קראתי שוב ושוב את הרצאת המאסטר "תלמידי הדאפא חייבים ללמוד את הפא" לאחר שפורסמה והקריאה הועילה לי מאוד. בעיקר זה עזר לי להבין את הגישה שלי ללימוד הפא.

בשנה זו ימלאו לי 73 שנים, התחלתי לתרגל בפאלון דאפא בחודש מארס 1999. לפנ שהתחלתי לתרגל סבלתי ממחלת לב, לחץ דם גבוה ומכל מיני מחלות אחרות. כתוצאה מכך היה עלי לפרוש מעבודתי תשע שנים לפני גיל הפרישה. למרות שהייתי לוקח כל יום כמויות גדולות של תרופות, הן לא עזרו לי.

הייתי בר מזל לקבל את הפא בנקודת השפל של חיי וסיימתי ללמוד את כל "יסודות להתקדמות במרץ" בפעם אחת. כשהתעוררתי למחרת בבוקר הייתי חופשי מכאבים – הרגשה שלא הייתה לי בעבר. לאחר שסבלתי במשך 20 שנה, כל כאביי ואי הנוחות נעלמו! המאסטר סילק את כל מחלותיי בן לילה. הדאפא מדהימה! המאסטר הוא כה רחום. וכך התחלתי לתרגל בפאלון דאפא.

מאחר ולא ידעתי דבר על טיפוח, התחלתי לתרגל עם המטרה להבריא ממחלותיי. למדתי את הספר "ג'ואן פאלון ונהגתי לפי העקרונות אמת-חמלה-סובלנות. האמנתי בכל עיקרון שהמאסטר דבר עליו בספר ואף פעם לא פיקפקתי בדבר. למדתי שתיים עד שלוש הרצאות כל יום.

לאחר שתרגלתי מעל חודשיים ראיתי בעיני הימנית פאלון קטן מסתובב מהר, בכיוון השעון ונגד כיוון השעון. ואז ראיתי זאת גם בעיני השמאלית. לאחר מכן ראיתי כמה פעמים פאלון קטן מסתובב לשני הכיוונים. זה היה נפלא.

אפילו ראיתי בעיני השמימית טאי-ג'י(סמל היין והיאנג של אסכולת הטאו). לא הבטתי בהם שוב מאחר שפחדתי שזה יהפוך להחזקה. בכל אופן אם אני נמצא במצב טוב בעת המדיטציה אני יכול לראות מראות נפלאים.

בשנת 2005 חשתי שכל מילה בספר "ג'ואן פאלון" נעשתה מאוד מוכרת ולכן לא התמקדתי במה שקראתי ומחשבותיי החלו לסטות מהמסלול. הבנתי שזה לא בסדר אך לא יכולתי לשלוט בזה. כשהרגשתי שמחשבותיי תעו בעת הקריאה הייתי קורא את הקטע שוב. אך לאחר זמן קצר לא זכרתי מה קראתי. לאחר שסיימתי ללמוד את הפא, לא יכולתי לזכור מה שזה עתה קראתי, זאת אומרת שלמדתי את הפא אך לא השגתי דבר.

לכן שיניתי זאת, במקום ללמוד את הפא העתקתי אותו. סיימתי להעתיק את "ג'ואן פאלון" לאחר שישה חודשים ועד היום העתקתי אותו שלוש פעמים. לאחר מכן שיננתי את הפא חמש פעמים וסיימתי את הפעם האחרונה בתחילת אוגוסט 2014.

בכל אופן, לא משנה באם למדתי, העתקתי או שיננתי את הפא, נראה היה שהפא לא חדר למוחי במלואו בגלל ששכחתי מדוע אנחנו לומדים את הפא. עשיתי זאת כדי לסיים את החובה של לימוד הרצאה אחת או שתיים כל יום. הסתכלתי על הפא היות שהאמנתי שאני מתמצא בנושא הפא. בזמן שקראתי את הפא עם הפה שלי חשבתי על דברים אחרים. לכן הרמה שלי עלתה מעט מאוד בהבנת עקרונות הפא והשין-שינג שלי לא השתפר באמת.

לאחר שההרצאה של המאסטר "תלמידי הדאפא חייבים ללמוד את הפא" התפרסמה קראתי אותה שוב ושוב. קראתי בזהירות מילה במילה.

המאסטר אמר:

"כשאנשים מסוימים קוראים את "ג'ואן פאלון" הם לא מתרכזים אלא חושבים על דברים אחרים, ולא מסוגלים למקד את תשומת לבם בטיפוח. זה שווה ערך לבזבוז זמן. וזה לא רק בזבוז זמן – במקום שזה יהיה הזמן שבו הם יתרוממו, הם משתמשים במחשבתם לחשוב על עניינים ודברים שהם לא צריכים להטריד את עצמם בהם, וכך, לא רק שהם לא מתרוממים, אלא להיפך, הם פעמים רבות נופלים ברמה." ("תלמידי הדאפא חייבים ללמוד את הפא")

אז רק הבנתי מדוע סבלתי מהפרעות של קארמת מחלה במשך תקופה ארוכה, מה שגרם לרגליי להתנפח. היכולת שלי לבצע את שלושת הדברים לא נפגעה אך הנפיחות לא ירדה. הבנתי שזה היה בגלל הגישה הלא נכונה שלי ללימוד הפא. למדתי במטרה לסיים משימה בדרך פורמאלית.

המאסטר גם אמר:

"לגביכם, התלמידים של הדאפא, ככל שמתקרבים יותר לסוף כך עליכם ללכת טוב יותר את הנתיבים שלכם, כשאתם מנצלים את הרגע לטפח את עצמכם היטב. אחרי שאתם עושים המון דברים, יכול להיות שכשתסתכלו עליהם אחורה תגלו שהכול נעשה עם חשיבה אנושית. כאשר זה בן אדם שעושה דברים אנושיים וכאשר דברים לא נעשים באמצעות מחשבות נכונות, לא תהיה בדברים האלו כל מוסריות אדירה של תלמיד דאפא. במילים אחרות, כפי שאלוהויות רואות זאת, זה רק בזבוז זמן – לא מוסריות אדירה או טיפוח – אף על פי שאתם אכן עשיתם את זה. אז האם תגידו שזה נעשה לשווא? אתם חייבים ללמוד את הפא היטב משום שזו הערובה היסודית לכך שתחזרו למקום שלכם (התלמידים מוחאים כפיים). זה לא פשוט משהו שחשבתי עליו כלאחר יד: מה שהמאסטר מעביר לכם הוא הפא של הקוסמוס. מה שעכשיו אמרתי היה כדי להגיד לכם שאתם בהחלט חייבים לא להרפות בטיפוח שלכם, ובהחלט חייבים לא להרפות בלימוד הפא שלכם ושאתם בהחלט חייבים לעשות את זה במלוא הרצינות. אם עד כה לא למדת היטב, אז אחרי שתצא מכאן היום, אחרי ששמעת את המאסטר מתייחס לזה שוב, בטוח שעליך באמת לקרוא ולטפח בכנות, ולא לתת למחשבה שלך לנדוד." ("תלמידי הדאפא חייבים ללמוד את הפא")

עיניי מלאו דמעות כשקראתי זאת. כל מילה גילתה את החמלה שיש למאסטר כלפינו. בנושא לימוד הפא כמעט בכל הרצאה מההרצאות האחרונות המאסטר מזכיר לנו ללמוד יותר את הפא, ללמוד יותר את הפא וללמוד את הפא היטב. בהרצאה "תלמידי הדאפא חייבים ללמוד את הפא" המאסטר מדבר בצורה ברורה על ההבדל בין לימוד הפא היטב לבין לא ללמוד את הפא היטב.

כתלמידי דאפא אנחנו צריכים ללמוד את הפא היטב. קראתי באתר מינג-הווי שמתרגלים אחדים הציעו שנלמד את הפא לאט.

כשהתחלתי ללמוד את הספר "ג'ואן פאלון" באיטיות כל מילה ומילה חדרה למוחי. הייתי רגיל ללמוד הרצאה בשעה וחצי. עכשיו לוקח לי בערך שעתיים וחצי ללמוד הרצאה, כשאני יושב בישיבת לוטוס מלאה. אינני חש כאבי ברגליי, במקום זאת אני מרגיש יותר ויותר רגוע.

בחודש אוגוסט 2014 ראיתי משפט אחד של המאסטר מבריק ומנצנץ. כל מילה הייתה ברורה ומנצנצת, וכל המילים התעוררו לחיים. הבנתי שהמאסטר מעודד אותי פעם נוספת על שלמדתי את הפא ברצינות. עלי ללמוד את הפא, לטפח את עצמי ולעשות את שלושת הדברים היטב.

אני מאוד אוהב לקרוא את ההרצאות האחרונות של המאסטר. המאסטר משתמש בשפה שמאוד קלה להבנה כשהוא מסביר על עקרונות הפא המעמיקים. ככול שאני קורא יותר אני אוהב יותר לקרוא אותם.

אני מאוד בר מזל וגאה ולעיתים קרובות אני מזיל דמעה כשאני לומד בספרים. רוחב מחשבתו של המאסטר וחסדו האינסופי מתבטאים בכל מקום בספרים. מאז שהמאסטר החל בנתיב תיקון הפא הצודק הכוחות הישנים אינם יכולים לעשות דבר, המאסטר שלנו הוא רב עוצמה.

תמיד האמנתי שהזיכרון שלי חלש מאוד בגלל גילי המבוגר, וחשבתי שלא אוכל לזכור הרבה מהפא שלמדתי. לאחר שקראתי שוב ושוב את ההרצאה "תלמידי הדאפא חייבים ללמוד את הפא" חשתי שמוחי התרחב פתאום ועקרונות פא רבים צפו ועלו. זה מראה באמת שהדאפא נמצא בהרמוניה עם הכל ועושה הכל בצורה מושלמת. הדאפא מעמיק וללא גבולות.

כיום כשאני מדמיין דברים ומפתח מחשבות רעות, המילה "ריקנות" עולה מיד במחשבתי וכל החומרים הרקובים נעלמים. גופי חש רגוע ואני מרגיש שאני גבוה מאוד ונטמע בפא כשאני מודט. הכל מאוד נוח.

למדתי גם את ההרצאה "מהו תלמיד דאפא". לאחר שקראתי את שתי ההרצאות "תלמידי הדאפא חייבים ללמוד את הפא" ו"מהו תלמיד דאפא" ליבי חש כמים צלולים. עכשיו אני יודע יותר טוב מי אני, מהיכן באתי, למה אני כאן ולאן עלי להגיע.

בגלל רמתי הנמוכה אם ישנן החסרות כלשהן במה שכתבתי, אנא הואילו בטובכם לציין זאת.