בסין, שלא כמו בארצות אחרות, הצבא פועל תחת פיקודם הישיר של בכירי המפלגה ולא תחת פיקודה של המדינה עצמה. זו הסיבה שבגללה שיחק הצבא תפקיד מכריע כאשר ג׳יאנג זמין, מנהיג המפלגה דאז, החליט לרדוף את הפאלון גונג ב-1999.

הוא ניצל את כוחו כראש הצבא כדי להוציא לפועל את מדיניות הרדיפה המשולשת שלו: להרוס את שמם הטוב של המתרגלים, להרוס אותם כלכלית ולהשמיד אותם פיזית.

מעורבות הצבא הפכה את הרדיפה לברוטאלית יותר וחשאית יותר ממה שהייתה עשויה להיות אחרת. כפי שמתואר בדו"ח שלמטה, הכוחות הצבאיים הסינים היו מעורבים באופן מאסיבי בהכנת הקרקע לרדיפה, בהעצמת הדיכוי ובביצוע פעולות טרור והתקפות סייבר מחוץ לסין.

תפקיד רשמי לצבא בפתיחת הרדיפה

הפאלון גונג הפך לפופולארי בסין זמן קצר לאחר הצגתו בציבור ב-1992. כשמספר האנשים המתרגלים בו התחיל לעבור את מספר החברים במפלגה הקומוניסטית – הנשיא דאז ג׳יאנג זמין, יחד עם לואו גאן, המזכיר דאז של הוועדה הפוליטית-משפטית (PLAC) – החלו מספר סבבים של חקירות סודיות בין 1997 ו-1998, בניסיון למצוא ראיות מספיקות כדי להוציא את הפאלון גונג, ההולך וצובר פופולריות, אל מחוץ לחוק.

החקירות לא הצליחו להעלות כל התנהלות המנוגדת לחוק בקרב מתרגלי הפאלון גונג. יתרה מזאת, הדוחות סיכמו שהפאלון גונג ״מחזק בריאות, עוזר לשמור על כושר, ומסוגל לרפא מחלות״.

ב-23 באפריל 1999 נערך מעצר בלתי חוקי של עשרות מתרגלים בטיאן-ג׳ין, עיר ״בשליטה ישירה״ כ-100 מייל מבייג׳ינג. כדי לעתור בדממה להסרת המעצר השגוי, יותר מ-10,000 מתרגלי פאלון גונג הלכו למשרד לעתירות של מועצת המדינה בבייג׳ינג ב-25 באפריל.

ראש הממשלה דאז ג׳ו רונג-ג׳י נפגש עם נציגי העותרים ואמר לממשל של טיאן-ג׳ין לשחרר מיד את המתרגלים העצורים. לאחר מכן, המתרגלים עזבו את המקום בשקט. הפיתרון השלו הזה תועד בתזכיר שהוציא המשרד לעתירות ב-14 ביוני.

ג׳יאנג זמין, מופתע מהשלווה והשליטה העצמית של המתרגלים, כתב למרות זאת מכתב לוועדה המתמדת של הפוליטביורו בלילה של ה-25 באפריל. במכתבו הכריז על הפאלון גונג כאויב המדינה. הוא הורה לג׳אנג וואן-ניאן, סגן יושב ראש המועצה הצבאית המרכזית, להכין מיד את הכוחות הצבאיים הלאומיים ואת הכוחות החמושים של המשטרה למבצע נגד הפאלון גונג.

תחת הנהגתו של ג׳אנג, מחלקת כוח האדם הכללית והמחלקה הפוליטית הכללית הוציאו פקודה דחופה שאסרה על אנשים בשירות פעיל, על אנשי צבא בדימוס ועל משפחותיהם לתרגל פאלון גונג.
ג׳אנג גם חזר והדגיש את ההוראה לעקור את הפאלון גונג מהשורש מתוך המערכת של צבא השחרור העממי.

אך מרבית הפקידים הבכירים של המפלגה היו מודעים לטבעו השלו והא-פוליטי של הפאלון גונג. כאשר דיבר ג׳יאנג עם שישה חברי פוליטביורו אחרים על הצעתו לרדוף את הפאלון גונג, כולם התנגדו.

ג׳יאנג פנה אז לליאו שי-לונג, מפקד האיזור הצבאי של צ׳נג-דו וסגן המזכיר של מועצת המפלגה. ליאו עבד עם מחלקת המודיעין של האיזור הצבאי של צ׳נג-דו ופיברק מידע לפיו הפאלון גונג יפיל את המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק״ס). באמצעות מידע כוזב זה לחץ ג׳יאנג על כל חברי הפוליטביורו לתמוך בו בדיכוי הפאלון גונג.

הזזת כוחות צבאיים במשך הדיכוי

על פי ההערכות הגיעו מיליוני מתרגלים לבייג׳ינג מדי חודש לאחר תחילת הרדיפה ביולי 1999. הם הלכו לעתור לצדק עבור הפאלון גונג, שיטה שהביאה בריאות מחודשת וכושר לאין-ספור מיליוני אזרחים סיניים.

הם הלכו לכיכר טיאננמן כדי לפרוש בגבורה שלטים של פאלון גונג, וכדי לקרוא: ״פאלון דאפא הוא טוב!״ ו-״אמת-חמלה-סובלנות (העקרונות של הוראת הפאלון גונג) הם טובים״. כוחות משטרה וצבא עמדו בכל פינה בכיכר טיאננמן, כשהמשימה שלהם לעצור את מתרגלי הפאלון גונג מיד עם הופעתם, לכתר אותם, ובמרבית המקרים לשגר אותם חזרה לערי מגוריהם, שם טופלו על ידי הרשויות המקומית, בדרך כלל באופן קשוח למדי, ולעיתים קרובות באופן ברוטאלי למדי.

גם כוחות הצבא וגם כוחות המשטרה נשלחו לחסום ולעצור מתרגלים מלהגיע לבייג׳ינג. חיילים חמושים נשלחו לא רק לכיכר טיאננמן, אלא גם למשרדי ממשלתיים בערים מרכזיות ולכל הדרכים הראשיות המובילות לבייג׳ינג.

הרדיפה התעצמה במהרה. ראשית פוברקה תרמית "ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן", אשר בוימה על ידי משרד התעמולה כדי להסב את דעת הקהל נגד הפאלון גונג בינואר 2001.

בשנה שלאחר מכן, במרץ 2002, מתרגלים בעיר צ׳אנג-צ׳ון, שבפרובינצית ג׳י-לין, התחברו לתכניות השידורים של רשתות מקומיות של טלוויזיה בכבלים. המטרה הייתה לשדר סרטים תיעודיים שחשפו את תעמולת השנאה הנרחבת של המפלגה שעשתה דמוניזציה לפאלון גונג. הסרטים שודרו בשידור חי ב-8 ערוצי טלויזיה בכבלים במשך כ-45 דקות, לפני שהרשויות הזועמות והנבוכות הצליחו לכבות את השידור.

ג׳יאנג זמין הנזעם הורה למפקדה של האזור הצבאי של שן-יאנג להיכנס לכוננות קרבית מדרגה שנייה. גם המפקדה הצבאית המשנית של צ׳אנג-צ׳ון, והמשטרה של ג׳י-לין הצטוו להיכנס לכוננות קרבית מדרגה ראשונה. כולם חיפשו נואשות אחר מתרגלים שהיה להם קשר כלשהו עם השידור הטלוויזיוני.

ג׳יאנג ולואו גאן דרשו שמשטרת העיר צ׳אנג-צ׳ון ומשטרת פרובינציית ג׳י-לין יפתרו את המקרה תוך שבוע, ״אחרת, מפקדי המשטרה בכל הרמות בעיר צ׳אנג-צ׳ון, וגם מזכיר המפלגה של האזור יועברו מתפקידם״, נאמר באחת מהתכתובות.

הם אישרו לכל קציני המשטרה לפתוח באש ולהרוג כל מתרגל אשר חשדו בו שהיה מעורב בשידורים – ״אתם יכולים פשוט להרוג אותם״, נכתב בפקודות.

ליו ג׳ינג, ראש "משרד 610" (המכונה: "הגסטאפו הסיני") וסגן השר לביטחון הלאומי הסיני, הלך לצ׳אנג-צ׳ון כדי לפקח על המקרה באופן אישי. כ-5,000 מתרגלים נעצרו תוך ימים ספורים, מתוכם 7 עונו למוות.

"טיהור" הפאלון גונג משורות הצבא באמצעות איומים ושטיפות מוח

ימים מספר לאחר תחילת הרדיפה, נשלח מסמך כוונות לרחבי המדינה על ידי המחלקה הפוליטית הכללית של צבא השחרור העממי. הוא הורה לכל אנשי הצבא והכוחות החמושים של המשטרה להיות בהירים לגבי העניין ש״המאבק עם הפאלון גונג הוא מלחמה להגן על האמונה הבסיסית בקומוניזם ובהנהגת המפלגה.״

מספר גדול של חומרי שטיפת מוח, כולל לצפייה, נכפה על אנשי הצבא. כל איש צבא נדרש לגנות את הפאלון גונג, וָלא – ״כל אדם ההולך בעקבות הפאלון גונג יסולק משורות הצבא ויאולץ לפרוש.״ כך נאמר במסמך הכוונות. ״אם אדם או חבר במשפחתו יתרגל פאלון גונג, אדם זה יסולק מהשירות הצבאי או מהאקדמיות הצבאיות. אלה שיתעקשו על תרגול פאלון גונג יישפטו בבית משפט צבאי.״

"משרד 610" הוא סוכנות שנוסדה ב-10 ביוני 1999 ומנהלת באופן ספציפי את דיכוי הפאלון גונג. משרדי 610 הוקמו בכל רחבי המערכת הצבאית, כולל המחלקה הפוליטית הכללית, הצבא, חיל הים, חיל האויר, פלוגות הטילים והכוחות החמושים של המשטרה.

צוותי ליבה נוצרו בדרגת הצבא, הדיביזיה והגדוד. מחלקות חשאיות העסיקו קצינים 24 ביממה, וכל תקשורת הנוגעת לפאלון גונג טופלה באופן מיידי. אלו שלא עמדו במשימה ננזפו, או גרוע מכך.

״אם אלו שסולקו משורות המערכת הצבאית והועברו למקצועות אחרים עדיין מאמינים בפאלון גונג אחרי שנתיים, הממונים עליהם לשעבר בצבא יוחזקו אחראים״ נאמר בפקודה אחרת שהוצאה לצבא השחרור העממי.

מר יו צ׳אנג-שין היה מרצה בבית הספר למפקדי חיל האויר ברמת הצבא ומומחה נודע אשר חיבר מספר ספרי לימוד בנושא התעופה. הוא גם תרגל פאלון גונג. ג׳יאנג זמין ציווה באופן מיוחד לרדוף את מר יו במאי 1999, חודשיים לפני שהדיכוי החל באופן רשמי.

מר יו סיפר לחוקרים שחקרו אותו: ״כאדם בן 74, הייתי מהדור הראשון של הטייסים וכתבתי מספר ספרי לימוד בנושא תעופה. איך אני יכול ללכת באופן עיור אחרי משהו בלי חשיבה ביקורתית?"

הוא סיפר להם שלמד מניסיונו האישי את התועלת שבשיטה הרוחנית הזאת.

לאחר מספר שימועים בבית משפט צבאי, נשפט מר יו ל-17 שנים בכלא. אשתו, גם בשנות ה-70 לחייה, גורשה ממגורי צוות חיל האוויר, ומאוחר יותר נשפטה בחשאי ל-10 שנים בכלא.

中国空军元老于长新教授

צ׳אנג-שין, מרצה בבית הספר למפקדי חיל האוויר ברמת הצבא, נשפט ל-17 שנות מאסר על שתרגל פאלון גונג

ניסיונות התנקשות מחוץ לסין

איסוף מידע על הפאלון גונג נעשה על ידי סוכנויות שונות, כולל הצבא, המשרד לביטחון לאומי, משרד החוץ ומערכת החזית המאוחדת. הדיביזיה השנייה של מחלקת כח האדם הכללית, במיוחד, הייתה אחראית לשיגור כח אדם וליווי צבאי.

אחרי ניסיון כושל לגרום לארצות הברית להסגיר את מייסד הפאלון גונג מר לי הונג-ג׳י בתמורה לכמות גדולה של הפחתת עודפי סחר, ג׳יאנג הזמין התנקשות בחייו של מר לי, בהנהגתו של דזנג צ׳ינג-הונג, מנהל המשרד הכללי של המק״ס. גם המשרד לביטחון לאומי ומחלקת כח האדם הכללית של צבא השחרור העממי עבדו יחד כדי להוציא לפועל את ההתנקשות באמצעות קבוצה מבצעית משולבת מיוחדת.

לאחר שנודע להם כי מר לי מתכוון להשתתף בועידה לשיתוף התנסויות של הפאלון גונג בטייוואן בדצמבר 2000, הקבוצה שלחה לטייוואן סוכנים אשר עבדו עם המאפיה המקומית על ההתנקשות. מר לי ביטל את נסיעתו וניסיון ההתנקשות נכשל.

ניסיון נוסף נערך לאחר שג׳יאנג שמע שמר לי יגיע לועידה לשיתוף התנסויות של הפאלון גונג בהונג קונג, ב-14 בינואר 2001. ״מבצע 114״ תוכנן בעזרתה של מחלקת כח האדם הכללית של צבא השחרור העממי, המשרד לביטחון לאומי, והמשרד לביטחון הציבור.

עקב זאת נכנסו לכוננות סוכנויות המודיעין של המק״ס בדרום מזרח אסיה ובצפון אמריקה. היות שהונג קונג היא תחת שליטת בייג׳ינג, קבוצות מאפיה בהונג קונג ובמאקאו קיבלו פקודה ישירה לבצע את ההתנקשות. המבצע המתוכנן היטב נכשל שוב כאשר מארחי הועידה הודיעו שמר לי שלח את ברכתו לועידה במקום להגיע באופן אישי.

ניסיון התנקשות נוסף תוכנן ב-2002 בקנדה, אבל גם הסתיים בכישלון.

האלימות כוונה גם כלפי אחרים.

דייויד ליאנג ולי צ׳י-ג׳ונג, שני מתרגלים אוסטרלים, יצאו לדרום אפריקה כדי להגיש שם תביעה נגד דזנג צ׳ינג-הונג ובו שי-לאי שביקרו שם ביוני 2004.

בדרכם לארמון הנשיאות להגיש תביעה נגד זנג ובו, הם הותקפו מאחור על הכביש המהיר על ידי רובים מדגם AK47. מר ליאנג, שנהג ברכב, נורה ברגליו, מה שגרם לו לשבר מורכב. היריות פגעו גם בצמיגי הרכב, וכמעט שגרמו לשני המתרגלים לאבד את חייהם על הכביש המהיר.

המתרגל האוסטרלי דייויד ליאנג נורה ברגליו בדרום אפריקה ביוני 2004 בניסיון התנקשות של המק"ס

אפילו מתרגלים בארצות הברית לא היו בטוחים. מר לי יואן, הממונה הטכני בעיתון "אפוק טיימס", הותקף ב-8 בפברואר 2006, לאחר שהעיתון FORBES פרסם חדשות על הצלחתם של מספר מתרגלים לפרוץ את מחסום האינטרנט בסין.

שלושה גברים בעלי חזות אסייתית פרצו לביתו באטלנטה, כיסו את עיניו בסרט דביק והיכו אותו. הם גם לקחו שני מחשבים ניידים ותיק מסמכים. לאחר שמר לי יואן נשלח לבית החולים, הרופא תפר 15 תפרים בראשו.

מר לי יואן, ממונה טכני באפוק טיימס, הותקף ונפצע בביתו בפברואר 2006

על פי צ׳ן יונג-לין, המזכיר הראשון לשעבר של הקונסוליה הסינית באוסטרליה אשר ערק ב-2005, המק״ס החזיקה קרוב ל-1000 מרגלים באוסטרליה לבדה. מידע זה אושר מאוחר יותר על ידי האו פנג-ג׳ון, לשעבר איש "משרד 610", אשר ברח לאוסטרליה באותה שנה.

ריגול באינטרנט והתקפות סייבר מחוץ לסין

בעוד הדיביזיה השניה של מחלקת כח האדם הכללית היתה אחראית על שיגור כח אדם, דיביזיות 3 ו-4 של הסוכנות הפעילו את טכניקות הריגול האחרונות על מטרות מעבר לים.

לדוגמה, מכון המחקר מס׳ 54 של הדיביזיה ה-4 פיתח מערכת לזיהוי קולי כדי לזהות קולות של מתרגלי פאלון גונג. דיביזיה 3 היתה אחראית לאיסוף המידע, ניטור ועיבוד. היא שלחה כ-100,000 אנשי צוות כדי לבצע ניטור שיחות טלפון בינלאומיות ועיבוד מידע הקשור לפאלון גונג.

טכנולוגיות כאלו השתלבו בדרך כלל בדיכוי המקומי של הפאלון גנג. על פי המידע שהתקבל במינג-הווי בנובמבר 2006, הצי המזרחי של צבא השחרור העממי הפעיל מערכת מודיעין אשר ניטרה שיחות טלפון סלולרי ברחבי המדינה.

על ידי סקירה של תוכן השיחות, המערכת יכלה לאסוף מידע הקשור לנושאים רגישים – במיוחד הפאלון גונג – ואז לעקוב ולאתר את האנשים.

על פי תכנית ששודרה ב- CCTV (הטלוויזיה הסינית המרכזית), המכון להנדסת חשמל של צבא השחרור העממי שילח התקפות סייבר על אתרי minghui.org , falundafa.org ואתרים אחרים מחוץ לסין הקשורים לפאלון גונג.

שידור של CCTV ביולי 2011 הראה התקפות סייבר של צבא השחרור העממי על אתרים הקשורים לפאלון גונג, כגון minghui.org

אפילו אתרים שסיפקו דיווחים עצמאיים ובלתי מצונזרים על סין, כגון epochtimes.com, הותקפו. למשל, אתר האפוק טיימס הותקף באוגוסט 2012, כאשר חשף את קצירת האיברים שהמק"ס מבצעת באנשים חיים, ואיך נלקחו איברים ממתרגלי פאלון גונג לתעשיית ההשתלות.

האתר הותקף שנית במאי 2013 כאשר סיקר את היחס הברוטלי נגד מתרגלים במחנה העבודה מא-סאן-ג׳יאה.