שלום למורה, שלום למתרגלים עמיתים!

התחלתי לתרגל פאלון דאפא יחסית מוקדם. קבלתי את התואר שלי במכללה ועבדתי בתחום הטכנולוגיה אבל לרוב אני מנהל אדמיניסטרטיבי בתפקיד ניהולי ולא היו לי הרבה הזדמנויות לעבודת ידיים. לאחר שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא הרגשתי שכל עוד אני עושה את עבודתי היטב, לא יהיה לי צורך ללמוד כישורים אחרים.

לאחר שרדיפת הפאלון גונג החלה, הייתי מעורב בהקמת אתרי ייצור חומרי הבהרת אמת מקומיים. בזמנו לא הייתי מודע לחשיבות של להיות בעל כישורים במחשב שלא לדבר על שיפור כישוריי. חשבתי שאם משהו לא בסדר עם המחשב, אבקש מהטכנאי לתקן אותו. לא חשבתי על בטיחות או על נושא חסכון בכסף.

מתאם מקומי הציע שאלמד להדפיס ספרי דאפא. בסביבה של הרדיפה האכזרית, לא נמצא מישהו פנוי ללמד אותי. חשבתי לעצמי, יש לי את המורה, יש לי את הפא, לא חשוב מה המטפח בוחר לעשות, מה שיצא, יצא הטוב ביותר. התחלתי ללמוד את הנושא בשקדנות ובסופו של דבר הצלחתי לעשות זאת. יום אחד המתאם הראה לי ספר דאפא שהוכן על ידי מתרגל עמית אחר. העפתי מבט ומיד הצבעתי על בעיה שראיתי. מאחר והדפסת ספרי דאפא הינו דבר רציני, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעשות טעויות. המתאם שאל אותי אם אוכל להדפיס עשרה ספרי דאפא ביום. עניתי בחיוב.

הדפסתי קודם 11 כריכות לספרים. מתרגל שעמד קרוב אלי שאל אותי :"כיצד אתה יכול לעשות את הדבר הנכון נכון בפעם הראשונה ואחרים לא? חייכתי ואמרתי: "זה פשוט מאד, זה לא רק אני שמדפיס". המתרגל הבין מיד.

העבודה נראית די פשוטה אבל אני זוכר שההתחלה הייתה קשה. עשיתי טעויות באופן קבוע התלוננתי שהמחשב לא טוב והתלוננתי שהמתרגלים העמיתים לא היו זהירים. כלל לא חיפשתי פנימה בתוכי, והתוצאות היו גרועות יותר (החמירו). המורה אמר:

"לכן, במילים אחרות, בכל תחום שבו תהיה, כשאתה מסוגל לשפר את הכישורים שלך זו השתקפות של העלייה הרציפה שלך ברמות. ואנשים יכולים לראות שאתה אדם טוב ומישהו המטפח את לבו ומחשבתו. מנקודת המבט של בני אדם אתה הופך לאדם טוב. כתוצאה מלימוד הפא וטיפוח האני הפנימי שלך אתה הולך ומשתפר, ואלוהויות נותנות לך את החוכמה המגיעה לך ונותנות לך השראה כך שתוכל להבין דברים רבים בזמן שאתה לומד, יוצר דברים טובים יותר, משפר את הטכניקה שלך ומגיע מעֵבר". ("לימוד הפא בעיר לוס אנגלס 2006" 25 בפברואר 2006).

מילות המורה עוררו אותי מיד. הבנתי שאם אני רוצה ללמוד טוב את הטכניקה, עלי ללמוד קודם איך לטפח את השין שינג. אשקיט את ליבי, אתנהג כאלוהות, ללא מחשבות שמסיחות את הדעת, אשתף פעולה עם המתרגלים העמיתים יותר טוב, ואלמד את לימודי הפאלון גונג היטב. עם שיפור הרמה שלי, החמלה שלי תגבר, הסביבה שלי תשתנה, וכל דבר הסתדר בצורה הטובה ביותר.

בגלל סביבת הטיפוח הקשה בסין, הרבה מטפחים קנו נגניMP3 ו-4MP כדי להקשיב לפא ולצפות בהרצאות המורה. אך זה העלה את סוגיית הבטיחות, כשהנגן היה זקוק לתיקון. אם מישהו יכול היה להוריד את חומרי הדאפא, זה יכול היה להיות בסדר, אבל אם לא, אם טכנאי רגיל היה צריך לתקן אותו, הוא יכול היה למצוא את החומר המיוחס לדאפא. לכן כמה מתרגלים בקשו ממני לתקן את נגני ה- MP3 וה-4MP שלהם. אמרתי, שהייתי שאין לי מושג בכל הקשור לנגנים אלה.

יום אחד המתאם נתן לי נגן 4MP יקר שעלה מעל לאלף יואן. הנגן היה בטעינת יתר ולא הצליח ליצור קשר עם המחשב. המתאם לא יכל לשלוח אותו לתיקון, ושאל אותי אם אוכל ללמוד לתקן אותו. חשתי לא נוח. באמת, לא היה לי כל ידע בסיסי בנושא. אם לא אתקן אותו זה ישפיע על שימושו בידי המתרגל. חיפשתי מישהו אחר, אבל ניראה לי שאני הייתי האדם המתאים ביותר. על אף שהידע העיקרי שלי לא היה באלקטרוניקה, אלא במשהו הקשור לזה, היה לי זיכרון מטושטש על קיבול חשמלי, השראות, התנגדות וטריודה, אבל שכחתי לגמרי איך להשתמש בידע מוגבל זה.

ברגע זה, עלה במוחי מושג אנושי. אימרה עממית סופרה פעם : "אל תלמד שיטה אחרי גיל 30". אם התבוננת בחנויות לתיקון מוצרי חשמל, כל הטכנאים היו צעירים. בגלל שהמרכיבים הם כה זעירים, לאדם צריך שתהייה ראיה טובה. מתרגל עמית ניסה לשכנע אותי :"בוא, קח על עצמך את המשימה, אתה היחיד שיש לו ידע בסיסי כלשהו בנושא, את מי עוד נוכל לשאול ? זו תהייה בעיה רצינית של בטיחות אם חומר הדאפא שבנגן יתגלה. זה נגע ללבי. זכרתי את הרצאת המורה:

"כשידה של חשיבה אנושית על העליונה, אדם זה הולך לקראת אנושיות; כשידן של חשיבה אלוהית והמחשבות הנכונות של האדם על העליונה, הוא הולך לקראת אלוהיות". ["לימוד הפא בסן פרנסיסקו 2005" (5 בנובמבר, 2005)]

קיבלתי את האתגר.

בהתחלה זה היה קשה. נדהמתי כשפתחתי בזהירות את הנגן ה-4MP. מה כל האלמנטים האלה הארוזים יחד? הייתי כבר מוכן לסגת אבל שוב חשבתי, אני מתרגל, מה שאני עושה היום יכול להיות מיוחס לעתיד. מה תהייה ההתייחסות הזאת? ללמוד לסגת כשנתקלים בקשיים? מיד החלטתי להתמודד עם הבעיה במקום לסגת ממנה. התחלתי לחקור ולמדתי שהאלמנט הזעיר נקרא משחת אלמנט. מאחר ולמדתי סוג של שיטה זו בעבר, ידעתי מה זה בדיל להלחמה ומה זו משחת הלחמת בדיל. הבנתי את תפקודי מכשיר הבדיקה הרב תכליתי ויכולתי גם לקרוא את דיאגרמת המעגל החשמלי. כל זה סלל לי את הדרך להבנת הטכניקה.

נזכרתי בנגן ה-4MP הראשון שתיקנתי. הבעיה שלו הייתה שלא היה לו צליל יציאה. פתחתי אותו בזהירות וחיברתי את המעגל. חברתי אותו יחד ועשיתי ניסיון, כשאני בוחר את מוזיקת התרגול. שמחתי לשמוע את קול המורה ואת המוזיקה, והחזרתי את המכשיר למתרגלת העמיתה. להפתעתי, המכשיר הוחזר לי למחרת. היא יכלה לשמוע את מוזיקת התרגול אבל לא את הרצאות הפאלון גונג. היא הייתה מאד עצובה, וכך גם אני. הסתכלתי פנימה. לא ידעתי מהו ההבדל בין MP3 ל-4MP האמנתי שברגע שמוזיקת התרגול נשמעת, צריכים גם להישמע הרצאות הפא. גרמתי כל כך הרבה הפרעות למתרגלת העמיתה. לכן הייתי נחוש ללמוד את ההבדל בין נגן MP3 לנגן 4MP.

התחלתי ללמוד מהיסודות, ממעגל החשמלי הפשוט עד למעגלי החשמל המסובכים יותר. למדתי את הידע הבסיסי והתחלתי לתקן. הרבה מתרגלים עמיתים הביאו לי את המכשירים הישנים להתאמן (ללמוד לתקן אותם) עליהם ואחרים השאילו לי ספרי תיקון. ידעתי שזה המורה שמעודד אותי. לפעמים הייתי יושב שעות בלי לזוז. המתרגלים העמיתים התלוצצו על כך: יתכן ולא היית כל כך חרוץ במכללה, נכון? הסכמתי : "אתם צודקים". עודדתי את עצמי, כמתרגל, אם אתה עושה משהו, דאג לעשותו היטב.

המשך יבוא….