות בשנתיים האחרונות. היא עשתה אותן בהחלט מסעירות ומעניינות, והן הפכו לסנסציה. כל תשע התחרויות האלו הן כולן על התרבות המסורתית – תרבות שהוענקה על ידי השמים, המורשת התרבותית האמיתית של האדם. זה משהו שאבד. במובן הטווח הארוך, התחרויות ישמשו להעביר דברים כאלו לעתיד ולאנשים של העתיד. בהווה, הצורה הזו עוזרת כמובן להעלות את הפרופיל של NTDTV ומגדילה את כמות הצופים של התחנה, ובאופן יסודי יותר, יש לה השפעה גדולה אפילו יותר מבחינת הבהרת האמת והצלת ישויות חיות. אבל ברגע שהתחרויות מסתיימות, בואו נפסיק שם ולא נמשיך לנפח אותן. ואם תמשיכו לעשות אירועים כאלו, ותעשו זאת בהיקף בין-לאומי, אז אתם מקדמים דברים של אנשים רגילים, משום שרוב מה שמעורב בהם הם דברים רגילים אחרי הכול. התחרויות הן בשביל לקדם את תחנת הטלוויזיה, להעשיר את התוכניות שלה ושהשם שלה יוכר יותר. והרעיון הנוסף מאחורי התחרויות הוא שאנשים מתחרים על בסיס דברים מהתרבות המסורתית – משהו שמועיל לאנשים של העתיד ועוזר לאנשים להחזיר לעצמם את המורשת שלהם.

תלמיד: תחרות השירה של השנה כוללת את סגנון ה"בל-קנטו" בלבד, ולא שירה סינית עממית. האם זה משום ששירה עממית לא אושרה והיא לא תישמר?

המאסטר: הזכרתי בעבר שיש סגנונות שירה רבים בעולם. כל מוצא אתני מתאים לתרבות של גוף קוסמי שונה. ייתכן שסגנון שירה מסוים הוא מאפיין ייחודי אופייני של תרבות מסוימת במערכת של גוף קוסמי מסוים. אז אנחנו לא פוסלים אף סגנון שירה מסוים למַעט דברים שיש להם השפעה שלילית על החברה – הדברים הרעים. את הדברים האלו אני לא אאשר. משום שיש כל כך הרבה אפשרויות, ומשום שבוודאי לא נוכל להשתמש בכולן, עלינו לקחת כמה דברים בחשבון ולהשתמש בדברים בצורה סלקטיבית. לגבי השאלה מה יישאר לחברה האנושית של העתיד, זה עניין של העתיד. מה שטוב יישמר. השנה, שירה סינית עממית לא כלולה, רק "בל-קנטו". זהו סגנון שבו יכול להשתמש כמעט כל מוצא אתני.

תלמיד: הייתי רוצה לשאול אם ארגונים כמו מרכז המידע של הפאלון דאפא צריכים גם הם להיות מנוהלים כמו ארגון רגיל.

המאסטר: אני לא יכול לדבר על דברים בצורה כל כך ספציפית. אם עכשיו הייתי אומר איך צריך לנהל את מרכז המידע, הייתם אומרים: "המאסטר אמר שמרכז המידע חייב להתנהל בצורה כזו וכזו", ו"כיוון שהמאסטר אמר את זה, אף אחד לא צריך לחשוב לעשות משהו אחר". אז אני לא יכול להתייחס לשאלה באופן ספציפי. מה שאני יכול לומר הוא שאם אתם יכולים לעשות זאת וקיימים התנאים המתאימים לכך, אתם יכולים לעשות זאת. אבל אם אין לכם יכולת, או שהתנאים לא בשלים, אז אתם עדיין צריכים לקחת את הזמן. אבל אני חושב שלגבי חברות התקשורת כמו "האפוק טיימס" ו-NTDTV, זה מחייב.

תלמיד: תלמיד דאפא מצ'אנג-צ'ון ביקש ממני לשאול את המאסטר שאלה בשמו. הוא אמר שהוא רואה שלמרות שמטפחים עמיתים פעילים מאוד באימות הפא, במשך תקופות זמן ארוכות הם לא יכולים ללמוד את הפא או לעשות את התרגילים היטב. הוא מרגיש שזו בעיה רצינית. אני הייתי באותו מצב במשך זמן מה. ההשפעה היא שכשאנחנו עובדים על הפרויקטים שלנו לאמת את הפא הדברים לא קדושים, וקשה להשיג את ההשפעה שאנחנו שואפים אליה. וקונפליקטים בין מתרגלים עמיתים גם נובעים מזה שלא מצליחים ללמוד את הפא היטב, מה שגורם לכך שהם לא יתבוננו פנימה היטב או לא ישתפו פעולה היטב זה עם זה.

המאסטר: כן, אכן כך. אני מרגיש אותו דבר. אני מקווה שתלמידי הדאפא בכל האזורים של סין – לא רק אלו שבצ'אנג-צ'ון – יצליחו לעשות את כל שלושת הדברים היטב באותו הזמן. רק כשעושים כך אתם באמת משיגים את מה שאתם אמורים, ורק אז אתם מתקדמים בנחישות כתלמידי דאפא.

תלמיד: יש הפרעה רבה בדרום מזרח אסיה. האם זה מפני שהמאמצים של תלמידי הדאפא להבהיר את האמת לא היו מספקים?

המאסטר: אף על פי שהחלק הזה של ההיסטוריה מיועד לתלמידי הדאפא לאמת את הפא, הסביבה היא מסובכת ויש גורמים רעים בפעולה; לכן יש אתגרים. אבל כל עוד אתם פועלים היטב, יש לכם מחשבות נכונות שופעות, ואתם מתאמים דברים היטב, המצב ישתנה. אם אתם לא יכולים לעשות זאת, אם אתם מפוחדים, או אם יש לכם יותר מדי החזקות אנושיות, אז אתם עלולים לא לפעול היטב. וכשאתם לא פועלים היטב, הגורמים הרעים יפעלו יותר בפראות, ידם של הגורמים השליליים תהיה על העליונה, וכל מה שתראו יהיו הפרעה וקשיים. תלמידי הדאפא שלי… אתם מפוזרים במרחב כזה גדול (מחווה בידיו), וכל אחד מכם אחראי על האזור שלו בעולם הזה. שינויים בחשיבה שלכם יכולים להוביל לשינויים בסביבה מסביבכם. מצבם של האנשים באזור שלכם הוא תוצאה של המידה בה הבהרתם להם את האמת. הסביבה מעוצבת על ידי ההחזקות האנושיות שלכם. כשהסביבה היא רעה, זה משום שעשיתם אותה כך. כמובן, אם אתם אומרים עכשיו: "אז אני אפעל כמו אלוהות", ואתם מתחילים להיות לא רציונליים, אז זה יהיה מקרה נוסף של הפרעה שנוצרת מעצמכם. אתם חייבים להיות רציונליים, לפעול בביטחון וביציבות, ולדעת היטב מה אתם צריכים לעשות.

תלמיד: תלמידי הדאפא הרוסיים מוסרים ברכות למאסטר.

המאסטר: תודה. (מחיאות כפיים)

תלמיד: ניסינו מאוד להבהיר את האמת, אבל המצב לא השתנה הרבה. מה אנחנו יכולים לעשות כדי שה-Shen Yun יופיע ברוסיה?

המאסטר: כן, יש גורמים פוליטיים שהובילו לאתגרים גדולים. אל תהיו מודאגים. אם תלמידי הדאפא שלנו באמת פעלו היטב אבל המצב עדיין לא טוב שם, אז בואו ניתן לזה קצת זמן ונראה. הגורמים הרעים של הכוחות הישנים יכולים לראות שהמק"ס גמורה, ואם הייתה מדינה על גבולה הצפוני שהייתה מתייחסת אליה כמו שארה"ב מתייחסת אליה, אז הרוע לא היה במצב רוח לרדוף את תלמידי הדאפא. אז, יש שם נסיבות מיוחדות ויכול להיות שזה לא שתלמידי הדאפא לא פעלו היטב, אלא שהמצב הגדול יותר קשור במשהו כזה. אז כשזה המצב, בואו נחכה ונראה. לא משנה מה, תלמידי הדאפא צריכים להמשיך לעשות את הדברים שהם צריכים לעשות במובן של הבהרת האמת והצלת אנשים.

תלמיד: כשמכרנו מודעות נתקלנו במצבים כמו בדוגמה הבאה: כמה מהלקוחות הקשיבו לנו כשהבהרנו את האמת ולמדו על הדאפא, והחליטו לפרסם, אבל אחרי זמן מה הם הפסיקו לפרסם כשהם הרגישו שההשפעה הייתה קטנה. האם זה משום שאנחנו כתלמידים לא פעלנו היטב, או שהלקוח עזב אחרי שעשה את מה שהוא היה אמור לעשות בשביל הדאפא?

המאסטר: אדם לא בהכרח משתנה אחרי שאתם מבהירים לו את האמת. כשאתם מבהירים את האמת אתם צריכים לנקות את הרעיונות הלא נכונים של האדם ולעזור לו לראות שכוונות המק"ס הן רעות. אם הבהרת האמת שלכם אינה מספקת והשפעת המודעה היא מינימלית, אז ברור שהלקוח לא ירצה להישאר. אבל אם נחתם חוזה, אז יש לכבד אותו. אם יש הפרה של החוזה שגורמת להפסד כלשהו, אז מי שגרם להפסד צריך לתת על כך דין וחשבון. אם אין תוצאה כלכלית וזה רק עניין של אם הם רוצים להמשיך, אז טפלו בכל מקרה לגופו. לא קיים מצב בו לקוח אמור לעשות את הדבר הזה או את הדבר ההוא למען הדאפא. אתם מצילים ישויות חיות, נקודה. זה לא שהישויות החיות צריכות לעשות דברים מסוימים בשבילכם. בקשר להאם פעלתם היטב או לא, המאסטר באמת לא צריך להתייחס לדברים כאלה. אתם תדעו את התשובה אם תנסו להבין מה לא בסדר.

תלמיד: איך אנחנו יכולים לפעול טוב יותר בהבהרת האמת ליותר ממאתיים אלף הסינים בברזיל?

המאסטר: אתם תלמידי דאפא, אז פשוט עשו את מיטבכם. הבהרת האמת היא האחריות שלכם. אם אתם שואלים איך אפשר בכלל לדבר עם כל האנשים האלו שאתם רוצים להציל, אז הייתי אומר שתעשו את מיטבכם – תעשו כמה שאתם יכולים. כשתלמידי דאפא פועלים היטב במה שהם אמורים לעשות, המצב משתנה.

תלמיד: יש תלמידים חדשים רבים שרוצים להצטרף לפרויקטים מסוימים, אבל לא אומרים זאת משום שהם חוששים שהתלמידים הוותיקים יעבירו עליהם ביקורת. ויש גם תלמידים ותיקים שנראה שמחשיבים את ההשתתפות בפעילויות כטיפוח, והם דוחפים תלמידים חדשים ללכת לכל מקום להשתתף.

המאסטר: אז יש בעיה עם התלמידים הוותיקים. תלמידים חדשים הם תלמידים חדשים אחרי הכול, והאם המוקד שלנו אינו הצלת ישויות חיות? התלמידים החדשים רק הצטרפו, והם באמת צריכים את עזרתכם. החשוב ביותר הוא שתנחו אותם ללמוד הרבה את הפא.

דבר נוסף, בואו נפסיק להשתתף באירועים קהילתיים הדורשים מספר גדול של אנשים ושבהם אינכם יכולים להבהיר את האמת ישירות (למשל, הצעדות והפעילויות באזורים בהם אין הרבה תושבים סינים). אין להם השפעה משמעותית והם לא כל כך אפקטיביים.

תלמיד: אם אנשים רגילים מזמינים את ה-Shen Yun ואין אלו תלמידי דאפא המובילים ודוחפים את מכירת הכרטיסים, האם הקהל יינצל באותה מידה?

המאסטר: כן, כך יהיה. מי שרואה את המופע יינצל, זה אותו דבר ולא משנה מי עושה את העבודה.

תלמיד: כמה תלמידים נוסעים לסין כמעט כל שנה. האם הם יכולים לקחת על עצמם פרויקטים חשובים?

המאסטר: אני חושב שהכי טוב שהם לא יעשו זאת. יום אחד אולי הם יילקחו על ידי המשטרה של המפלגה המרושעת, וברגע שהם יהיו אחוזי פחד, הם אולי יגידו כל דבר. (צוחק, נאנח)

תלמיד: מתי יוכל ה-Shen Yun להופיע בסין?

המאסטר: זה בדיוק מה שאני חשבתי! (מחיאות כפיים) אך תנו לי להבטיח לכם, הם יגיעו לשם, זה בטוח! (מחיאות כפיים נלהבות, קריאות עידוד)

תלמיד: תלמידים רבים יודעים שעשיית עבודה אינה טיפוח, אבל הם עדיין מעריכים מאוד את הישגי כלי התקשורת שלנו. איך עלינו, במונחים של טיפוח אישי, לשמור על מצב מחשבה טהור ובאותו הזמן להיות אפקטיביים במה שתלמידי דאפא אמורים לעשות?

המאסטר: שימרו על המחשבות הנכונות שלכם חזקות, והבינו שאתם עושים את העבודה הזו כדי להציל אנשים. כמטפח, נקודת המוצא של מה שאתה עושה היא קדושה. אם הגישה שלכם אינה נכונה כשאתם עושים דברים, הדבר יביא הפרעה ויטיל צל הן על מה שאתם עובדים עליו והן על הטיפוח שלכם.

תלמיד: האם המשבר הכלכלי הנוכחי נגרם בגלל הירידה המשמעותית במוסריות המין האנושי, ובפרט זו של בעלי השררה?

המאסטר: בואו לא נדאג לגבי המצב של כלכלת העולם. מי שמחזיק בשלטון או מה שקורה במקום מסוים ביום מסוים לא קשור בכלל לטיפוח שלנו. אנחנו מתמקדים בהצלת אנשים, נקודה. התכנונים הרגילים עבור החברה האנושית לבטח מבוססים על המזל הטוב המוקצה לאנשים ועל כמות הקארמה שלהם.

תלמיד: תלמידי הדאפא מהעיר דונג-גאנג בפרובינציית ליאו-נינג; מפרובינציית שין-ג'יאנג; מהעיר גאו-מי בפרובינציית שאן-דונג; מהעיר לאן-ג'ואו בפרובינציית גאנסו; מהעיר צ'ינג-דאו; מפארק יו-יו-אן-טאן בבייג'ינג; מפרובינציית שאן-שי; ממחוז יאנג-פו בשנחאי; משנחאי; ממחוז צ'אנג-פינג בבייג'ינג; מהעיר וויי-פאנג בפרובינציית שאן-דונג; מהעיר צ'ונג-צ'ינג; מהעיר שן-ג'ן; מהאי הולו בפרובינציית ליאו-נינג; מהעיר שן-יאנג; מהעיר צ'נג-דה בפרובינציית הה-ביי; מהעיר קון-מינג; מפרובינציית יונאן; מהעיר שי-ג'יא-ג'ואנג; מפרובינציית הה-ביי; מהעיר יאן-טאי בפרובינציית שאן-דונג; מהעיר ג'י-נאן; מפרובינציית היילונג-ג'יאנג; מהעיר ליאן-יון-גאנג בפרובינציית ג'יאנג-סו; מאוניברסיטת ג'ה-ג'יאנג; ממחוז גואן; מפרובינציית שאן-דונג; מהעיר הה-פיי בפרובינציית אן-הוי; מהעיר ג'יאנג-מן; מהעיר גווי-יאנג בפרובינציית גווי-ג'ואו; מהעיר שי-אן; ממשרד הבריאות של העיר גואנג-ג'ואו; מהעיר צ'או-יאנג בפרובינציית ליאו-נינג; מהעיר וו-שואה; מהעיר הואנג-גאנג בפרובינציית הו-ביי; ממחוז שי-שוי; מהעיר מה-צ'נג; מהעיר פו-שון; מהעיר דא-טונג; מפרובינציית שאן-שי; מהעיר הבי בפרובינציית הא-נאן; מהעיר ווי-האי בפרובינציית שאן-דונג; מהעיר צ'יצ'י-האר; מהעיר פו-יאנג; מהעיר טיאן-ג'ין; מהעיר ג'ין-צ'אנג; מפרובינציית גאנסו; מהעיר צ'אנג-צ'ון; מהעיר האן-דאן בפרובינציית הה-ביי; מהעיר צ'או-שאן; מהעיר שו-ג'ואו; ומהעיר טאי-אן שולחים את ברכותיהם למאסטר.

המאסטר: תודה לכולכם. (מחיאות כפיים חמות)

תלמיד: ברכות למאסטר הרחום, המפואר והמכובד מתלמידי הדאפא בבתי הספר של מינגהווי. מחלקת ביטחון הפנים של ארה"ב מממנת את לימוד השפה הסינית בארגונים מחוץ לסין שהמק"ס חדרה אליהם. בה בעת, ארגונים כמו שלנו שמספקים חינוך בשפה הסינית העומד בסטנדרט המקובל לא מקבלים כספים כאלו. כמה תלמידים חושבים שעלינו להשתמש בהזדמנות הזו להבהיר את האמת לממשלה ולחשוף את הרוע. אבל כמה חושבים שמשום שזו לא רדיפה ישירה, אנחנו לא צריכים להתערב.

המאסטר: בזמן שאנחנו נרדפים, אתם יכולים לספר לעולם על הדברים שהמק"ס הרעה עשתה מחוץ לסין, אבל אל תטרידו את עצמכם יותר מדי בכך. הצלת ישויות חיות היא הראשונה והחשובה ביותר. פשוט נסו להציל יותר ויותר אנשים. אתם יכולים לחשוף את הגורמים הרעים כשהנסיבות מאפשרות זאת. למעשה, לפעמים עברה בי המחשבה: עכשיו כשהמק"ס הרעה כמעט גמורה, מי צריך לקבל את כל הדברים שהיא יצאה מעורה לחשוב איך להשיגם באמצעות שקר ורמאות? עדיין לא הוחלט לאן יגיעו הדברים האלו.

תלמיד: מאסטר, תוכל להגיד כמה מילים לתלמידי הדאפא הנמצאים במאסר בסין? איך עליהם לנהל את עצמם ולחזק את המחשבות הנכונות שלהם בזמן שהם כלואים?

המאסטר: אלו מאורות אפלות שבהן הרוע מתחפר בימיו האחרונים. הנסיבות של כל תלמיד דאפא שונות, אבל אין עליך לאבד את המחשבות הנכונות שלך באף מקרה, ואתה חייב לא לשכוח אפילו לרגע שאתה תלמיד דאפא. אם תשים את הפא ראשון, תצליח שיהיו לך מחשבות נכונות ותוכל לעמוד בפני הרוע; אתה תדע מה לעשות בפני הרוע. אבל, המצב מסובך, ומצבי הטיפוח של אנשים הם שונים. כמה באמת אולי יאבדו את חייהם, וכמה יחוו רדיפה קשה. המצב של כל אחד שונה; ההיסטוריה של כל אחד, יחד עם מה שהכוחות הישנים אולי תכננו עבור תלמיד דאפא כאשר הוא ירומה, הפכו את המצב למסובך ביותר. אבל לא משנה מה, אם אתה יכול לשמור על הדאפא בלבך, אתה תעבור את זה. ואפילו אם האדם מאבד את חייו, הוא יחזור למקום הראוי לו, בוודאות. גם אם כמה אנשים מתבלבלים רגעית, הם בסופו של דבר יצליחו לעבור את זה.

תלמיד: יש אתר תרגול באזור שלנו ורוב המשתתפים הם אפרו-אמריקנים. כמה מהם באים יותר משמונה שנים, אבל הם רק עושים את התרגילים, והם קראו את הספר רק פעם או פעמיים. אותו דבר נכון עם החדשים שבאים. איך אנחנו יכולים לעזור להם?

המאסטר: פשוט עיזרו להם ללמוד את הפא, ופעלו היטב בהסברת חשיבות לימוד הפא.

תלמיד: האם על המקהלה האירופית להמשיך לנסות להעלות מודעות ולהציל את אנשי העולם תוך שימוש בפורמט של מקהלה?

המאסטר: לפעמים אני תוהה האם לשירה שלכם יכולה באמת להיות אותה השפעה כמו ל-Shen Yun, האם היא באמת יכולה להציל אנשים? זה יהיה קשה לביצוע. אם המקהלה לא יכולה להשיג השפעה אמיתית מבחינת הצלת ישויות חיות, אז היא לא משמעותית כל כך. הסיבה שאני אומר זאת היא משום שכשאתם עושים חזרות או שרים ביחד, הדבר צורך משאבי אנוש. אבל אם תוכלו באמת לשחק תפקיד גדול בהצלת ישויות חיות, אז כל עוד כמה אנשים באמת ניצלים, אפילו אם אתם לא יכולים להבטיח מספר גדול, אתם צריכים לעשות זאת. אבל בהחלט אין עליכם לפתח החזקה למקהלה כשלעצמה.

תלמיד: סניף טורונטו של "חברת סִפרי טיֶאן טִי" עובד כבר במשך כמעט שנה, ומספר האנשים שבאים לחנות ללמוד את האמת וללמוד את הפא גדל בהדרגה. אבל הפעילות העסקית של החנות עדיין לא אידיאלית. האם על החנות לפעול כמו חברות התקשורת ולעבוד על שיווק ופרסום?

המאסטר: אתה בא אלי אפילו עם השאלה הזו? (אנשים צוחקים) פשוט נהלו את הפעילות העסקית שלכם; אין שום דבר רע בזה. כשאתם לא פועלים היטב, הרוע יפריע ויהיו קשיים. כך הם פני הדברים כעת. אם אתם רוצים לעשות משהו, עשו אותו היטב.

תלמיד: בשבוע שעבר כמה בריונים מרושעים בפלאשינג ניסו לחטוף מצלמות וידיאו מידי התלמידים שלנו, ממש מול החוקר הפדרלי ממשרד המשפטים האמריקני. אנחנו מתכננים לתבוע את הבריונים האלו. המשטרה האמריקנית האשימה אותם רק ב"ניסיון לשוד".

המאסטר: ובכן, זה אכן היה ניסיון לשוד, משום שהם לא הצליחו לקחת שום דבר. (צוחק) רק טבעי שהמשטרה תגיד כך. הם לא יכולים להגיד שדברים נגנבו כאשר אין הדבר כך. אם הבריונים באמת היו לוקחים משהו, אז הייתם יכולים לתבוע אותם.

תלמיד: אנחנו רוצים להגיד לממשלה הפדרלית שהבריונים האלימים האלו כבר הרבה זמן הפכו אותנו למטרה, ניסו פרובוקציות נגדנו ואיימו עלינו בגלל אמונתנו.

המאסטר: לא מדובר רק בעניין של אמונה. זו המק"ס המרושעת שמאחורי הדברים הללו. למעשה, אנשים כבר יודעים בלי שאפילו תגידו להם – אפילו המשטרה יודעת. אבל חשבתי על משהו. התלמידים שלנו בפלאשינג, אלו שבקווי החזית, יש להם נקודת התחלה טובה – לעמוד מול הרוע. זה באמת טוב, ואני מאשר זאת. אבל, אולי אתם קצת נחפזים מדי לדברים? חישבו ברוגע על המצב, והרחיבו את מחשבתכם קצת. אם אתם באמת יכולים להתייחס לכולם כישויות חיות שאנחנו רוצים להציל, ואז תנסו להציל אותם, תראו אם המצב ישתנה. בהחלט אין זה צירוף מקרים.שהרוע הופיע בפלאשינג ושהוא גרם לאנשים לעשות דברים רעים. הוא בוודאי הופיע כדי לכוון להחסרות של התלמידים שלנו. אל תצאו להילחם נגד הצד האנושי שלהם בלי לחשוב. מטרתכם אינה להביסם, אלא להציל אותם. עשו דברים עם חמלה ומחשבה שלווה ואז תראו איך הולך.

תלמיד: כשכתבים האחראים על סיקור ה-Shen Yun עובדים עם דד-ליינים לחוצים ועומס עבודה כבד, קשה לחלוק את המשאבים בין כלי התקשורת והכתבים שלנו. קשה לעשות זאת. כתוצאה מכך היו מספר בעיות כאשר כתבים התחרו זה עם זה על אישורי הכניסה המועטים לעיתונאים.

המאסטר: אכן. הבעיה אינה דווקא שאנשים מתחרים על מעט אישורי הכניסה לעיתונאים. היו מקרים שבהם לא היו כל כך הרבה אנשים בקהל, אבל עיתונאים היו בכל מקום וזה היה מאיים למדי עבור אנשים. הם הלכו לראות מופע. האם אי פעם חשבתם איך הקהל מסתכל עליכם? וכמה תלמידים אוהבים להשוויץ. הם יסתובבו כשהם מחזיקים במצלמה, “קליק, קליק, קליק", מצלמים תמונות כל הזמן, בכל מקום. זה מעצבן אנשים. לא מדובר רק באופי שלכם ואיך אתם מנהלים את עצמכם; אלא זהו נושא של טיפוח. לא שמתם את הצלת הישויות החיות במקום הראשון. דיווחים על המופעים הם דבר טוב; הכוונה שלכם היא לעזור לקדם את האירוע. אבל כאשר יש יותר מדי כתבים, יכולה להיות לכך השפעה הפוכה. והנהלת האולם לא תסבול זאת גם כן. אז באמת אין אפשרות שלא תהיה הגבלה במספר אישורי הכניסה לעיתונאים.

תלמיד: כל תלמידי הדאפא מתעשיית התעופה והחלל של בייג'ינג, וכל תלמידי הדאפא בגאן-ג'יאה-קו, בדרך ג'אן-לאן ובשער פו-צ'נג החיצוני בבייג'ינג; מאתר התרגול שואנג-שיו במחוז האי-דאן בבייג'ינג; מהעיר צ'אנג-שה בפרובינציית הונאן; מהעיר גואנג-ג'ואו; באזור הנוף של האגם המזרחי בעיר ווהאן; ממחוז הונג-שאן; מהאקדמיה למדעים של סין; האקדמיה למדעי החברה של סין; העיר ג'ו-האי; פארק הונג-דו בעיר נאן-צ'אנג; מהעיר ליי-יאנג בפרובינציית הונאן; מהעיר צ'נג-ג'ואו; ממחוז הנג-נאן; מהעיר שי-נינג; מהעיר ליו-ג'ואו בפרובינציית גואנג-שי; מהעיר חרבין; ממחוז דונג-גואנג בפרובינציית הה-ביי; ממחוז פו-צ'נג; מהעיר צ'נגדו; מהעיר בן-שי בפרובינציית ליאו-נינג; ממחוז 204 בעיר שן-יאנג; ממחוז צ'אנג-צ'ינג; מהעיר נינג-בו בפרובינציית ג'ה-ג'יאנג; מהעיר דונג-פאנג בפרובינציית האי-נאן; מהעיר שין-יאנג בפרובינציית הה-נאן; מהעיר ג'יאנג-מן בפרובינציית גואנג-דונג; מאוניברסיטת דונג-ביי לכלכלה ומנהל עסקים בעיר דאליאן; ומפרובינציית ג'יאנג-סו שולחים את ברכותיהם למאסטר.

המאסטר: תודה לכולכם. (מחיאות כפיים)

תלמיד: כאשר מקדמים את מכירות הכרטיסים ל-Shen Yun (המאסטר:  אוּ-ווָה – זו לא ועידה על Shen Yun. מדוע כולם שואלים עליו?), הבנתי שמטרת מופעי ה-Shen Yun היא להציל אנשים, ושכתלמידי דאפא העובדים למען זה, הגורמים של הטיפוח שלנו מעורבים. לפיכך, הבהרת האמת צריכה להיות הדבר העיקרי שאנו עושים. אבל כמה מתרגלים עמיתים חושבים שהמשימה העיקרית היא פרסום בכלי תקשורת מרכזיים.

המאסטר: מכירת כרטיסים היא פשוט זה, למכור כרטיסים, ואתם צריכים להבהיר את האמת רק כאשר עולות בעיות. האנשים ניצלים במופע עצמו. אין שום דבר רע בפרסום בכלי תקשורת רגילים, גדולים או קטנים. לגבי כיצד עליכם לעשות את הפרסום, עשו דברים בהתאם לנסיבות המקומיות שלכם. כמה אומרים שכל מה שצריך זה לחלק עלונים; כמה אומרים שמה שצריך כדי להצליח הוא למכור כרטיסים במקומות מסוימים; ואחרים מאמינים שהפרסום נחוץ. כל דרך שתעשו זאת היא בסדר. באזורים מסוימים לא פרסמו הרבה, אבל התלמידים עבדו היטב ביחד ומכרו את כל הכרטיסים במספר מועט של חנויות. מה שאני אומר הוא, עשו זאת על בסיס הנסיבות המסוימות של המקום שלכם.

תלמיד: אלו מאתנו שעושים עבודה בתקשורת צריכים ללמוד את הפא כקבוצה, אך אנו מפוזרים ברחבי העולם. האם זה ראוי שנלמד את הפא ביחד באמצעות האינטרנט?

המאסטר: אתם יכולים לנסות זאת. אבל אני חושב, לא משנה היכן תלמידי הדאפא נמצאים – בכל פינה מרוחקת של העולם הם עשויים לעשות עבודת תקשורת – אין עליהם להתנתק מאגודת הדאפא המקומית. והכי טוב בשבילכם לא להפריד את עצמכם מהקבוצה המקומית גם כן. כולכם צריכים ללמוד את הפא עם תלמידי הדאפא באזור המקומי שלכם.

תלמיד: כשהמשטר של המפלגה המרושעת יתמוטט, האם לאנשים של סין תהיה עדיין הזדמנות בנסיבות הטובות יותר האלו להבין את הדאפא ולהינצל? מה אנחנו צריכים לעשות כדי להשיג זאת?

המאסטר: כשהרוע באמת יתמוטט, ויגיע הזמן של הפא מתקן את העולם האנושי, יהיה מצב אחר שמיוחד לתיקון הפא של העולם האנושי, שונה מזה שבהווה – שונה לגמרי. אל תחשבו על העניינים האלו, כי כרגע אנחנו צריכים לפעול בהתאם למצב הנוכחי ולהציל אנשים בהתאם.

תלמיד: איך אנחנו יכולים להבחין בין רמזים מהמאסטר לבין הפרעה מהכוחות הישנים?

המאסטר: המאסטר ואלוהויות ישרות מסוימות יתנו לך רמזים, זה בטוח. אבל לעתים קרובות מטרתם, למענך, היא לסלק את ההחזקות שלך או לעזור לך להימנע מסכנה, והם יהיו למען הטיפוח שלך. ההפרעה מהגורמים הרעים, לעומת זאת, מאמצת פעמים רבות את הצורה של רמזים שקריים שמתאימים להחזקות שלך, למה שגורם לך אושר, או למה שאתה אוהב, או לכל אחת מההחזקות האחרות שלך. אחרי כן תרגיש שמחה יתרה ותהיה אפילו יותר קשור להחזקה הזאת, ותפנה בפנייה לא נכונה, כשכל הזמן תחשוב שזה המאסטר שמוביל אותך. זה בדרך כלל מה שמתרחש. אז איך אתה יכול להבדיל בין השניים? כמה אנשים אומרים שהם מטפחים בעזרת המסרים הרוחניים שהם מקבלים בחלומות. אני הייתי אומר שאלו שטויות. (צחוק) החזקה לרמזים בחלומות היא לא טיפוח, אלא סטייה מסוכנת מהמסלול. תלמידי הדאפא מטפחים על ידי כך שהם הולכים בעקבות הספר של הדאפא, והם מתייחסים אל הפא כאל אמת המידה שלהם. בין אם אתה שם בארץ החלומות או בכל מקום שיהיה, עליך להשתמש בפא כאֲמָת המידה שלך כדי לאמוד נכון ומוטעה, ורק אז לא תיפול קורבן להפרעות. אף פעם לא נתתי לכם סוג של שיטת טיפוח בה אין עליכם לטפח אלא לעשות כל מה שהפא-שנים שלי אומרים לכם. אני לא מכיר בזה כטיפוח. אין אפשרות שכל אחד ואחד מהתלמידים יהיה לצדי, ולכן לימדתי אתכם "להתייחס אל הפא כאל המאסטר". יש לכם את ספר הפא, אז אתם צריכים לדעת איך לטפח .

תלמיד: לאחר שהמאסטר לימד את הפא לתלמידים האוסטרלים, המצב שלהם השתפר בהיבטים מסוימים. אבל עד מהרה זה פג. היו בעיות תקשורת בין התלמידים הסינים והמערביים, וכשבעיות עולות תלמידים רבים אומרים: "אנחנו צריכים ללמוד יותר את הפא", או "בואו נניח את ההחזקות שלנו", אבל אנשים לא באמת מסתכלים פנימה.

המאסטר: החזקות אנושיות תמיד יהיו נוכחות. לו המצב היה כה פשוט שהמאסטר היה מלמד אותם את הפא היום פעם אחת וכל ההחזקות הללו היו נעלמות, אז הייתי שמח ללמד אותם את הפא מדי יום. אבל למעשה, הפא כבר אתנו – נותר רק העניין של לחיות על פיו. טיפוח הוא תהליך, ויש לאפשר זמן כדי לסלק [החזקות]. אבל, עם זאת, אתם תמיד צריכים להיות עם עין פקוחה על השעון. עליכם לנצל את הרגע – אתם באמת חייבים. אתם אומרים שאגודת הדאפא נסוגה לדרכיה הישנות והופכת סגורה שוב, אבל האם זה באמת כך? אני אבדוק זאת. אבל בכל מצב, כתלמידי דאפא המטפחים את עצמם עליכם לפעול היטב בעצמכם ולא משנה אם האגודה פועלת היטב או לא. המאסטר אף פעם לא שם את כל תקוותיו, או כל תקוותיה של אוסטרליה, על כתפיו של מישהו מסוים או על כתפיה של האגודה. אני שמתי אותן על כל אחד ואחד מתלמידי הדאפא ועל יכולתכם לטפח היטב. אתם התקווה להצלה של הישויות באזור שלכם, אתם תלמידי הדאפא שמאמתים את הפא, ואתם עוזרים למאסטר לעשות את תיקון הפא. לא רק האגודה היא שעוזרת למאסטר לעשות את תיקון הפא, וגם לא רק הסייעים. אם החזקות מובילות אתכם למקד את מבטכם על האגודה, זה לא נכון. אם לאגודה באמת יש בעיות, אני איישר אותם, אבל אני לא אעשה את זה כתגובה להחזקות שלכם.

תלמיד: האם נחזה ביום הדין הסופי הגדול?

המאסטר: אתם לא צריכים לפתח החזקה לדבר כזה או אחר שהמאסטר מדבר עליו. (הקהל צוחק) אל תתייחסו לזה. עשו עבודה טובה במה שאתם צריכים לעשות.

תלמיד: כמה תלמידים הם פעילים מאוד בעבודה בפרויקטים של דאפא, והם מטפחים את השין-שינג שלהם. אבל הם לא רוצים לעשות את התרגילים, והם לא מתייחסים מאוד ברצינות לשליחת מחשבות נכונות. האם תלמידים כאלה יכולים להשיג את השלמות המלאה?

המאסטר: אם זה המקרה, אולי הוא לא שם מספיק דגש על הטיפוח, אבל אם הוא יחליט לתת יותר תשומת לב לזה הדברים יסתדרו. אבל למרות זאת, יש באמת כמה אנשים שלא לומדים את הפא ורק עושים את העבודה. כולכם צריכים לעשות את כל שלושת הדברים. אם אתה רק עושה עבודה ולא לומד, אז מדובר באדם רגיל שעושה עבודת דאפא. ואדם רגיל שעושה עבודת דאפא לא יכול להשיג את השלמות המלאה; הוא רק יכול להקים לעצמו סגולות מוסריות. להקים סגולות מוסריות, או מזל טוב, משמעו שהאדם יקבל ברכות כשהוא ייוולד מחדש, אבל זה הכול, והוא לא ישיג את השלמות המלאה. במקרה כזה, האם לא היו כל מאמציך לשווא? האם זה בסדר שמטפח איננו מטפח? כשאתה הולך להבהיר את האמת, רק כשהלב שלך אגר שפע של פא תוכל להציל אנשים. אז למילים שלך יהיה הכוח לגעת בהם.

תלמיד: כשהבהרתי את האמת נתקלתי באנשים רגילים שאמרו שהם הכירו תלמיד דאפא מסוים ואיך הוא אפילו לא טוב כמו אדם ממוצע שאינו מטפח, ושלמרות שהמילים שלו נשמעות באמת טובות, התנהגותו באמת גרועה.

המאסטר: אני שמעתי דברים כאלו גם כן. אם מה שאתה עושה לא ראוי לתלמיד דאפא, אז אתה משחק את התפקיד שהכוחות הישנים ישמחו לראות, וזה מסוכן. אבל, אני מקווה שאלו מכם ששומעים אנשים האומרים מילים כאלו יחשבו איך זה יכול להיות קשור אליכם. האם אתם מבינים מה אמרתי עכשיו?

תלמיד: אני תלמיד צעיר בן שתים עשרה. פיספסתי את ההזדמנות להירשם לאקדמיית פיי-טיאן לאמנויות משום שאבי התנגד לכך. האם תהיה לי עוד הזדמנות?

המאסטר: משום שאתה עדיין לא בגיר, החוק קובע שלהוריך יש חזקה עליך. אם הוריך לא מאשרים, אז זה לא יסתדר. אם אתה בעל הכישרון הטבעי והתכונות הגופניות הנדרשות, אז תמיד תהיה הזדמנות. אם לא, אז נסה לא להיות קשור לזה.

תלמיד: כשמתרגלים מערביים לומדים סינית, האם עליהם ללמוד את הסימניות המפושטות או המסורתיות?

המאסטר: זה לא משנה במיוחד אם אלו הסימניות המפושטות או המסורתיות. זה בסדר ללמוד את המפושטות, כפי שזה בסדר ללמוד את המסורתיות – אף אחד מהם אינו בעיה. אני אומר זאת משום שאלו שלומדים את הסימניות המפושטות עדיין יכולים לקרוא את המסורתיות, ולהיפך. עניינים אנושים יטופלו בעתיד. מה שאנו עוסקים בו כרגע הוא נושא הצלת ישויות חיות. אבל יש לציין, שסימניות מפושטות רבות נוצרו על ידי המק"ס המרושעת, ומשמעויות הלוואי שלהן אינן טובות. אבל כשכל כך הרבה אנשים – מעל מיליארד – משתמשים במפושטות, אז זה משהו שיצטרכו לטפל בו בזמן מאוחר יותר.

תלמיד: כשנאמר ש"הרוע גמור", האם הכוונה שהמפלגה המרושעת עומדת להתפורר?

המאסטר: הגורמים של המפלגה המרושעת כבר אינם. כפי שאמרתי, האנשים האלו שתומכים במערכת הזו רק מנסים לשמור על שלטונם.

תלמיד: סוכנים חשאיים רבים הגיעו לאזור שלי. איך עלינו לטפל בהם?

המאסטר: יש אנשי ביטחון, מודיעין או משטרה חשאית של ארה"ב שעוקבים אחרי כל סוכן חשאי ופוקחים עליו עין. סוכן חשאי שנוצר על ידי תרבות המק"ס המרושעת הוא עצמו מישהו שרומה על ידי התרבות של המפלגה המרושעת, ומסיבה זו הוא בסכנה. כשאנחנו מצילים ישויות חיות, אנחנו נותנים לכולם הזדמנות. אבל יש כמה אנשים שתמיד מתווכחים וגורמים צרות בינינו, ואתם אולי חושבים שהם סוכנים חשאיים, למרות שלאמיתו של דבר הם לא; אבל, המעשים שהם עושים הם למעשה גרועים מאלו של סוכנים חשאיים אמיתיים. אולם אדם כזה חושב שהוא עושה משהו טוב, ולא חושב מה יש בו שגורם לתלמידים שלנו לא לקבל אותו.

תלמיד: אזרחים סינים רבים איחלו למאסטר כל טוב בקווים החמים לפרישה מהמק"ס. דברי הכרת התודה שלהם למאסטר מרגשים מאוד. הייתי רוצה להעביר אותם בזאת למאסטר.

המאסטר: בבקשה העבר להם את תודתי אם תהיה לך ההזדמנות. (מחיאות כפיים)

תלמיד: גישתן של ממשלות מערביות כלפי המפלגה המרושעת נעשתה רכה במידה גוברת והולכת. התלמידים מרגישים שהכוח שלהם להציל אותן אינו מספיק, ושהתלמידים המעורבים בכך מעטים מדי.

המאסטר: אל תתייחסו לדברים כאלו, משום שאלו רק הכוחות הישנים שמשחקים משחק של איזונים. הם לא יאפשרו לצד אחד להתגבר על השני כרגע. הם מאמינים שהרוע לא מספיק כדי לבחון את תלמידי הדאפא, וכך הם מנסים לאזן את הדברים. בכל מקרה, הדברים משתנים באופן כללי, והמצב הכולל משתנה – משתנה לטובה.

תלמיד: ביומיים האחרונים בכיכר האו"ם ראיתי כמה מבקשי מקלט מדיני, אחד מהם לבש חולצה צהובה קצרה [של דאפא]. כששאלתי לגבי הנושא, הוא אמר שאחד מהתלמידים השאיל לו אותה.

המאסטר: מי מהתלמידים השאיל לו? הבגדים שאתם לובשים מייצגים את תלמידי הדאפא. אם אתם משאילים אותם ככה סתם לאדם רגיל, והאדם הזה עושה דברים שלא ראויים לפא, או דברים שאין לעשותם, אז האם אתם מצילים אנשים או הורסים אותם? תמיד יש לנו כמה אנשים שלא עומדים בציפיות. (צוחק) אם כולם יוכלו לפעול היטב, הקשיים שאתם עומדים מולם היום לא היו כפי שהם.

תלמיד: תלמידי הדאפא שינו את המילים של כמה שירים מהמק"ס המרושעת ושרים אותם. כמובן, המילים עכשיו מתנגדות למק"ס המרושעת, אבל המלודיה נשארה אותו הדבר וזה מטריד אותי כשאני שומע אותם.

המאסטר: לדעתי תלמידי הדאפא לא צריכים לשיר את הדברים האלו. זה בסדר שהציבור הרחב ישיר אותם.

תלמיד: כשמבהירים את האמת לסין, [אנו נתקלים באנשים] עם שני סוגים של גישות: סוג אחד מסכים לרעיון של "שלוש הפרישות" אבל לא מזדהה עם הדאפא; הסוג השני מזדהה עם הדאפא אבל לא מוכן לבצע את שלוש הפרישות. כשיתבצע הניפוי, מה יהיה גורלם?

המאסטר: משמעות הדבר היא שהם לא השתנו באופן יסודי מלפני כן; שהאמת לא הובהרה להם כראוי באופן מספק. לגבי מה יהיה גורלם, כאן בדיוק מצויר הקו, באמצעות זאת. באיזה צד שהוא עומד בו, זה הצד שהוא שייך אליו, וזה לא משתמע לשתי פנים. ייתכן שהאדם יגיד שהוא מסכים עם דבר זה או אחר, כשלמעשה בלבו הוא לא השתנה כלל וכלל. אולי הוא רק אומר דברים נעימים כדי להיות מנומס אליך, אבל למעשה הוא לא השתנה והוא רק מנומס.

תלמיד: בניו יורק, אנשים רבים החלו בקשר עם הדאפא במטרה לקבל מקלט מדיני. מטפחים עמיתים רבים סולדים מהתנהגותם ורוצים לשלח אותם.

המאסטר: מה שאני חושב הוא, אף על פי שהמניע שהוביל את מחפשי המקלט האלו להיות בקשר עם תלמידי הדאפא לא היה טוב, מה שאנחנו עושים אחרי הכול הוא להציל אותם. אם אתם יכולים להתנהג כלפיהם בחמלה, אולי הם יזכרו לנצח את מילותיכם ומעשיכם. לזה תהיה אולי השפעה על האדם, ואולי זה כמו לנטוע את הזרעים לקשר העתידי שלו עם הדאפא. אבל אם אנחנו לא מתייחסים אליהם היטב, אולי הקשר הזה יאבד. אבל לא משנה מה, עלינו לדעת שמה שאנחנו עושים הוא להציל אנשים.

תלמיד: כשאני נתקל באמנות מנוונת במסגרת עבודתי הרגילה, האם אני יכול, אם אני שומר על מחשבות נכונות, לתקן את הגורמים המעוותים האלו בדרך דומה לזו שה-Shen Yun עושה?

המאסטר: אם תלך ותנסה לתקן את האמנות המודרנית של אנשים רגילים, האם אתה חושב שהם יקשיבו לך? וחוץ מזה, אין לנו זמן לטפל בדברים האלו כרגע. מה שעליכם לעשות הוא להציל אנשים, אז כרגע אתם לא צריכים להתייחס לדברים הללו. בהווה אתם יכולים פשוט להתעלם מכל הדברים האלו כולם. כשהפא יתקן את העולם האנושי, לפא יהיו באופן טבעי האמצעים לתקן את הדברים כאן.

תלמיד: באזור גואנג-דונג של דלתת נהר הפנינה יש מספר גדול של תעשיות וחברות מסחריות, וקהילת מהגרים גדולה, וכמה מערי החוף שם הן גדולות, והאוכלוסייה צפופה. אבל התלמידים לא עשו שם מספיק.

המאסטר: התנאים המסוימים של כל אזור בסין שונים, ואין לכם ברירה אלא לפעול בהתאם לנסיבות המקומיות. בה בעת, חשוב לשים לב לבטיחות. בכל חלק של סין שלא יהיה, תלמידי הדאפא שם מבינים מה האחריות שלהם, כלומר, לטפח את עצמם היטב ולהציל ישויות חיות. וזה מה שצריך לעשות. כמה שיכולים להציל יותר אנשים, כך טוב יותר, כי זו האחריות שאתם נושאים.

תלמיד: בעבודת הטלוויזיה שאנו עושים, כמה מיומנויות עוד לא הגיעו לרמה מקצועית. האם זה בסדר בשבילנו לשתף פעולה עם אנשים רגילים במקרה כזה?

המאסטר: אם אתם רוצים לשכור אנשים רגילים לפרויקט מסוים, זו לא צריכה להיות בעיה. עם זאת, עדיף שלא תקימו חברה ביחד או שתשתפו פעולה בפרויקט כזה או אחר. אם האדם הזה יקבל הפרעה, פרוש הדבר צרות. היו יותר מדי מקרים כאלו. אתה תלמיד דאפא, ומה שאתה עושה הוא קדוש, בעוד שמה שהוא עושה הוא אנושי; אי אפשר לחבר את השניים. אם אתה מנהל את החברה של עצמך ואתה מעונין לשכור את האדם ושהוא פשוט יהיה עובד שלך, זה בסדר, משום שהוא יעשה כל מה שאתה אומר. אבל אם במקום זאת אתה משתף אתו פעולה, הדבר מוביל פעמים רבות לבעיות. קל לאדם הזה לקבל הפרעות.

תלמיד: כמה תלמידים ותיקים שקיבלו את הפא לפני שנים רבות עזבו את הדאפא אחרי שנלכדו בכמה תסבוכות במחשבתם ובכמה החזקות. אין לנו דרך להתיר את הקשרים האלו, ואנו מרגישים צער ודואגים להם. איך נוכל לעזור להם?

המאסטר: טפלו בכך בזהירות. נסו לראות מהו באמת העניין של אדם זה. האם העניין הוא שבאמת האדם הזה נצמד למק"ס המרושעת, או שברמה יסודית הוא לא רוצה לטפח ורק הצטרף אז בשביל הכיף — אז עיזבו את זה. אבל לא משנה מה, כתלמידי דאפא עליכם לנסות להציל ישויות חיות לא משנה מה מצבן, וזה מה שאתם צריכים ללכת ולעשות. כשאתם רואים מישהו להציל, לכו ועשו זאת. ואם אתם לא מצליחים, אז זו לא אשמתכם.

תלמיד: יש פרויקטים רבים שאני יכול להיות מעורב בהם. למעט ה-Shen Yun, אני לא יודע איך להבחין אלו מהם קשורים לנדר ההיסטורי שלי.

המאסטר: אין זה משהו שאתה יכול לזהות, ואם תחשוב יותר מדי על כך, זו החזקה. פשוט לך ועשה את מה שתלמידי דאפא צריכים לעשות, ומה שתעשה יהיה נכון.

אני חושב שאני מעדיף לא לקחת יותר מהזמן שלכם. לא היה קל לכם לעשות את הנסיעה הזאת, ואתם צריכים להמשיך בוועידת שיתוף ההתנסויות. אני מקווה שבמהלך הוועידה הזו כולכם תשתפרו על ידי כך שתראו איך אחרים פעלו היטב ואלו גישות הם אימצו, ותיקחו את הדברים הטובים הביתה אתכם. אם באמת תוכלו להפיק משהו מהוועידה הזו, הדבר יועיל לטיפוח שלכם וכך לא באתם לשווא. ההוצאות הכרוכות בכל ועידה אינן קטנות, לפי ההערכות שלנו, ייתכן שהסך הכולל של עלות הטיסות בפעם זו לבדה הגיע למיליונים. העלויות היו באמת גדולות. אז אל תתנו לדבר להפוך למשהו פורמלי, ואל תבואו רק כדי להצטרף לאחרים. גם אל תבואו רק מתוך סקרנות, מרצון לשמוע מה שיש למאסטר להגיד. המאסטר אמר לכם שעליכם ללכת היטב את החלק האחרון של המסע ולהגשים את הייעוד שלכם. וזה מה שאני תמיד אגיד לכם.

לסיכום, אני מקווה שלא תפחיתו את הנחישות שלכם. האם לא קלטתם כבר נצנוצים של אור השחר? הרוע גמור, וככל שקרובים יותר לסוף, כך עליכם להיות יותר מלאי מרץ. הגשימו את מה שאתם אמורים להגשים כתלמידי דאפא, והצילו יותר ישויות חיות. ובתוך זה נמצאת המוסריות האדירה. מאחורי כל ישות שאתם מצילים קיימת קבוצה עצומה של חיים. איזה דבר מפואר זה.

רבים מכם אולי העבירו פתקים שהובאו אלי על ידי צוות הוועידה, בעוד שאחרים עדיין רוצים לשאול דברים נוספים. אבל בין אם שאלת או לא, בספר שלנו של הפא אתה יכול למצוא את התשובה. קיראו אותו יותר. אתם מטפחים במצב של אשליה, ולא יכולים לראות מהו באמת ספר הפא הזה. כשבאמת תצליחו לראות זאת, מילים לא יספיקו, הן פשוט יהיו חסרות יכולת לתאר אותו. אמרתי לכם בעבר שמאחורי כל מילה יש בודהות, טאואים ואלוהויות, שכבה אחרי שכבה. אתם גם לא יכולים להבין מה הייתה הכוונה כשהמאסטר אמר שהכל נדחס לתוך ספר הפא, כי כרגע אינכם יכולים, עם מחשבותיכם האנושיות, לרדת לעומקו של המשפט הזה. אפשר להשיג ממנו כל דבר; הכל תלוי בכמה אתם מקדישים את לבכם לכך ומה מצב המחשבה שלכם. את הכול אפשר להשיג דרך ספר הפא. אבל טיפוח הוא עניין רציני, ואינכם יכולים להתרשל בו אפילו במקצת. אם אתם מביאים אתכם כל סוג של מחשבות לא טהורות כשאתם לומדים את הפא, את הספר, אתם לא תראו כלום ולא תשיגו כלום. תלמידי דאפא רבים ציינו שכשאדם נרדף במשך זמן ארוך נראה שהוא לא משתפר בכלל על ידי קריאת הפא. למעשה, הבעיה היא שבזמנים אלו המוח שלך עסוק בַרדיפה, ואתה לא יכול להשקיט את מחשבתך. טיפוח הוא רציני. אתם צריכים להיות מסוגלים להבטיח מצב טהור וישר כשאתם לומדים, וכשאתם מטפחים, ורק אז תוכלו להשתפר ולהשיג תוצאות.

אסיים בהערה מוכרת. אני מקווה שכולכם תפעלו היטב בשלב האחרון של המסע ותהיו ראויים לתואר "תלמיד דאפא". תודה לכולכם. (מחיאות כפיים נלהבות ממושכות)