בדו"ח מחלקת המדינה של ארה"ב בנושא זכויות אדם שיצא לאור בפברואר 2014 יש תיעוד של דוחות רבים על התעללות פסיכיאטרית של דיסידנטים ושל מתרגלי פאלון גונג בסין. בדוח צוין: "מ-1998 ועד מאי 2010, יותר מ-40,000 איש אושפזו בבתי חולים פסיכיאטריים (אן-קאנג) עם שמירה ביטחונית גבוהה".

המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) משתמשת בכליאה בתוך בתי חולים לחולי נפש כאחת הדרכים לרמוס את הרצון של מתרגלי הפאלון גונג. למתרגלי פאלון גונג בריאים המאושפזים שם בכפייה מזריקים סמים בלתי ידועים ללא סיבה רפואית, ורבים מתו כתוצאה מכך.

עד סוף שנת 2013, בין 3,653 מקרי מוות שאומתו לפרטיהם, 74 עונו בבתי חולים פסיכיאטריים בנקודת זמן מסוימת, 36 מקרי מוות הם תוצאה ישירה של עינויים בבתי חולים כאלה. הדו"ח הזה מנתח את 36 מקרי המוות האלה ומתעד פרטים של מספר מקרים נבחרים כמו למשל:

מתרגלת הפאלון גונג גואו מין (Guo Min). אישה צעירה זו נשלחה לבית חולים לחולי נפש על שנשאה עמה ספר של הפאלון גונג, והיא מתה אחרי 11 שנות כליאה בבית החולים הזה.

המתרגלת מאי אן-פאנג, חקלאית צעירה שהלכה ברגל 17 יום לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג, נרצחה בבית חולים לחולי נפש.

הרדיפה הגרועה ביותר שהשתמשה בבתי חולים פסיכיאטריים קרתה בפרובינציית שאן-דונג ובמיוחד בעיר וויי-פאנג.

המק"ס מאמצת "כלי חדש" ברדיפה נגד הפאלון גונג

בדיווח הראשון על בתי חולים פסיכיאטריים שהתקבל ב-2 בינואר 2000 ופורסם בסינית נאמר: "ב-16 בדצמבר 1999 שלחה תחנת משטרת פאנג-שאן צ'נג-גואן בבייג'ינג יותר מ-50 מתרגלי פאלון גונג לבית החולים ג'ואו-קואו-דיאן לחולי נפש ללא כל הליכים רפואיים או משפטיים. הסיבה המצוטטת הייתה למנוע בעד המתרגלים האלה לנסוע לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג במהלך חגיגות החזרתה של מקאו לשליטת סין. כל מתרגל היה חייב לשלם עבור הוצאות סכום של  800 עד 1,000 יואן.

הדיווח הזה חושף עובדה חיונית חשובה על הרדיפה: המק"ס השתמשה בבתי חולים לחולי נפש כדי לרדוף באופן שיטתי מתרגלי פאלון גונג בריאים.

ב-21 בינואר 2000 פרסם ה"ניו יורק טיימס" דו"ח מסכם שבו אישר העיתון באופן עצמאי שקיימת שיטת הכליאה הזאת: בדווח נכתב: "הם אינם פציינטים, הם נמצאים שם לשם 'חינוך מחדש', כך אמר היום יאנג יאנג דובר תחנת המשטרה הסמוכה לסוכנות France-Presse".

העיתון ציין גם: "אף על-פי שמאות, אם לא אלפים, של מתרגלי פאלון גונג נמצאים עדיין במרכזי כליאה, או במחנות עבודה בכפייה, לא היה ידוע מקודם שחלק מהם הוחזקו בבתי חולים פסיכיאטריים".

ב-21 בינואר 2000, חודש לאחר כליאה בהקף גדול של מתרגלי פאלון גונג, פרסם אתר מינג-הווי שישה מכתבי עתירה של מתרגלים הכלואים שם. למחרת היום פרסם האתר מכתב משותף של 52 מתרגלי פאלון גונג הכלואים בבית החולים ג'ואו-קואו-דיאן לחולי נפש.

המכתבים מתארים את מה שעברו המתרגלים הכלואים ובכלל זה איומים, צמצום במנות אוכל, איסור רחצה, וכן השפלות ולחץ עצומים שסבלו במקומות עבודה ומצד משפחותיהם רק בגלל העובדה שנשלחו לבית חולים לחולי נפש. בעודם סובלים מהתעללות, הם עדיין עתרו בשקט לסוכנויות הרשות המקומית של פאנג-שאן כדי לשקם את המוניטין של הפאלון גונג.

ב-7 בפברואר 2000 פרסם אתר מינג-הווי סיפור אישי של מר הואנג ג'ין-צ'ון (Huang Jinchun), שהיה שופט בדינים אזרחיים בבית דין הביניים בעיר באי-היי באזור גואן-שי ג'ואנג.

במאמר העיד מר הואנג על העינויים שעבר חודשיים קודם לכן בבית חולים לונג-שיאנג-שאן לחולי נפש: "עקב הסמים שהוזרקו לי, הרגשתי עייף מאוד, רדום ומבולבל במשך כל היום. אנשי הסגל צחקו עלי ואמרו: 'האם אמרת שאתה מתרגל פאלון גונג? מי עוצמתי יותר: הפאלון גונג או הסמים?' עשיתי כמיטב יכולתי לשלוט בעצמי. בסופו של דבר, אחרי 10 ימים התגברתי על השפעת הסמים. אך כשהם גילו שהמשכתי לתרגל את תרגילי הפאלון גונג, הם החלו להשתמש במינונים גדולים יותר של סמים. זה המשיך כך במשך חודשיים".

בספטמבר 1999 נסע מר הואנג לבייג'ינג לעתור לסיומה של הרדיפה נגד הפאלון גונג. ב-15 בנובמבר 1999 נעצר על ידי מחלקת הביטחון הציבורי הפרובינציאלי ונשלח לבית החולים לונג-צ'יאן-שאן לחולי נפש בעיר ליו-ג'ואו. היות שהמשיך לתרגל פאלון גונג בבית החולים, הזריקו לו כל יום סמי שינה שגרמו לו להיות רדום. לזריקות היו השפעות לוואי חזקות הגורמות נזק ליכולות נפשיות.

מר הואנג לא היה השופט היחיד הכלוא בבית חולים לחולי נפש. גם גב' יו ג'ינג ((Yu Jing  שופטת בבית דין גבוה בפרובינציית פו-ג'יאן הוחזקה פעמיים בבתי חולים לחולי נפש, בדצמבר 1999 ובמארס 2000. כשגילתה התנגדות, הורה הרופא ל-4 פציינטים חולי נפש לקשור אותה למיטה והזריק לה בכפייה סמים ההורסים את מערכת העצבים.

במזכר פנימי של המק"ס בשם: "שיטות 'שינוי' או 'תיקון' של מתרגלי פאלון גונג" כתוב: "בעת הצורך אפשר להשתמש בסמים כדי להשיג את המטרה של 'שינוי' מדעי באמצעות גישות רפואיות ומדיניות של ניסויים קליניים".

ב-18 ביוני 2000 אימת מרכז המידע לזכויות אדם ודמוקרטיה בהונג קונג את מותו של מהנדס המחשבים מר סו גאנג (Su Gang ) בן 32 שמת ב-10 ביוני 2000 בבית החולים הפסיכיאטרי צ'אנג-לה בעיר וויי-פאנג בפרובינציית שאן-דונג.

זה היה מקרה המוות הראשון של מתרגל פאלון גונג מהתעללות פסיכיאטרית שתועד. המקרה דווח גם על ידי גופי המדיה העצמאיים כמו ה-BBC.

לפני מותו של מר סו, נמסר על מתרגל פאלון גונג נוסף – מר יאנג וויי-דונג ((Yang Weidong – שנרצח בבית חולים קאנג-פו בעיר וויי-פאנג בדצמבר 1999. עקב הגבלות מידע, מותו דווח רק ב-24 באוגוסט 2000.

באפריל 2004 סקר הארגון העולמי לחקר רדיפת הפאלון גונג WOIPFG)) יותר מ-100 בתי חולים פסיכיאטריים ב-15 פרובינציות בסין.

83 אחוז מהם הודו שהם "אשפזו וטיפלו" במתרגלי פאלון גונג. יותר מ-50 אחוז הצהירו שלמתרגלים האלה לא היו בעיות נפשיות והם הוחזקו שם במטרה מפורשת לכפות עליהם לוותר על אמונתם.

על-פי דו"ח הסקר, אנשי המקצוע הרפואיים ידעו "שלקבל ולטפל" במתרגלי פאלון גונג הייתה משימה פוליטית. כמה פסיכיאטרים ראו בפעולות השקטות של המתרגלים, כמו שביתת רעב, קריטריון לאשפז אותם. ההשפעות של טיפול פסיכיאטרי נאמדו על בסיס העובדה אם המתרגלים וויתרו על השיטה. "הצהרת ערבות" שבה מבטיח המתרגל לא לתרגל יותר פאלון גונג הייתה חלק מרשימת הדרישות לשחרור.

באחד המקרים המצוטטים בדו"ח ה-WOIPFG, רופא בבית חולים פסיכיאטרי בעיר ליאו-יאנג אמר: "המחשבות שלהם כל כך נחושות ועקשניות והם לא ישתנו. אנחנו קודם כל נותנים להם טיפול תרופתי ותרופות פסיכיאטריות,  וגם שיטות רבות אחרות… יש לנו יותר מ-10 שיטות. אנו משתמשים בסמים פסיכיאטריים".

עד ה-24 במארס 2014 פרסם אתר מינג-הווי 7,710 דוחות על מתרגלים שעברו התעללות פסיכיאטרית.

הרדיפה בבתי חולים לחולי נפש נמשכת

עד סוף שנת 2013 , בין 3,653 מקרי מוות מאומתים, 74 עונו בבתי חולים פסיכיאטריים בנקודת זמן מסוימת, 36 מקרי מוות הם תוצאה ישירה של עינויים בבתי חולים כאלה.

טבלה בהמשכים 4-1: מקרי מוות מעינוי פסיכיאטרי בין השני 1999 עד 2013 (הנתונים: אתר מינג-הווי)

בתי חולים לחולי נפש בפרובינציית שאן-דונג מדורגים כאחראים לרוב מקרי המוות: 8 במספר.

במקום השני פרובינציית היילונג-ג'יאנג עם 4 מקרי מוות.

אחריהם בתי חולים בפרובינציות הו-ביי, הונאן, ג'י-לין, סצ'ואן והה-ביי. בכל אחת מהפרובינציות היו 3 מקרי מוות.

75 אחוז ממקרי המוות (27) היו נשים.

36 המתרגלים שמתו בבתי חולים פסיכיאטריים בגילאי 32 (סו גאנג, רונג פנג-שיאן) עד 68 (ליו שיאו-ליאן) . השיעור הגדול ביותר של מקרי מוות הוא של מתרגלים בגילאי 51 עד60

גרף מס' 6: חלוקה על-פי גיל של מתרגלי פאלון גונג שמתו בבתי חולים פסיכיאטריים בין השנים 1999 עד 2013

גרף מס' 7: מתרגלי פאלון גונג שמתו עקב עינויים בבתי חולים פסיכיאטריים בשנים 1999 עד 2012

34 בתי החולים לחולי נפש הבאים אחראיים למותם של 36 מתרגלי פאלון גונג

טבלאות מס' 8,9: בתי חולים האחראיים למותם של מתרגלי פאלון גונג בשנים 1999 עד 2013

בית החולים בעיר וויי-פאנג בפרובינציית שאן-דונג: הגרוע ביותר במקרי עינויים פסיכיאטריים

מתרגל הפאלון גונג יאנג וויי-דונג (Yang Weidong):

מר יאנג, לשעבר מנהל משרד בריאות צבאי בצ'אנג-שה, פרש ב-1999 מהצבא והפך למפקח בריאות במרכז הפיקוח הרפואי של וויי-פאנג. מר יאנג היה אדם שקדן, אחראי וישר. הוא התייחס לאנשים בכבוד ונהנה לעזור לאחרים. חבריו העריכו אותו מאוד.

לפני שהחל לתרגל פאלון גונג הוא לקה חמורות בלבו, היו לו דלקות בקנה, בעיות בכיס המרה ומחלות שונות המסכנות חיים. כדי להירדם היה צריך לשבת זקוף עקב קשיים בנשימה. אחרי שהחל לתרגל כל מחלותיו נרפאו ללא טיפול רפואי. הוא היה אסיר תודה וסיפר לעתים קרובות לאחרים על התועלת שבתרגול פאלון גונג.

ב-19 בנובמבר 1999 לאחר תחילת הרדיפה, נסע מר יאנג לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג. בבוקר ה-23 בנובמבר לקחו אותו שוטרי משטרת תחנת המשנה של נאן-גואן חזרה למחוז מגוריו וכלאו אותו בחדר לח ואפל בתחנה. למרות מזג האוויר הקפוא, לא נתנו לו שמיכה להתכסות. הוא התקשה לאכול והשתעל ללא הפסקה במשך יומיים.

בערב ה-24 בנובמבר העבירה אותו יחידת העבודה שלו למרכז המעצרים במחוז ונגזר עליו מעצר מנהלי. בעודו במרכז המעצרים בריאותו התדרדרה. הסוהרים לא התעניינו במצבו ולא עשו דבר למענו.

ב-8 בדצמבר 1999 מעסיקו שלח אותו למחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים קאנג-פו, כדי לכפות עליו באמצעות עינויים וסמים לוותר על אמונתו. בריאותו המשיכה להתדרדר. הוא סבל מבצקת בכבד ונפיחות באיבריו התחתונים. מר יאנג מת ב-25 בדצמבר, כמה ימים לאחר ששוחרר ממעצר.

מתרגל הפאלון גונג סו גאנג (Su Gang):

מקרה מוות מדאיג אף יותר קרה בעיר ווי-פאנג. מר סו גאנג בן ה-32, מהנדס תוכנות בחברת הנפט צ'י-לו. נשלח על ידי הרשויות לבית החולים צ'אנג-לה לחולי נפש מבלי שיידעו את משפחתו. במשך תשעה ימים לפני מותו הזריקו לו מנות גדולות מאוד של סמים המזיקים למערכת העצבים המרכזית.

כשדודו סו ליאן-שי שמע על כליאתו במוסד פסיכיאטרי, הוא פתח בשביתת רעב. מר סו שוחרר ב-31 במאי 2000. הוא נראה איטי, גופו היה נוקשה וחלש מאוד. הוא מת ב-10 ליוני 2000.

אביו ודודו של מר סו כתבו מכתב גלוי לרשויות בנוגע למותו. כשניסו למסור את המכתב למנהלי החברה בה עבד, עשרות אנשים נשלחו לעצרם והם נחקרו בתחנת המשטרה. מאוחר יותר הם פרסמו את המכתב באתר מינג-הווי. הדוד שהעז לפרסם את המידע על מותו של מר סו נשלח ל-3 שנים למחנה עבודה בכפייה.

גב' מאי אן-פאנג

מתרגלת הפאלון גונג מא יאנג-פאנג (Ma Yanfang):

גב' מא בת ה-33 עבדה במפעל הקרמיקה ג'ו-צ'נג בעיר וויי-פאנג. היא החלה לתרגל פאלון גונג ב-1998. באוקטובר 1999, בדרכה לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג, נעצרה והועברה למרכז המעצרים ג'ו-צ'נג. היא נכלאה למשך 30 יום ונקנסה ב-3,000 יואן. היא חזרה לעבוד במפעל הקרמיקה תחת פיקוח צמוד ובשכר נמוך יותר.

במאי 2000 הלכה גב' מא לבייג'ינג ברגל במשך 17 יום. כשכספה אזל, היא קצצה את שיערה ומכרה אותו. היא נעצרה ונשלחה חזרה למקום עבודתה למעצר. היא פתחה בשביתת רעב כדי למחות על רדיפתה. רשויות המפעל בו עבדה שלחו אותה לבית החולים ג'ו-צ'נג לחולי נפש.

הרופאים הזריקו לה שם חומרים כימיים וכפו עליה לקחת סמים בלתי מזוהים. גב' מא מתה בספטמבר 2000 לאחר חודשיים בבית החולים.

הנהלת המפעל טענו שהם חתמו על הסכם עם הוריה ושההורים הבטיחו שלא יחקרו את סיבות מותה. אך אמה של מא הגיבה בדמעות: "זוהי בתי. איך לא אנסה לגלות כיצד היא מתה?"

מקרי מוות בפרובינציית הו-ביי

גב' יו שיאו-ליאן (Liu Xiaolian ) – הלוטוס שאינו קמל לעולם

ב-29 בדצמבר 2003 הועלתה כתבה באתר מינג-הווי שסיפרה את סיפורה של ליו שיאו-ליאן, אישה זקנה יוצאת מן הכלל שסבלה עינויים אכזריים ונותרה נחושה באמונתה. ראה פרטים בכתבה "פרח לוטוס שאינו קמל לעולם" .

גב' ליו הייתה אישה טובת לב שגרה בכפר באבאו-דאו בפרובינציית הו-ביי. היא החלה לתרגל פאלון גונג ב-1995 ומחלותיה נעלמו. היא גם חזרה לראות בעינה הימנית העיוורת. היא תמיד סיפרה לאחרים כיצד תרגול בפאלון גונג הפך אותה בריאה ומאושרת יותר.

בדצמבר 2000 נסעה לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג ונעצרה בכיכר טיאננמן. השוטרים הכו אותה ולאחר 3 ימים היא נשלחה לעיר האי-צ'נג בפרובינציית ליאו-נינג. חשפו אותה בכוונה למזג אוויר קר ביותר ונתנו לה מנות אוכל מצומצמות. ב-17 בינואר 2001 היא הועברה למרכז המעצרים מס' 2 בעיר צ'י-בי ומאוחר יותר למרכז המעצרים מס' 1. בשל סירובה לעבור "שינוי" (חינוך-מחדש) היא הוכתה חמורות.

ב-28 ביוני 2002 נלקחה לקליניקה לנשים וילדים בניסיון להזריק לה סמים בלתי ידועים, אך הרופאים שם סירבו לשתף פעולה. לאחר מכן לקחו אותה לבית החולים מס' 1 בצ'י-בי. כפתו את ידיה ורגליה לארבע פינות מיטה, כיסו את עינה והזריקו לה סמים.

באותו הלילה דיממה גב' ליו מפיה, אפה, עיניה ואוזניה. אוזניה כאבו מאוד. היא הקיאה ושלשלה והיה לה דם בשתן וקרישי דם בצואה. חמישה ימים לאחר מכן הצואה שלה הייתה עדיין שחורה, מלאה בדם ומצחינה. בשעת עשיית הצרכים היא סבלה כאבים. היא לא יכלה לאכול או לשתות. כשהבחינו שהיא על סף מוות שחררו אותה לביתה אחרי שסחטו ממשפחתה 3,000 יואן.

בני משפחתה לא האמינו שתחיה עוד, אבל באופן פלאי היא שרדה. למרות היותה עדיין חלשה, ברגע שיכלה ללכת, היא יצאה החוצה לספר לאנשים על העינויים שעברה.

למחרת היום הגיעה המשטרה המקומית ולקחה אותה משם. ב-17 באוקטובר 2002 היא נשלחה למרכז המעצרים בעיר. ב-6 בדצמבר כל הצוות כולל סגן מנהל, סוהרים ו-4 אסירים עינו אותה. האסירים תפסו בידיה וברגליה ומשכו לארבעה כיוונים. סגן המנהל דנג תפס אותה חזק בראשה ומשך. הלסתות בפיה יצאו ממקומן. סוהרים נוספים הצטרפו. הם הכו אותה בזה אחר זה באזיקים כבדים. ראשה דימם והעצמות בידיה, רגליה חזה ובאזור האגן נשברו. הרשויות במרכז המעצרים היו בטוחים שהיא תמות הפעם והודיעו למשפחתה לקחת אותה הביתה.

עם התמדה עקשנות ורצון ברזל מדהימים, לא רק שגב' ליו שרדה, אלא  שהמשיכה לספר לאנשים על מה שעברה. אתר מניג-הווי פרסם כתבה שנייה על תיאור ההתנסות שלה- איך שרדה את העינויים ונחשפה לרדיפה. ראה פרטים בחלק ההמשך של הכתבה:

Surviving Extreme Torture – A Lotus Flower that Never Withers (II)

מוקדם יותר, ב-21 בדצמבר 2003, פרסם אתר מינג-הווי אזהרה חמורה בשפה הסינית לרודפיה ומעניה: "הפשעים שלכם נגד ליו שיאו-ליאן מתועדים".

בכירים במק"ס הגיבו לכך בחטיפתה של גב' ליו שיאו-יאן שנית ב-28 בדצמבר 2003.

ב-4 בפברואר 2004 המפקח המיוחד של האו"ם על עינויים, תיאו ואן בוון, פרסם בקשה דחופה כדי להציל את גב' ליו. למרות שהעינויים פחתו עקב כך, הם אף פעם לא הפסיקו. על גב' ליו גזרו שנתיים במחנה עבודה בכפייה. ב-29 במאי 2004, אחרי 5 חודשים ועל סף מוות היא הובאה הביתה.

ב-26 באפריל 2006 היא נעצרה שוב על ידי המשטרה ונכלאה בבית החולים פו-פאנג לחולי נפש. כשהורו לה לכתוב הצהרת ערבות לא לתרגל עוד בפאלון גונג, השיבה גב' ליו: "הטוב לעולם לא ישתף פעולה עם הרוע".

בכתבה ששלחה לאתר מינג-הווי סיפרה גב' ליו מה שקרה לה בבית החולים לחולי נפש: "תחת הנחייתו של המנהל ג'אנג ומשתפי הפעולה עמו, נחשפתי במשך 4 שעות למכות חשמל בעוצמה גבוהה באמצעות מחטי חשמל. הוא הורה לפציינטים פסיכיאטריים לקלל, להכות ולהטריד אותי מינית. האכילו אותי בכפייה בסמים מזיקים. הוא נתן לי גם 5 קילוגרם של אינפוזיה רעילה לתוך הווריד במשך 24 שעות. לאחר מכן העור בכל גופי הפך שחור ואיבדתי את הכרתי למשך 48 שעות. כשחזרתי להכרתי איבדתי את יכולת הדיבור. הרופא הפסיק את ההתעללות הרפואית בי רק לאחר שנוכח שנעשיתי אילמת".

בית החולים פו-פאנג לחולי נפש

באחד בספטמבר 2006 גב' ליו נשלחה שוב לבית החולים פו-פאנג. סגן מזכיר ועדת המק"ס אמר לבעלה: "הלוטוס שאינו קמל אף פעם ייבול הפעם בוודאות. אם נהרוג אותה איזה פיצוי תדרוש מאיתנו עבור הוצאות ההלוויה שלה?"

בבית החולים האכילו את גב' ליו בכפייה, הזריקו לה סמים בלתי ידועים, חשמלו אותה במחטי חשמל וחנקו אותה תחת שמיכות במשך כמה שעות. היא הייתה קרובה למוות.

במשך השנתיים הבאות שהייתה כלואה המשיכו לענות אותה פיזית ונפשית. עד ספטמבר 2008 גופה כולו היה נפוח, היו לה קשיים באכילה והיא התקשתה להשתין. הרופא אמר שהיא תחיה רק עוד 20 יום. בני משפחתה נקראו לקחת אותה הביתה.

גב' ליו שאו-ליאן קרובה למוות כשכל גופה נפוח

ב-26 באוקטובר 2008, אחרי שעונתה במשך יותר מ-5 שנים ו-4 חודשים גב' ליו מתה. באותו הלילה שישה סוכנים חשאים ערכו מעקב צמוד על ביתה כדי לתפוס מתרגלים שיבואו להיפרד ממנה.

מייד לאחר מותה, בכירים מ"משרד 610" (המכונה "הגסטאפו הסיני") בעיר צ'י-בי צלצלו לבכירים בעיירה לברך אותם. מפחד שמא משפחתה תחפש צדק, הם שילמו למשפחה דמי שתיקה בסך 7,000 יואן להוצאות הרפואיות וההלוויה.

גב' גואו מין (Guo Min)

גב' גואו היא מתרגלת נוספת שנכלאה בבתי חולים לחולי נפש מאז שהייתה בשנות העשרים לחייה. היא מתה לאחר 11 שנים כאלה.

לפני כן היא עבדה ברשות המיסים במחוז שי-שווי .היא החלה לתרגל פאלון גונג ב-1996. אחרי שהחלה הרדיפה היא סירבה לוותר על אמונתה למרות לחצי המשפחה, המעסיק והקהילה שלה. במארס 2000, כשנסעה ברכבת לבית קרובים בעיר האנג-ג'ואו גילו שוטרי התחנה בחיפוש בתיקה ספר של פאלון דאפא. הם עצרו אותה. מקום עבודתה שלח את נציגת האיגוד לאסוף אותה ולהכניס אותה לבית חולים קאנג-טאי לחולי נפש בפרובינציית הו-ביי.

בית חולים לחולי נפש של הצלב האדום בשי-שווי

שנתיים לאחר מכן נציגת האיגוד ואחותה שהייתה מנהלת במשרד המיסים העבירו את גב' גואו לבית החולים לחולי נפש של הצלב האדום בשי-שווי, שם הייתה כלואה יותר מ-8 שנים. עקב טיפול בכפייה בסמים הורסי עצבים במשך תקופה ארוכה, המחזור החודשי שלה פסק ובטנה התנפחה מאוד. היא סבלה עינויים פיזיים ונפשיים. ביולי 2010 היא סבלה מדימומים ואובחן אצלה סרטן רחם בשלב מתקדם. היא לא שלטה בסוגרים ואף אחד לא טיפל בה.

ב-29 באוגוסט 2011 גב' גואו מתה בבית החולים לחולי נפש בכאבים עזים כל כך שכשהתגלגלה מהמיטה לא היה לה כוח לקום עוד.

מתרגל הפאלון גונג  ג'או שיאנג-האי (Zhao Xianghai):

מר ג'או היה מנופאי בחברת הברזל והמתכת בשיאנג-טאן בפרובינציית הו-נאן ונחשב כאדם טוב בעיני עמיתיו לעבודה ושכניו. הוא מעולם לא סבל מבעיות נפשיות. אולם עקב אמונתו בפאלון גונג, כלא אותו "משרד 610" המקומי באוגוסט 2007 בבית החולים לחולי נפש בעיר שיאנג-טאן. מאז הוא עדיין כלוא שם.

לאחרונה נעשה ניסיון להצילו אך "משרד 610" קטע אותו באיבו.

ההתעללות פסיכיאטרית עדיין נמשכת כיום!

מתרגלי פאלון גונג נרדפים עדיין בבתי חולים לחולי נפש.