יום בלתי נשכח ב-1997, נתקלתי בקבוצת מתרגלי דאפא שמבצעים את תרגילי הפאלון גונג והתחלתי לתרגל איתם. כמה ימים לאחר מכן רכשתי עותק של ג'ואן פאלון. מאז הבנתי שהייעוד של בני האדם החיים על פני כדור הארץ הוא לחזור למקור שלהם ולאמת שלהם ולא לחיות למען מטרות אנוכיות. לא חייתי את חיי לשווא כי הייתי בר מזל מספיק בכדי למצוא את הפא.

בבמשך השנים האחרונות של לימוד הפא וסיוע למאסטר בתיקון הפא חוויתי את החמלה של המאסטר ואת הכוח האדיר של הפא מאירועים מרגשים שקרו סביבי. לאחרונה משהו קרה לדיירי הבית שהדהים כמעט את כל העיר.

באחר הצהרים של ה- 30 בינואר (בחודש הלבנה בלוח הסיני), נכדי בן ה-3 נשען מהחלון בגובה שלוש קומות כדי לראות כמה עפיפונים. הוא נשען רחוק מדי ונפל על האדמה. האדמה שם מאד קשה ואין שם דבר שירכך את הנפילה. לאחר הנפילה נכדי שכב על האדמה מחוסר הכרה, כולם חשבו שהוא מת. לאחר שראיתי זאת פרצתי בבכי אף על פי כן שיניתי את המחשבה שלי כדי שתשקף את האמונה שלי שהוא מוגן על ידי המאסטר והפא. המאסטר אמר:

"אמרנו שטוב או רע באים מהמחשבה הספונטנית של האדם והמחשבה ברגע זה יכולה להביא לתוצאות שונות" (ג'ואן פאלון הרצאה רביעית "לשפר את טבע הלב").

לאחר שנכדי הובהל לבית החולים, הרופאים סיימו לבדוק אותו והצהירו שהוא לא נפגע בתאונה  ואפילו שריטה לא נמצאה על גופו. הוא נשאר בבית החולים במשך יומיים, ביום השחרור מבית החולים נכדי דיבר וצחק בצורה נורמלית כאילו כלום לא קרה לו.

בבקשה חשבו על זה, אפילו מבוגר שנופל מגובה 3 קומות היה נפגע בצורה רצינית לא כל שכן עולל בו 3 אף על פי כן נס זה קרה במשפחה של מתרגלי דאפא. כשנכדי היה בבית החולים רבים מבני המשפחה וחברים באו לבקר אותו. לכל מי שבא אני אמרתי שהנס הזה היה אפשרי בגלל הכח האדיר של הפא ובעזרת הגנתו של המורה.