אני מתרגלת פאלון דאפא בת 42 ומתגוררת בווי-פאנג רבתי בפרובינציית שאן-דונג. שיטת הפאלון דאפא הצילה את חיי ואת אושרה של משפחתי. אינני מסוגלת למצוא את המילים כדי לבטא את תודתי העמוקה למורה או לתאר את הניסים שחוויתי מאז שאני מתרגלת. אני יכולה רק לגמול להם בנחישות ובהמשך הטיפוח שלי.

סבלתי מצהבת נגיפית מסוג B במשך 9 שנים לפני שהתחלתי לתרגל את תרגילי הפאלון דאפא וליישם את עקרונות השיטה. במשך תקופה זו כל חיי הסתכמו בנטילת תרופות, זריקות, ביקורים בבתי חולים וטיפול בבריאותי. משפחתי הוציאה את כל חסכונותיה ולוותה כספים מקרובים ומשכנים כדי לרפא את המחלה, אולם מחלתי לא נרפאה אלא רק הלכה והחמירה. יכולתי לסבול את הכאב שנלווה למחלה אך לא את הלחצים והייסורים שנגרמו למשפחתי כתוצאה ממנה. המחלה שלי הייתה מדבקת כך שאנשים נמנעו ממגע עמי, בתי הייתה בודדה ולא היו לה חברות למשחק בבית הספר. התבוננתי בכאבם של בני משפחתי ואיבדתי תקווה. רציתי למות.

התמזל מזלי ולמדתי פאלון דאפא בתחילת קיץ 1997. קראתי את הספר ג'ואן פאלון והתחלתי ליישם את עקרונות השיטה: "אמת-חמלה-סובלנות", כדי להפוך לאדם טוב יותר. חשתי שהכאב שהתלווה למחלתי נעלם לאחר חודש. לאחר חודש כל תסמיני הצהבת נעלמו. נהגתי לגעור בהורי בעלי לעיתים תכופות. לאחר שלמדתי פאלון דאפא, למדתי איך לנהוג בהם בכבוד. הורי בעלי סיפרו לכולם: "כלתי בריאה עכשיו והיא גם נחמדה יותר. פאלון גונג הפך אותה לבן-אדם טוב יותר. הפאלון גונג הוא באמת מדהים!" הודות לפאלון גונג אני בריאה, ומשפחתי מאושרת.

לאחר שתרגלתי כארבע שנים, ילדתי תינוקת בריאה. לפני שתרגלתי פאלון גונג לא העליתי בדעתי שאוכל ללדת ילד נוסף.