ב-25 באפריל 1999 יותר מעשרת אלפים מתרגלי פאלון גונג הגיעו לבייג'ינג לעתור באופן שקט. כמה חודשים לאחר מכן ראש המפלגה הקומוניסטית הסינית לשעבר, ג'יאנג זמין, השתמש באירוע זה כתירוץ להנחתת רדיפה נגד הפאלון גונג. רדיפה אכזרית זו עדיין מתרחשת בסין היום.

מתרגל הפאלון גונג גואו-פינג דנג הגיע לאוסטרליה לפני יותר משנה לאחר שעבד בסניף שנחאי של חברת "דופונט". הוא ואשתו השתתפו בעתירת ה-25 באפריל בסין. להלן מובאות מהריאיון עמו:

מתרגל הפאלון גונג גואו-פינג דנג ואשתו

כתב: כמשתתף בעתירת ה-25 באפריל, האם תוכל לספר לנו מה היו רגשותיך באותו זמן?

מר דנג: לעולם לא אשכח את היום ההוא למשך כל חיי. ככול שהזמן חולף אני מרגיש ביתר בהירות את משמעות העתירה. אבל לומר בכנות, אז לא הרגשתי הרגשה מיוחדת. רק שמתי לב שהיו שם כה הרבה אנשים באותו יום ושכולם היו נעימים, שוחרי שלום ומלאי אמון בממשלה.

התחלתי לתרגל פאלון גונג ב-1996 וחלו אצלי שינויים משמעותיים בתפיסת העולם ובמעשיי במהלך חיי היומיום שלי. הגישה שלי לאנשים היא של טוב לב, ואינני שונא אנשים אפילו אם הם "מסדרים" אותי בכוונה.

כתב: מי ארגן לכם עתירה קבוצתית באותו יום?

מר דנג: למעשה אף אחד. באותו יום הגיעו אלפי אנשים מכל הכיוונים בהתנדבות. לא הכרנו זה את זה. עמדנו שם יום שלם. אף אחד לא הוציא הודעה כתובה רשמית שאומרת לנו שעלינו לעשות או לא לעשות משהו. בערך בתשע בערב הגיע מידע מהשורה הראשונה של המתרגלים שעמדו ליד משרד העתירות והועבר מאיש לאיש: "כמה מתרגלים כבר נפגשו עם פקידי ממשלה. טיאן-ג'ין שחררה את 45 המתרגלים. סיבוב נוסף של פגישות עם פקידי הממשל יתקיים בעוד כמה ימים. כולם יכולים ללכת הביתה". כך האמנו שכמה מאתנו פגשו בפקידי הממשלה והאמנו שהפקידים הבינו שאנחנו אנשים טובים וקיבלו את המסר שלנו.

כתב: מישהו אמר שמתרגלי הפאלון גונג התנהגו במשמעת עצמית אפילו יותר מאנשי הצבא, וש[הבכירים] בעמדות כוח בוודאי פחדו מהאיום הפוטנציאלי. מה דעתך?

מר דנג: כשיש במדינה כה הרבה אנשים טובים המתנהגים בטוב לב לאחרים ולממשלה, האם זה לא יתרון גדול לאלו שבעמדות כוח? מי מפחד מיותר אנשים טובים?

אבל המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) החלה לרדוף את הפאלון גונג. התעמולה של המק"ס עיוותה בכוונה את העתירה של ה-25 באפריל ורמזה שאם היא לא הייתה רודפת את הפאלון גונג היה כאוס במדינה. הרבה אנשים האמינו לתעמולה משום שהם לא ידעו את העובדות..

למעשה המק"ס יודעת היטב שמתרגלי הפאלון גונג הם אנשים טובים. למה היא רצתה לרדוף אנשים טובים? הספר "תשעה דיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" מסביר את הסיבה בבהירות רבה: קינאה חזקה וצרות מוחין של ראש המק"ס לשעבר, ג'יאנג זמין. נוסף על כך, הטבע של המק"ס מכתיב את פעולותיה. המק"ס תלויה בשקרים ובאלימות כדי לשמר את שליטתה. הפילוסופיה שלה היא בדיוק ההפך ממה שמלמד הפאלון גונג. זו הסיבה הבסיסית למה המק"ס רוצה לרדוף את הפאלון גונג. היא משתמשת בעתירת ה-25 באפריל כאמתלה. אם לא הייתה העתירה של ה-25 באפריל היא הייתה מוצאת אמתלה אחרת כדי ליזום את הרדיפה.

כתב: מדוע לפי דעתך כל כך הרבה סינים מאמינים בתעמולה של המק"ס?

מר דנג: בסין העכשווית, המק"ס שוטפת בכוונה את מוח האנשים, מה שמוביל לחשיבה מעוותת. אין שום אמון בין אנשים ואף אחד לא מאמין בקלות באחרים. אנשים רבים מאמינים שבני אדם הם אנוכיים, ולכן הם אינם מאמינים שמתרגלי הפאלון גונג הם כה טובים. המק"ס מנצלת את הפסיכולוגיה הזו ומוליכה שולל אנשים רבים להאמין בתעמולתה. לכן אנשים נופלים למלכודת התעמולה של המק"ס.

כבר כמעט 11 שנה מאז המק"ס יזמה את הרדיפה ב-20 ביולי 1999. מאות אלפי מתרגלי פאלון גונג נרדפו באכזריות. אני נשלחתי למחנה עבודה בכפייה למשך שנתיים. מה שאנו עושים זה פשוט לומר לאנשים שפאלון גונג הוא טוב ושאנו חפים. אנו מאמינים באמת-חמלה-סובלנות. ב-11 השנים שעברו הגיע מספר מקרי המוות המתועדים* של מתרגלים בגלל אכזריות המשטרה ל-3300. אין-ספור מתרגלים אולצו להתרחק מביתם, פוטרו מעבודתם, או הורחקו ממשפחותיהם. הרבה קשישים מתו בגלל איומי המשטרה. בסין, אם אתה מתרגל פאלון גונג כל מיני צרות בלתי צפויות נוחתות עליך תחת מדיניות הרדיפה של המשטרה.

כרגע, מתרגלי הפאלון גונג עדיין נרדפים באכזריות בידי המק"ס, אבל בהיסטוריה רוע מעולם לא ניצח את הצדק. עתירת ה-25 באפריל תירשם בהיסטוריה ותהפוך לאבן-דרך מוסרית למין האנושי למשך העידנים שיבואו.

*[מקרי מוות מתועדים/מאומתים – הם מקרים שהוכרו על ידי ארגוני זכויות אדם בין-לאומיים בלתי-תלויים. יש פער רב בין המספר האמיתי של מקרי המוות לבין המספר המאומת, שכן כדי לאמת מוות יש להצליב עדויות, להיות זהירים ומדויקים, לזהות זיהוי מוחלט את הקרבן, ולהיות בטוחים שהוא אכן מת. מתרגלי פאלון גונג רבים מעונים למוות כשעדי הראייה היחידים הם רודפיהם. בנוסף, מתרגלים רבים לא מוסרים את זהותם כדי שמשפחתם לא תסבול מרדיפה וכדי שלא יסחטו כספים ממשפחתם. במחנות הריכוז נותנים להם מספר, וכיוון שהרשויות יודעות שמשפחתם אינה יודעת איפה הם – הם הפגיעים ביותר לעינויים ול"בנק האיברים החי" של תעשיית ההשתלות. לפיכך ידוע לנו היטב כי המספר המאומת של מקרי המוות אינו משקף כלל את היקף מקרי המוות של מתרגלי פאלון גונג בסין].