בשנת 1994 בני פיתח דלקת ריאות וביקר אצל רופאים במשך ארבע שנים. הוצאנו מעל- 8,000 יואן [מטבע סיני, משכורת חודשית של עובד סיני עירוני היא בערך 500 יואן], אולם מחלתו עדיין לא נרפאה. ב- 24 באוקטובר , 1998, ע"פ לוח השנה הלונרי, משפחתי, שלושתנו, החלה לתרגל פאלון דאפא. זמן קצר לאחר מכן, דלקת הריאות של בני נרפאה באורח פלאי.

מאז ה- 20 ביולי, 1999, משפחתי חוותה מבחני שין שינג רבים (טבע הלב או המחשבה, תכונה מוסרית). אמונתנו בדאפא הייתה איתנה כסלע, והיינו נחושים לטפח עד הסוף.

ב- 25 בנובמבר,2002, 7:40 בבוקר , רכבתי על אופנועי יחד עם אשתי לבקר קרובים. בזמן שהיינו בדרכנו, עגלה ממונעת בעלת שלשה גלגלים פגעה בנו מהצד. היא פגעה בי ברגלי השמאלית, ואשתי ואני נזרקנו אל שדה תירס מימין לכביש. באותו הרגע, מחשבתי היחידה הייתה שאני מתרגל פאלון דאפא, ושלא צריכה להיות לי כל בעיה. נעמדנו לאט, וראינו שנהג העגלה נפל גם הוא. עזרנו לו לקום ושאלנו אותו אם הוא בסדר. הוא אמר שהוא בסדר גמור. מיכל הדלק שלי התעקם מאוד פנימה. זה היה הגלגל הקדמי שלו שהכה ברגלי השמאלית, מטיח את ברכי כנגד מיכל הדלק וגורם לו עיקום גדול פנימה. זאת הייתה מכה כה רבת כוח, למרות זאת רגלי אפילו לא נשברה. הייתה רק נפיחות מועטה עליה, אם כי מוט ההגה ושלדת רכבו נפגעו קשות. כיצד זה קרה? אשתי ואני לא נפגענו פגיעה ממשית. זה מדגים לנו כיצד מצב מסוכן נמנע בידי המורה, אשר תמיד משגיח עלינו.