במשך 10 שנים הייתי כלואה אך ורק בשל אמונתי בפאלון גונג. ב-11 בדצמבר 2013 יצאתי מבית כלא הנשים בחארבין – אישה בגיל העמידה. היה עליי להתחיל הכול מהתחלה.

חקירה תחת עינויים בתחנת משטרה

ב-8 בדצמבר 2003 אמר לי אחד השוטרים להגיע לתחנת המשטרה כדי לענות על שאלות. כשהגעתי לשם, עצרו אותי ולקחו אותי לתחנת משטרת אן-שון. הכניסו אותי לחדר אפל וחקרו אותי. הם רצו שאספק להם שמות של מתרגלים, אבל לא מסרתי להם.

החקירה, בהשתתפות שוטרים רבים ארכה כמה ימים. היו שהכו אותי והיו כאלה ששרפו את עורי בבדלי סיגריות. לאחר מכן תלו אותי למעלה כשידיי כפותות מאחורי גבי. הם חיברו חבל לאזיקים ומשכו בו מדי פעם.

הכאב היה נורא וגופי התכסה בזיעה קרה. הם המשיכו לדרוש שאספק להם שמות של מתרגלים. הם קשרו אותי לרדיאטור ואיבדתי את הכרתי.

העינויים ארכו שלושה ימים. לא נתנו לי אוכל או מים. לא הרשו לי להשתמש בשירותים במהלך הלילה.

לילה אחד הצלחתי להוציא את ידיי מהאזיקים וברחתי, אבל נתפסתי שוב במהרה ונלקחתי חזרה לתחנת המשטרה.

כבולה בידיים וברגליים במרכז מעצרים

ב-11 בדצמבר 2003 העבירו אותי למרכז המעצרים צ'י-צ'י-האר. כשתרגלתי את התרגילים הם הכו אותי. הם כפתו את ידיי מאחורי גבי ושמו אזיקים גדולים המיועדים לאסירים המוצאים להורג על קרסוליי. אפילו התנועה הקטנה ביותר של רגליי גרמה לכאב עצום.

שחזור עינויים: תליה בידיים כפותות מאחורי הגב

מדי יום קיבלנו ארוחות הכוללות מרק ירקות ירוקים עם תולעים מתות וחול בתחתית הקערה בתוספת חתיכת לחם תירס בצבע צהוב חום.

לאחר עשרה חודשים בהם הייתי כלואה במרכז המעצרים, גזרו עלי 10 שנות מאסר בכלא הנשים בחארבין.

כליאה ב"תא זעיר" בכלא

נכנסתי לכלא באוקטובר 2004. ראשית מינו עלי "משגיחות אישיות" מבין האסירות הפליליות. חייבו את מתרגלות הפאלון גונג הכלואות לשבת על שרפרפים קטנים, או שלקחו אותנו לתא קטן לשטיפת מוח ("חינוך מחדש").

מעל כל מיטה של מתרגלת היה שלט האומר: "האדם הזה היה מעורב בארגון כת וחתר תחת אכיפת החוק". הורדתי את השלט שלי. מנהיגת הצוות איימה שאחזיר את השלט למקום, או שיכלאו אותי בתא הקטן.

התא הקטן היה ללא חימום, אפל וטחוב. מיטתי הייתה על הרצפה וטבעות מתכת נראו מעליה. כבלו את אחת מידיי לאחת הטבעות כך שהייתי חייבת לשבת.

שמונה מתרגלות נוספות נכלאו בתא הקטן, מפני שגם הן הסירו את השלט. מתרגלות באגפים אחרים מחו ופתחו בשביתת רעב. לבסוף, שחררו אותנו מהתא והשלטים לא נתלו יותר מעל מיטותינו.

קיבלתי מכות משום שלא לבשתי מדי בית הסוהר

במארס 2006, כל המתרגלות הועברו לאזור אחר. הסוהרים נהגו להעיר כל יום הערות מסיתות נגד הפאלון גונג. מנהלת הכלא הודיעה באחת האסיפות שהמשגיחות האישיות יכולות להכות מתרגלת כרצונן. אם המתרגלת מתה, שישליכו את גופתה לחצר.

לי מיי-לאן הייתה אחת המשגיחות הנוראות ביותר. היא לא נתנה לי להשתמש בשירותים והייתה מטילה אותי באלימות לרצפה אם ניסיתי להשתמש בהם. אחרי זמן מה חליתי במחלת כליות והועברתי לאגף אחר. מנהיגת הצוות שם הייתה אדישה למכות שחטפו המתרגלות מהמשגיחות.

אחת המשגיחות משכה אותי מחוץ למצלמת המעקב והכתה אותי מפני שסירבתי ללבוש את מדי הכלא. כשקראתי בקול: "פאלון דאפא הוא טוב", היא סגרה את פי בידה כל כך חזק שאחת משיניי הקדמיות התרופפה. כשדיווחתי עליה העבירו אותי לתא הקטן.

הייתי כבולה בשלשלאות לרצפה ולא נתנו לי שמיכה. הבעיה בכליות החריפה. בזכות מחאה של מתרגלות אחרות, שחררו אותי מהתא הקטן. אולם לא יכולתי ללכת בעצמי במשך 6 חודשים.

ב-2012 אשפזו אותי פעמיים בבית החולים ואבחנו אצלי כיבים בקיבה ומחלות לב וכליות.

במארס 2013, בזמן ששהיתי באגף הרפואי, כל המתרגלות הועברו לאגף לשטיפת מוח. כדי למנוע קשר בין המתרגלות, אחראית האגף הראשית מנעה מהן מקלחת או שימוש בשירותים באותו זמן.

לפני המעצרים והכליאות

התחלתי לתרגל ב-1995. כשהחלה הרדיפה ביולי 1999 הייתי בעיר דא-ליאן. שמעתי שמתרגלים מבקשים מהרשויות לשחרר מתרגלים כלואים. הצטרפתי אליהם ונעצרתי על ידי המשטרה. שוחרתי כעבור יום אחד.

אחרי שראיתי שהטלוויזיה משדרת שקרים נגד הפאלון גונג, החלטתי לנסוע לבייג'ינג לעתור למען השיטה. המשטרה עצרה אותי בבייג'ינג ברגע שהודיתי שאני מתרגלת פאלון גונג. למחרת העבירו אותי למשרד של בייג'ינג בעיר צ'י-צ'י-האר.

במקום הוחזקו שתי מתרגלות ומתרגל נוספים. ארבעתנו הועברנו לתחנת משטרת הרחוב הצפוני ומשם למרכז המעצרים. שוחררנו לאחר 22 יום.

בסביבות השנה החדשה של 2001, הגיעו שוטרים מקומיים להטריד אותי בביתי. כדי להימנע ממעצר ולמנוע מתח ממשפחתי, הלכתי לשהות עם מתרגלים שרק חזרו מבייג'ינג.

שוב נעצרנו על ידי המשטרה. על חלק מאיתנו גזרו עונשי מאסר. אותי שחררו כעבור חודשיים.