מעבר לגבול הסובלנות

הסובלנות (רן) היא לא פחדנות או חולשה ויתר על כן אינה כניעה להצקות. הסובלנות של תלמידי הדאפא היא אצילה, היא ביטוי של היציבות הכבירה הבלתי שבירה כמו יהלום של החיים, היא הסובלנות למען תמיכה באמת; היא חמלה והצלה כלפי היצורים, שעדיין קיימים אצלם הטבע האנושי והמחשבה הנכונה. הסובלנות היא בהחלט לא להתיר ללא גבול ליצורים הרעים, שלא נשארו אצלם טבע אנושי או מחשבה נכונה, לבצע מעשים רעים. הסובלנות משמעותה שאפשר לוותר על הכל למען האמת, אבל לא להרשות ליצורים הרעים, אלה שכבר אין להם את הטבע האנושי ואת המחשבה הנכונה, לערער את כל היצורים החיים ואת קיום הדאפא ברמות שונות. יתר על כן, היא אינה התעלמות מהריגה והצתה. ג'ן-שן-רן הוא הפא! הוא הביטוי של החוק הגדול של היקום ברמות שונות והוא בהחלט לא אידיאולוגיה אנושית או עיקרון שמנחה חיים אנושיים רגילים. אם הרוע כבר מגיע לרמה שלא ניתנת להצלה או לשמירה אז אפשר לנקוט בכל מגוון הדרכים של הרמות השונות כדי לעצור ולחסל אותו.

עקרונות הפא מכילים בתוכם עליה מעבר לגבול הסובלנות, אלא שתלמידי הדאפא צריכים לעבור מבחנים במהלך הטיפוח-תרגול, השין-שינג שלהם צריך להשתפר ועליהם לוותר על כל ההחזקות בין האנשים הרגילים. לכן המאסטר לא לימד עליה מעבר לגבול הסובלנות. ברגע שזה נחשף זה יגרום למכשולים לתלמידים שנמצאים במהלך הטיפוח-תרגול שלהם. במיוחד, הם לא היו יכולים להחזיק מעמד כשהרוע בוחן את הדאפא. אבל ההופעה של הרוע עכשיו מצביעה על כך שלא נשארו אצלם בכלל טבע אנושי ומחשבה נכונה, אז אי אפשר להרשות עוד לרוע לרדוף את הפא.

חיסול מוחלט של הרוע הוא כדי לתקן את הפא ולא עניין של טיפוח-תרגול אישי. בטיפוח-תרגול אישי בדרך כלל לא קיימת "עליה מעבר לגבול הסובלנות".

לי הונג-ג’י
1 בינואר 2001