על הרומן "האסון של היקום"

המילים הנדונות האלו לא נאמרו על ידי, אבל נראה שכולם התייחסו אליהן כאל דבריי. באותו הזמן כשעזבתי, אכן היו כמה אנשים שהיו מודאגים לגבי כולם, ולכן עשו פעולות מסוימות. במציאות, תקופת הזמן ההיא הייתה כדי לראות האם תלמידי הדאפא יכולים לעמוד במבחן, והם הגיבו במגוון דרכים. לאחר זמן לא רב אפשר היה באמת לראות התבטאות של החזקות אנושיות שונות, כמו גם איך תלמידים עם מחשבות נכונות חזקות טיפלו בדברים. מה שקרה הסתיים, ואני רק מסתכל על האם תלמידי הדאפא בסופו של דבר יכולים לעמוד בסטנדרט.

אבל רומן הוא ככלות הכל רק רומן, והוא רק אחת מהדרכים הרבות שבהן תלמידי הדאפא השתמשו כדי לאמת את הדאפא ולהציל יצורים חיים. בעוד שתוכן של ספר יכול להכיל דברים שתלמידי הדאפא הגיעו להבנה שלהם באמצעות טיפוח, לא ניתן להתייחס אליהם כאל רשומה היסטורית. אם לא הייתי מדבר על תהליך תיקון הפא, אפילו אלוהויות היו יודעות מעט מאוד עליו.

מה שאני רוצה להגיד לכם הוא זה: אתם עברתם מבחנים וקשיים אדירים כדי להגיע למקום בו אתם נמצאים היום. בהחלט אין עליכם לתת ללב שלכם להטלטל כמו צמח מים, מתנועע עם הרמז הראשון לרוח.

לי הונג-ג'י
10 במאי 2007

 


הערת העורך: להלן המובאה הרלוונטית מהרומן המדובר:

לו צ'ינג קיבל את הפקס והסתכל בעיון. על הדף, בערך בגודל A4, היה רק מספר מועט של שורות. בגלל הזמן הרב שעבר, לו לא יכול היה להיזכר במדויק במה שהיה כתוב בהן, וידע רק שהרעיון הכללי היה: "אתם לא צריכים לשאול מי אני — תלמידי הדאפא צריכים כולם לדעת מי אני. אנחנו בהחלט לא יכולים להרשות לחוק הגדול של היקום להיות נתון להתקפה בעולם האנושי. צעדו מיד קדימה להגן על הדאפא, ולכו מייד לבייג'ינג ולממשלות הפרובינציאליות. מי שעדיין לא צועד קדימה בנקודה הזו הוא כבר לא התלמיד שלי."