שימח אותי מאוד לקרוא דיווחים שמופע ה"שן יון" התקבל בצורה טובה מאוד בערים רבות ברחבי העולם. קראנו על כרטיסים שנמכרו מראש עד תום, אולמות מלאים, הוספת מקומות ישיבה באולמות והוספת מופעים נוספים לדרישת הקהל. אני מקווה בכנות שהמופע יצליח גם בדרום קוריאה.

אך לאחרונה, כשהלכנו לשכור אולם שיארח את השן יון בסיאול, היו הפרעות. וזה קרה גם בשנים הקודמות ובערים אחרות בקוריאה. מתרגלים מקוריאה מתמודדים עם זה בכל שנה.

האם אלו הפרעות של הכוחות הישנים? יש לי ספק בכך. אולי זה היה המקרה לפני שנים רבות כשהם עדיין השתוללו בפראות, אך עכשיו כשתיקון הפא מגיע לסיומו, הכוחות הישנים סולקו כמעט לגמרי. אני מאמינה שעלינו להסתכל פנימה ברצינות כדי לגלות את מקור ההפרעות.

לפני כמה ימים מתרגלת מיפן שיתפה אותי במחשבותיה. העין השמימית שלה פתוחה והיא ראתה את הכוחות הישנים משתמשים בפירצה גדולה שיש בין המתרגלים הקוריאנים והסינים כדי להפריע בשכירת האולם.

היא הדגישה שהפירצה היא עניין רציני. זה הזכיר לי כמה מחוויותיי עם מתרגלת סינית שחיה בקוריאה.

לפני כמה שנים עבדתי בפרויקט תקשורת עם מתרגלת קוריאנית. היא העירה כמה פעמים על הקוריאנית העילגת שלי. זה עורר את מנטליות התחרותיות שלי, אז הגבתי בבוטות: "מדוע את לא לומדת סינית? אחרי הכל זהו פרויקט תקשורת בשפה הסינית!"

"אם אנו המתרגלים הקוריאנים נדבר סינית, לא נזדקק למתרגל סיני במדיה שלנו", היא ענתה. תשובתה פגעה בי קשות.

על אף שדבריה חסרו את החמלה של מתרגל, היה עליי בהחלט להתבונן פנימה כדי למצוא מדוע למתרגלים קוריאנים יש רושם שלילי כל כך על מתרגלים סינים.

אני יכולה לראות בעיות רבות בין המתרגלים הסינים, כמו התנהגות חסרת נימוס או חסרת תרבות.

זמן קצר לאחר שבאתי ללמוד בקוריאה, הפרופסור שלי לא אהב שאני מדברת בקולי קולות בטלפון. הוא אמר לי: "כולם בבנין יכולים לשמוע אותך". התביישתי והבנתי שהתנהגותי אינה ראויה ועליי לסלק הרבה מתרבות המפלגה שבי.

בזמן הוועידה לשיתוף התנסויות בקוריאה, מתרגלים שדיברו קוריאנית היו בפגישה באולם אחד ואחרים, שנזקקו לתרגום, היו באולם אחר.

מתרגלת זרה שישבה בין המתרגלים הסינים סיפרה לי אחר כך שהיא הופתעה שכמה מתרגלות מסין באו לוועידה חגיגית שכזאת בנעלי בית, שמלות מיני ושיער צבוע בלונד-צהוב.

כמה מהן דיברו בטלפונים ניידים או התלחשו ביניהן בשעה שמתרגלים קראו התנסויות על הבמה.

מתרגלת קוריאנית אחרת אמרה לי שפעם היא ראתה מתרגלת סינית במדי ה"תזמורת הצועדת של הארץ השמימית" באירוע ציבורי, יוצאת מהשירותים לפני שסגרה את הרוכסן במכנסיה.

המקרים האלו יצרו והגדילו את הפירצה שבין המתרגלים הקוריאנים והסינים.

אני באמת מקווה שמתרגלים סינים יעניקו תשומת לב גדולה יותר לנימוס ולכללי התנהגות ויוותרו על תרבות המפלגה.

אני גם מקווה שמתרגלים קוריאנים יהיו סובלניים יותר כלפי מתרגלים סינים ולא יתנשאו על אלו חסרי ההתנהגות וההשכלה, או על אלה העניים.

"שן יון" היה פופולרי בקוריאה מקודם, והופעות שכל כרטיסיהן נמכרו מראש יקרו גם הלאה. אני מאמינה שכשנסלק את ההחזקות שלנו, בהחלט נוכל לסגור את הפירצה בין המתרגלים הסינים והקוריאנים.

הזמן אינו מחכה. כדי שנציל יותר יצורים חיים, בואו נתחיל את השינוי בעצמנו.