זה היה יום אביבי שטוף שמש שבו רכבתי על אופניי בדרכי אל דודתי שגרה בעיר הולדתי – מרחק 35 ק"מ. יצאתי מביתי בשעה 10:30 עמוסה בשתי שקיות גדולות שבהם עלונים ותקליטורים אודות הפאלון גונג שהתכוונתי להפיץ בדרכי.

בחרתי במסלולים עוקפים שהאריכו את דרכי כדי שאוכל לעצור בכפרים שמעולם לא ביקרתי בהם. שוחחתי עם אנשים שפגשתי וניסיתי להסביר כמה נפלא הוא הפאלון גונג ועד כמה אכזרית היא הרדיפה נגדו. זאת הייתה חוויה מופלאה – אנשים שמחו להאזין לעובדות אלה ועזרתי ל- 30 אנשים שהביעו את רצונם לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית ומהארגונים המסונפים אליה.

השעה הייתה חמש אחר הצהריים ובאמתחתי נותרו רק מספר מועט של חוברות ותקליטורים והדרך לעיר הולדתי הייתה עוד רחוקה. פניתי לעבר מאפייה. התכוונתי לקנות משהו לעצמי וגם עוגיות כמתנה לדודתי.

בעלת המאפייה הייתה אישה בשנות החמישים לחייה ונראה היה שהתעמולה של המפלגה הקומוניסטית כנגד הפאלון גונג סימאה את עיניה, משום שהיא סירבה בכל תוקף להקשיב כשסיפרתי לה אודות הפאלון גונג. חשתי את עוינותה. שילמתי עבור העוגיות לפי משקל של פחות מקילו ויצאתי לדרכי מבלי להמשיך את השיחה.

כשהגעתי בשעה 7 בערב לדודתי ונתתי לה את העוגיות, היא שאלה "מדוע קנית כל כך הרבה עוגיות בשבילי?" עניתי: "זה פחות מקילו" ."לא" אמרה דודתי, "זה נראה כמות גדולה הרבה יותר". בדקתי בשנית ונוכחתי לדעת שקיבלתי כמות עוגיות כפולה. כנראה שבעלת המאפייה טעתה בשקילה.

למחרת עצרתי במאפייה בדרכי חזרה לביתי. בהיכנסי בעלת המאפייה שוחחה עם מישהי. בראותה אותי קימטה את מצחה. חייכתי אליה ואמרתי: " גברתי, קיבלתי כמות כפולה של עוגיות מהמחיר ששילמתי אתמול ובאתי לשלם על המחצית השנייה".

דבריי נגעו בלב שתיהן. "את אישה כה ישרה! לא פגשנו שנים רבות אדם כה ישר", אמרה בעלת המאפייה.

עניתי לה: "הפאלון גונג לימד אותי כך, אתם צריכים להודות למי שייסד את הפאלון גונג".
ולאחר מכן סיפרתי לה שוב את העובדות אודות הפאלון גונג. והפעם הזאת היא האזינה לנאמר בקשב רב.

"וואו, לא ידעתי שפאלון גונג הוא כל כך טוב", היא אמרה. בלכתי שמעתי אותה אומרת לבתה: "היא מתרגלת פאלון גונג. היא באמת אישה טובה מאוד".