אחרי שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא, קראתי התנסות של מתרגלת מבייג'ינג. היו לה בעיות כליות רציניות והבחינו אצלה סימנים מתקדמים של מחלת האורמיה (שיינת הדם, העורך). אחרי שביקרה אצל רופאים יידועי שם בבירה ועברה טיפולים שונים של הרפואה הסינית המסורתית, נאמר לה שהיא צפויה למות תוך ששה חודשים. הרופא הסביר לה שהיא יכולה להאריך את חייה על ידי טיפולי דיאליזה להחלפת תפקוד הכליה של הוצאת פסולת רעילה מגופה.
דיאליזה יקרה ביותר ועולה כ- 100,000 יואן מדי שנה. משפחתה ניסתה לבקש ממעבידה לשלם עבור הטיפול אך הוא לא יכול היה לעמוד בהוצאה יקרה כל כך.

אז היא ישבה בביתה, חסרת תקווה מצפה למותה. כאשר הגעתי לחלק הזה בקריאה נזכרתי לפתע שפגשתי בה קודם לכן בעת קיבלה טיפול בבית החולים בו עבדתי. זכרתי את פניה החשוכות, עיניה חסרות תקווה ואת קרובי משפחתה בוכים בשקט, מתחננים שנציל את חייה. איך אפשר לשכוח את מצבה חסר הישע. זו היא. נזכרתי במהירות בשמה ולא יכולתי להאמין שהיא עדיין בחיים! הייתי המום, "האם היא מתרגלת פאלון דאפא–". אני עצמי רק התחלתי לתרגל פאלון דאפא. הרצאות המורה לי והנסים של פאלון דאפא מאוד רגשו אותי, אבל התרגשתי הרבה יותר מהנס של מקרה אותו הכרתי מקרוב.

היא סיפרה בהתנסותה שהרגישה שימיה ספורים כאשר קרוב משפחה שלח לה עותק של ג'ואן פאלון. היא סיימה לקרוא את הספר עם דמעות בעיניה, מרגישת בת מזל שזכתה לשמוע את פא הבודהא במשך מה שנראה לה כימיה האחרונים והצליחה להבין את פשר החיים. בהבנתה החדשה של החיים והאנושות היא לא הרגישה צער. למחרת בבוקר היא יצאה למצוא אתר תרגול בתקווה להטמיע ככל שניתן את אמת, חמלה וסובלנות במעט הזמן שנותר לה. היא למדה בחריצות את הפא והציבה לעצמה דרישות התנהגות גבוהות וכן תרגלה את התרגילים. הטיפוח הפך אותה במהירות לאדם בריא, מלא חיוניות עם לחיים וורודות. אנשים אומרים שהיא נראית צעירה ביותר מעשר שנים. היא מספרת שהיא שמחה שבית החולים פסק את מותה, דבר שדחף אותה לנסות את פאלון דאפא. הרופאים צפו את מותה בשל כשל בכליות שלה. לא רק שהיא עדיין חיה – אלא שחייה הפכו לטובים הרבה יותר.

דמעות זלגו מעיני כי ראיתי את החמלה העצומה של פא הבודהא. המורה לי אומר בג'ואן פאלון:

"אם אדם בממד זה יכול לחזור למעלה – בשיטות תרגול של אסכולת הטאו מדברים על "לחזור למקור ולשוב לאמת" – אם יש לו לב לטיפוח-תרגול, אז זהו טבע הבודהא שלו שהגיח. לב זה נחשב ליקר ביותר ואנשים יעזרו לו. במסגרת נסיבות קשות כאלו אדם זה עדיין לא הלך לאיבוד ורוצה לחזור. כתוצאה מכך אנשים יעזרו לו, יעזרו לו ללא תנאי, ויוכלו לעזור לו בכל דבר".

המדע המודרני הגיעה למסקנה שהיא מקרה סופני, והחברה המונחית על ידי כסף בה אנו חיים דחפה אותה קרוב למוות, ואילו הפאלון דאפא היה מסוגל לנקות את גופה ולהחזיר אותה לדרך הטיפוח, אל האני המקורי האמיתי שלה.

אני מומחה למחלות כליה ולמדתי שאם כליה אינה ממלאת את תפקידה בהוצאת הפסולת מהגוף, אז חייבים מכונה שתמלא את התפקיד על מנת לאפשר המשך חיים. עדותה עזרה לי לראות שפאלון דאפא הוא מדע אמיתי ועל טבעי.

המדע המודרני מסוגל לנתח כל איבר פנימי, ולכאורה להציג כל דבר לעיניים האנושיות. תפקוד כל איבר נלמד ביסודיות, עד כדי כך שמומחה יכול ללמוד על חלבון או על גן אחד במשך כל חייו. מדענים מאמינים שבאמצעים אלו יוכלו לגלות את סוד החיים, אבל בעיני אדם מואר הם עושים זאת לשווא. המורה אומר בהרצאת פא בסידני:

"צורת ההתפתחות של המדע הניסיוני של היום היא מאוד מגושמת ואיטית. זה באמת כמו עיוור שנוגע בפיל [1] , הוא לא מסוגל להכיר בצורת קיום של חומרים של כל היקום ולא מסוגל להבחין בקיום של תכונת היקום. אז ברגע שהוא נוגע בקומץ, הוא יחשוב שזה הכל. הם רק נגעו ברגל של הפיל, הם אומרים: "או, המדע הוא כזה. זהו המדע שבאמת מבין את החיים ואת החומר. " הוא לא יכול לראות את כל הפיל. לכן הם לא יכולים להבחין בכך שהיקום מורכב מזמני-מרחב שונים, לא יכולים להבחין בממדים אחרים ובקיום של צורת חיים וחומר אחרת, כך שהאנשים בעלי המחשבה הפשוטה והעקשנים יקראו לכל אלה אמונות טפלות."

מדוע חולים סופניים הסובלים מלוקמיה, כשל בתפקודי כליה ובשלבים אחרונים של סרטן מסוגלים לחזור לחיים לאחר תרגול פאלון דאפא? המדע שם גבולות לעצמו מעצם הגדרה ותוצאות של ניסויים בעבר, שלעיתים מוגדרים כעובדות שלא ניתנות לשינוי. קחו למשל את המתרגלת הזו. רקמות הכליה שלה היו מנוונות בשל מחלת הסקלרוזיס. שום תרופה לא יכלה להביא את הכליה לתפקוד מחדש, כך שמצב זה היה מעבר ליכולת המדע המודרני בעוד המצב יכול להיות מטופל בקלות ברמות גבוהות יותר.

המורה לי אומר בהוראת הפא בוועידה באירופה 1998:

"זה בגלל שהמחלה אינה נובעת מפני השטח החיצוניים ביותר של גופו הפיזי של אדם רגיל; בעצם, היא באה מהמישור של החלקיקים המיקרוסקופיים מתחת לגוף העשוי מהמולקולות הגדולות ביותר. גוף האדם מורכב ממולקולות בעלות חלקיקים במישורים מיקרוסקופיים שונים, וכל מישור של חלקיקים הוא ממד. כמובן, הממדים אינם מקובצים יחד. הם בצורה של חלקיקים קטנים יותר המרכיבים חלקיקים גדולים יותר. עם זאת התחום של כל מישור של חלקיקים קטנים הוא ממד. ישנם הרבה ממדים כאלה, ולמעשה זה שם שמקננים הגורמים להרבה מחלות. מחלות לא נובעות מפני-השטח החיצוני. מה שמופיע על פני השטח החיצוני של הבשר או הרקמות של אדם הוא רק הביטוי החיצוני של מחלה".

מאחר ומקור המחלה הוא ברמה המיקרוסקופית , הוא מחוץ לתחום למדע האנושי. המדע המודרני מנסה למצוא את הסיבות והריפוי למחלה ברמה המולקולרית, הרקמות הן פגועות ברמה הזאת, אבל קשה לרוב לדמיין איך המחלה משנה דברים ברמה מיקרוסקופית יותר ממולקולות. יצורים מוארים יכולים לבטל סיבה למחלה כי יש להם גישה לממד יותר מיקרוסקופי.

המורה גם אומר בהרצאות פא בארה"ב:

"אתם יודעים יצורי אנוש מאוד מפגרים. עד כמה הם מפגרים—אם הם רוצים לעשות משהו הם זקוקים לידיהם ורגליהם– הם צריכים לבצע עבודה פיזית לשם כך. אבל בודהות לא צריכות זאת. בודהא רק צריכה לחשוב, המחשבה לבדה מספיקה, כי לבודהא יש הרבה עוצמה אלוהית, הרבה יכולות על טבעיות, ובנוסף יש להם את הגונג בעל העוצמה. כל חלקיק מיקרוסקופי של הגונג הזה הוא בדמות הבודהא עצמו, והחלקיקים האלה מכילים חלקיקים עוד יותר מיקרוסקופיים שכולן בדמותו הוא. חשבו על זה, הגונג שלו יוצא ברגע שהמחשבה עולה. כך החל מרמת חלקיקים מיקרוסקופיים ביותר, מבנה החלקיקים ברמות השונות משתנה. והזמן בו משתמשים הוא של הממד המהיר ביותר, כך שזה נעשה בהרף עין. בודהות עושות דברים בצורה מהירה ביותר כי הם אינם מוגבלים בממד ובזמן שלנו. הם משנים מהר מאוד חפץ מצורתו הבסיסית למשהו אחר. כך עוצמתו האלוהית של פא הבודהא מתבטאת". (תרגום לא רשמי).

כאשר ייצור מואר פועל מרמה מיקרוסקופית יותר אין לו קושי לתקן מצב חריג. כאשר בוחנים את התוצאה מהממד הזה, הניוון והטרשת נעלמו מהר. כמובן שזוהי ההבנה שלי. לא ניתן לדמיין מה שייצור מואר יכול לעשות בתחום המיקרוסקופי. אם אדם רוצה להטמיע את תכונת היקום – "אמת, חמלה וסובלנות", יצורים מוארים יכולים לעזור לו ללא תנאי.

(1) עיוור שנוגע בפיל – פתגם סיני המתאר הסקת מסקנות המתבססת רק על חלק מן התמונה השלמה.